התראות

"המצב בסוריה – בלתי מתקבל על הדעת"

שליח האו"ם דיווח למועצת הביטחון כי המצב ההומניטרי במדינה מתדרדר • מחירי המים הוכפלו • משבר תבואה וחיטה במדינה
שיתוף

עניינים

שליח האו"ם לסוריה, גייר פדרסן, אמר בתדרוך בפני מועצת הביטחון ב-20 לדצמבר כי הוא רואה "אפשרויות להתקדמות" בסוריה בשנת .

פדרסן  ציין שסוריה עדיין רחוקה מיישום החלטה 2254 של מועצת הביטחון של האו"ם, המספקת פתרון מדיני למלחמה בסוריה, והוסיף כי יש תקווה לתהליך המדיני הרחב יותר.

הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – לחץ כאן

פדרסן אמר כי הסטטוס קוו הנוכחי בסוריה "בלתי מקובל" –  עם 14 מיליון בני אדם במדינה הזקוקים ל"סיוע הומניטרי" – המספר הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה ב-2011.

הוא גם אמר כי המדינה נמצאת בקיפאון מדיני-צבאי  כבר 21 חודשים – מצב שהוכיח ש"פתרון צבאי" לסכסוך בסוריה הוא "אשליה".

המצב הנוכחי צריך להניע את כל הצדדים לפעול למען פתרון מדיני, אמר.

פדרסן אמר כי בחודשים האחרונים הוא נפגש עם מנהיגים פוליטיים ל"התייעצות דו-צדדית" במטרה ליצור התקדמות לקראת פתרון מדיני.

הוא נפגש עד כה עם גורמים רשמיים מרוסיה, האיחוד האירופי, טורקיה וקטאר, ואמר כי פגישות עם מדינות רלוונטיות אחרות יתקיימו ב-2022.

הוא הוסיף כי סיבוב שביעי של הוועדה החוקתית ייקבע ברגע שיושגו הבנות בין משלחות האופוזיציה והמשטר לשיחות.

מחירי המים עולים

המשטר הסורי הודיע ב-14 לדצמבר כי מחירי המים במדינה יוכפלו זאת למרות המצב הכלכלי הקשה במדינה והאינפלציה הגוברת בה.

לדברי מקור במשרד ההגנה עליית המחירים נובעת מעליית עלויות הייצור , כך נמסר ל"אל ערביה" .

המקור, שדיבר בעילום שם, אמר כי עלות מ"ק עומדת כעת על 52,000 לירות סוריות (14.75 דולר), לעומת מחיר קודם של 25,000 לירות סוריות (7.09 דולר).

הם הוסיפו כי, כולל דמי ההתקנה והחיבור, העלות של רכישת מונה יכולה להגיע לכמעט 100,000 לירות סוריות (28.37 דולר) – שווה ערך למשכורת החודשית הממוצעת של עובד.

כדי להתקין מונה, הסורים זקוקים לרישיון שלעתים קרובות מצריך תשלום שוחד.

תיעו דמן העבר מעלה כי מד בגודל חצי אינץ' עלה בעבר כ-29,400 לירות סוריות (8.34 דולר) בסך הכל לרכישה והתקנה.

למרות שהעלות כעת היא מעל 80,000 לירות סוריות (22.70 דולר), המקור הסביר שהמחירון טרם עודכן מאז שהמכירות עצרו.

הם אישרו שמחיר מד המים הוכפל, והוסיפו שעלויות ההתקנה שונות מעיר לעיר.


בתוך כך האו"ם מדווח כי ייצור החיטה בסוריה ירד ביותר מ-60% בשנת 2021.  המגזר החקלאי בסוריה סובל הן מהמצב הכללי במדינה והן מתופעת הבצורת החמורה שפקדה את המדינה.

דו"ח שנתי של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO)   על ייצור המזון בסוריה הראה ירידה כללית בשנת 2021. ה-FAO אמר כי "נדרשת פעולה מיידית לתמיכה במגזר החקלאי" לקראת העונה הבאה.

עלות סל המזון הממוצע היא כ-174,000 לירות סוריות (54 דולר), בעוד ששכר המינימום החודשי במדינה הוא רק 71,515 ליש"ט (22 דולר).

השנה נפגע במיוחד ייצור הדגנים כמו חיטה ושעורה – מצרכי מזון בסיסיים לסורים עניים.

