בתחילת חודש אוגוסט פתחו כוחות של "המועצה הזמנית של דרום תימן", הדוגלת בעצמאות דרום המדינה, שהיה בעבר מדינה נפרדת, במתקפה על כוחות הממשלה הלגיטימית בראשותו של הנשיא עבד ראבו מנסור האדי. הם כבשו את עיר הנמל עדן והתקדמו לעבר מחוזות אביאן ושבא הסמוכים. זו הייתה בהחלט הפתעה בלתי נעימה. עד אז הם נלחמו יחד עם כוחות הממשלה נגד המרד של השיעים הזיידים המרוכזים בעיקר בצפון המדינה המכונים חות'ים על שמה של משפחת מנהיגיהם. כך נוספה מלחמת אזרחים חדשה לתוך מלחמת האזרחים הקיימת העקובה מדם והנמשכת כבר חמש שנים. הפתעה נוספת הייתה כאשר התברר כי מדינת איחוד האמירויות, המחזיקה כוחות בעיקר בדרום תימן, במסגרת המאבק בחות'ים, תומכת "במועצה הזמנית של דרום תימן". היא אף הואשמה כי מטוסיה תקפו את כוחותיו של האדי. על רקע זה נחשף כי למדינת האמירויות אג'נדה סמויה בהתערבותה בתימן. היא גם פועלת לקדם גם את האינטרסים הכלכליים שלה בבניית נמלים ומסופים ימיים תוך השתלבות עם תוכניתה של סין שיזמה את "דרך המשי של המאה ה-21" שעיקרה פיתוח מערכת תשתיות של נמלים ואמצעי תחבורה עד לאירופה מדרום מזרח אסיה, דרך האוקיאנוס ההודי ומזרח אפריקה.
https://jcpa.org.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/
כל מאמצי האו"ם וארה"ב להביא את החות'ים לדיאלוג עם ממשלו של האדי נכשלו להוציא מפגש אחד בשטוקהולם ב-2018 שם התקבלה תכנית להסגת הכוחות של שני הצדדים מנמל חודיידה על שפת הים האדום כדי לאפשר את המשך העברת הסיוע ההומניטרי לרחבי המדינה, שכ-80% נזקקים לו. בינתיים ההסכם מומש חלקית בלבד ואינו מבשר דיאלוג בין שני הצדדים.
מרד החות'ים נמשך כבר שנים רבות על רקע טענותיהם על קיפוח ואפלייה של הממשל המרכזי בראשותו של הנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח שהודח מתפקידו אחרי אירועי "האביב הערבי" ב-2011.
בשנת 2014 הגיעו העימותים בין שני הצדדים לשיאם כאשר החות'ים התקדמו לעבר המרכז והדרום וכבשו את צנעא הבירה ואחר כך את ערי הדרום המרכזיות כגון תעז ונמלי עדן וחודיידה. הנשיא עבד ראבו מנסור האדי ברח לעדן והכריז עליה כבירה זמנית ומשם הוא ניהל את המערכה. עם השתלטות החות'ים עליה הוא נאלץ שוב לברוח והפעם הוא קבע את מושבו בסעודיה שם הוא נמצא עד עצם היום הזה. מאז נמשכת בתימן מלחמת האזרחים כאשר גורמים זרים מנצלים את המצב כדי לקדם את האינטרסים שלהם.
איראן תומכת בחות'ים במטרה לערער את יציבותה של תימן ולבנות שם משטר עוין לסעודיה. היא אף מחמשת אותם בטילים ובמל"טים המופנים לעבר סעודיה. זו האחרונה, שהרגישה מאוימת, הקימה ב- 2015 יחד עם מדינת האמירויות קואליציה של שמונה מדינות ערביות כדי לסייע לממשל הלגיטימי של האדי המוכר ע"י הקהיליה הבינלאומית, להחזירו לשלטון בצנעא ולסיים את המרד. ארה"ב ובריטניה תומכות בהאדי ומספקות נשק לסעודיה והאמירויות המפעילות אותו במערכה נגד החות'ים. בעקבות הפצצות ללא הבחנה של מטוסי הקואליציה ופגיעה רחבת היקף באזרחים דרש הקונגרס מהנשיא טרמפ לעצור את הספקת הנשק לשתי המדינות הנ"ל אבל נתקל בסירוב והטיל ווטו על שתי הצעות חוק של הקונגרס בעניין זה.
כוחות הקואליציה הצליחו עוד ב-2015 לשחרר את עדן אך לא את חודיידה וגם לא את צנעא והשתרר מעין תיקו.
כוחותיו של האדי כללו את רוב הצבא התימני, את המיליציה של מפלגת ה"אסלאח" הקשורה בתנועת האחים המוסלמים, מיליציות אסלאמיות נוספות ועד לא מזמן, כאמור, גם את הכוחות של "המועצה הזמנית של דרום תימן" שהוקמה ב- 2017 לקדם את שאיפות הדרום לעצמאות. לעומת זאת הנשיא הקודם עלי עבדאללה סאלח והכוחות הנאמנים לו תמכו דווקא בחות'ים. בדצמבר 2017 הרגו החות'ים את סאלח לאחר שהודיע כי הוא מוכן לשיחות עם ראשי הקואליציה בראשות סעודיה.
