התראות

החזון הטורקי מתפשט גם לאפגניסטן

 אלכס קאסידיאריס, יועץ אבטחה בינלאומי הממוקם בלונדון, בעל תואר שני במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג בלונדון , פרסם מאמר פרשנות באתר "אל ערביה" ובו הוא מנסה לנתח את הגישה של טורקיה לנסיגת ארה"ב מאפגניסטן והניסיון שלה להשפיע גם באזור זה.
שיתוף

עניינים

לדברי קאסידיאריס טורקיה שואפת לנצל את הדינמיקה האזורית הנוכחית והכאוס המשתרר בקאבול ולמנף את עמדתה הבינלאומית על ידי חיפוש תפקיד מרכזי באפגניסטן שלאחר ארה"ב.

בחודשים האחרונים טורקיה מחפשת תפקיד גדול יותר באפגניסטן. אנקרה עשתה מאמצים רציניים להגביר ולהיות מעורבת בתהליך השלום בין ממשלת אפגניסטן לטאליבן, כולל ארגון ועידת שלום אפגנית המיוחלת באיסטנבול באפריל שנדחתה לאחר מכן.

לאחרונה, טורקיה הציעה לשמור ולנהל את שדה התעופה חמיד קרזאי בקאבול , נתיב היציאה העיקרי של דיפלומטים מערביים ועובדים הומניטאריים.

נוכחותם של כוחות טורקיים תשמור על דריסת רגל של נאט"ו במדינה, תבטיח ביטחונן של תשתיות קריטיות, ואולי תמנע הסלמה של סכסוך לכלל המדינה.הנשיא ארדואן אמר ביוני כי טורקיה תהיה המדינה "האמינה היחידה" שנותרה לייצב את אפגניסטן.

ההצעה של טורקיה מגיעה ברקע משבר חמור מול ארה"ב וטורקיה מבקשת דרך אפגינסטן לשפר את מעמדה בוושינגטון ובנאט"ו.

תפיסה זו של טורקיה כשותפה אמינה לשני הצדדים מעניקה מעמד שמעולם לא היה יכול להיות מושג על ידי ארה"ב או מעצמה אחרת של נאט"ו בשום פנים ואופן.

במקביל, אנקרה תוכל גם להשתמש בקשריה המיוחדים עם פקיסטן כדי לייעל את ההקשר האזורי וליצור את התנאים הרצויים לדיאלוג דו-צדדי .

בהתחשב בכך שיכולות הטליבאן, בכל רמה, נשענות במידה רבה על הקלות משטחה של פקיסטן, איסלאמאבאד יכולה להפוך מגורם חתרני אולי למעורבת ביטחונית,  שיהיה בסיסי להתקדמות השלום וליציבות ארוכת טווח באפגניסטן.

מייסד ומנהל מכון ללימודי מלחמה ושלום , קביל מבוסס, אניית נג'פיזאדה, הצהיר לאחרונה בראיון כי טורקיה יכולה לעודד את כל הגורמים הפוליטיים באפגניסטן לעבוד יחד ולמצוא בסיס משותף לשלום ולפיוס, בכך שהוא ישמש כמתווך בין הממשלה לטאליבן, אנקרה יכולה להראות שפתרון פוליטי אפשרי הרבה יותר מאשר צבאי, אם לא הדרך הקיימת היחידה.

המשמעות של שדה התעופה בקאבול

למרות ששר ההגנה הטורקי, הולוסי עכר, הצהיר לאחרונה כי טורקיה לא מתכננת להעלות כוח אדם נוסף לאפגניסטן – ישנם כ -500 חיילים שכבר מוצבים במדינה – המשא ומתן עדיין מתנהל והצעדים הבאים טרם אושרו.

אחת התפקידים העיקריים שיוכלו הכוחות הטורקיים לבצע על עצמם לאחר כל תגבור צבאי אפשרי תהיה ביטחון שדה התעופה חמיד קרזאי בקאבול. המשמעות האסטרטגית של שדה התעופה היא מכרעת בשל נוכחותן של משימות ושגרירויות מערביות, שיישארו פעולות לאחר נסיגת כוחות נאט"ו.

השליטה בתשתיות קריטיות, ובמיוחד בשדה תעופה, מבטיחה עומק אסטרטגי מסוים עבור כוחות הצבא השולטים בה. שדה התעופה בקאבול לא רק משרת טיסות מסחריות ואזרחיות אלא גם מקל על פעולות התעופה הצבאית.

מי ששולט בשדה התעופה משיג יתרון אסטרטגי חיוני בסכסוך אזרחי פוטנציאלי, ואם הטאליבן יעלה עליו ממשלת אפגניסטן עלולה למצוא את עצמה במצב עגום.

 

המטרה – ארה"ב

בהקשר זה, אנקרה תמשיך לדחוף להשיג תמיכה לוגיסטית וכספית רבה ככל הנראה מבני ברית נאט"ו על ידי הדגשת חשיבות הביטחון של שדה התעופה בקאבול. ניתן להשתמש במצב זה גם מבחינת הצעתו של ארדואן למינוף עם ארה"ב.

