התראות

המדיניות האיראנית באפגניסטאן : חתרנות ודיפלומטיה

פגישות רבות בין בכירים איראנים ובכירים אפגנים על רקע הניסיון להוציא את צבא ארה"ב מהמדינה • במקביל מנסה איראן להשפיע על ההסכם עם הטאליבן
שיתוף

עניינים

החתרנות האיראנית באפגניסטן: באיראן התקיים (7 ינואר)  ביוזמת שני גופי מחקר Iran’s Supreme National Defense University and the Defense Diplomacy Strategic Studies Center (RAAD) כינוס תחח הכותרת "הועידה הבינ"ל להגנה ולביטחון במערב אסיה" העוסק בין היתר, במאבק בארגונים קיצוניים ופתרון סכסוכים אזוריים . בכינוס  נטלו חלק גורמים פוליטיים וביטחוניים מאסיה ומאירופה ובכירים איראניים ובהם פיירוזאבאדי, רמטכ"לי צבא איראן לשעבר, אחמד וחידי , שר ההגנה בממשלתו של אחמדינז'אד ומפקדו לשעבר של כוח אלקדס של משה"מ ועלי שמח'אני נציג ומנהיג ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי.

פגישות עם הטאליבן

המתכנסים דנו בפתרון משברים אזוריים ובעיקר "בדרכים לשים קץ להתערבותן של ארצות הברית וישראל באזור". במהלך הדיונים בסוגיית אפגניסטן אשר  שמח'אני כי נפגש עם באפגניסטאן עם נציגי  טאליבן בסוף דצמבר 2018  בניסיון לקדם את שיחות  השלום במדינה, אך שלל את אפשרות שאיראן תנהל מגעים גם עם ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית[1]. הוא אף הביע חשש מהתבססות המדינה האסלאמית באפגניסטאן והזהיר מפני תסריט דומה לסוריה ולעיראק.

איראן מוטרדת מהמגעים שהתקיימו באמצע דצמבר באבו דאבי בין ארצות הברית לבין הטאליבן בהשתתפות נציגים מערב הסעודית ופקיסטאן (בתחומה מוצאים מנהיגי הטאליבן מקלט ובסיס לפעילותם) להם קדמו מגעים בין השליח האמריקני המיוחד לאפגניסטאן זלמאי ח'לילזאד ( (Zalmay Khalilzad לבין הטאליבן. בעקבות מגעים אלה קיימו גם מספר גורמים איראנים פגישות עם נציגי הטליבאן בטהראן ובאפגניסטאן וטהראן הבהירה כי תמשיך לקיימם.

שמח'אני נפגש במהלך ביקורו גם עם נשיא אפגניסטאן אשראפ ע'אני ((Ashraf Ghani , עם היועץ לביטחון לאומי חמדאללה מוהיב (Hamdullah Mohib), ועם הנשיא לשעבר קרזאאי, שידעו על פגישותיו עם הטאליבן.

על פי התקשורת האיראנית והאפגנית בפגישה נדון שת"פ בנושא טרור וסוגיות בילטרליות[2]. במהלך הפגישה עם קרזאאי אמר שמח'אני כי נוכחות ארה"ב באזור היא המקור לאי היציבות בו[3].

זמן קצר לאחר ביקורו של שמח'אני באפגניסטן הגיעה לטהראן בטהראן משלחת מטעם הטליבאן ונפגשה (30 דצמבר)  עם  סגן שה"ח סיד עבאס אראקצ'י Seyyed Abbas Araqchi)), בידיעת ממשלת אפגניסטאן. ראש לשכתו של רוחאני, מחמוד ואעט'י, אשר את דבר הפגישה ואמר כי איראן תאמה אותה עם ממשלת אפגניסטאן וכי היא לא המדינה היחידה שנפגש עם הטאליבן. לדבריו איראן חוששת מהתפשטות אי היציבות באפגניסטאן לתחומה ומעוניינת לתרום להתנעת תהליך השלום במדינה[4]

ארצות הברית מעוניינת לקדם דיאלוג בין הממשלה האפגנית לבין הטאליבן כדי למצוא הסדר פוליטי למשבר המתמשך במדינה. טאליבן מתעקש על נסיגה מלאה של הכוחות האמריקניים מהמדינה לפני שהוא מצטרף לתהליך שלום כלשהו. הטאליבן הודיע לאחרונה כי הוא שולט לחלוטין ב-61 מתוך 407 המחוזות במדינה ובשאר המחוזות הוא ממשיך במאבקו להשגת שליטה, במקביל, דווח כי שליטת הממשלה או השפעתה בשאר המחוזות עומדת על קצת יותר ממחצית. בתוך כך הזהירו דיפלומטים אמריקניים לשעבר כי דבריו, של טראמפ על דילול הכוחות האמריקניים באפגניסטאן עלולה לסבך את המאמצים להשגת שלום ולסבך את מאמציו של ח'לילזאד[5].

שמח'אני:גורמים אמריקנים בקשו להיפגש עמי

שמח'אני דחה מכל וכל טענות אמריקניות לפיהן בקשה איראן לנהל שיחות עם ארצות הברית ואמר כי הייתה זו דווקא ארצות הברית ש"בקשה ממני פעמיים במהלך ביקורי האחרון באפגניסטאן לנהל עמה שיחות" אך סירבתי "נוכח נטייתה של ארה"ב להפר את החוק הבינלאומי כמו גם את התחייבויותיה, דוגמת הסכם הגרעין ". שמח'אני הוסיף , בעקבות החלטת ארצות הברית להוציא אם כוחותיה מסוריה, כי וושינגטון לא מלאה תפקיד משמעותי בהבסת ארגון המדינה האסלאמית בסוריה ואילו באפגניסטאן היא ממלאת תפקיד שלילי ולא מלאה אחר התחייבויותיה להשליט סדר ושלום במדינה ולמעשה המצב הנוכחי שם מחייב את יציאתה גם מאפגניסטאן, כדי שזו תזכה בביטחון.

