| אין להניח כי הנשיא בשאר אלאסד ומזכ"ל חיזבאללה, חסן נאסראללה, תיאמו את הופעתם הציבורית השבוע. מאידך, נראה כי השניים הקשורים בברית פוליטית-צבאית הדוקה, חשו בימים האחרונים כי האירועים החמורים בסוריה פוגעים קשות בכוחם ומחייבים אותם להיחשף בפני הציבור ולהציג את עמדותיהם.
אסד חיפש דרך אל הקהילייה הבינלאומית שהגבירה את הלחץ עליו, ואילו נאסראללה, הקשור בטבורו לסוריה, ביקש להרגיע את תומכיו ולומר להם כי הברית עם דמשק נמשכת וכי ישראל היא זאת שתפגע מן ההתפתחויות בעולם הערבי. אלא שדבריהם לא שכנעו איש. הם נראו כמנותקים מן המציאות ושידרו יותר מצוקה ויאוש מאשר עידוד לתומכיהם. אסד מכחיש את הרג המפגינים בראיון שנתן אסד לברברה וולטרס בערוץ ABC, הוא שם את עצמו ללעג ולקלס בעיני העולם כולו כאשר הכחיש הרג מפגינים בלתי חמושים ואף כפר באחריותו לכוחות הביטחון ולמעשיהם בטענות מוזרות לפיהן כנשיא הוא אינו אחראי על הצבא וכי רק מנהיג משוגע יכול לטבוח בעמו, ועוד כהנה וכהנה דברי הבל. התברר למעלה מכל ספק כי לאסד אין יותר מה לומר, לא לעמו ולא לקהילייה הבינלאומית. התגובות בעולם היו כי השליט הסורי מנותק מן המציאות, אם כי סביר יותר להניח כי הוא מתכחש במודע למציאות שסביבו. אסד מבין היטב כי אין לו מוצא לאחר שמשטרו הרג למעלה מ-4,000 אזרחים ולא הצליח להכניע את המפגינים, וכי ההפגנות נמשכות ותמשכנה עד שיוכרע. יתכן מאד שהוא גם שבוי בידי חבורה של אנשי צבא וביטחון, אשר בראשם עומד אחיו מאהר, הידוע כרוצח ברוטלי שמאחוריו תלויה קופה ארוכה של שרצים. מכל מקום, אסד לא נתן לברברה וולטרס שום רמז כי הוא מוכן להסתלק מן השלטון או לפתוח בדיאלוג עם נציגי האופוזיציה או הקהילייה הבינלאומית. בימים האחרונים הוא אמנם נאות כביכול לקבל את הצעת הליגה הערבית להסיג את צבאו מן הערים ולאפשר לפקחים מטעמה לבדוק את הנעשה בסוריה, אך ברגע האחרון התנה את הסכמתו בביטול הסנקציות שהטילה הליגה. בכל מקרה, עד כמה שידוע, כל גורמי האופוזיציה קוראים להסתלקותו מן השלטון וספק אם יסכימו לדיאלוג. בנוסף למפגינים שאינם מרפים מלחצם, פועל כיום בתוך סוריה "צבא השחרור הסורי", המורכב מעריקים מהצבא בדרגים שונים והוא מונה כמה אלפי חיילים. בשלב זה צבא סוריה עדיין לא התפרק. נראה כי אסד מפעיל בעיקר את החטיבות המאויישות בעלאווים שמשפחתו משתייכת אליהם. עם זאת, ההפגנות הבלתי פוסקות, בנוסף לפעולת צבא השחרור, מתישות את המשטר ופוגעות בכלכלה. נראה שסוריה גולשת למלחמת אזרחים ואולי אף להתפרקותה לקנטונים עדתיים. אכן, קיימת עדיין רתיעה בקרב המעמד הבינוני הסוני, וגם אצל המיעוט הנוצרי והכורדי, לצאת בגלוי נגד המשטר. הרבה תלוי גם בעיר חלב בת השניים וחצי מיליון תושבים, אשר אוכלוסיתה מורכבת בעיקר מסונים ובינתיים היא לא הייתה פעילה בנעשה ברחבי המדינה. תגובת המדינות השכנות של סוריה למתרחש בה התהליך עלול להיות ארוך ומכאיב וגם עלול להתפשט למדינות השכנות של סוריה. יחסי סוריה-טורקיה נמצאים בהידרדרות מתמדת. טורקיה מאפשרת לגורמי אופוזיצייה מרכזים, כגון המועצה הלאומית הסורית וצבא השחרור הסורי, לפעול משטחה. היא איימה להקים רצועת ביטחון להגנה על אזרחי סוריה השוכנים ליד הגבול המשותף בין שתי המדינות ואף הטילה סנקציות. בתגובה סגרה סוריה כמה ממעברי הגבול לטורקיה והטילה מס על סחורות העוברות משטחה לטורקיה. ירדן, החוששת מחתרנות סורית, שומרת על איפוק ועושה הכל כדי שיחסי המסחר עם סוריה לא יפגעו. בלבנון האופוזיציה בראשות ראש הממשלה לשעבר, סעד אלחרירי, הסירה כבר את הכפפות