התראות

המנהרות ההתקפיות כנשק אסטרטגי בידי חמאס

שיתוף

עניינים


מתחילת מבצע "צוק איתן" סיכלו כוחות צה"ל מספר ניסיונות פיגוע של חמאס, שבוצעו במתווה של מנהרות התקפיות, ובמקביל נחשפו ופוצצו עשרות מנהרות בשטח רצועת עזה לאורך הגבול עם ישראל.

חמאס צבר ניסיון רב בשימוש במנהרות לצרכים מבצעיים. משנת 2000 נחפרו מאות מנהרות לאורך הגבול בין רצועת עזה למצרים, ואלה היוו עורק חמצן חיוני עבור תהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס. המנהרות שימשו אפיק מרכזי לייבוא הפלסטיני ממצרים בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה ולהברחת אמצעי לחימה – מתחמושת ועד טילים – וחומרי בנייה, הנדרשים להקמת מערכת המנהרות ההתקפיות ברצועת עזה. למצרים היה אינטרס מדיני שהייבוא הפלסטיני יתבצע תחת הכותרת של "הברחות".

הייבוא דרך המנהרות נשלט באופן מלא על ידי ממשלת חמאס, שגבתה מס על הסחורות וניצלה את רווחיה העצומים להאצת בניית כוחה הצבאי והיערכותה לעימות עם ישראל.

בתקופת אינתיפאדת אל-אקצה, שהחלה בספטמבר 2000, עשה חמאס שימוש במנהרות התקפיות, שנחפרו לעבר עמדות צה"ל לאורך ציר פילדלפי. המנהרות אפשרו לחמאס להטמין בחשאי מטעני נפץ רבי עוצמה סמוך לעמדות צה"ל בניסיון להשמידן. ב-25 ביוני 2006 חדרה חולית מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל דרך מנהרה, שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול בתוך השטח הישראלי, סמוך למעבר כרם שלום. בפיגוע זה נהרגו קצין וחייל ונחטף החייל גלעד שליט.

בהתבסס על ניסיון חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, וככל הנראה בסיוע ובהדרכה של ארגון הטרור הלבנוני ופטרוניתו – איראן, עשה חמאס שימוש במנהרות גם לצורך בניית מערכת תת קרקעית של משגרי טילים. המנהרה נפתחת לזמן קצר בלבד לצורך שיגור הרקטות ומיד לאחר מכן נסגרת למניעת איתור מקום המשגרים על ידי צה"ל. מיקום משגרי הרקטות המוסתרים במנהרות בלב אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה מקשה מאוד על איתורן בזמן אמת ועל פגיעה בהן.

תקופת שלטון האחים המוסלמים במצרים בשנים 2012-2013, הייתה בבחינת תור הזהב של חמאס, השלוחה הפלסטינית של האחים המוסלמים. בפרק זמן זה, בעת כהונתו של הנשיא מוחמד מורסי ויועצו לענייני מדיניות חוץ ח'אלד אל-קזאז (תושב קנדה), התאפשרה העברת טילים ותחמושת רבה דרך המנהרות לרצועת עזה, וכן הציוד הנדרש להקמת מפעלים לייצור טילים.

נוסף לקבלת קרוב ממחצית התקציב של הרשות הפלסטינית, הסיוע הכלכלי שקיבלה ממשלת חמאס מגורמים בינלאומיים, ובהם מדינות אירופה, קטאר ואיחוד האמירויות, סייע להפניית משאבים להאצת ההתעצמות הצבאית ובניית המנהרות ההתקפיות.

כמו כן, סייעה לחמאס גם עמדתם של ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים, שלחצו באופן עקבי על ישראל להתיר הכנסת מלט וברזל לרצועת עזה לצורכי פיתוח אזרחי, בעוד שחומרי בנייה אלה שימשו בעיקר להקמת מערכת המנהרות ההתקפיות.

המנהרות ההתקפיות יוצרות משוואה חדשה ביחסי הכוחות בין ישראל לחמאס. הן מעניקות לחמאס יכולת חדירה חשאית לתוך שטח ישראל לצורך ביצוע פיגועים אסטרטגיים במתווה של הרג המוני, ובמקביל יכולת לשגר טילים מתוך מסתור במרכזים של אוכלוסייה אזרחית, המשמשים הלכה למעשה מגנים אנושיים. בנאום שנשא ב-23 במרץ 2014, התייחס ראש ממשלת חמאס דאז, איסמאעיל הנייה, למשמעותן האסטרטגית של המנהרות, בציינו כי בזכותן הצליח חמאס לשנות את מאזן הכוחות עם ישראל וליצור מצב בו רצועת עזה אינה נתונה עוד במצור, אלא היא מטילה מצור על ישראל.

שיטות הלחימה של חיזבאללה, בחסותה של איראן, משוכפלות ברצועת עזה ובמרכזן השימוש במנהרות, אשר מקנה יכולת "נשימה ארוכה" בניהול המערכה הצבאית, שיעדה להשיג פגיעה גדולה ככל האפשר באוכלוסייה אזרחית ולהחליש את ישראל באמצעות פגיעה בכלכלתה. בדומה לחיזבאללה, בסבב העימות הנוכחי, גם חמאס כיוון לפגוע ביעדים אסטרטגיים בישראל, שיכלו לגרום לאלפי אבדות בנפש, ובהם הכור הגרעיני בדימונה, המפעלים הכימיים בחיפה ושדה התעופה הבינלאומי בן גוריון.

דפוסי הלחימה של חמאס בסבב העימות הנוכחי ממחישים פעם נוספת את הקרבה האידאולוגית והמעשית בין חמאס לארגון האסלאמי הקיצוני והידוע לשמצה "המדינה האסלאמית" (ISIS, דאעש). חמאס ודאעש נבדלים בשני נושאים מרכזיים: בברית שכרת חמאס עם איראן השיעית, שקוממה עליה את מצרים וסעודיה, הרואות באיראן איום אסטרטגי, ובנכונות שלחמאס לשחק כלפי חוץ ובמגבלות הקווים האידיאולוגיים את המשחק המדיני. במסגרת זו, ובשונה מדאעש, חמאס נכון לשתף פעולה ולהפעיל לצרכיו ארגוני זכויות אדם על מנת להשיג את יעדיו, והחשוב בהם בשלב זה הוא כבילת ידיו של צה"ל בתקיפת יעדים בעזה, שמשמעותה המעשית היא מתן לחמאס "רישיון להרוג" ישראלים בחסות המגנים האנושיים.

למרות ההסכם על פיוס והקמת ממשלת אחדות עם ארגון "פתח", אחד ממטרות המלחמה של חמאס הינה להצית אינתיפאדה נוספת בשטחי הגדה המערבית, שתכליתה להביא בסופו של דבר להפלת שלטון הרשות הפלסטינית ולהשתלטות חמאס על התנועה הלאומית הפלסטינית. לקחי סבב העימות הנוכחי ממחישים את חשיבות המשך השליטה הביטחונית באזורים חיוניים בגדה המערבית למניעת השתלטות של חמאס על הרשות הפלסטינית ושמירה על גבולות הגנה מינימליים לאורך קו הגבול עם המדינה הפלסטינית העתידית.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close