האם ניתן להבין את הפסיכולוגיה שמאחורי האסטרטגיה של הפלסטינים? תוך חודשים ספורים, דעת הקהל העולמית שינתה כיוון מזעם על חמאס ב-7 באוקטובר לביקורת על ישראל. שינוי חד זה נובע מאסטרטגיה פלסטינית מאורגנת של עיוות עובדות כדי ליצור תפיסה חלופית של המציאות. בעוד שהחמאס ב-7 באוקטובר נתפס כארגון טרור אכזרי, בחלוף הזמן התפיסה מתמקדת יותר ב"פלסטינים חפים מפשע" כ"קורבנות". שינוי זה עולה בקנה אחד עם המיתוס הפלסטיני השקרי המתמשך של קורבנות ומשמש כמרכיב מרכזי בנרטיב הלאומי שלהם.
עובדות ומידע מדויק לאחר המעשה אינם יעילים נגד מידע מוטעה המבוסס על תפיסות קודמות שנוצרו על ידי מקורות פלסטינים. "אפקט הראשוניות", שבו הרושם הראשוני מתייצב לאורך זמן, משחק כאן תפקיד פסיכולוגי מרכזי. הפלסטינים מעוותים את המציאות על ידי הצגת חומר שמזין מערך קוגניטיבי אשר מקדם העדפת קורבנות שנתפסים כסובלים, יחד עם תמונות של נפגעים בתנאי דיור קשים, מחסור במזון ומצוקה רגשית. החשיבה המערבית העכשווית מעוררת אהדה לקורבנות ופוטרת אותם מאחריות, ובכך משחקת לידי אסטרטגיית ההונאה של הטרור הפלסטיני. בעוד שהמציאות בהקשרה האמיתית היא הבסיס למידע מדויק, הפלסטינים מעוותים אותה על ידי שימוש באזרחים כמגן אנושי פסיכולוגי.
מסתבר ש"האמת" אינה יעילה אלא אם כן "האמת" מוצגת בהקשר של המסגרת הקוגניטיבית של תפיסת "הוגנות" ופנייה לאהדת הקורבן שבה השתמשו הפלסטינים. בעוד "נרטיבים נגדיים" אינם יעילים, מחקרים מצביעים על כך שהוספת מרכיבים רגשיים וסיפורים אישיים יכולה לסייע בשינוי תפיסות ומציאות.
הרקע: אסימטריה (אי-איזון) פסיכולוגית בפעולה
"אסימטריה פסיכולוגית" הוא מונח שנוצר בשנת 20081, והשפעותיו נמשכות לאורך זמן ומוצגות כיום במלואן בסכסוך בין ישראל לחמאס. הנחת היסוד היא שלמרות היותה חזקה יותר מבחינה צבאית, ישראל, מתוקף התמודדותה עם אויב שמתפעל ומנצל את האוכלוסייה האזרחית שלו ללא קשר לביטחון או לרווחה, תאבד יתרון פסיכולוגי ונרטיבי כאשר יוצג הסבל של אוכלוסיית האויב. אכן, תרחיש זה קרה כאשר הפסקות אש, בניגוד לאינטרסים של ישראל, נכנסו לתוקף בלבנון ב-19962 וב-32006 ובעזה ב-42012 וב-52014, למרות הבעייתיות של דיוק דיווחי הנפגעים הפלסטינים6. הקריאות הנוכחיות משקפות במידה רבה את אותן קריאות קודמות להפסקת אש7, הרי שהן דומות לדפוס זה.
אסימטריה פסיכולוגית מעוררת תגובות אלה משום שדימויים ו"פאתוס", כפי שמתואר בספרות המדעית, חשובים לא פחות מהנרטיב העובדתי8. כמו כן, הונאה ועיוות, בשימוש מכוון וחוזר כאסטרטגיה על ידי החמאס9 והרשות הפלסטינית10, פועלים כאשר לא קיים רקע הקשרי, כפי שקורה ברוב הציבור הבלתי-מעורב.
