התראות

ההתקפות על נציגויות ארה"ב: תגובה זועמת או פעולה מתוכננת?

שיתוף

עניינים

ארה"ב אחרי 9/11: נלחמת בטרור האסלאמי

שתי ההתקפות על נציגויות ארה"ב בקהיר ובבנגזי התקיימו בזמן בו ארה"ב ציינה את יום השנה ה-11   לפיגועי ה-11 בספטמבר 2001 שנעשו בשם האסלאם והביאו למותם של למעלה מ-3,000 אזרחים אמריקאים ואחרים. נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' וו. בוש, הכריז בתגובת מלחמה על הטרור האסלאמי – מלחמה שעוד לא נסתיימה. הנשיא אובמה המשיך במאבק ואף העצים אותו בהפעלת מטוסים ללא טייס שפגעו קשות במחבלי אלקאעידה באפגניסטאן, בפקיסטאן ובתימן. הריגתו של אוסמה בן לאדן הייתה שיאה של הפעולה האמריקאית.

עיוורון אידיאולוגי בבית הלבן: אובמה משכתב את ההיסטוריה

אלא שבמקביל לפעולה בשטח התרחש בבית הלבן מהפך אידיאולגי. הנשיא אובמה התחיל לחזר אחרי מדינות ערב והאסלאם כפי שראינו בנאומיו באנקרה ובקהיר. הוא אף לא היסס לעוות את ההיסטוריה של ארה"ב כאשר קבע, בניגוד לעובדות, כי האסלאם תרם לפיתוחה ולקידומה של ארה"ב. יתרה מכך הוא הכריז כי אין טרור אסלאמי וכי ארה"ב נלחמת נגד "פושעים" מבלי לנקוב בזהותם ובמטרותיהם. בהתאם לכך נוקו כל ספרי ההדרכה של הצבא האמריקאי, של ה-CIA ושאר ארגוני הביטחון מכל אזכור המתייחס לטרור האסלאמי. זאת למרות שמבצעי הטרור מכריזים מדי יום כי הם פועלים בשם האסלאם ובמטרה להפלתה של הדמוקרטיה, אשר מהווה את אויבם המרכזי. ומי אם לא ארה"ב הוא סמל הדמוקרטיה היום?

השאלה המתבקשת והמטרידה היא כיצד ניתן לנהל מלחמה יעילה באויב אכזר ועיקש כמו הטרור האסלאמי תוך התעלמות מזהותו וממטרותיו? ניתן לומר כי אובמה הכניס את ארה"ב למלכודת. מצד אחד הוא ממשיך לנהל מלחמה קשה בטרוריסטים "עלומי זהות" בתוך מדינות ערב והאסלאם, ומצד שני הוא עושה כל מאמץ לפייס את בעלי האידיאולוגיה האסלאמית שהולידה את הטרור הרצחני הזה.

התקפת נציגויות ארה"ב: תולדה של המדיניות הדו-משמעית של אובמה

התוצאות החמורות של ההתקפות על נציגויות ארה"ב בקהיר ובבנגזי הן במידה מסויימת תולדה של מדיניות דו-משמעית זו המתכחשת למציאות. נראה שאובמה סבר כי הדיאלוג עם ארגוני האחים המוסלמים שהוא מקיים, הסיוע הפוליטי שנתן למצרים להפיל את מובארק והסיוע של נאט"ו לסלק את קדאפי יחסנו את ארה"ב מפני פעולות טרור. הוא מסרב לקבל כי האסלאם נלחם נגד ערכי ארה"ב ונגד ערכי הדמוקרטיה וכל מה שהיא מייצגת: פלורליזם, חופש הביטוי, שיוויון לנשים חופש דת וכו'.

אחרת, כיצד ניתן להסביר את אי תיגבור אמצעי הביטחון מסביב לנציגויות ארה"ב בעולם, ובמיוחד במדינות ערב, לקראת ציון יום השנה לפיגועי 9/11? כל מתמחה בחקר הטרור הערבי/ אסלאמי יודע כי ימי זכרון לפעולות טרור משמשים עילה לפעולות טרור נוספות. בישראל ראשי כוחות הביטחון נוהגים להגביר עירנות כל אימת שמתקרב תאריך המציין את ביצועה של פעולת טרור גדולה.

התראות מוקדמות לאירועי התקיפה האחרונים

בהקשר לפעולות בקהיר ובבנגזי היו התראות מוקדמות. היומון המצרי "אלפגר" פירסם ב-10 בספטמבר הודעה של כמה קבוצות ג'יהאדיסטיות כגון הג'יהאד האסלאמי, הגמאעה האסלאמית ואחרות, כי הם מתכוונות לשרוף את שגרירות ארה"ב בקהיר ולקחת כבני ערובה את אלה מחברי סגל השגרירות שישארו בחיים אם ארה"ב לא תשחרר מיד את הטרוריסטים הג'יהאדיסטים הכלואים בגואנטנמו וגם את השייח' העיוור עומר עבד אל רחמן – האמיר (או התיאולוג) של הגמאעה האסלאמית שהתיר דמו של סאדאת, הניח את הבסיס האידיאולוגי לביצוע הפיגוע הראשון במגדלי התאומים ב-1991 ואשר נשפט למאסר עולם. אם היה דיווח עיתונאי על כך, הרי לארגוני הביון של מצרים וארה"ב היו בוודאי אפילו פרטים נוספים.

