התראות

המערב מול לוב וסוריה

שיתוף

עניינים


האשליות במערב, כי "אביב העמים" הוא מעין תהליך פלא של הפגנות המונים המוביל להדחתם של הדיקטטורים הערביים המושחתים "במינימום סביר" של נפגעים, כבר נמוגו. מה שהיה נראה אפשרי בתחילת השנה בתוניסיה ובמצרים אינו ישים ביתר מדינות ערב. מדינות המערב מוצאות את עצמן מעורבות בלוב במלחמת אזרחים, שקיצה אינו נראה באופק בשעה שהן מתאמצות למצוא תרוצים לאי התערבותן בסוריה, שם מתנהל טבח יום יומי באזרחים בלתי חמושים (אם כי בימים האחרונים היו ידיעות על הופעת נשק בידי קבוצות של מורדים).

הידרדרות פוליטית וכלכלית בתוניסיה ומצרים

גם בתוניסיה ובמצרים המצב אינו מבשר טובות ונראה ששתי המדינות נכנסות לסחרור של אנדרלמוסיה פוליטית והידרדרות כלכלית חמורה ויש בכך להטריד את הקהילייה הבינלאומית, אך עיקר תשומת הלב  מופנית ללוב ולסוריה, שם נמצאים על כף המאזנים שמו הטוב ואמינותו של המערב.

בתחילת השבוע שרי החוץ של בריטניה וצרפת אמנם החליטו להמשיך ביד הקשה כלפי קדאפי, אך גם דובר על הפסקת אש ואפשרות למו"מ אשר ישאיר את  קדאפי במולדתו. בריטניה יישרה קו עם צרפת והכירה במועצת המעבר הלאומית של המורדים כנציג הלגיטימי היחיד של לוב, גרשה את שארית הדיפלומטים הלובים מלונדון והעבירה את בניין השגרירות לידי נציגות המורדים. צרפת ובריטניה גם הן פועלות במרץ להפשיר את הכספים הלוביים שהוקפאו במדינות המערב ולהעבירם לידי המורדים הסובלים מהיעדר אמצעים כספיים לניהול השטחים הנמצאים בשליטתם ולרכישת נשק.

בריטניה וצרפת מעוניינות להגיע להכרעה צבאית

יחד עם צעדים נחושים אלה שוררת תחושה של אי וודאות שקיבלה ביטוי בתקשורת של שתי המדינות. ההנחה המרכזית היא שמלחמת האזרחים בלוב הגיעה למבוי סתום. ההתערבות האווירית המסיבית של נאט"ו (עשרות תקיפות ביום), אומנם מנעה מקאדאפי את נצחונו הברור על הקרקע וכיבושה של בנגאזי, אך צבאו לא התפרק וממשיך להלחם בנחישות. נראה שקאדאפי אף שולט על שטח גדול יותר מאז תחילת ההתערבות של המערב. המורדים שמאוגדים תחת מועצת המעבר הלאומית, מצידם, השיגו הכרה בינלאומית נרחבת, אך מצבם בשטח אינו טוב. יחידותיהם הלוחמות נראות עדיין כמיליציות עממיות ללא ארגון ומשמעת וגם חסרות נשק ואימונים. לא נראה שהן מסוגלות להכניע את צבאו של קדאפי בטווח הנראה לעין. בריטניה וצרפת, המעורבות המרכזיות בלוחמה נגד לוב, מעוניינות להגיע להכרעה צבאית, אך התערבות קרקעית אינה באה בחשבון על רקע הנסיון המר בעיראק ובאפגניסטאן. יתכן כי תצטרכנה להעדיף פתרון דיפלומטי, אם כי מסגרתו עדין אינה ברורה. קאדאפי חוזר ומודיע כי ילחם עד טיפת דמו האחרונה, אך גם כי הוא מוכן למו"מ בתנאי שנאט"ו יפסיק את התקפותיו- תנאי המפורש בלונדון ובפאריס כהודאה בתבוסתן . הבעיה שאין לה פתרון בשלב זה והמכתיבה גם את עקשנותו של קאדאפי ללכת עד הסוף היא גורלו האישי: האם יוגלה למדינה שתסכים לקבלו או ישאר בלוב בתום המו"מ, ואם כן באיזה מעמד. האם יהיה במאסר בית והאם יקבל ביטחונות נגד העמדתו לדין יחד עם בנו סייף אלאסלאם וראשי השרותים שלו, שכבר מואשמים על ידי בית הדין הפלילי הבילאומי בפשעים נגד האנושות? דווקא ברגעים טעונים אלה הודיע מצטפא עבד אלג'ליל, ראש מועצת המעבר הלאומית, כי הצעתה של המועצה לפני חודש, על פי בקשתו של נציג האו"ם, עבד אלאלה אלח'טיב, כי קדאפי יוכל להישאר במדינה בתנאי שיוותר על השלטון אינה תקפה יותר.

