התראות

המבחן של מקרון מול הסהר האיסלמי

נשיא צרפת, עמנואל מקרון כינה את דת האיסלאם כ"דת במשבר" • התגובה לא איחרה לבוא ממדינות רבות ברחבי העולם המוסלמי , אבל המאבק רב השנים מול ארדואן תופס תאוצה
שיתוף

עניינים

היחסים הדיפלומטים בין טורקיה לצרפת הידרדרו לשפל המדרגה אחרי שהנשיא ארדואן טען כי הנשיא מקרון זקוק "לטיפול נפשי". שגריר צרפת באנקרה, הרוי מגרו, הוחזר להתייעצויות בפאריס כשברקע הפגנות אלימות מול נציגויות צרפת בעולם הערבי-מוסלמי וקריאות להחרמת מוצרים צרפתיים.

הרקע

זאת אינה הפעם הראשונה שהיחסים בין אנקרה לפאריס עולים על שרטון. עוד בתקופת כהונתו של הנשיא ניקולא סרקוזי סרבה צרפת לדון בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. עד עצם היום הזה המועמדות של אנקרה תקפה. היא עדיין על "סדר היום" בבריסל למרות שאין כל סיכוי שידונו בה בכובד ראש.

במהלך השנתיים האחרונות התחוללו אירועים מרכזיים שהובילו להידרדרות ביחסים בין פאריס לאנקרה, בין שתי המדינות החברות בנאט"ו:

– ביוני 2019 קבלה טורקיה מרוסיה משלוח ראשון של מערכת נ"מ מתקדמת 400-S. צרפת מחתה בחריפות והעמידה את שאלת המשך חברותה של טורקיה בנאט"ו.

– הפלישה הטורקית לצפון מזרח סוריה באוקטובר 2019 ומלחמתה נגד הכורדים עוררו באירופה ובמיוחד בצרפת גל של גנויים ומחאות. ארדואן המשיך במלחמה ואף איים לשלוח מאות אלפי פליטים לאירופה אם לא יתנו לו להשיג את מטרתו נגד "הטרוריסטים הכורדים".

– ב-20 בינואר 2020 חתם הנשיא מקרון על מזכר הבנה אסטרטגי עם ראש ממשלת קפריסין מיטסוטאקיס . צרפת הקימה בסיס ימי קבוע בקפריסין. באי סקירוס שבים האיגאי, נערכו תמרונים משותפים המדמים ניסיון לכיבוש מחדש של קפריסין על ידי טורקיה. נזכיר כי חצי האי קפריסין נשלט על ידי טורקיה מאז 1974, ומוצבים שם 30,000 חיילים טורקים. קפריסין היוונית חברה בקהילה האירופית.

– צרפת שהובילה להפלתו של קאדפי ראתה בחומרה רבה את המעורבות של טורקיה בלוב. הנשיא מקרון ניסה למנוע מאנקרה את השליטה באגן הים התיכון ובצפון אפריקה.
התקרית הימית שהתרחשה ב-10 ביוני 2020 בין אנייה תובלה טורקית לספינת טילים צרפתית גרמה לעימות חריף בין ארדואן לנשיא צרפת. מקרון האשים את ארדואן שהוא משחק באש ומסכן את כל האזור לדוגמת סוריה.

ארדואן חותר ל"סוריזיציה של לוב" טען נשיא צרפת בכעס. הוא החליט להפסיק את שיתוף הפעולה עם טורקיה במלחמה הכוללת נגד הטרור בים התיכון במסגרת נאט"ו. הוא אף הטיל עיצומים על טורקיה אם תמשיך להפר את האמברגו.

– ניסיונותיה של טורקיה להתערב בסכסוך בנגורנו-קרבאך עורר מחאות בקהילה הארמנית הגדולה בצרפת.

יש להדגיש כי צרפת הכירה בשואה הארמנית למורת רוחו של ארדואן והיא תומכת בארמניה במלחמתה נגד אזרבייג'אן. בשבועות האחרונים החריף העימות בין שתי המדינות. טורקיה תומכת אמנם באזרבייג'אן בסכסוך, אולם מכחישה את טענת מקרון כי שלחה מאות לוחמי מיליציה סורית להילחם במובלעת הארמנית לטובת אזרבייג'אן.

ארדואן האשים את צרפת בכך שהיא מחרחרת מלחמה וחזר על טענותיו לפיהן צרפת מחמשת את ארמניה: "אתה חושב שתשיב את השלום עם הנשק שאתה משגר לארמנים. אתה טועה ואינך מסוגל. אינך אומר בכנות את כל האמת".

נשיא צרפת דרש מארדואן לשנות את עמדתו ולשים סוף ל"הרפתקאות המסוכנות" במזרח הים התיכון ול"התנהגות חסרת האחריות" בנגורנו קרבאך. הוא אף מסר לטורקיה אולטימטום ודרש שעליה לסגת מהשטח שבמחלוקת עד סוף דצמבר 2020.