בעוד שישראל עודדה היסטורית דימוי עצמי יהודי של הצלחה ועוצמה במקום דיכוי וקושי, בעצם האנטיתזה ל"קורבנות", הפלסטינים פעלו ליצירת ההפך על ידי נרטיב של נישול, חולשה וקורבנות – על אף שבמציאות רמת חייהם השתפרה משמעותית עם השנים.11 נרטיב זה משמש כבסיס להבנת חלק ניכר מהאסטרטגיה שננקטה בניסיונותיהם בהטעיה ועיוות העובדות.12
הנדנדה של האהדה: בין תפיסה למציאות
ב-7 באוקטובר פתח החמאס במתקפה שזכתה לגינוי נרחב13 על אכזריותה וזוועותיה, אך היא גם הוכחשה על ידי הפלסטינים14. מאוחר יותר הוסר הדיווח15 לפיו נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן אכן גינה את התקיפה16. על ידי הימנעות מגינוי ישיר של תקיפה שנחשבת כמעט אוניברסלית כמכוערת במיוחד, הפלסטינים שימרו את מה שערן לרמן כינה "נרטיב הקורבנות" שלהם17, שמטרתו לסייע להם להתמיד במניעת כל מאמץ לשלום. זאת למרות נתונים שמראים תמיכה בציבור הפלסטיני בעצם המתקפה שהוכחשה על ידי הנהגתם18.
למרות מה שקרה לישראלים, עבור הפלסטינים ותומכיהם הכחשה ועיוות מבוססת על תפיסתם כי הם בעצם הקורבן האמיתי. עם זאת, עבור רוב ציבור הרחב בעולם, המציאות שקפה את התפיסה הראשונית המדויקת של אזרחים ישראלים19 כקורבנות במקרי רצח ואונס אכזריים במיוחד.20
ההבדל בין המציאות הפלסטינית למציאות שחווים הישראלים הוא דוגמה מצוינת לכך שהתפיסה והמציאות לא תמיד מתאימות זו לזו21. עבור הפלסטינים, הידע הזה הוא כוח מניע ביצירת תפיסות אשר יוצרות מציאות חלופית שאינה מתאימה לעובדות. עם זאת, ככל שהמתקפה הנגדית הישראלית התעצמה וככל שגדלו ההזדמנויות להציג תמונות ודיווחים על נפגעים אזרחים פלסטינים, התפיסה של קורבנות פלסטינית הפכה למציאות עבור רבים.
דוגמה מצוינת לכך התרחשה ב-17 באוקטובר 2023, כאשר החמאס טען כי ישראל הפציצה בכוונה את בית החולים אל-אהלי בעזה, עם 471 הרוגים ו-342 פצועים22 (הנזק נגרם מרקטה פלסטינית שגויה23). למרות שהמודיעין האמריקני24 הגיע למסקנה שמדובר בטענה שקרית, דיווחים ראשוניים של ארגוני חדשות לא אימתו את הכחשת האחריות של ישראל25. הדיווחים הראשוניים על ההפצצה של סוכנויות חדשות שונות כללו גם תמונות של אזרחים פלסטינים שנפצעו קשה26.
בעוד שהטענות הפלסטיניות הופרכו במציאות, התפיסה שנוצרה מהתמונות נועדה ליצור נפח של אהדה אצל המתבונן המזדמן והבלתי מעורב. למרות כל הראיות שמפריכות את השקר, אתרים פלסטיניים המשיכו להאשים את ישראל ופרסמו מאמרים של מומחים שהתיימרו "לפרק" שקרים ישראליים27.