לונדון ופאריס נמצאות במצוקה לא רק מאחר שברגע זה לא נראה באופק פתרון צבאי או דיפלומטי, אלא גם מכיוון שאפשרותיהן הצבאיות והפוליטיות מוגבלות. בצרפת מתקרב מועד הבחירות לנשיאות הצפויות להערך באפריל הקרוב וסרקוזי היה רוצה להגיע אליהן לאחר פתרון הבעייה הלובית, במיוחד מאחר שהוא היה היוזם להתערבות הצבאית. המנדט שניתן לנאט"ו מסתיים בסוף ספטמבר וגם התקציבים הצבאיים הקטנים של שתי המדינות לא יאפשרו המשך קיומה של המערכה האווירית לתקופה ארוכה נוספת. יש התולים תקוות בחודש הרמדאן המתחיל בשבוע הראשון באוגוסט וסבורים שיוביל להפסקת אש זמנית ולהדברות, אם כי המורדים כבר הודיעו כי ימשיכו להלחם.

ארה"ב שומרת על פרופיל דיפלומטי נמוך ומשאירה את הבכורה בזירה זו לבריטניה וצרפת, אך היא המממנת העיקרית של הציוד והתחמושת הדרושים לניהול המתקפה האווירית.

המערב לא מתכנן לפעול נגד אסד

מצבו של המערב מול סוריה אינו טוב יותר, לפחות מבחינה מוסרית. אין מדובר בתוצאותיה של התערבות צבאית כושלת כמו בלוב, אלא בתימרונים דיפלומטיים חסרי תכלית. אין כל מחשבה במערב לפעולה צבאית נגד אסד הטובח באזרחיו. צבאו חזק, גדול וגם נאמן בינתיים. נראה שהמערב היה מוכן להסתפק בהחלטות גינוי במועצת הביטחון בתיקווה שהזמן יעשה את שלו ואסד יאלץ להסתלק מן השלטון. אך גם אלה אינן מגיעות להבשלה בגלל התנגדותן של רוסיה, סין והחברות הבלתי קבועות של המועצה כגון לבנון, דרום אפריקה, ברזיל ואחרות. הגינוי היחיד שהצליח המערב "לסחוט" ממועצת הביטחון היה על ההתקפות על שגריריויות צרפת וארה"ב בדמשק. יתרה מכך, אף הליגה הערבית מתנגדת לגינויה של סוריה. נביל אלערבי, מזכ"לה החדש, נועד עם אסד והביע התנגדות לכל התערבות חיצונית. מדיניות זו נוגדת את מהלכיו של עמרו מוסא, המזכ"ל הקודם של הליגה, שנתן אור ירוק למערב ולמועצת הביטחון להתערבות הצבאית בלוב, אם כי הצטער עלכך בדיעבד.

