התראות

המרד בדרום תימן מרחיק את האפשרות לפתרון מלחמת האזרחים

מלחמת האזרחים בתימן נכנסה לשלב חדש של מלחמת אזרחים נוספת בין תומכי עצמאות דרום תימן מצפון תימן • למערב אין פתרון
שיתוף
דגלי דרום תימן מונפים שוב ברחבי המדינה // מקור: https://marebpress.net/news_details.php?lng=arabic&sid=155001
דגלי דרום תימן מונפים שוב ברחבי המדינה // מקור: https://marebpress.net/news_details.php?lng=arabic&sid=155001

עניינים

בתחילת חודש אוגוסט פתחו כוחות של "המועצה הזמנית של דרום תימן", הדוגלת בעצמאות דרום המדינה, שהיה בעבר מדינה נפרדת, במתקפה על כוחות הממשלה הלגיטימית בראשותו של הנשיא עבד ראבו מנסור האדי. הם כבשו את עיר הנמל עדן והתקדמו לעבר מחוזות אביאן ושבא הסמוכים. זו הייתה בהחלט הפתעה בלתי נעימה. עד אז הם נלחמו יחד עם כוחות הממשלה נגד המרד של השיעים הזיידים המרוכזים בעיקר בצפון המדינה המכונים חות'ים על שמה של משפחת מנהיגיהם. כך נוספה מלחמת אזרחים חדשה לתוך מלחמת האזרחים הקיימת העקובה מדם והנמשכת כבר חמש שנים. הפתעה נוספת הייתה כאשר התברר כי מדינת איחוד האמירויות, המחזיקה כוחות בעיקר בדרום תימן, במסגרת המאבק בחות'ים, תומכת "במועצה הזמנית של דרום תימן". היא אף הואשמה כי מטוסיה תקפו את כוחותיו של האדי. על רקע זה נחשף כי למדינת האמירויות אג'נדה סמויה בהתערבותה בתימן. היא גם פועלת לקדם גם את האינטרסים הכלכליים שלה בבניית נמלים ומסופים ימיים תוך השתלבות עם תוכניתה של סין שיזמה את "דרך המשי של המאה ה-21" שעיקרה פיתוח מערכת תשתיות של נמלים ואמצעי תחבורה עד לאירופה מדרום מזרח אסיה, דרך האוקיאנוס ההודי ומזרח אפריקה.

https://jcpa.org.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/

כל מאמצי האו"ם וארה"ב להביא את החות'ים לדיאלוג עם ממשלו של האדי נכשלו להוציא מפגש אחד בשטוקהולם ב-2018 שם התקבלה תכנית להסגת הכוחות של שני הצדדים מנמל חודיידה על שפת הים האדום כדי לאפשר את המשך העברת הסיוע ההומניטרי לרחבי המדינה, שכ-80% נזקקים לו. בינתיים ההסכם  מומש חלקית בלבד ואינו מבשר דיאלוג בין שני הצדדים.

מרד החות'ים נמשך כבר שנים רבות על רקע טענותיהם על קיפוח ואפלייה של הממשל המרכזי בראשותו של הנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח שהודח מתפקידו אחרי אירועי "האביב הערבי" ב-2011.

בשנת 2014 הגיעו העימותים בין שני הצדדים לשיאם כאשר החות'ים התקדמו לעבר המרכז והדרום וכבשו את צנעא הבירה ואחר כך את ערי הדרום המרכזיות כגון תעז ונמלי עדן וחודיידה. הנשיא עבד ראבו מנסור האדי ברח לעדן והכריז עליה כבירה זמנית ומשם הוא ניהל את המערכה. עם השתלטות החות'ים עליה הוא נאלץ שוב לברוח והפעם הוא קבע את מושבו בסעודיה שם הוא נמצא עד עצם היום הזה. מאז נמשכת בתימן מלחמת האזרחים כאשר גורמים זרים מנצלים את המצב כדי לקדם את האינטרסים שלהם.

איראן תומכת בחות'ים במטרה לערער את יציבותה של תימן ולבנות שם משטר עוין לסעודיה. היא אף מחמשת אותם בטילים ובמל"טים המופנים לעבר סעודיה. זו האחרונה, שהרגישה מאוימת, הקימה ב- 2015 יחד עם מדינת האמירויות קואליציה של שמונה מדינות ערביות כדי לסייע לממשל הלגיטימי של האדי המוכר ע"י הקהיליה הבינלאומית, להחזירו לשלטון בצנעא ולסיים את המרד. ארה"ב ובריטניה תומכות בהאדי ומספקות נשק לסעודיה והאמירויות המפעילות אותו במערכה נגד החות'ים. בעקבות הפצצות ללא הבחנה של מטוסי הקואליציה ופגיעה רחבת היקף באזרחים דרש הקונגרס מהנשיא טרמפ לעצור את הספקת הנשק לשתי המדינות הנ"ל אבל נתקל בסירוב והטיל ווטו על שתי הצעות חוק של הקונגרס בעניין זה.

כוחות הקואליציה הצליחו עוד ב-2015 לשחרר את עדן אך לא את חודיידה וגם לא את צנעא והשתרר מעין תיקו.