זאת ועוד, ב-11בספטמבר בבוקר נתקבלו הודעות אצל מוסדות ציבור בקהיר כי קבוצות של אסלאמיסטים יקיימו בשעה חמש אחר הצהרים הפגנה מול שגרירות ארה"ב כדי להביע את זעמם על סרט שמעליב את הנביא מוחמד. גם הודעה זו לא הביאה לתיגבור השמירה מסביב לשגרירות ארה"ב . נשאלת השאלה מדוע על רקע כל המידע הזה הנשיא אובמה לא התקשר למורסי לדרוש ממנו חיזוק השמירה על השגרירות ומדוע מורסי לא עשה זאת מבלי שאובמה ביקש. במהלך ההפגנה התברר כי כוחות הביטחון המצרים נהגו ברכות ואיפשרו למפגינים חדירה לחצר השגרירות ואף הניחו לאחד המפגינים לטפס על חומת השגרירות ולהוריד את הדגל, שלאחר מכן נרמס ונשרף. להזכירכם, מי שעשה זאת עם דגל ישראל בהתקפה על שגרירותנו זכה לשבחים ולתואר גיבור האומה.

בבנגזי נשרפה הקונסוליה האמריקאית ונהרגו ארבעה אמריקאים, ביניהם שגריר ארה"ב בלוב, שמושבו בטריפולי אך שהה בבנגזי בגין ביקור עבודה. התברר כי הייתה זו פעולה מתוכננת היטב בעלת אופי צבאי בה לקחו חלק כ-20 טרוריסטים שנשאו נשק כבד כגון אר.פי.ג'י. פעולה מסוג זה דורשת הכנות מוקדמות ותיאומים וקשה להניח כי לשלטונות הלובים או למודיעין האמריקאי לא היה כל מידע על כך.

מותר להניח כי העיוורון האידאולוגי של הנשיא אובמה הוא אשר מנע ממנו להורות על חיזוק אמצעי הביטחון ליד שגרירויות ארה"ב ביום טעון זה של 9/11 ותיאום עם כוחות הביטחון המקומיים. יצויין כי סגן שר הפנים של לוב שדיווח על הפיגוע ועל רציחתו של שגריר ארה"ב, האשים את האמריקאים באי נקיטת האמצעים הדרושים לשמירת בנין הקונסוליה והכנת דרכי מילוט.

תגובת ארה"ב: גינוי הסרט ומפיקיו

גם תגובת הממשל האמריקאי אחרי הפיגועים הייתה מוזרה ובלתי מובנת. עוד לפני ההפגנה, שגרירות ארה"ב בקהיר פירסמה בטוויטר ציוץ המגנה את יוצרי הסרט האנטי אסלאמי, ששימש כביכול עילה להפגנה. שרת החוץ, הילארי קלינטון, גם היא גינתה את יוצרי הסרט. אבל בעיקר ראויה לציון התבטאותה הפתטית כי אינה מבינה כיצד לובים הרגו את שגרירה של ארה"ב לאחר שהיא סייעה לעם הלובי להפיל את הדיקטטורה של קאדאפי. שוב התעלמות מן האסלאם ומטרותיו.

הנשיא אובמה גם הוא גינה את מפיקי הסרט, אך הסתפק בגינוי קצר של הרג השגריר בלוב והבטיח לשתף פעולה עם שלטונות לוב למען תפיסת "הפושעים".

אם כן, כל הדוברים גינו יותר את יוצרי הסרט מאשר את התוקפים, אף כי לא ברור לגמרי כי הסרט היה המניע לפיגועים, בכך בעצם הם פגעו בעקרון חופש הביטוי המובטח על ידי החוקה האמריקאית. נוצר מצב אבסורדי בו מנהיגי ארה"ב התנצלו מול הטרוריסטים שפגעו בהם ובכך הסכימו כי מדינתם, ארה"ב, אשמה בייצור הסרט ובהעלאת חמתם של האסלאמיסטים. בהתאם לדברי הנשיא מורסי הבוקר, הוא אשר לחץ על אובמה להביע התנצלות על הפקת הסרט.

חופש ביטוי סלקטיבי

אשר לסרט, הנושא את השם "תמימות האסלאם", התברר כי הופק על ידי קבוצה של קופטים, כלומר  מצרים נוצרים שהגרו לארה"ב בשל הרדיפה של עדתם בארץ מולדתם וזו, בין השאר, דרכם לפגוע באלה התוקפים את בני עמם, הורגים בהם ושורפים את כנסיותיהם. אף כי מדובר בסרט הממחיש את דמותו של הנביא מוחמד ומציגו באור שלילי, הפקת סרט כזה נמצאת במסגרת חופש הביטוי המובטח לאזרחי ארה"ב על ידי החוקה, אם כי רבים סבורים כי יש לגנותו. יוזכר כי המוסלמים בארה"ב מנצלים את חופש הביטוי הזה לתקוף את הן ערכיה הדמוקרטיים של ארה"ב והן להפצת מסרים אנטישמיים בוטים, אך איש עדין לא הפעיל אלימות נגד כל אותם גורמים.

בינתיים, גורמים אסלאמים ברחבי העולם הערבי ממשיכים להסית את ההמונים כביכול נגד הסרט, אך בעיקר נגד ארה"ב, וההפגנות התפשטו כבר לתימן ולעיראק.

האביב הערבי הביא לתחייה האסלאמית

האביב הערבי שרבים סברו כי ישא את העולם הערבי לעבר הדמוקרטיה והקידמה הביא דווקא לתחייה אסלאמית. דמוקרטיה וליברליזם אינם במסורת האסלאמית או הערבית. נראה כי העולם הערבי צועד לעבר דיקטטורה דתית בה האחים המוסלמים והכוחות האסלאמים האחרים כגון הסלפים יגררו אותו לעבר תקופה של קיצוניות ואי יציבות. סימן שאלה מרחף סביב תגובתו של המערב ובמיוחד זו של ארה"ב הנראית בעייתית ביותר.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close