ראש המוסד, יוסי כהן, ביקר השבוע בוושינגטון ונועד עם מזכיר המדינה מייק פומפאו, עם ראש ה-CIA ג'ינה האספל ועם בכירים נוספים בבירה האמריקנית. במרכז הדיונים עמד נושא הסכם הגרעין והסכנה האיראנית לקראת חילופי הממשל בארה"ב.
כמה שעות לאחר הפגישה של יוסי כהן עם מייק פומפיאו תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי באופן מסיבי יעדים באזור דיר אזור והעיירה אל-בוכמאל במזרח סוריה בסמוך לגבול עם עיראק, על פי דיווחים מסוריה כתוצאה מההתקפה היו עשרות הרוגים ופצועים.
בכיר במודיעין האמריקני מסר ב-13 בינואר לסוכנות הידיעות AP כי ישראל תקפה מטרות איראניות בסוריה בסיוע מידע מודיעיני אמריקני, התקיפות כוונו נגד מחסנים ששימשו לאיחסון נשק איראני, לדבריו, המחסנים שימשו צינור להעברת רכיבים הנדרשים לתוכנית הגרעין של איראן.
על פי גורמים ביטחוניים בישראל, המטרות כללו גם מחנות וציוד צבאי של מליציות פרו איראניות באזור שמסייעות להתבססות הצבאית האיראנית בתוך סוריה במגמה לפתוח חזית חדשה משטחה נגד ישראל.
יש חשיבות רבה לתקיפה הישראלית בעומק השטח הסורי. ישראל משגרת בכך מסר לנשיא אסד כי ידה הארוכה יכולה להגיע לכל נקודה בשטח סוריה והיא גם מאותתת לאיראנים כי היא נחושה לנסות ולמנוע את ההתבססות הצבאית שלהם בסוריה.
אולם,יש בכך גם מסר ברור שמופנה לעבר ממשל ביידן החדש, שיתחיל לפעול באופן רשמי בעוד שבוע ימים. ישראל מאותתת לו כי היא נחושה להמשיך לפעול נגד תוכנית הגרעין האיראנית ונגד מגמת ההתפשטות של איראן וההתבססות הצבאית שלה בסורי.
מדובר בשני נושאים חשובים מאוד שהנשיא ביידן רוצה, על פי דברים שאמר בחודש שעבר לעיתון "ניו יורק טיימס", לכלול בהסכם גרעין חדש עם איראן.
غارات إسرائيلية توقع عشرات القتلى والجرحى لقوات النظام السوري وميليشيات تابعة له في مدينة #البوكمال#العربي_اليوم pic.twitter.com/C3VuGHWXUY
— التلفزيون العربي (@AlarabyTV) January 14, 2021
דאגה ישראלית
ישראל מודאגת מאוד מהצפוי בנושא הגרעין האיראני לאחר כניסתו של הנשיא הנבחר לבית הלבן נוכח הצהרותיו במסע הבחירות בדבר רצונו לחזור להסכם הגרעין שממנו נסוג הנשיא טראמפ ב-2018 ולהסיר את הסנקציות שהוטלו על איראן.
גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי לנשיא החדש צפוי משא ומתן קשה עם ההנהגה האיראנית אשר מתכוונת לאתגר אותו ולאלץ אותו להסיר את הסנקציות מעל איראן.
אם הנשיא החדש מתכנן לטפל תחילה בנושא הקורונה והמשבר הכלכלי בארה"ב ורק אחר כך בנושא האיראני, סביר להניח שיועציו יעמידו אותו על חומרת המצב והוא יצטרך לטפל במקביל גם בנושא האיראני.
בכל יום שחולף הצנטרפוגות במתקן הגרעין בפורדו מעשירות כמויות נוספות של אורניום לרמה של 20 אחוזים, בניגוד להסכם הגרעין המתיר העשרה לרמה של 4 אחוזים בלבד, וזאת לאחר שממשלת איראן החליטה ליישם את החלטת הפרלמנט בעקבות חיסול מדען הגרעין מוחסן פח'רי זאדה, ולהעשיר את האורניום לרמה של 20 אחוזים.