– ביולי 2020 הפכה הכנסיה האורתודוקסית באיסטנבול "איה סופיה" – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו – למסגד. הדבר עורר זעם רב בכנסיה הצרפתית ובמפלגות הימין.

תמונה: טורקיה נגד האולטימטום
תמונה: טורקיה נגד האולטימטום

הם התריעו על הסכנה הנשקפת מצד טורקיה והאחים המוסלמים על עתיד שמירת המקומות הקדושים לנוצרים. לאור רדיקליזציה במסגדים ובבתי הסוהר הם בקשו לנקוט באמצעים דרסטים נגד כהני דת איסלמים. טורקיה וגם קטאר הואשמו בהפצת האסלאם בתמיכת האחים המוסלמים במסווה של פעולות רווחה וצדקה.

עריפת ראשו של המורה הצרפתי והפצת הקריקטורות של מוחמד

על רקע כל האירועים האלה יצא נשיא טורקיה ארדואן במתקפה אישית וחסרת תקדים נגד נשיא צרפת עמנואל מקרון. הוא גינה את האמצעים שנקט במטרה להגן על הערכים החילוניים של צרפת נגד האיסלאם הקיצוני בעקבות רציחתו של המורה להיסטוריה סמואל פאטי על ידי פליט צ'צ'ני בן 18 ,לאחר שהציג קריקטורות של הנביא מוחמד בפני תלמידיו.

ארדואן יצא מגדרו והצהיר בנאום ששודר בטלוויזיה: "מה אפשר לומר על ראש מדינה שמתייחס כך למיליוני מאמינים. ראשית, תעבור טיפול פסיכיאטרי. אינני מבין מה הבעיה של האדם הזה מקרון עם האיסלאם ועם מוסלמים?". ארדואן אף התנבא שמקרון לא ינצח בבחירות הבאות לנשיאות צרפת ב-2022.

התגובה הצרפתית לדברי הבלע של ארדואן לא איחרה לבוא. בהודעה שפרסמה לשכתו של נשיא צרפת נמסר כי: "דבריו של הנשיא ארדואן בלתי מקובלים. הגזמות וגסות רוח אינן הדרך. אנו דורשים מארדואן לשנות את דרך המדיניות שלו משום שהיא מסוכנת בכל המובנים".

נשיא צרפת אף התרעם על כך כי ארדואן לא הביע שום צער ולא שלח כמקובל תנחומים בעקבות הרצח המתועב של המורה להיסטוריה.

צרפת והיחס למוסלמים

צרפת היא מדינה חילונית המפרידה מאז 1905 באופן רשמי את הדת מהמדינה. הדבר לא עורר בעיות מיוחדות בקרב הקהילות הקתוליות והפרוטסטנטיות. הם קבלו מהמדינה את מלוא התמיכה ואת התקציבים המתאימים.

במהלך השנים הם השלימו עם המצב ונהלו בחופשיות גמורה פולחן דתי. גם היהודים זכו ליחס דומה. הם השתלבו יפה בחברה הצרפתית ושמרו בקפדנות וביראת כבוד על חוקי הרפובליקה.

החל משנות ה-90' עם ריבוי גלי ההגירה מצפון אפריקה והיבשת השחורה הפכה הקהילייה המוסלמית למיעוט הגדול ביותר בצרפת. היא נהנינת כיתר הדתות מחופש פולחן מלא לרבות מוצרי בשר חלאל המוצבים בכל הסופרמרקטים ומתקציבים רבים.

נציין כי חל אסור לציין בכל מפקד אוכלוסין את דתו של אזרח אך מעריכים כי מספר המוסלמים בצרפת נאמד היום בין 6 ל-8 מיליון. עם זאת מדובר בקהילייה המוסלמית הגדולה ביותר באירופה עם יותר מ- 3000 מדרשות ומסגדים חוקיים.

בשנים האחרונות עם עלייתה של דאעש לכותרות גברה הרדיקליזציה ורבו פעולות הטרור. עד היום התלבטה צרפת באמצעים שיש לנקוט והפרידה בין רוב המוסלמים השומרים על החוקים לבין הרדיקלים.

הבעיה העיקרית היא שבניגוד לקהילייה היהודית שהיא מאז ימי נפוליאון ממושמעת וממוסדת, בקרב הארגונים המוסלמים קיימים אי סדרים מינהליים, יריבויות וחלוקי דעות ביו המנהיגים וכהני הדת.

מקרון תיאר את האיסלאם כדת "במשבר" ברחבי העולם, ואמר שממשלתו תציג בקרוב הצעת חוק לחיזוק חוק החילוניות והמשך המלחמה נגד "הבדלנות האיסלמיסטית". הנשיא הצרפתי גם הכריז על פיקוח הדוק יותר על תוכניות הלימודים בבתי הספר ועל שליטה במימון זר של מסגדים ומדרשות ברחבי המדינה. במקביל מאמין הממשל הצרפתי בלימוד הערבית כשפה שנייה ובהכרת הציוויליזציה של האחר.