ככל שהמלחמה נמשכה, התעוררו הזדמנויות נוספות להציג את ה"קורבנות" הפלסטינית, מה שהוביל ליותר דיווחים בחדשות ולעוד תמונות שמשקפות הדיווחים הללו.28 המפתח לדיווחים האלו היה מספר הנפגעים ההולך וגובר שפורסם על ידי משרד הבריאות בעזה, שלמרות שהם מפוקפקים29, עדיין מדווחים על ידי מקורות מוכרים.30
עם עליית המספרים הללו, הם גם לוו בדיווחים על משבר הומניטרי, בחלקם ע"י ארגונים הקשורים לאו"ם31 ובחלקם על ידי מקורות מיינסטרים מוכרים32 שבוססו את הערכתם על דוחות של ארגונים לא ממשלתיים שונים, כגון הצלב האדום33 או אוקספם34.
הערכות אלה, עם זאת, הוצגו גם על ידי מקורות ידועים יותר כמו מוסד ברוקינגס35 והמועצה ליחסי חוץ36 (CFR). בסך הכל, תפיסת הסבל ההומניטרי בעזה הפכה למציאות שטשטשה התקפת החמאס של ה-7 באוקטובר 2023. ככל שפורסמו דיווחים נוספים, הדיווחים יותר ויותר לא ציינו או הזכירו כלל37 את התקיפה המקורית של החמאס שהובילה למלחמה. דיווחים הוצגו בצורה קצרה ומזלזלת38, והותירו חוסר איזון תפיסתי.
הונאה המבוססת על עיוות
ההשפעה המצטברת של ראיות מעוותות, כלומר, עדות ממקור מוטה המוצגת ללא התייחסות הקשרית, יוצרת הטעיה שהופכת תפיסה למציאות. אמנם אין כמעט ספק שהיו נפגעים אזרחיים ניכרים בעזה ושהתנאים ההומניטריים בעזה גרועים, אבל האסטרטגיה הפלסטינית שמה לה למטרה להגביר את התפיסות הללו ולגרום להן להפוך ל"סיפור" המרכזי, ולהחליף ואף למחוק את ההקשר עם התקפת החמאס מלאת הזוועות בה-7 באוקטובר. היות שה-7 באוקטובר כבר נמצא בעבר, ומאחר שהמתקפה הנגדית של ישראל נמשכת, ניתנות לחמאס הזדמנויות יומיומיות לעוות תפיסות, להפוך את התפיסות הללו להטעיות יומיומיות וכך לשנות את המציאות האמיתית. וככל שהרשתות החברתיות הופכות חשובות יותר, הנרטיבים הישראליים תופסים את המקום השני לאלה של הפלסטינים. זה מוביל לקרב על ה- "סבל" שישראל מתקשה להתחרות בו. בהקשר זה מציינת ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי, חוקרת תרבות הדיגיטלית מהאוניברסיטה העברית, ש"כאשר ישראלים מתחרים על אצל מי הסבל גדול יותר, הם מפסידים."39
קרב הסבל הזה מחלחל בסופו של דבר להחלטות מדיניות שבהן תפיסות מוטעות שוב הופכות למציאות אפילו עבור ידידים ובעלות ברית של ישראל. הנשיא ג'ו ביידן, בנאום מצב המדינה שלו של 2024, קיבל לכאורה את הנתונים המעוותים של חמאס על ידי הצגת טענות משרד הבריאות בעזה ש "יותר מ-30,000 פלסטינים נהרגו. ורובם אינם חמאס.40" זה בא בעקבות הצהרה קודמת של שר ההגנה אוסטין, שלא רק קיבל את נתוני החמאס אלא גם הגדיל את המספרים כאשר טען ש-25,000 "נשים וילדים" נהרגו.41
הדיוק של מצב מעוות הופך למציאות ככל שהדיוק של נרטיב פחות חשוב מהשפעתו הרגשית. לדוגמה, מספר ההרוגים בפועל לעומת תמונה של ילד אחד שסובל או תיעוד מהימן שרק כ-10 ולא יותר מ-100 נורו ליד שיירת מזון42. הדיווחים הפלסטיניים המעוותים עדיין יעוררו אהדה 'נורמלית וצפויה' שתתקבל כמציאות ככל שאירועי ה-7 באוקטובר נוטים לדעוך ברקע.
