התראות

המאבק על השליטה במצרים

שיתוף

עניינים

העברת השלטון: מורסי מקבל סמכויות נשיאותיות מקוצצות

למצרים יש נשיא חדש שנבחר בבחירות חופשיות. עם זאת, נראה כי יכולתו לשלוט במדינה כראש הרשות המבצעת הוגבלה מאד על ידי המועצה הצבאית העליונה. בשלב זה מתנהל מאבק בין הנשיא, מחמד מורסי, אשר בא מחיקה של תנועת האחים המוסלמים רבת העוצמה, לבין המועצה הצבאית. כמובטח, המועצה הצבאית אמנם העבירה את סמכויותיה למורסי ב-30 ביוני, מיד לאחר השבעתו כנשיא, אך היו אלה סמכויות מקוצצות.

עוד בטרם נסתיימו הבחירות לנשיאות פורקו האחים המוסלמים מרוב הישגיהם. הפרלמנט, שם היה להם רוב מרשים, פוזר והמועצה הצבאית העליונה פרסמה הודעה חוקתית המעניקה לה סמכויות נרחבות אפילו אחרי העברת השלטון לנשיא החדש. בהתאם להודעה, סמכות החקיקה הועברה למועצה הצבאית ובכללו הכנת התקציב, הפיקוח על ניסוח החוקה, הסמכות לפזר את המועצה לניסוח החוקה – שם גם כן היה רוב לאסלאמיסטים – והרכבת מועצה חדשה. ואם לא די בכך, סמכויותיו של הנשיא החדש בתחום הצבאי הועברו בשלמותן גם כן למועצה הצבאית. הנשיא החדש אינו יותר המפקד העליון של הצבא וניטלה ממנו הסמכות להכריז על מלחמה ללא הסכמה מוקדמת של הוועדה הצבאית העליונה, אשר תהיה גם האחראית הבלעדית על מינוי הקצונה הבכירה וגם על הכנתו וניהולו של תקציב הצבא.

העברת השלטון לנשיא בוצעה אמנם על רקע של טקס צבאי מרשים אך השאירה אותו קצוץ כנפיים. המועצה הצבאית מוסיפה להיות כוח פוליטי עצמאי הנשען על אימפריה כלכלית אדירה, המאיים על שלטונו של הנשיא ואשר מגביל את יכולתו לשלוט ולנהל את המדינה כפי שציפה כנציגה של תנועת האחים המוסלמים, שזכתה בשלטון אחרי שהשיגה רוב בבחירות חופשיות לפרלמנט ולנשיאות.

בידי מורסי נשארה הסמכות למנות את ראש הממשלה והשרים, אך ללא הסמכות לחוקק חוקים או להכין את התקציב. אמנם בסמכותו לפרסם צווים נשיאותיים, אך סמכות החקיקה שבידי הצבא מגבילה את מרחב פעולתו. גם יכולתו לנסח חוקה בעלת מרכיבים אסלאמיים נמצאת תחת איום.

האחים המוסלמים: יעשו כל שביכולתם להשיג שליטה מלאה במצרים

תנועת האחים המוסלמים אינה יכולה להסכים למצב זה. היא נאבקה במשך 84 שנים להגיע לשלטון, הקריבה רבים מאנשיה, שבמשך תקופה ארוכה זו נרדפו על ידי כל המשטרים. עשרות אלפים מפעיליה נכלאו ועונו ורבים ממנהיגיה הוצאו להורג. עכשיו, משהצליחה לממש את יעדה אין בכוונתה לחלוק את השלטון עם שום גורם אחר, ובוודאי שלא עם הצבא. יש לצפות כי התנועה תנקוט בכל האמצעים, כולל באלימות, כדי לסלק את הצבא ולהגיע לשליטה מלאה על המדינה.