כוחותיו של האדי כללו את רוב הצבא התימני, את המיליציה של מפלגת ה"אסלאח" הקשורה בתנועת האחים המוסלמים, מיליציות אסלאמיות נוספות ועד לא מזמן, כאמור, גם את הכוחות של "המועצה הזמנית של דרום תימן" שהוקמה ב- 2017 לקדם את שאיפות הדרום לעצמאות. לעומת זאת הנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח והכוחות הנאמנים לו תמכו דווקא בחות'ים. בדצמבר 2017 הרגו החות'ים את סאלח לאחר שהודיע כי הוא מוכן לשיחות עם ראשי הקואליציה בראשות סעודיה.

ללא ספק זו תמונה מורכבת מאד של יחסי הכוחות המסבירה את הקושי שבהשגת פתרון למלחמה זו.

המתקפה של כוחות "המועצה הזמנית של דרום תימן" המכונים "כוחות חגורת הביטחון" הייתה מעין ירי בתוך הנגמ"ש. היא פילגה את הצדדים הנאבקים בחות'ים, סיבכה  את המלחמה והרחיקה עוד יותר את האפשרות למציאת פתרון. היא גם גרמה למתיחות בין סעודיה למדינת האמירויות – שתי המדינות המובילות את הקואליציה.

מתקפת הכוחות הדרומיים אומנם הפתיעה את הגורמים המעורבים במלחמה, אך לא את מדינת איחוד האמירויות. היה ידוע כי היא שואפת לקדם את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה, אבל איש לא ציפה כי תתמוך בפילוג הכוחות הנלחמים בחות'ים. בעוד הסעודים מתמקדים בניהול המערכה האווירית נגד החות'ים שיגר איחוד האמירויות כוחות צבא משמעותיים שהתמקמו בעיקר בדרום המדינה ובנוסף למלחמה בחות'ים פעלו להידוק היחסים עם תנועת הדרום, סיפקו לה נשק ואימנו את כוחותיה.

יש לזכור כי דרום תימן הייתה מדינה עצמאית והתמזגותה עם צפון תימן ב- 1990 לא חיסלה את שאיפותיה לעצמאות ולהדגשת ייחודה במורכבותה של החברה התימנית.

תימן, למרות היותה מוכרת כישות נפרדת בחצי האי ערב משחר ההיסטוריה הייתה רוב הזמן מפולגת בין משטרים שונים. עדן, הנמל החשוב השוכן בכניסה למיצר באב אל מנדב ולים האדום, נכבשה ע"י הבריטים ב- 1832 והפכה למושבה בריטית שחשיבותה גדלה עוד יותר לאחר בניית תעלת סואץ במסגרת השליטה על נתיבי השיט להודו. הבריטים התבססו בשטחים רחבים מסביבה ובמשך הזמן נוצרה שם ישות תימנית ייחודית. חלקה הצפוני של תימן היה נתון לשלטון דתי של הזיידים במשך כ- 1000 שנים, אך פוליטית נשלט במשך מאות שנים – עד סוף מלחמה העולם הראשונה – ע"י האימפריה העותומנית. ב- 1918 תימן הצפונית הפכה למדינה עצמאית, אך השלטון התיאוקרטי של הזיידים התמוטט רק ב-1962 בעקבות הפיכה צבאית שנתמכה ע"י גמאל עבד אל נאצר.

דרום תימן קיבלה את עצמאותה מידי הבריטים ב-1967, התקרבה לברית המועצות והפכה ל"רפובליקה הדמוקרטית העממית של תימן". ב-1990 עם קריסת בריה"מ שהייתה משענתה העיקרית היא התמזגה כאמור עם הצפון  למדינה מאוחדת – היא "הרפובליקה של תימן".  עלי עבדאללה סאלח שהיה נשיא צפון תימן המשיך בתפקידו כנשיא המדינה המאוחדת.

אלא שהשאיפות לעצמאות בדרום הלכו וגברו עם הזמן במיוחד על רקע קיפוחו של האזור ע"י ממשלו של הנשיא סאלח. ב-1994 פרצה מלחמת אזרחים בין שני חלקי המדינה. צבא הדרום אומנם הובס אך העימותים בין הדרום לצפון נמשכו. ב- 2007 הוקמה "תנועת הדרום" במטרה לקדם את זכויותיהם של אזרחי הדרום ולהכרה בייחודיותו של האזור במסגרת המדינה המאוחדת. משלא צלחו מאמציה גברו הקולות בתוכה לפעול לעצמאות מלאה.

התנועה קיבלה תמיכה ממדינת איחוד האמירויות המנהלת מאז שנות ה-90  מדיניות חוץ אקטיבית לקידום האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ובמיוחד לסייע לחברת הסחר שלה  DP WORLD שהיא אחת הגדולות בעולם לניהול נמלים ומסופים ימיים. מטרתה להבטיח את מסלולי השיט באזור רחב ידים לאורך חופה הדרומי של תימן במפרץ עדן, מול חופי סומליה ובמיצר באב אל מנדב ודרום הים האדום. אזור זה מאוים ע"י איראן וסוכניה החות'ים שהשתלטו על נמל חודיידה וגם ע"י טורקיה וקטר התומכות באחים המוסלמים והבונות נוכחות בים האדום. מול איומים אלה הקימה מדינת האמירויות נוכחות צבאית באי סוקוטרה ובאי פרים ובעיקר בנמל אסאב באריתריאה המשמש אותה כבסיס מרכזי לכוחותיה בים ובאוויר וגם אזור התארגנות לכוחותיה היבשתיים במלחמה מול החות'ים.