כאשר צד שלישי בעל מוניטין ומוכר פועל בעצם כמיופה כוח פלסטיני, ומפרסם ונותן אמון בנרטיבים כוזבים, נרטיבים אלה עשויים לזכות באמון הציבור. אולי הדוגמה המחפירה והמקוממת ביותר היא התביעה של דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) המאשים את ישראל ב"רצח עם". האשמה שכמה מקורות מיינסטרים לוקחים ברצינות ומצטטים "מומחים" שמתדיינים בנושא43 44.
חלק מאסטרטגיית ההונאה של הפלסטינים נובעת מעיתונאים שהם במקרה הטוב מרושלים ועצלנים ובמקרה הרע שותפים להונאה. רוברט סטלוף מתאר בפירוט איך זה עובד. הוא לוקח מאמר בוושינגטון פוסט כדוגמה והוא מתאר איך הדיווח סובל מ: "הסתמכות יתרה על מקורות אנונימיים; ציטוט סלקטיבי מראיונות; חוסר אישור לעובדות מרכזיות; התעלמות מאי-התאמות וראיות סותרות; ודגש על מהירות על פני דיוק45. הוא גם מדבר על בעיה נוספת שהתגלתה לאחר ה-7 באוקטובר, וזה ניגוד עניינים, כאשר עיתונאי אחד יצר קשרים אישיים עם פעיל פלסטיני שלא נחשף לעורכים.
מלבד רשלנות עיתונאית, התגלו מקרים שבהם עיתונאים היו פעילי חמאס בפועל46 וגם מקרים שצלמים ליוו את חמאס לישראל ב-7 באוקטובר. כמו שתועד על ידי 47Honest Reporting, גם היו אלה שהועסקו בפועל על ידי ערוצי מיינסטרים כמו הניו יורק טיימס. עמידה של צוות כזה לרשותם מאפשרת עיוותים והטעיות להגיע למיינסטרים ללא סינון.
עובדות מול סט (קביעה) קוגניטיבי
אמנם אפשר לקוות שהעובדות קובעות המציאות, אבל זה נכון רק חלקית. ברגע שתפיסה, אפילו מעוותת, יוצרת מציאות, נקבע "סט קוגניטיבי"48 (נכונות זמנית לחשוב או לפרש מידע בצורה מסוימת) שעמיד בפני שינויים49.
שפע המידע בתקשורת שמדווח מנקודת מבט פלסטינית משפיע על יצירת תפיסות וציפיות בקרב הקוראים והצופים. כאשר תפיסות אלו מאומצות ע"י מקורות אמינים כמו התקשורת המיינסטרים או ע"י דמויות אמינות כמו נשיא ארצות הברית, התמודדות עם תפיסות אלו הופכת לקשה ביותר. עובדות, לפיכך, הן פחות חשובות מההקשר שבו הן מוצגות ולעיתים מתפרשות לאור החשיפה הקודמת של האדם למידע המוצג. זה ידוע כ"אפקט הראשוניות" ביצירת דעה, כאשר הרושם הראשוני משוקל יותר ממידע שנלמד מאוחר יותר50. ככל שמקורות פלסטינים יהיו הראשונים לפרסם מידע, כך הוא צפוי להרוויח מ"אפקט הראשוניות" והעיוות יצליח להפוך להטעיה מקובלת.
האם ניתן להפוך נרטיבים כוזבים?
מספר דעות ועמדות רקע משפיעות בהבנה ופירוש מידע פלסטיני. עבור צופים מערביים, מושגים כמו "הוגנות" ו"תמים" הופכים חשובים יותר מ"צודק" ו"לא צודק". האסטרטגיה הפלסטינית היא להדגיש את ה"תמימות" ובכך לפתח ציפייה המאתגרת כל אפשרות להתנהגות פסולה, גם כשמדובר בטרור51.