מצבו של אסד ללא ספק קשה, אך לא נואש בינתיים. המערכה הדיפלומטית נגדו נראית בשלב זה כחסרת סיכוי. מועצת הביטחון משותקת וארה"ב ומדינות המערב מסתפקות בהצהרות רפות כי אסד מפר את זכויות האדם ואיבד את הלגיטימיות שלו. ארה"ב וצרפת גם "מתחו שריר" ושלחו את שגריריהם לסיור בעיר חמה כדי להגן על תושבי המקום מהטנקים של אסד. הנשיא הסורי לא נבהל ושלח את אנשיו לפעולת נגד שהתבטאה בהתקפות על שגרירותיהם בדמשק כנאמר לעיל. ווליד מועלם, שר החוץ שלו, הזהיר את השגרירים לבל ייצאו יותר להרפתקאות מחוץ למשרדיהם. המדינה הערבית היחידה שהגיבה בנמרצות נגד אסד היא דווקא קטר, שסגרה את נציגותה בדמשק בעוד הערוץ שלה אלג'זירה ממשיך להסית את ההמונים נגדו, אך אסד לא נרתע והגיב במסר של גינוי דיפלומטי. אפילו טורקיה החוזרת והמאיימת על אסד להפסיק את הטבח אין בה כדי לעצור את אסד הנלחם על חייו.

האם סוריה תתפרק?

איש אינו מוכן להתנבא כיצד תסתיים מערכה זו, אך קיימות ספקולציות ושמועות. מדובר רבות על התפרקותה של סוריה לקנטונים על בסיס עדתי: עלאויים, סונים, כורדים ונוצרים על פי הנוסחא הלבנונית. בסופו של דבר סוריה כמדינת לאום הינה יצירה מלאכותית של בריטניה וצרפת אחרי קריסתה של האימפריה העות'מאנית. היו אף שמועות על שובו מן הגלות של רפעת אסד, אחיו של אסד האב, כדי לגבש את העדה העלאווית ולחזקה מול העדות האחרות במקרה של מלחמת אזרחים. דובר גם על חימום הגבול עם ישראל כדי להסית את האוכלוסיה מן הטבח.

על כפות המאזניים נמצאת האמינות של מדינות המערב. המאזן עד עכשיו אינו עושה עימן חסד. שני המשטרים המתונים ביותר בעולם הערבי, בתוניסיה ובמצרים, הופלו, בעוד אסד וקדאפי עדין יושבים על כסאם, אף אם הוא רופף. גם גורלם של המשטרים בתימן ואפילו בירדן ובמרוקו אינו ידוע. התקוממויות במדינות ערב השונות עדיין אפשריות. המדיניות שנקט המערב עד עתה לא הוכיחה הבנה של הכוחות הפועלים בעולם הערבי. בלוב מוצא המערב את עצמו מעורב במלחמת אזרחים המתנהלת על בסיס שבטי, כאשר המרכיב האסלאמי בקרב המורדים הוא כנראה אחד החשובים וזה אינו מנבא טובות. בסוריה לעומת זאת, שגרמה בעיות חמורות למערב בהתחברותה לאיראן, בתמיכתה בחיזבאללה, בפגיעתה בלבנון ובסיועה לאלקאעדה בעיראק, נמנע המערב לעודד את המפגינים ולהפעיל לחצים לסילוקו של המשטר. נראה שההתערבות בלוב נעשתה על בסיס הערכה מוטעית כי הדחתו של קאדפי היא בהישג יד, בעוד שלטונו של אסד נראה כחזק ומאיים. מדיניות זה מזכירה את חיפוש המטבע שאבד ליד הפנס. האינטרס האמיתי של המערב היה לנצל את ההזדמנות ולסלק את אסד ובכך להחליש את איראן וחיזבאללה. קדאפי אומנם ראוי לכל גינוי והיה רצוי שיעלם מן הזירה, אך בשלב זה הגורם השלילי ביותר באזור הוא דווקא אסד.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close