ותוקפת את אסד. סעד אלחרירי אמר בראיון עיתונאי השבוע כי ימיו של אסד ספורים והוא יצטרך לעזוב את סוריה, אם בכוח אם מתוך חוסר ברירה. לגבי ישראל, השאלה שמעסיקה אותנו היא – האם ברגע של ייאוש יכוון אסד את טיליו לכיוון ישראל ויפעיל גם את חיזבאללה במעשה של "תמות נפשי עם פלישתים"? לשאלה זו אין תשובה, אבל ישראל בעלת הנסיון מתכוננת תמיד גם לגרוע מכל. נאסרללה מנסה לעמוד לצידו של אסד גם נאסראללה שידר אובדן כיוון. הוא ניצל את תהלוכות יום העשורא של השיעה בביירות כדי לצאת מן הבונקר והופיע בשר ודם בפני בני עדתו, אמר מילים ספורות ומיהר לחזור למחבואו. לאחר מכן, נאומו שודר על מסכי ענק. כל מה שמצא לומר הוא כי יש מזימה אמריקאית–ישראלית להחלפת השלטון בסוריה בעוד אסד פועל לביצוע רפורמות שלטוניות. על כך הוסיף כי ישראל היא שתיפגע מהשינויים במדינות ערב, ובמיוחד מצרים. אלה מסרים ישנים ונבובים שלא רק שאינם מחדשים מאומה, אלא אף מהווים מעין בריחה מן המציאות שאיתה הוא אינו מוכן להתמודד. ספק רב אם הפיח נאסראללה התלהבות בקרב מאזיניו. הם מודעים היטב למצבו של אסד ויודעים כי עוצמתו של חיזבאאלה תלויה בו. סביר להניח כי באוזניהם עוד הדהדה הכרזתו של ראש המועצה הלאומית הסורית, בורהאן ע'ליון, כי עם סילוקו של אסד ינותקו הקשרים עם חיזבאללה והמאמצים להחזרת הגולן יתנהלו במו"מ. וכי מה יכול היה מנהיג חיזבאללה לומר לאנשיו מול התקוממות העם הסורי הנתמך על ידי הקהילייה הבינלאומית ובכללה הליגה הערבית? חיזבאללה מסכים בעל כורחו להעברת כספים לבית הדין הבינלאומי חולשתו של נאסראללה כבר באה לידי ביטוי כמה ימים קודם לכן כאשר נאלץ לתת את הסכמתו לראש הממשלה, נג'יב מיקאתי, להעביר את חלקה של לבנון למימון בית הדין הבינלאומי החוקר את רצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי. יוזכר כי מיקאתי, שהקים את ממשלתו בתמיכת חיזבאללה, איים להתפטר ולנאסראללה לא נותרה הברירה אלא להסכים להעברת הכספים לאותו בית דין שכבר פרסם כתב אשמה נגד ארבעה מבכיריו. רק לפני שנה גרם נאסראללה להפלתו של סעד אלחרירי על רקע שיתוף הפעולה של ממשלתו עם בית הדין הבינלאומי וכדי למנוע את העברת המימון. עכשיו השתנו יחסי הכוחות ונאסראללה נאלץ להתכחש להבטחותיו כי לעולם לא ישתף פעולה עם בית הדין. הכוח השיעי של איראן נמצא בשלבי פירוק אמנם חיזבאללה עדיין נשאר כוח מאיים על ישראל המצויד בעשרות אלפי רקטות וטילים, ואמנם מתבצעת העברת טילים מסוריה ללבנון כדי להעמידם תחת פיקוח ישיר של חיזבאללה, אך עם זאת – ללא המשך זרימת נשק וטכנולוגיה עוצמתו של חיזבאללה תפגע, ויתר על כן, הארגון ימצא את עצמו יותר ויותר מבודד בתוך ארצו לבנון. הסכנה לישראל עוד קיימת, אך נראה כי הכוח השיעי של איראן, המנסה, בסיוע סוריה וחיזבאללה, לכפות על מדינות המזרח התיכון את המהפכה האיסלאמית – עליה הכריז עוד חומייני – נמצא בשלבי פירוק. ללא אסד תיעלם החוליה המקשרת את איראן עם חיזבאללה והמזרח התיכון. איראן תאבד את ראש הגשר שהיה לה באיזורנו ותאלץ לפעול בדרכים אחרות, אם בכלל, וזאת כאשר במדינות ערב יבססו משטרים סונים חדשים שכלל לא בטוח כי ירצו לשתף פעולה עם איראן פנטית המנסה לפתח נשק גרעיני. לבסוף נותרה השאלה הגדולה האם האופוזיציה באיראן, השואבת בוודאי עידוד מן המהפכות במדינות ערב, תשקוט על שמריה או שתפעל מחדש להפלת המשטר. המולות בטהראן בוודאי ערים לאפשרות זו. הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. |
| הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה |
