שליח האו"ם לסוריה, גייר פדרסן, אמר בתדרוך בפני מועצת הביטחון ב-20 לדצמבר כי הוא רואה "אפשרויות להתקדמות" בסוריה בשנת .
פדרסן ציין שסוריה עדיין רחוקה מיישום החלטה 2254 של מועצת הביטחון של האו"ם, המספקת פתרון מדיני למלחמה בסוריה, והוסיף כי יש תקווה לתהליך המדיני הרחב יותר.
הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – לחץ כאן
פדרסן אמר כי הסטטוס קוו הנוכחי בסוריה "בלתי מקובל" – עם 14 מיליון בני אדם במדינה הזקוקים ל"סיוע הומניטרי" – המספר הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה ב-2011.
הוא גם אמר כי המדינה נמצאת בקיפאון מדיני-צבאי כבר 21 חודשים – מצב שהוכיח ש"פתרון צבאי" לסכסוך בסוריה הוא "אשליה".
המצב הנוכחי צריך להניע את כל הצדדים לפעול למען פתרון מדיני, אמר.
פדרסן אמר כי בחודשים האחרונים הוא נפגש עם מנהיגים פוליטיים ל"התייעצות דו-צדדית" במטרה ליצור התקדמות לקראת פתרון מדיני.
הוא נפגש עד כה עם גורמים רשמיים מרוסיה, האיחוד האירופי, טורקיה וקטאר, ואמר כי פגישות עם מדינות רלוונטיות אחרות יתקיימו ב-2022.
הוא הוסיף כי סיבוב שביעי של הוועדה החוקתית ייקבע ברגע שיושגו הבנות בין משלחות האופוזיציה והמשטר לשיחות.
מחירי המים עולים
המשטר הסורי הודיע ב-14 לדצמבר כי מחירי המים במדינה יוכפלו זאת למרות המצב הכלכלי הקשה במדינה והאינפלציה הגוברת בה.
לדברי מקור במשרד ההגנה עליית המחירים נובעת מעליית עלויות הייצור , כך נמסר ל"אל ערביה" .
המקור, שדיבר בעילום שם, אמר כי עלות מ"ק עומדת כעת על 52,000 לירות סוריות (14.75 דולר), לעומת מחיר קודם של 25,000 לירות סוריות (7.09 דולר).
הם הוסיפו כי, כולל דמי ההתקנה והחיבור, העלות של רכישת מונה יכולה להגיע לכמעט 100,000 לירות סוריות (28.37 דולר) – שווה ערך למשכורת החודשית הממוצעת של עובד.
כדי להתקין מונה, הסורים זקוקים לרישיון שלעתים קרובות מצריך תשלום שוחד.
תיעו דמן העבר מעלה כי מד בגודל חצי אינץ' עלה בעבר כ-29,400 לירות סוריות (8.34 דולר) בסך הכל לרכישה והתקנה.
למרות שהעלות כעת היא מעל 80,000 לירות סוריות (22.70 דולר), המקור הסביר שהמחירון טרם עודכן מאז שהמכירות עצרו.
הם אישרו שמחיר מד המים הוכפל, והוסיפו שעלויות ההתקנה שונות מעיר לעיר.
בתוך כך האו"ם מדווח כי ייצור החיטה בסוריה ירד ביותר מ-60% בשנת 2021. המגזר החקלאי בסוריה סובל הן מהמצב הכללי במדינה והן מתופעת הבצורת החמורה שפקדה את המדינה.
דו"ח שנתי של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על ייצור המזון בסוריה הראה ירידה כללית בשנת 2021. ה-FAO אמר כי "נדרשת פעולה מיידית לתמיכה במגזר החקלאי" לקראת העונה הבאה.
עלות סל המזון הממוצע היא כ-174,000 לירות סוריות (54 דולר), בעוד ששכר המינימום החודשי במדינה הוא רק 71,515 ליש"ט (22 דולר).
השנה נפגע במיוחד ייצור הדגנים כמו חיטה ושעורה – מצרכי מזון בסיסיים לסורים עניים.
