ב-20 לאפריל 2020 נערך כנס מיוחד בעקבות גל התקיפות וההתבטאויות האנטישמיות בארה"ב ובאירופה, תחת הכותרת " הגבול הדק שבין אנטישמיות ובין ביקורת "לגיטימית" כלפי ישראל תגובה ישראלית להתרחשויות עכשוויות בארה"ב ובאירופה".
עיקרי דברי ד"ר דורי גולד, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה:
- האנטישמיות לבשה צורה חדשה , אבל הבסיס שלה נשאר אותו הדבר – שנאת יהודים
- כדיפלומט ותיק אני שמתי לב באופן קבוע כי ישראל נבחנת כל הזמן ב"סטנדרט כפול"
- בדיון במשרד הביטחון עם בכירים נשאלה השאלה מדוע בתי מחוקקים באירופה מכירים במדינה פלסטינית, למרות שאין כזו. אחד המשתתפים טען כי הסיבה היא שאין התקדמות במו"מ מול עבאס. לקחתי את הקצין ואמרתי לו שהוא טועה משום שגם כשאר ישראל עומדת בחוק הבינלאומי, כמו במבצעים האחרונים נגד חמאס ברצועת עזה, עדיין טוענים כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה ולכן אין הדבר קשור לקידום המו"מ מול הפלסטינים
- האנטי – ישראליות הפכה להיות תופעה בינלאומית שלדפלומטיה ישנה בעיה להתמודד מולה וניתן לכנות אותה כאנטישמיות
- ניתן לומר כי האנטישמיות החדשה היא סוג של אנטי ציונות החדשה ומי שטוען כי לישראל אין זכות להגן על עצמה כמו מדינות אחרות נוהג כאנטישמי.
עיקרי דברי נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר:
- ברוסיה בעבר היה קמפיין נגד הציונות וכולם היבנו כי מדובר בקמפיין נגד היהודים. לאחר מכן פיתחו את הדבר, תחת החלטת האו"ם : ציונות – גזענות, והוציאו הודעה כללית כי הם נגד אנטישמיות, ציונות וגזענות – אבל הדבר היה ברור לכל
- במהלך האינתיפאדה השנייה, ראינו כי ישנה תופעה של ביטוים וקריקטורות אנטישמיות כמו הקריקטורה שראש הממשלה שרון ז"ל, אוכל ילדים. התופעה הזו הדאיגה אותנו ואנו ניסינו ליצור מסר כי ישנו קשר רב בין האנטישמיות לבין הביקורת על ישראל
- חשוב להבהיר כי מי שמשתמש כיום באותם כלים לפני 2000 שנים הוא אנטישמי
- מי שמשתמש בטענה כי זו מסורת העבר שלו, כמו במצעד שהתקיים לאחרונה בבלגיה, משתמש באותם כלים שהשתמשו בהם בעבר ונותן פתח לאנטישמיות
- אין הפרדה כיום בין אנטי ציונות לבין אנטישמיות – הן הינו אך
- המפלגה הדמוקרטית פוחדת לגנות כיום את התופעות הללו
עיקרי דברי פרופ' אסא כשר
- אנטישמיות היא סוג של גזענות
- מהי גזענות? לדעתי אם ישנו יחס שלילי ליהודים באשר הם יהודים אשר מובילים לאפליה מעשית
- ישראל היא מדינת הביקורת הגדולה בעולם – אבל חשוב לדעת כי אם יש לך ביקורת שלילית מנוקמת וניתן להערכה ועל ביסוס של עבודות – אז יש לך טיעון לדבריך
- בעבר הייתה טענה כי ישראל שולחת את המשלחות של פיקוד העורף על מנת לקצור איברים, טענה זו עלתה גם נגד המשלחת בברזיל, לא מזמן. לצלב האדום ישנם 3 דרגות של משלחות הצלה – ישראל, היא המדינה היחידה שמדורגת בדרג הראשון. אנחנו יותר מהירים מארה"ב בהגעה למקומות ויותר יעילים בהצלת חיים. אולם הטענה כי אנו קוצרים איברים, כמובן, אבל חשוב לבחון אותה בהיבטים שונים כמו, תוכן, עובדות והפרשנות שאתה נותן לאותה טענה
- ישראל היא המדינה שמתייחסת וחסה על חיים של אזרחים בשטח אויב המדורגת במקום הטוב ביותר בעולם, לא אני אומר את זה , אלא ראש המטות המשולבים של ארה"ב ועוד בכירים רבים
- ישנה טענה כי ישראל הינה כובשת – אבל אני בוחן את הדברים ברמה הסמנטית. האם כובש הוא דבר רע ברמה המוסרית, ערכית והדתית. אבל מישהו שאל אי פעם את עצמו מה היה המצב של גרמניה יום לאחר סיום מלחמת העולם השנייה? היא הייתה תחת כיבוש של ארה"ב רוסיה ומדינות אחרות – האם יש מישהו שהיה נותן לגיטימציה לפעולות טרור של גרמנים נגד כוחות בעלות הברית?