מדינת האמירויות גם השיגה זיכיונות לפיתוח נמל ברברה בסומלילנד (חלק מסומליה שהכריז על עצמאות אך לא הוכר ע"י הקהיליה הבינלאומית) ובנמל בוסאסו בפונטלנד (אזור אוטונומי בסומליה). היא השקיעה בהם כמיליארד דולר להרחבת מתקני הנמל לסוגיהם, לשינוע מכולות ומטענים בתפזורת, כדי להשיג נתח גדול ככל האפשר של תנועת הסחר שהלכה שגדלה באזור הים האדום ובמדינות מזרח אפריקה ובכללן כאלה שאין להן גישה לים. גם עדן כלולה בתוכנית זו ומכאן נוכחותה הצבאית המשמעותית של מדינת האמירויות בדרום תימן במסגרת הקואליציה, תמיכתה בתנועת הדרום ואימון כוחותיה הצבאיים.

התברר גם, כאמור יעיל, שהקמתה של רשת הנמלים ע"י האמירויות משולבת גם עם התוכנית הסינית המפורסמת לבניית חגורה של תשתיות תחבורה ונמלים עד אירופה. ביולי 2018 חתמו שתי המדינות על הסכם בסך 3.4 מיליארד כדולר חלק מתוכנית "חגורת הדרכים" של סין במטרה לפתח את נמל ג'בל עלי באמירויות ולהכשירו לשנע את תוצרת סין בדרכה ללקוחות  ברחבי העולם ,כאשר למדינת איחוד האמירויות נועד התפקיד לשמש מרכז של טרנזיט מן החשובים ביותר לגבי סין.

היחסים בין מדינת האמירויות לסין נמצאים בשיאם והם מקבלים ביטוי מוחשי בסחר הדדי של 70 מיליארד דולר (בשנת 2018) ובמיליארדים רבים של השקעות הדדיות בשתי המדינות. 2000 חברות סיניות פועלות באמירויות והקהילה הסינית שם מונה כ- 180.000 איש, רובם מתמקדים בתוכניות בנייה ותשתיות.

על רקע זה ניתן להבין כי במאבק נגד החו'תים מנסה מדינת האמירויות גם  לקדם את  האינטרסים המיוחדים שלה. איחוד האמירויות תומך כנראה בהקמתה של מדינה עצמאית בדרום תימן שתהיה נתונה להשפעתו אם לא ימצא פתרון למלחמת האזרחים בעתיד הנראה לעין. סעודיה, לעומת זאת, שיש לה גבול ארוך עם צפון תימן שם נמצאים מרכזי האוכלוסייה של החות'ים, מעדיפה לפעול למציאת הבנה בין החות'ים לבין הממשל המרכזי ולהחזיר את האדי לשלטון בצנעא הבירה ובכך לנטרל את האיום האיראני על גבולה הדרומי. שתי המדינות מתקשות להגיע להבנה מלאה בנושא, אך נראה כי האינטרס המרכזי שלהן לעמוד מול איראן חזק יותר והן תמצאנה את הנוסחה המתאימה.

סעודיה הזמינה את נציגי "המועצה הזמנית של הדרום" לשיחות עם נציגיו של הנשיא האדי בג'דה ומתאמת את מהלכיה עם איחוד האמירויות. נראה שעד עכשיו תנועת הדרום לא נענתה להזמנה והיא שוקלת את צעדיה. עוזר מזכיר המדינה האמריקאי, דוד שנקר, אמר השבוע במסיבת עיתונאים בריאד כי ארה"ב תומכת באחדותה של תימן וכי פעולות הדרום נגד הנשיא האדי מהוות "בעיה" ופוגעות בהתמודדות עם החתרנות של איראן. הוא קרא לתנועת הדרום להגיע להבנה עם האדי ולהתרכז במציאת פתרון עם החות'ים. בנוסף סיפר כי ארה"ב מצידה מנסה להביא לשיחות ישירות בין החות'ים לבין סעודיה העשויות להתקיים בעומאן.

סעודיה ומדינת איחוד האמירויות הן בנות ברית מרכזיות של ארה"ב ומהוות את משענתה במפרץ מול התוקפנות והחתרנות של איראן. היא פועלת לכן ליישר את ההידורים ביניהן ולמנוע שהמרד בדרום יסיט את תשומת הלב מן ההתמודדות עם איראן ומציאת הבנה עם החות'ים המופעלים על ידה. איראן ללא ספק תפעל נמרצות כדי למנוע הסדר עם החות'ים העלול להשמיט ממנה קלף חשוב בעימות עם סעודיה וארה"ב.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close