ברגע שהמושגים הללו מתבססים ומזוהים עם טענות פלסטיניות, קשה לשבור את הנרטיב. התנגדות עם "האמת" כנראה אינה יעילה, אלא אם כן "האמת" ממוסגרת בהקשר הפונה לאותה מסגרת קוגניטיבית של "הוגנות" ואהדה לקורבן שרווחת במחשבה מערבית או ליברלית. הדבר נדון והוסבר על ידי החוקרים הדנים המינגסן וקסטרו52 שבחקירת יעילותם של נרטיבים שסותרים הנרטיבים של ארגוני טרור גילו שמאמצים אלו "…אינם נחוצים ואינם ראויים, וכי תופעות הלוואי השליליות הפוטנציאליות אינן מקובלות כאשר הן נמדדות כנגד ההטבות הצפויות". באופן דומה, קארתי ושותפיה53 גילו כי "יש הסכמה מכרעת הן במישור הממשלתי והן במישור האקדמי שהרעיון של הנרטיב הנגדי אינו מפותח, ועד היום לא הייתה הוכחה של יעילותו".
איפה זה משאיר את ישראל במלחמתה הקוגניטיבית נגד הונאה פלסטינית?
בעוד שהספרות על התמודדות עם נרטיבים מוגבלת, קיימות עדויות לכך שהשימוש באסטרטגיות מסוימות יעילה יותר מאחרות. הגישה הפשוטה של "ספר את האמת" היא, כפי שצוין לעיל, לא יעילה במקרה הטוב ומבחינה היסטורית לא הפיקה תוצאות מועילות. עם זאת, ישנם נתונים המצביעים על כך ש"…נרטיבים המורכבים מיסוד רגשי טובים יותר בתיקון עמדות מאשר תיקון עובדתי פשוט (ללא מרכיב רגשי).54" בהתבסס על תפיסה זו, נמצא גם שהצגת "סיפורים" בודדים כדי ליצור נרטיב עם התאמה אישית סייעה לשפר את התמודדות עם מידע מוטעה הקשור לחיסונים55. גרין, במחקר בטיפול בסרטן מצא גם שההתאמה האישית של מידע מסייעת בהתמודדות עם מידע מוטעה56. התאמה אישית כזו ידועה בשם "תיאוריית התחבורה" והיא נחשבת לסייע לאנשים "להיכנס נפשית לעולם שסיפור מעורר.57"
מסקנות
התעמולה הפלסטינית נהנית מהתמקדות מרוכזת בעיוות מידע, שמוביל ליצירת תפיסות המציגות מציאות שקרית באופן מטעה. זה יוצר לעתים קרובות מערך קוגניטיבי שמקדם העדפת קורבנות. תמונות של נפגעים, תנאי דיור גרועים, מחסור במזון ומצוקה רגשית מזינות את התפיסות הללו אשר קודמו בכוונה במשך שנים על ידי מנהיגים פלסטינים כמרכיב מרכזי בנרטיב הלאומי שלהם.
כשהם מוצגים על רקע של חיים "נורמליים" עבור הצד השני, דימויי הקורבנות תמיד ינצחו אם מידע הקשרי מדויק חסר למתבונן הממוצע. חשיבה מערבית המעוררת אהדה לקורבנות ופוטרת אותם מאחריות מזינה את אסטרטגיית ההונאה של קבוצות טרור פלסטיניות. זה כולל גישה שמה ש"הוגן" (פייר) הוא גם מה ש"צודק". כשמפרסמים תמונות וסיפורים שמעמידים סבל פלסטיני מול יציבות ישראלית, האפקט של ה"אנדרדוג" מופעל, ומעוות את המציאות ומעדיף את הקורבן, כלומר, הפלסטינים.