הפגנות וחרם המוצרים הצרפתיים

פרסום קריקטורות חדשות של מוחמד עורר זעם והפגנות ברוב בירות העולם המוסלמי לרבות בישראל ובשטחים וכן ברשתות החברתיות.

בדיר אל-בלאח ברצועת עזה פלסטינים שרפו תמונותיו של מקרון. גם ביפו, מול משכנו של שגריר צרפת, הייתה הפגנה שבה השתתפו כ-200 איש וכן באום אל-פחם. ברחבי לוב שבה ניצבים חיילים טורקים, המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב בין השאר "הנביא הוא הקו האדום", בצירוף תמונות של מקרון עם סימון קו אדום על פניו.

בירדן, בכוויית, בקטאר, באלג'יריה, בלבנון ובפקיסטאן קראו לנשיא צרפת להתנצל על הדברים והפצירו באזרחים להחרים מוצרים צרפתיים. עשרות חברות הודיעו כבר על חרם מוצרים צרפתיים ועובדים במרכולים הורידו מהמדפים גבינות צרפתיות. עד כה רק מרוקו וטוניסיה נמנעו מלנקוט באמצעים אלה.

 

הלקחים

אין ספק כי התגובות הצרפתיות הרשמיות והמשך פרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד בעיתונות זאת בנוסף לההפגנות ברחובות שהיו אחרי הרצח של המורה להיסטוריה החריפו עוד יותר את המתיחות בין צרפת לבין טורקיה.
הנשיא מקרון המעוניין בכהונה נוספת מוטרד מאוד מהמצב שנוצר וחושש להמשך פגועים והפגנות נגד צרפת בעולם הערבי-מוסלמי.

במקביל הוא אינו יכול לגלות רפיסות ושאננות מול המחאות בתקשורת וברחובות ועליו להגיב בלי היסוסים מול נגד האיסלאם הרדיקלי.

העיתון לה פיגרו פרסם ב-26 באוקטובר 2020 מאמר מערכת בו כתוב בין היתר: " הקללה בעיני האיסלמיסטים היא לעיתים קרובות הזמנה לרצח. הדמוקרטיות המערביות חייבות ללכד את השורות ולהגן על הערכים שלהן. אף מדינה ליברלית אינה חסינה מאיומים. דגל הטריקולור ששורפים האיסלמיסטים מסמל את צרפת אך בראש וראשונה את החירות".

 

 

 

 

תמונה: לה פיגארו
תמונה: לה פיגארו

מקרון אמנם זוכה לתמיכה בקרב רוב הצרפתים וגם באיחוד האירופי אבל ספק אם ארדואן יסוג מעמדותיו וממדיניותו המוצהרת. כל הניסיונות הדיפלומטים של האירופאים להרגיע את המצב ולמנוע הדרדרות עלו עד כה בתוהו.

עד היום הייתה מדיניות צרפת אהודה בקרב העולם הערבי ובמיוחד בקרב הפלשתינים. צרפת גם לא נקטה תמיד ביד קשה נגד החרם של מוצרים ישראלים ונגד ה-BDS הפלשתיני למרות שקיים חוק נגד חרמות.

"רשת קורי העכביש: שורשי ה-BDS ותנועת הדה לגיטימציה לישראל"

והנה עתה אט אט מתנפצת הקונספציה הנאיבית הצרפתית. מדיניות זו קורסת והעולם הערבי מחזיר בכפיות טובה. צרפת האמינה עד כה כי אפשר לנהל דיאלוג פורה עם הרדיקאלים באיסלאם לרבות עם האחים המוסלמים והסלפיסטים.

 

גם בענייני חוץ במזרח התיכון מתנפצת הקונספציה. במהלך השנים צרפת לא רצתה להתעמת עם ארגוני הטרור הפלשתינים והאיסלמים וחששה מהתקרבות לישראל. היא שמרה על פרופיל נמוך כדי למנוע פיגועים בשטחה והעדיפה להמשיך לנהל כרגיל עסקים מסחריים ולמצוא חן בעיני הבוחרים המוסלמים החיים בקרבה.

למרות ההצהרות הנחרצות של מקרון עדיין הוא מתלבט בדרך שעליו לנקוט מול ארדואן והוא חושש מאוד מהתפרצות ממלחמת דת. החשש הכבד הוא מפגועים חדשים בצרפת ומחוץ לגבולותיה נגד נציגויות ודיפלומטים ברחבי העולם, וכן מחטיפות חיילים הניצבים במאלי.

בימים אלה עומד מקרון למבחן קשה ביותר וכל החלטה עשויה לחרוץ את גורלו הפוליטי ועתידה של צרפת במאבק נגד מסע הסהר האיסלמי החדש של ארדואן.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close