ללא ספק זו תמונה מורכבת מאד של יחסי הכוחות המסבירה את הקושי שבהשגת פתרון למלחמה זו.
המתקפה של כוחות "המועצה הזמנית של דרום תימן" המכונים "כוחות חגורת הביטחון" הייתה מעין ירי בתוך הנגמ"ש. היא פילגה את הצדדים הנאבקים בחות'ים, סיבכה את המלחמה והרחיקה עוד יותר את האפשרות למציאת פתרון. היא גם גרמה למתיחות בין סעודיה למדינת האמירויות – שתי המדינות המובילות את הקואליציה.
מתקפת הכוחות הדרומיים אומנם הפתיעה את הגורמים המעורבים במלחמה, אך לא את מדינת איחוד האמירויות. היה ידוע כי היא שואפת לקדם את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה, אבל איש לא ציפה כי תתמוך בפילוג הכוחות הנלחמים בחות'ים. בעוד הסעודים מתמקדים בניהול המערכה האווירית נגד החות'ים שיגר איחוד האמירויות כוחות צבא משמעותיים שהתמקמו בעיקר בדרום המדינה ובנוסף למלחמה בחות'ים פעלו להידוק היחסים עם תנועת הדרום, סיפקו לה נשק ואימנו את כוחותיה.
יש לזכור כי דרום תימן הייתה מדינה עצמאית והתמזגותה עם צפון תימן ב- 1990 לא חיסלה את שאיפותיה לעצמאות ולהדגשת ייחודה במורכבותה של החברה התימנית.
תימן, למרות היותה מוכרת כישות נפרדת בחצי האי ערב משחר ההיסטוריה הייתה רוב הזמן מפולגת בין משטרים שונים. עדן, הנמל החשוב השוכן בכניסה למיצר באב אל מנדב ולים האדום, נכבשה ע"י הבריטים ב- 1832 והפכה למושבה בריטית שחשיבותה גדלה עוד יותר לאחר בניית תעלת סואץ במסגרת השליטה על נתיבי השיט להודו. הבריטים התבססו בשטחים רחבים מסביבה ובמשך הזמן נוצרה שם ישות תימנית ייחודית. חלקה הצפוני של תימן היה נתון לשלטון דתי של הזיידים במשך כ- 1000 שנים, אך פוליטית נשלט במשך מאות שנים – עד סוף מלחמה העולם הראשונה – ע"י האימפריה העותומנית. ב- 1918 תימן הצפונית הפכה למדינה עצמאית, אך השלטון התיאוקרטי של הזיידים התמוטט רק ב-1962 בעקבות הפיכה צבאית שנתמכה ע"י גמאל עבד אל נאצר.
דרום תימן קיבלה את עצמאותה מידי הבריטים ב-1967, התקרבה לברית המועצות והפכה ל"רפובליקה הדמוקרטית העממית של תימן". ב-1990 עם קריסת בריה"מ שהייתה משענתה העיקרית היא התמזגה כאמור עם הצפון למדינה מאוחדת – היא "הרפובליקה של תימן". עלי עבדאללה סאלח שהיה נשיא צפון תימן המשיך בתפקידו כנשיא המדינה המאוחדת.
אלא שהשאיפות לעצמאות בדרום הלכו וגברו עם הזמן במיוחד על רקע קיפוחו של האזור ע"י ממשלו של הנשיא סאלח. ב-1994 פרצה מלחמת אזרחים בין שני חלקי המדינה. צבא הדרום אומנם הובס אך העימותים בין הדרום לצפון נמשכו. ב- 2007 הוקמה "תנועת הדרום" במטרה לקדם את זכויותיהם של אזרחי הדרום ולהכרה בייחודיותו של האזור במסגרת המדינה המאוחדת. משלא צלחו מאמציה גברו הקולות בתוכה לפעול לעצמאות מלאה.
התנועה קיבלה תמיכה ממדינת איחוד האמירויות המנהלת מאז שנות ה-90 מדיניות חוץ אקטיבית לקידום האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ובמיוחד לסייע לחברת הסחר שלה DP WORLD שהיא אחת הגדולות בעולם לניהול נמלים ומסופים ימיים. מטרתה להבטיח את מסלולי השיט באזור רחב ידים לאורך חופה הדרומי של תימן במפרץ עדן, מול חופי סומליה ובמיצר באב אל מנדב ודרום הים האדום. אזור זה מאוים ע"י איראן וסוכניה החות'ים שהשתלטו על נמל חודיידה וגם ע"י טורקיה וקטר התומכות באחים המוסלמים והבונות נוכחות בים האדום. מול איומים אלה הקימה מדינת האמירויות נוכחות צבאית באי סוקוטרה ובאי פרים ובעיקר בנמל אסאב באריתריאה המשמש אותה כבסיס מרכזי לכוחותיה בים ובאוויר וגם אזור התארגנות לכוחותיה היבשתיים במלחמה מול החות'ים.