במקביל, טורקיה מבקשת להשתמש בכמה מקשריה הבינלאומיים ליצירת כוח כמעט-לאומי בהובלת טורקיה להגנת שדה התעופה.

ארדואן הצהיר לאחרונה כי ניתן לפרוס כוחות פקיסטניים והונגרים לעבודה תחת הגג הצבאי של אנקרה להגנת מתקני שדה התעופה. להצעה כזו יש השלכות גאופוליטיות משמעותיות, בהמשך לרציונל המבצעי הברור.

פריסה פוטנציאלית של כוחות פקיסטניים תחזק ותיכנס לשיתוף הפעולה של אנקרה ואיסלאמאבאד באפגניסטן. פקיסטן יכולה לספק תמיכה מודיעינית חיונית באזור ולעבוד כגורם מאזן בין הטאליבן לממשלה.

"ההצעה של טורקיה באה בזמן שהיחסים עם ארה"ב נבדקו על ידי סכסוכים ארוכי טווח"

קואליציה אסלאמית, שארדואן שואף להשיג, עשויה להגביל את האפשרויות להתקפה מתקוממת ולחזק את השפעתה ותפקידה האזורי של טורקיה.

ביחס להונגריה, היעדים הפוליטיים ברקע כנראה מאפילים על היעדים המבצעיים. בודפשט הציבה יחידות באפגניסטן וקיימת קשרים הדוקים עם ארה"ב בהקשר זה, בעוד אנשי הונגריה היו מעורבים ישירות בביטחון שדה התעופה בעבר.

והכי חשוב, ארדואן בוחן את המינוף הפוליטי שהוא יכול להשיג בעזרת שותפות פוטנציאלית עם הונגריה.

ראש הממשלה ההונגרי הקשיח, ויקטור אורבן, היה לעתים קרובות בסכסוך עם האיחוד האירופי (האיחוד האירופי), בעיקר בנושאי זכויות אדם ומדיניות הגירה, ונשיא טורקיה רואה בבודפשט בת ברית מועילה בעימות פוטנציאלי בין טורקיה לאיחוד.

שתי המדינות, למשל, התיישרו בעבר ביחס לאסטרטגיות המוצעות להתמודד עם משבר הפליטים האירופי.

לסיכום האסטרטגיה של טורקיה באפגניסטן, אפשר לומר כי אנקרה מבקשת להרחיב את השפעתה במרכז אסיה ולהעצים את מעמדה כמעצמה אזורית משמעותית.

ההתרחבות ההדרגתית של אנקרה במזרח הים התיכון , המעורבות הצבאית שלה בלוב, התערבות ארוכה בסוריה והמעורבות המכריעה בסכסוך נגורנו-קרבאך, היוו את כל היסודות להשפעה משמעותית המשתרעת ממזרח לוב עד לקווקז.

עם הצעותיה האחרונות באפגניסטן, נראה כי אנקרה מכוונת לגבש קשת כוח שעוברת באזורים הנ"ל וממשיכה דרך אזרבייג'אן וטורקמניסטן לאפגניסטן, ואולי גם לפקיסטן.

"אף על פי שעדיין מתקיים משא ומתן וטורקיה ממתינה להחלטה מארה"ב ונאט"ו, נראה כי אנקרה מוכנה לקחת את הסיכונים הכרוכים בנוכחות מורחבת בקאבול."

אסטרטגיה שאפתנית זו לא רק תומכת בתוכניותיו של ארדואן באזור אלא גם משלימה את סדרי העדיפויות של ארה"ב, במיוחד אם הנוכחות הטורקית נתפסת כמפריעה להרחבת המעצמות האחרות באזור, כלומר רוסיה ואיראן.

"טורקיה מנסה, באמצעות המהלך הזה, להתגלות כאלמנט מרכזי מאחד במערכת של מדינות במרכז אסיה, שתתפקד כ"עולם ביניים" כלשהו, ​​אזור חיץ בין המערב האירו-אטלנטי לבין האירואסיה הרחבה. גוש, "אמר ד"ר קונסטנטינוס גריבאס, פרופסור לגאופוליטיקה באקדמיה הצבאית ההלנית והחוג ללימודי טורקיה ומודר אסיה באוניברסיטה הלאומית באתונה, ל"ערבי החדש" .

"זו בהחלט פעולה מייצגת, בהתחשב בכך שאפגניסטן הייתה היסטורית מדינה מסוכנת מאוד לכל המעצמות הזרות שניסו להתערב ולפעול בה", הוסיף.

למרות שעדיין מתנהל משא ומתן וטורקיה  ממתינה להחלטה מארה"ב ונאט"ו, נראה כי אנקרה מוכנה לקחת את הסיכונים הכרוכים בנוכחותה המורחבת בקאבול. עם זאת, נותר לראות האם זה ישפיע לטובת טורקיה בטווח הארוך.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close