אולטימטום איראני
האיראנים קראו היטב את המפה והתכוננו לקראת המשא ומתן עם ג'ו ביידן. הם הכינו לו מלכודת כדי לאלץ אותו כבר בתחילת כהונתו להסיר את הסנקציות, הם לא יסתפקו בהבטחות כשברקע עומדת החלטת הפרלמנט לגרש מאיראן את הפקחים הבינלאומיים ב-21 בפברואר אם לא יוסרו הסנקציות.
בנוסף, האיראנים מאיימים להפעיל את מתקן המים הכבדים באראק ועוד אלף צנטרפוגות מתקדמות להעשרת אורניום.
כלפי חוץ האיראנים משחקים "משחק פוקר", כאילו שלא אצה להם הדרך. המנהיג העליון עלי ח'מינאי אמר לפני כמה ימים בנאום ששודר בטלוויזיה האיראנית כי ארצו איננה ממהרת לכך שארה"ב תחזור להסכם הגרעין.
"איננו ממהרים,יש לנו דרישה הגיונית והיא הסרת הסנקציות" אמר ח'מינאי והצדיק את ההחלטה להעשיר אוראניום לרמה של 20 אחוזים,"זוהי החלטה נכונה והגיונית".
ממשלת איראן הודיעה גם על נחישותה לצמצם את שיתוף הפעולה עם הפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אם לא יוסרו הסנקציות, היא לא מתרגשת מהקריאה שפירסם האיחוד האירופי כי "העשרת האורניום לרמה של 20 אחוזים היא התפתחות מסוכנת המעוררת דאגה רבה".
עלי אכבר וויליאתי, יועצו של ח'מינאי לעניינים בינלאומיים אף הוסיף כי האיראנים דורשים לבטל את הסעיף בהסכם הגרעין המאפשר להטיל מחדש סנקציות על איראן על פי החלטה 2231, הנשיא טראמפ השתמש בסעיף הזה בחודש ספטמבר שעבר כדי להטיל על איראן סנקציות מחדש.
גורמים מדיניים בישראל אומרים כי איראן בחרה מלכתחילה להשתמש בעמדה כוחנית במשא ומתן מול הנשיא גו' ביידן וכי היא מפרשת את עמדתו בדבר חזרה להסכם הגרעין והסרת הסנקציות כחולשה שיש לנצל אותה לטובתה.
הנחת העבודה של האיראנים היא שג'ו ביידן יעשה הכל כדי להימנע מעימות צבאי עם איראן ולכן אפשר לסחוט אותו במשא ומתן, ביידן איננו רוצה איראן גרעינית ולמעשה, ברגע שהוא שולל את האופציה הצבאית ומוכן עקרונית להסיר את הסנקציות אין לו שום מנוף לחץ על איראן.
האיראנים גם אינם מוכנים לפתוח את הסכם הגרעין ולהכליל בו נושאים כמו פרוייקט הטילים הבליסטיים שלהם והגבלות על מדיניות ההתפשטות שלהם באזור, הפשרה היחידה שהם עשו, מבחינתם, היא שהם נמנעו מפעולות נקם ביום השנה הראשון לחיסול קאסם סולימאני כדי שלא ליצור אווירה שלילית שתעיב על הדיונים עם ממשל ביידן.
איראן באה למשא ומתן עם ממשל ביידן כשהיא מרגישה חזקה ומקרינה ביטחון עצמי, היא בתחושה של התחשלות לאחר 4 שנים קשות מול ממשל טראמפ.
בקיץ הקרוב אמורות להיערך הבחירות לנשיאות באיראן שבה התחזק הזרם השמרני בעקבות חיסולם של קאסם סולימאני ומדען הגרעין מוחסן פחרי זאדה, לבחירות האלו יש השלכות גם על המשא ומתן עם ממשל ביידן, הן רק יקשיחו את העמדות של ההנהגה האיראנית, לכן, בהחלט יתכן שהמשא ומתן בנושא הגרעין יארך זמן רב גם נוכח פער הציפיות הגדול בשל ממשל ביידן ושל ההנהגה האיראנית, בינתיים ממשל ביידן שומר על עמימות ולא מבהיר באופן רשמי את כוונותיו, אולם, ברור שהנשיא החדש ניצב מול אתגר גדול מאוד ואם הוא לא ימצא את הדרך הנכונה לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית בדרך לפצצה, יתכן שהדבר יביא לפעולה צבאית ישראלית באיראן.