מחקרים מראים כי הצגת נרטיבים אמיתיים גרידא אינה יעילה כמו התאמה אישית של נרטיבים והצגת חומר ודימויים אשר מוסיפים רגש למידע ויוצרים "סיפורים" שעלולים לשנות את תפיסת המציאות.
נדרש מחקר ממוקד כדי להבין טוב יותר את הממשק בין תפיסה למציאות ואת המנגנונים העומדים מאחורי חלק מהפרקטיקות המטעות של דוברים פלסטינים במסגרת שבה קיים איזון אסימטרי בין אמת למציאות. בינתיים, הפלסטינים ימשיכו להשתמש באסטרטגיה של ניצול "מגן אנושי" אזרחי לצרכים צבאיים, אך חשוב מכך, יתמידו בלוחמה פסיכולוגית כדי לקדם את נרטיב הקוגניטיבי השקרי לציבור תמים ולעתים ציבור שמשתתף בלא יודעין במזימות שלהם.
-
https://www.meforum.org/1867/the-psychological-asymmetry-of-islamist-warfare↩︎
-
https://en.wikipedia.org/wiki/United_Nations_Security_Council_Resolution_1052↩︎
-
https://www.nytimes.com/2006/07/31/world/africa/31iht-web.0731rice.2341045.html↩︎
-
https://www.aljazeera.com/news/2012/11/22/gaza-ceasefire-goes-into-effect↩︎
-
https://www.theguardian.com/world/2014/aug/26/gaza-ceasefire-israel-palestinians-halt-fighting↩︎
-
https://jcpa.org/the-gaza-war-2014/casualties-gaza-war/↩︎
-
https://www.amnesty.org/en/petition/demand-a-ceasefire-by-all-parties-to-end-civilian-suffering/↩︎
-
https://dergipark.org.tr/en/download/article-file/164133↩︎
-
https://www.jpost.com/opinion/article-781812↩︎
-
https://books.google.co.il/books/about/Deception.html?id=DigajgEACAAJ&redir_esc=y↩︎
-
https://boiwebrepec.azurefd.net/RePEc/boi/wpaper/WP_1993.07.pdf↩︎
-
Brig. Gen. (Res.) Yosef Kuperwasser, personal communication, March 2024↩︎
-
https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/international-reactions-hamas-attack-israel↩︎
-
https://www.timesofisrael.com/for-most-palestinians-october-7s-savagery-is-literally-unbelievable-blame-the-tv-news/↩︎
-
https://www.ynetnews.com/article/rkgineqza↩︎
-
https://edition.cnn.com/middleeast/live-news/israel-news-hamas-war-10-15-23/h_2d24edd7bb9d823840329113a304a166↩︎
-
https://besacenter.org/the-palestinian-victimhood-narrative-as-an-obstacle-to-peace/↩︎
-
https://www.pcpsr.org/en/node/961↩︎
-
https://www.gov.il/en/departments/news/swords-of-iron-civilian-casualties#:~:text=The%20names%20of%20over%20800,been%20released%20by%20Israeli%20authorities.↩︎
-
https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67629181↩︎
-
https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-power-prime/201908/perception-is-not-reality↩︎
-
https://www.aljazeera.com/news/2023/10/18/what-do-we-know-about-the-strike-on-the-hospital-in-gaza↩︎
-
https://www.reuters.com/world/middle-east/human-rights-watch-says-rocket-misfire-likely-cause-deadly-gaza-hospital-blast-2023-11-26/↩︎
-
https://www.nytimes.com/2023/10/24/us/politics/intel-rocket-gaza-hospital-blast.html↩︎
-
https://www.nytimes.com/2023/10/24/world/middleeast/gaza-hospital-israel-hamas-video.html.↩︎
-
https://www.aa.com.tr/en/middle-east/death-toll-from-israeli-attack-on-gaza-hospital-reaches-471-health-ministry/3025111↩︎
-
https://www.palestinechronicle.com/deconstructing-a-lie-how-israel-bombed-al-ahli-hospital-then-changed-its-story-twice/↩︎
-
https://www.hrw.org/news/2023/11/14/gaza-unlawful-israeli-hospital-strikes-worsen-health-crisis↩︎
-