התנקשויות ופילוג

הפעילות האיראנית באפגניסטאן מנוהלת בשני מאמצים עיקריים. מצד אחד היא מנסה להצטייר כגורם מתווך ומתון ומנהלת מגעים מול הממשלה ומול הטליבאן, ומצד שני ממשיכה לספק אמצעי לחימה לגורמים שונים ומבצעת התנקשויות על אדמת אפגניסטאן, כפי שחשפו לאחרונה גורמי ביטחון אפגניים וגורמים אמריקניים. ראש המטה ללוחמה בטרור במשטרת מחוז הראט ((Herat הגובל באיראן האשים לאחרונה את איראן, כי היא עומדת מאחורי חיסול סוחרים ואנשי ביטחון אפגניים, לדבריו הקונסוליה האיראנית בעיר בהכוונת  משמרות המהפכה עומדים מאחורי 80 אחוז ממעשי הרצח במחוז. גורמים אפגניים אחרים טענו כי איראן מנסה לזרוע פילוג בין הקבוצות האתניות במדינה.

גורמים אמריקניים וכוחות הקואליציה הפועלים באפגניסטאן האשימו את איראן כי היא מסייעת לארגונים שונים לפגוע בכוחות האמריקניים המוצבים באפגניסטאן ואף מציידת אותם באמצעי לחימה.

ניסיון להשפיע על ההסכם המתגבש

בפגישות שקיימו נציגים איראנים עם גורמי ממשל אפגנים והטליבאן בתוך זמן קצר מאותתת איראן מאותתת דווקא על רקע האצת המגעים מצד וושינגטון לקדם את מאמצי השלום באפגניסטן, כי היא מעוניינת להיות חלק מן ההסדרים המתגבשים בחצרה האחורית – אפגניסטאן. להסדרים אלה עתידה להיות השפעה  ישירה על אינטרסים ביטחוניים איראנים בגבול הרגיש  והיא מעבירה מסרים לפיהם ביכולתה גם להשפיע (גם לשלילה) על שחקנים ותהליכים מרכזיים במדינה.  כאמור, מאחורי הקלעים ממשיכה איראן, באמצעות משמרות המהפכה ומיניסטריון המודיעין, לפגוע בגורמים שונים באפגניסטאן במיוחד באזורים הסמוכים לגבולה, תוך שהיא מונעת מאינטרסים דתיי-אתניים, כלכליים, פוליטיים וביטחוניים.

בכל מקרה גם אם יותנע בסופו של דבר תהליך שלום הרי הדרך להשגתו תהיה ארוכה ומפותלת והוא יצטרך להביא בחשבון גם את האינטרסים של איראן ורוסיה, שארחה בנובמבר 2018 כינוס בנושא השלום באפגניסטאן בהשתתפות נציגי ממשלת אפגניסטאן והטאליבן, שהסתיים בכישלון.   גם נשיא תורכיה, ארדואן אמר במהלך מסע"ת עם ראש ממשלת פקיסטאן (4 ינואר),  כי בכוונתו לארח באיסטנבול _מרף 2019) את מנהיגי פקיסטן ואפגניסטאן כדי לקדם את השלום באפגניסטאן. גורמים אזוריים רבים בעלי אינטרסים סותרים ממשיכים לבחוש בקדרה האפגנית הרותחת. הודעתו של טראמפ לפיה יבחן לצמצם את הנוכחות האמריקנית באפגניסטן מזריקה מימד נוסף של דחיפות. איראן בכל מקרה מעוניינת להתנתק מכבלי "הכיתור" וההשפעה האמריקנית בסביבתה האסטרטגית המיידית. עזיבת הכוחות האמריקניים את עיראק וזו המתוכננת מסוריה וצמצום אפשרי של נוכחותה באפגניסטן נתפסת באיראן כעוד "ניצחון שמימי" והוכחה כי נחישותה ופעילותה החתרנית במוקדים שונים מביאה לתוצאות.

איראן חוששת בעיקר מהגברת נוכחות גורמי המדינה האסלאמית באפגניסטאן ומאפשרות להגעת פעילים נוספים. זאת,  במיוחד לאור מספר התקפות ראווה שבצע הארגון באיראן. כמו כן איראן סבורה כי הסדר במעורבות יריבותיה-מתחרותיה  הבולטות ארה"ב, סעודיה, פקיסטאן ותורכיה ובהיעדרותה  לא יקדם את סוגיות הקשורות לגבולה המשותף עם אפגניסטאן (בעיקר מעבר גורמי טרור וסמים לשטחה). על רקע זה תמשיך טהראן במדיניותה לסייע לגורמי טרור שונים נגד הממשל האפגני ונגד הכוחות המערביים הפועלים במדינה ובה בעת להציג עצמה כגורם מתווך מול הטליבאן והממשלה האפגנית.

 

[1] https://en.mehrnews.com/news/141268/Talks-with-Taliban-never-to-lead-to-talks-with-ISIL-Jabhat-al-Nusra

[2] https://twitter.com/Shamshadnetwork/status/1077850307042963456

[3] https://twitter.com/Shamshadnetwork/status/1078135541399539712

[4] https://tinyurl.com/kayhan-ir-fa-news-112335

[5] https://www.voanews.com/a/diplomats-afghan-pullout-plan-could-complicate-peace-talks/4721558.html

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close