מורסי אכן לא איבד את זמנו וימים ספורים לאחר היכנסו לתפקיד פרסם צו נשיאותי הקורא לפלרמנט שפוזר להתכנס. מבחינת האחים המוסלמים פיזור הפרלמנט היווה נסיגה חמורה, שכן מורסי ותנועתו מודעים היטב לכך שאם תתקיימנה בחירות חדשות הם לא יזכו לרוב הסוחף שהשיגו בבחירות הקודמות. רבים בציבור התאכזבו מדרך פעולתה של התנועה: היא בזבזה את הונה הפוליטי בדיוני סרק בפרלמנט על חוקי השריעה והפרה את הבטחותיה להסתפק בהצגת מועמדים ל-30% ממושבי הפרלמנט ולא להציג כלל מועמד משלה לנשיאות. בהתאם לצו של מורסי, הפרלמנט אכן התכנס לישיבה שארכה 12 דקות בה הוחלט להעביר את פסיקת מועצת החוקה לפרשנותו של בית הדין העליון לערעורים. פעולה זו הביאה לגינוי של מרבית הכוחות הפוליטיים במדינה שראו בכינוס הפרלמנט פגיעה במוסדות החוק. מועצת החוקה היא הערכאה העליונה של מערכת המשפט במצרים ועל הכרעותיה לא ניתן לערער. המועצה הצבאית גינתה את הצו ומועצת החוקה קבעה כי הצו הנשיאותי בטל ומבוטל מיסודו. השבוע הודיע בית הדין העליון לערעורים כי אין בסמכותו לדון בפסיקות של מועצת החוקה ומורסי פרסם הודעה כי הוא מקבל את פסק הדין ובכך חזר למשבצת הראשונה. ספק רב, עם זאת, אם האחים המוסלמים יסכימו סופית לפיזור הפרלמנט. בימים האחרונים קיים מורסי התייעצויות עם גורמים משפטים רמי דרג במטרה למצוא דרך לבטל את ההחלטה על פיזור הפרלמנט וגם את ההודעה החוקתית של המועצה הצבאית המגבילה את שלטונו. המשמעות היא שמצרים נמצאת כעת בעיצומו של עימות בין האחים המוסלמים למועצה הצבאית.

השבוע היינו עדים לשלב נוסף בעימות. בית הדין המנהלי אמור היה לפרסם  ב-17 בחודש את החלטתו לגבי ארבע תביעות חשובות שהגישו קבוצות של עורכי דין:

  1. פיזור המועצה לניסוח החוקה הנשלטת על ידי רוב אסלאמיסטי, מאחר ואין בה ייצוג סביר של מגזרי העם השונים.
  2. ביטול ההודעה החוקתית של המועצה הצבאית המגבילה כאמור את שלטונו של מורסי.
  3. פיזור "מגלס אלשורא" – בו יש לאחים המוסלמים ולסלפים רוב של 85% (!) – המהווה את הבית העליון של הפרלמנט, מאחר ונבחר על בסיס חוק הבחירות שכבר נפסל והביא לפיזור "מגלס אלשעב", הוא הבית התחתון של הפרלמנט.
  4. ביטול הצו של מורסי בו קרא לכינוס הפרלמנט (שבינתיים כבר הוכרז כנוגד את החוקה על ידי בית הדין החוקתי). הנשיא מורסי ניסה לעצור את התהליך המשפטי לפיזור המועצה לניסוח החוקה בכך שחתם על החוק שהקים את המועצה לניסוח החוקה – חוק שחוקק על ידי הפרלמנט שפוזר. עם חתימתו של מורסי החוק הפך לתקף ורק מועצת החוקה יכולה לאשר או לדחות את התאמתו לחוקה. מנגד, קיימת הטענה כי חוק אשר חוקק על ידי פרלמנט שהיה בלתי חוקתי מיום היכנסו לתפקידו ופוזר איננו תקף.

בית הדין המנהלי העליון אכן התכנס ב-17 ביולי כדי לדון בתביעות אלה, אך דחה את המשך הדיונים ל-19 בחודש, לאחר שתומכי האחים המוסלמים התפרצו לאולם המשפט בקריאות תמיכה במורסי והשופטים נאלצו להפסיק את הדיונים.

העימות בין האחים לצבא הולך ומתעמק. בינתיים הוא מתנהל באמצעות מערכת משפט כאשר כל צד יודע שאין זה אלא שלב מוקדם בו בודקים את נחישותו של הצד השני. האחים מנסים לנצל כל פרצה או מה שנראה כפרצה בחוק כדי לצמצם את הסמכויות שהעניקה לעצמה המועצה הצבאיתה עליונה. בינתיים ללא הצלחה, אך המערכה תמשך. לאחים אין ברירה אחרת.