https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers↩︎
-
https://apnews.com/article/israel-hamas-war-gaza-health-ministry-health-death-toll-59470820308b31f1faf73c703400b033↩︎
-
https://www.unfpa.org/occupied-palestinian-territory↩︎
-
https://www.reuters.com/world/middle-east/factbox-what-is-humanitarian-situation-war-torn-gaza-2024-03-05/↩︎
-
https://www.redcross.org.uk/stories/disasters-and-emergencies/world/whats-happening-in-gaza-humanitarian-crisis-grows↩︎
-
https://www.oxfam.org/en/what-we-do/emergencies/crisis-gaza↩︎
-
https://www.brookings.edu/articles/the-gaza-strips-deepening-humanitarian-crisis/↩︎
-
https://www.cfr.org/in-brief/israel-hamas-war-humanitarian-crisis-gaza↩︎
-
https://www.ohchr.org/en/press-releases/2024/01/over-one-hundred-days-war-israel-destroying-gazas-food-system-and↩︎
-
Ibid.↩︎
-
https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/8h1nbinsn↩︎
-
https://www.whitehouse.gov/state-of-the-union-2024/↩︎
-
https://www.timesofisrael.com/pentagon-head-says-over-25000-women-kids-killed-in-gaza-inflating-hamas-claim/#:~:text=US%20Defense%20Secretary%20Lloyd%20Austin%20said%20on%20Thursday%20that%20more,do%20more%20to%20protect%20civilians.↩︎
-
https://www.reuters.com/world/middle-east/israeli-military-review-gaza-aid-convoy-deaths-finds-most-killed-stampede-2024-03-03/↩︎
-
https://www.atlanticcouncil.org/blogs/new-atlanticist/experts-react/experts-react-what-the-international-court-of-justice-said-and-didnt-say-in-the-genocide-case-against-israel/↩︎
-
https://time.com/6334409/is-whats-happening-gaza-genocide-experts/↩︎
-
https://blogs.timesofisrael.com/once-again-a-palestinian-babies-story-merits-a-washington-post-apology/↩︎
-
https://www.timesofisrael.com/wounded-al-jazeera-reporter-in-gaza-an-alleged-hamas-operative-flown-to-qatar/↩︎
-
https://honestreporting.com/photographers-without-borders-ap-reuters-pictures-of-hamas-atrocities-raise-ethical-questions/↩︎
-
https://www.oxfordreference.com/display/10.1093/oi/authority.20110803095622325↩︎
-
https://ecommons.luc.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2367&context=luc_diss↩︎
-
https://opentextbc.ca/socialpsychology/chapter/initial-impression-formation/#:~:text=First%20Impressions%20Matter%3A%20The%20Primacy,information%20that%20we%20learn%20later.↩︎
-
https://www.idf.il/en/mini-sites/the-hamas-terrorist-organization/hamas-social-media-rules-describe-terrorists-as-innocent-civilians/↩︎
-
Counter‐narratives for the prevention of violent radicalisation: A systematic review of targeted interventions – Carthy – 2020 – Campbell Systematic Reviews – Wiley Online Library↩︎
-
Potential for Narrative Correctives to Combat Misinformation† | Journal of Communication | Oxford Academic (oup.com)↩︎
-
Narrative counters: Understanding the efficacy of narratives in combating anecdote-based vaccine misinformation – ScienceDirect↩︎
-
Narratives and Cancer Communication – Green – 2006 – Journal of Communication – Wiley Online Library↩︎
-
Extended Transportation-Imagery Model: A Meta-Analysis of the Antecedents and Consequences of Consumers' Narrative Transportation | Journal of Consumer Research | Oxford Academic (oup.com)↩︎