למרות שמשרד החקלאות והרפורמה האגררית (MAAR) כינה את 2021 "שנת חיטה", הייצור ירד ב-63% עם תשואה של 1.05 מיליון טון, לעומת 2.8 מיליון ב-2020.

זהו רק רבע מייצור החיטה של ​​סוריה לפני המלחמה והרבה מתחת לכמות הדרושה כדי לספק את הביקוש המקומי למוצרי דגנים כמו לחם.

המגזר החקלאי בסוריה סבל ממגוון גורמים שפגעו בחקלאים, ובראשם מבצורת.

בקיץ הזה נרשמה בצורת קשה באזור כולו.

לא רק שכמות המשקעים השנה הייתה נמוכה מהממוצע ההיסטורי, אלא שתזמון הגשמים היה גם "יוצא דופן" – מגמה מתמשכת כאשר שינוי האקלים הגיע גם לסוריה.

חקלאים מקומיים אמרו שהעונה הגשומה מתחילה מאוחר יותר ומסתיימת מוקדם יותר. נהרות – בעיקר הפרת – הואטו עד כדי טפטוף כאשר שכנותיה במעלה הזרם של סוריה השתמשו בסכרים שלהם בנדיבות.

הטמפרטורות הפכו לא סדירות גם בסוריה, עם טמפרטורות גבוהות מהממוצע במהלך היום ונמוכות מהממוצע בלילה. במרץ דיווח ה-FAO כי טמפרטורות היום היו גבוהות, בעוד שבלילה עדיין שרר כפור על היבולים.

כתוצאה מכך, מעט יותר ממחצית מהחיטה הנטועה בסוריה נקצרה, בהשוואה לשנה שעברה, בה נקצרה למעשה כל החיטה הנטועה. שעורה, עוד יבול דגנים עיקרי, עמד על 10 אחוז בלבד מרמות הקציר של 2020.

כדי לפצות על המחסור במים, פונים החקלאים לבארות מי תהום פרטיות. רבים מהבארות הללו נחפרו באופן בלתי חוקי ומפעילות לחץ על האקוויפרים של המדינה, שעל פי הדיווחים הולכים ופוחתים. תשתיות המים במדינה נפגעו במהלך השנה, כאשר רק 50 אחוז מציוד המים והתברואה במדינה פעלו כראוי.

כדי לשאוב מים מבארות, חקלאים זקוקים לסולר כדי להפעיל את המשאבות שלהם, דבר שאינו משתלם לרבים. רוב החקלאים השקו את שדות החיטה שלהם בין פי אחת לשלוש במהלך עונת הגידול, כאשר הכמות האידיאלית צריכה להיות בין שש לתשע השקיות.

סיבה נוספת היא ציוד מיושן מאוד. חלק מהטרקטורים ששימשו חקלאים היו בני יותר מ-30 שנה – הגבילו גם את התפוקה של החקלאים. אלה שלא היו ברשותם ציוד חקלאי משלו או שלא יכלו להרשות לעצמם לשכור טרקטורים פנו לכלים המונעים על ידי בעלי חיים כמו מחרשות רתומות לסוסים.

גם עליית מחירי התשומות, כמו דשנים וקוטלי עשבים, פגעה בפוטנציאל התשואה. בעבר, סוריה ייצרה דשן משלה, אך המפעל הראשי שלה במחוז חומס ניזוק ב-2017.

מחנק המט"ח של סוריה והסנקציות המערביות מקשות על קניית דשנים ותשומות חקלאיות אחרות מחו"ל. השנה סוריה לא ייבאה דשן כלל.

עם הקציר העגום של השנה נותרה סוריה עם גירעון חיטה של ​​כמעט שני מיליון טון. בעבר ניסתה דמשק לבלום את הגירעון ההולך ומתרחב עם יבוא חיטה – בעיקר מרוסיה.

על פי הדיווחים, רוסיה ייצאה מיליון טון חיטה לסוריה בשנת 2021, עלייה מהשנה שעברה, כאשר מוסקבה עצרה חלק מהיצוא בגלל חששות שרשרת האספקה ​​המונעת על ידי קוביד.

בשנת 2020, דמשק התמודדה עם קשיים במציאת יצואני חיטה מוכנים למדינה, ופרסמה מספר מכרזים שלא מומשו.

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close