למרות שמשרד החקלאות והרפורמה האגררית (MAAR) כינה את 2021 "שנת חיטה", הייצור ירד ב-63% עם תשואה של 1.05 מיליון טון, לעומת 2.8 מיליון ב-2020.
זהו רק רבע מייצור החיטה של סוריה לפני המלחמה והרבה מתחת לכמות הדרושה כדי לספק את הביקוש המקומי למוצרי דגנים כמו לחם.
המגזר החקלאי בסוריה סבל ממגוון גורמים שפגעו בחקלאים, ובראשם מבצורת.
בקיץ הזה נרשמה בצורת קשה באזור כולו.
לא רק שכמות המשקעים השנה הייתה נמוכה מהממוצע ההיסטורי, אלא שתזמון הגשמים היה גם "יוצא דופן" – מגמה מתמשכת כאשר שינוי האקלים הגיע גם לסוריה.
חקלאים מקומיים אמרו שהעונה הגשומה מתחילה מאוחר יותר ומסתיימת מוקדם יותר. נהרות – בעיקר הפרת – הואטו עד כדי טפטוף כאשר שכנותיה במעלה הזרם של סוריה השתמשו בסכרים שלהם בנדיבות.
הטמפרטורות הפכו לא סדירות גם בסוריה, עם טמפרטורות גבוהות מהממוצע במהלך היום ונמוכות מהממוצע בלילה. במרץ דיווח ה-FAO כי טמפרטורות היום היו גבוהות, בעוד שבלילה עדיין שרר כפור על היבולים.
כתוצאה מכך, מעט יותר ממחצית מהחיטה הנטועה בסוריה נקצרה, בהשוואה לשנה שעברה, בה נקצרה למעשה כל החיטה הנטועה. שעורה, עוד יבול דגנים עיקרי, עמד על 10 אחוז בלבד מרמות הקציר של 2020.
כדי לפצות על המחסור במים, פונים החקלאים לבארות מי תהום פרטיות. רבים מהבארות הללו נחפרו באופן בלתי חוקי ומפעילות לחץ על האקוויפרים של המדינה, שעל פי הדיווחים הולכים ופוחתים. תשתיות המים במדינה נפגעו במהלך השנה, כאשר רק 50 אחוז מציוד המים והתברואה במדינה פעלו כראוי.
כדי לשאוב מים מבארות, חקלאים זקוקים לסולר כדי להפעיל את המשאבות שלהם, דבר שאינו משתלם לרבים. רוב החקלאים השקו את שדות החיטה שלהם בין פי אחת לשלוש במהלך עונת הגידול, כאשר הכמות האידיאלית צריכה להיות בין שש לתשע השקיות.
סיבה נוספת היא ציוד מיושן מאוד. חלק מהטרקטורים ששימשו חקלאים היו בני יותר מ-30 שנה – הגבילו גם את התפוקה של החקלאים. אלה שלא היו ברשותם ציוד חקלאי משלו או שלא יכלו להרשות לעצמם לשכור טרקטורים פנו לכלים המונעים על ידי בעלי חיים כמו מחרשות רתומות לסוסים.
גם עליית מחירי התשומות, כמו דשנים וקוטלי עשבים, פגעה בפוטנציאל התשואה. בעבר, סוריה ייצרה דשן משלה, אך המפעל הראשי שלה במחוז חומס ניזוק ב-2017.
מחנק המט"ח של סוריה והסנקציות המערביות מקשות על קניית דשנים ותשומות חקלאיות אחרות מחו"ל. השנה סוריה לא ייבאה דשן כלל.
עם הקציר העגום של השנה נותרה סוריה עם גירעון חיטה של כמעט שני מיליון טון. בעבר ניסתה דמשק לבלום את הגירעון ההולך ומתרחב עם יבוא חיטה – בעיקר מרוסיה.
על פי הדיווחים, רוסיה ייצאה מיליון טון חיטה לסוריה בשנת 2021, עלייה מהשנה שעברה, כאשר מוסקבה עצרה חלק מהיצוא בגלל חששות שרשרת האספקה המונעת על ידי קוביד.
בשנת 2020, דמשק התמודדה עם קשיים במציאת יצואני חיטה מוכנים למדינה, ופרסמה מספר מכרזים שלא מומשו.
