
על היחס של דעאש הגלובלית לעניין הפלסטינים | התקפות הטרור באורלנדו ובפריז, שכללו פעולות רצחניות של מפגעים בודדים שפעלו בהשראת דאעש, מציבות את הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב בתוך תבנית גלובלית של טרור – אך גם מדגישות את ייחודו של ההקשר הישראלי. מדובר במוטציה חדשה של שיטת "הדוקר הבודד" הפלסטינית, שבמקרה זה הפכה לאירוע ירי מתוכנן היטב, המזכיר מבחינה מבצעית את הדפוסים של דאעש באירופה.
כזכור, לפני מספר ימים, שני המחבלים שסעדו במסעדת מקס ברנר במתחם שרונה פתחו בירי ללא הבחנה, רצחו ארבעה ופצעו עוד 16 בני אדם. לבית החולים איכילוב פונו 16 הפצועים, מהם שלושה עדיין מאושפזים. שתי נשים הרות שאושפזו במצב קל שוחררו הבוקר. אחד המחבלים שנורה ונעצר מאושפז במצב בינוני.
ובכל זאת, קיימת הבחנה חשובה: בעוד דאעש מיהר ליטול אחריות לאירועים באורלנדו ובפריז, הרי שבמקרה של שרונה לא פורסמה כל נטילת אחריות. רק ארגונים פלסטיניים כמו חמאס והפתח שיבחו את הפיגוע, מבלי לקחת עליו אחריות ישירה. אך העובדה ששני המפגעים היו קשורים לאוניברסיטת "מואתה" בדרום ירדן – אזור שבו ניכרת נוכחות אידיאולוגית ומבצעית של דאעש בקרב שבטים בדואיים – מעלה את האפשרות שהפיגוע נולד בשולי השפעת דאעש, גם אם לא הופעל ישירות מתוכה.
יתרה מכך, הימנעותו של דאעש מהתייחסות רשמית לפיגוע שיזמו הפלסטינים אינה מקרה בודד. באופן מפתיע, ואף מאכזב מבחינת חוגים קיצוניים מסוימים, דאעש כתנועה גלובלית נמנע בעקביות מהפניית תשומת לב ישירה לטרור בישראל. הוא אינו מעלה את הסוגיה הפלסטינית לסדר היום שלו, ואינו מאמץ את "שחרור פלסטין" או "הצלת אל-אקצא" כדגל מרכזי, אף שלוחמים פלסטינים בשורות הארגון ניסו להשפיע על סדר העדיפויות האידיאולוגי שלו.