האם קיומה של תנועת האחים המוסלמים כאישיות פוליטית היא חוקית?

בשבועות הבאים אמורות ערכאות משפטיות שונות לדון במספר תביעות הנוגעות לקיומה החוקי של תנועת האחים המוסלמים, שפורקה על ידי נאצר עוד בשנת 1954. גם סאדאת, ששחרר את האחים מבתי הכלא, וגם מובארק נמנעו מלאשר את הקמתה של התנועה מחדש. התנועה פעלה לאורך כל אותה התקופה ללא היתר חוקי ונציגיה נבחרו לפרלמנט כעצמאיים או במסגרת של מפלגת הוופד. לאחר נפילתו של מובארק שחררה המועצה הצבאית העליונה את פעילי האחים מבתי הסוהר והתירה לתנועה לפעול באופן גלוי ובצורה מאורגנת. עם זאת, התנועה לא נרשמה כארגון חוקי. הנושא לא נידון בתקשורת וההנחה היא שמנהיגיה לא רצו לפתוח בדיון עם המועצה הצבאית ועם מערכת המשפט על אופי התנועה ויעדיה, שהם הקמת ח'ליפות אסלאמית והשלטת השריעה. לכן, התנועה ממשיכה לפעול באופן בלתי חוקי. היא הקימה את "מפלגת "החירות והצדק" כדי להתמודד בבחירות ואף קיבלה את אישור המועצה הצבאית, למרות שהיא עצמה פרסמה במסגרת סמכויותיה חוק בחירות המכיל איסור להקים מפלגות פוליטיות על בסיס מצע דתי.

על רקע מצב משפטי מורכב זה הוגשו לערכאות המשפטיות מספר תביעות הנושאות בחובן פוטנציאל נרחב לעימותים. בתביעה אחת נטען כי כל פעולותיה של תנועת האחים אינן חוקיות מאחר והיא אינה רשומה כחוק ועל כן יש לאסור על המשך פעולותיה. בתביעה אחרת נאמר כי מפלגת "החירות והצדק" נוגדת את חוק המפלגות ויש לפרקה. תביעה נוספת קראה לבית המשפט לבטל את בחירתו של מורסי כנשיא מכיוון שמועמדותו הוגשה על ידי מפלגה בלתי לגאלית. הדיון בתביעות נדחה לספטמבר ועד אז אנו צפויים ללחצים רבים לביטולן.

חוסר הבהירות בנוגע למקור הסמכות העליונה משתק את מוסדות המדינה

בתנאים אלה מוסדות המדינה משותקים במידה רבה ולאיש אין סמכות מלאה לקדם את ענייניה המרכזיים של מצרים. ראש ממשלתה של מצרים, כמאל גנזורי, הגיש למועצה הצבאית את התפטרותו מיד לאחר שמורסי הושבע כנשיא וממשלתו מתפקדת כממשלת מעבר עד למינוי ממשלה חדשה. מורסי הודיע כי ימנה ראש ממשלה שלא מקרב האחים, אך מתקשה הוא למצוא אישיות מתאימה, כנראה מאחר שברור לכל כי ראש ממשלה מטעמו של מורסי לא יהיה אלא עלה תאנה לשלטונם של האחים המוסלמים. מוחמד בראדעי כבר דחה את ההצעה.

בעיות הכלכלה והחברה החמורות: עלולות לגרום להפגנות ומהומות

מצרים שקועה בבעיות כלכלה וחברה חמורות הדורשות טיפול מידי. התיירות, שהיא מקור ההכנסה הראשון במטבע חוץ, נפגעה קשות, אוצר המדינה מתרוקן והרזרבות במטבע חוץ אינן יכולות להבטיח אפילו שלושה חודשי ייבוא, שהם הקו האדום. הייצוא ירד, השקעות אין ומצרים מתקיימת מהלוואות קצרות מועד כדי לממן לפחות את הסובסידיות למצרכי היסוד החיוניים. זאת במדינה שכ-40% מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני. מצב זה אינו יכול להימשך זמן רב, שכן עלול הוא להביא להפגנות ומהומות ולמה שמכונה "מהפכת הרעבים". בינתיים ארמון הנשיא מוקף באלפי מפגינים הדורשים לטפל בענייניהם והמשטרה נאלצה לסגור את כל הדרכים המובילות למקום.

מסע הדילוגים של מוחמד מורסי

מורסי ניסה להוכיח את סמכויות משילותו בתחום החוץ ובחר לצאת לביקור ראשון דווקא בערב הסעודית, שהיא המדינה הרודנית המסוגרת ביותר בעולם הערבי. אין נסיעה זו מסמלת או מבשרת על פתיחות ורצון למודרניזציה וקידמה. עם זאת, ייתכן כי מורסי רצה לנטרל את העוינות של מלך סעודיה לתנועת האחים ולנסות להשיג סיוע פיננסי שכה דרוש כיום למצרים. אם לשפוט על פי ההצהרות שפורסמו בתום הביקור הוא לא השיג את מבוקשו וסעודיה נשארה חשדנית כלפי האחים.

מיד לאחר חזרתו לקהיר יצא מורסי לאדיס אבבה להשתתף בפסגת האיחוד האפריקאי במטרה להדגיש בפני האפריקאים את החשיבות שהוא מייחס ליבשת השחורה, בניגוד לקודמו מובארק שלא נכח בפסגות של מנהיגי אפריקה. הוא אף נשא את נאומו בשפה האנגלית בה הוא שולט. הוא יודע היטב כי יהיה עליו להתמודד עם ארצות אפריקה במעלה נהר הנילוס הדורשות להעלות את מכסת המים שלהן על חשבון זו של מצרים. בחוזרו קיבל את שרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון,  שאמנם הבטיחה למצרים סיוע ושיתוף פעולה כלכלי, אך רמזה כי ארה"ב מצפה לממשל דמוקרטי ולשמירת הסכם השלום עם ישראל. ביקורה של קלינטון הועב על ידי הפגנות גדולות של ארגונים עוינים לאחים המוסלמים, כגון ארגון "האחים הנוצרים" שהוקם לאחרונה על ידי הקופטים וארגונים אחרים שגינו את ארה"ב על תמיכתה באחים המוסלמים. התברר למורסי שמדיניות החוץ של מצרים בעתיד לא תהיה סוגה בשושנים.

מצרים שוקעת למצב של אנרכיה

בימים אלה אין מי ששולט באמת במצרים. בהיעדר חוקה ופרלמנט, ללא ממשלה היכולה לקבל החלטות ארוכות טווח וכאשר סמכויות השלטון מחולקות בין המועצה הצבאית לנשיאות והסכסוך ביניהם הולך ומתרחב, שוקעת מצרים למצב של אנרכיה שככל שיתעמק היא תתקשה לצאת ממנו.

לא לכך פיללו המצרים כאשר יצאו להפגין ברחובות נגד מובארק לפני כשנה וחצי. גם האחים שפעלו באופן שיטתי לתפוס את מרכזי השלטון – פרלמנט, חוקה ונשיאות – לא השיגו את מבוקשם ועליהם להתמודד עם הצבא ועם ציבור אותו הם אכזבו ואשר פקח את עיניו וכבר אינו מוכן לקבל הבטחות שווא.

מצרים צועדת לעבר הבלתי נודע. מבחינת האחים המוסלמים זו כנראה ההזדמנות האחרונה להשתלט על המדינה. אם לשפוט על פי עברם והאידיאולוגיה המניעה אותם הם לא יירתעו וימשיכו להתמודד עם הצבא במטרה להשיג מונופול על השלטון. יש להניח כי ינסו לנטרל את הגנרלים חברי המועצה הצבאית. לאחרונה היו אף שמועות כי מורסי יוציא צו המוציא אותם לגמלאות. השאלה, במקרה כזה, היא כיצד יגיבו – האם יפרסו טנקים ויהיו מוכנים למאבק אלים עם המוני האחים שיתייצבו בפניהם או שיקבלו את גורלם. רק ימים יגידו.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close