מדינת האמירויות גם השיגה זיכיונות לפיתוח נמל ברברה בסומלילנד (חלק מסומליה שהכריז על עצמאות אך לא הוכר ע"י הקהיליה הבינלאומית) ובנמל בוסאסו בפונטלנד (אזור אוטונומי בסומליה). היא השקיעה בהם כמיליארד דולר להרחבת מתקני הנמל לסוגיהם, לשינוע מכולות ומטענים בתפזורת, כדי להשיג נתח גדול ככל האפשר של תנועת הסחר שהלכה שגדלה באזור הים האדום ובמדינות מזרח אפריקה ובכללן כאלה שאין להן גישה לים. גם עדן כלולה בתוכנית זו ומכאן נוכחותה הצבאית המשמעותית של מדינת האמירויות בדרום תימן במסגרת הקואליציה, תמיכתה בתנועת הדרום ואימון כוחותיה הצבאיים.
התברר גם, כאמור יעיל, שהקמתה של רשת הנמלים ע"י האמירויות משולבת גם עם התוכנית הסינית המפורסמת לבניית חגורה של תשתיות תחבורה ונמלים עד אירופה. ביולי 2018 חתמו שתי המדינות על הסכם בסך 3.4 מיליארד כדולר חלק מתוכנית "חגורת הדרכים" של סין במטרה לפתח את נמל ג'בל עלי באמירויות ולהכשירו לשנע את תוצרת סין בדרכה ללקוחות ברחבי העולם ,כאשר למדינת איחוד האמירויות נועד התפקיד לשמש מרכז של טרנזיט מן החשובים ביותר לגבי סין.
היחסים בין מדינת האמירויות לסין נמצאים בשיאם והם מקבלים ביטוי מוחשי בסחר הדדי של 70 מיליארד דולר (בשנת 2018) ובמיליארדים רבים של השקעות הדדיות בשתי המדינות. 2000 חברות סיניות פועלות באמירויות והקהילה הסינית שם מונה כ- 180.000 איש, רובם מתמקדים בתוכניות בנייה ותשתיות.
על רקע זה ניתן להבין כי במאבק נגד החו'תים מנסה מדינת האמירויות גם לקדם את האינטרסים המיוחדים שלה. איחוד האמירויות תומך כנראה בהקמתה של מדינה עצמאית בדרום תימן שתהיה נתונה להשפעתו אם לא ימצא פתרון למלחמת האזרחים בעתיד הנראה לעין. סעודיה, לעומת זאת, שיש לה גבול ארוך עם צפון תימן שם נמצאים מרכזי האוכלוסייה של החות'ים, מעדיפה לפעול למציאת הבנה בין החות'ים לבין הממשל המרכזי ולהחזיר את האדי לשלטון בצנעא הבירה ובכך לנטרל את האיום האיראני על גבולה הדרומי. שתי המדינות מתקשות להגיע להבנה מלאה בנושא, אך נראה כי האינטרס המרכזי שלהן לעמוד מול איראן חזק יותר והן תמצאנה את הנוסחה המתאימה.
סעודיה הזמינה את נציגי "המועצה הזמנית של הדרום" לשיחות עם נציגיו של הנשיא האדי בג'דה ומתאמת את מהלכיה עם איחוד האמירויות. נראה שעד עכשיו תנועת הדרום לא נענתה להזמנה והיא שוקלת את צעדיה. עוזר מזכיר המדינה האמריקאי, דוד שנקר, אמר השבוע במסיבת עיתונאים בריאד כי ארה"ב תומכת באחדותה של תימן וכי פעולות הדרום נגד הנשיא האדי מהוות "בעיה" ופוגעות בהתמודדות עם החתרנות של איראן. הוא קרא לתנועת הדרום להגיע להבנה עם האדי ולהתרכז במציאת פתרון עם החות'ים. בנוסף סיפר כי ארה"ב מצידה מנסה להביא לשיחות ישירות בין החות'ים לבין סעודיה העשויות להתקיים בעומאן.
סעודיה ומדינת איחוד האמירויות הן בנות ברית מרכזיות של ארה"ב ומהוות את משענתה במפרץ מול התוקפנות והחתרנות של איראן. היא פועלת לכן ליישר את ההידורים ביניהן ולמנוע שהמרד בדרום יסיט את תשומת הלב מן ההתמודדות עם איראן ומציאת הבנה עם החות'ים המופעלים על ידה. איראן ללא ספק תפעל נמרצות כדי למנוע הסדר עם החות'ים העלול להשמיט ממנה קלף חשוב בעימות עם סעודיה וארה"ב.