מלחמת 1967 היא מלחמה שנכפתה על ישראל ועל כן החוק הבינלאומי לא אומר כיום עליו שום דבר אלא אך ורק התבטאויות ברמה דיפלומטית ומדינית
- אני לא מקבל את הביטוי הכיבוש משחית. זה כמו להגיד הכביש משחית כי הוא הורג אנשים. כל חייל אחראי על מעשיו ואין להשליך את הדברים על הכלל. רוב החיילים הם אנשים שמתנהגים בצורה טובה וחוקית
פרופ' אסא כשר ונתן שרנסקי // צילום: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
עיקרי דבריו של תא"ל במיל. יוסי קופרווסר:
- חברת הקונגרס המוסלמית, אל עומאר, חזרה בעצם אל מאפייני העבר של הגדרת האנטישמיות של משרד החוץ האמריקאי.
- ההגדרה בעבר הביאה לכך שהיה רצון להמנע מקבוצות שונות של פלסטינים ו"אחים מוסלמים" וליברלים בתיוג של אנטישמים והייתה רתיעה מכך
- האנטישמיות שינתה את ההגדרה של מבעבר. אם היא הייתה על בסיס של גזע או דת, כיום היא מאפשרת על רקע של לאום גם ליהודים להיות אנטישמים
- עבאס בספרו מסביר כי סופה של מדינת ישראל יגיע בעזרת יהודים שיצאו נגד הטיעון הלאומי. הוא שואל בספרו : "מה הקשר בין יהודים יוצאי מדינות ערב ליהודים יוצאי מדינות אירופה?"
- ראו מה קורה בגרמניה? חשוב לשאול עד כמה היא מחויבת באמת לביטחונה השמדת ישראל . מצד אחד היא מברכת את איראן לרגל יום המהפכה ומודיעה כי לא תקרא לחיזבאללה ארגו טרור
- עליאן אל עומאר היא חלק מהרדיקאליות האסלאמי היא חברה בארגון CARE שהוא חלק מן ה"אחים המוסלמים"
- האנטישמיות היא איום על ביטחונה של ישראל
- אם המפלגה הדמוקרטי אינה מצליחה להגיד משהו חד נגד ההתבטאויות של קורטז, אל עומאר ועוד הם נמצאים בבעיה.
- יש יציאה כללית נגד כל מה שהוא לא מייצג את הליברליזם החופשי ואנחנו חלק מן העניין
- ניתנת לגיטימציה לאנטישמיות משום שזו דרך לתקוף את טראמפ ואת כל מה שמזוהה עימו
- בעיתונות לא מדווחים על דבריה של אל עומאר, אין דיוני עומק על כך וזאת משום שבאמת יש כמה נושאים יותר חשובים אבל גם בגלל שהישראלים לא חוו אנטישמיות . כתוצאה מכך נוצר פער של חוויות ושנות בנינו לבין יהדות העולם
- ישנה תחושה שאנטישמיות היא בעיה נצחית ואנחנו אוהבים להתעסק עם בעיות שיש להן פתרון
- מה אפשר לקבוע כניצחון ? ליצור מצב שגם אנטי ציונות מקבלת את אותו יחס שאנטישמיות הישנה מקבלת בעולם המערבי. זה מצב שניתן להגיע אליו
- ניתן להביא אל הקונגרס לאישור החלטה שמקבלת את עקרונות משרד החוץ נגד אנטישמיות ולהביא לסנקציות פליליות בנושא
עיקרי דבריו של ד"ר דניאל גורדיס
- חוסר היכולת של חברי הקונגרס לקבל את ההחלטה בנושא האנטישמיות הוא חסר תקדים ואנשים רבים לא מבינים זאת ואת הבעיה שזה יוצר
- בילינו שעות עם חברי קונגרס רבים והבעיה העיקרית היא הבורות שלהם וחוסר הידע בנושא
- חייבים שיהיה מקור מסודר שיוכל לספק לחברי הקונגרס מידע מהימן בנושא זה. לצערי אין להם את הכלים האינטלקטואלים להתמודד עם הסוגיה הזו
- הארגונים היהודים שהוקמו על מנת לפעול בדיוק בסיטואציה כזו פוחדים מאוד לעורר גלים בתוך ארה"ב וזו בעיה גדולה
עיקרי דבריו של מר הנרי רובינסון – מנכ"לHuman Rights watch Jewish, לונדון
- אנחנו צפינו את המבנה של הBDS ואת המבנה שלה ברחבי אירופה וכיתד היא פועלת בכל מדינה ספציפית נגד ישראל ונגד יהודים כבר בשנת 2015
- ראינו כי ישנם קבוצות רבות של קומוניסטים ופשיסטים שחודרות לקמפוסים ומדברים על השטחים ועל מאבק לא אמין אבל הבסיס היה תמיד שנאת יהודים
- המבנה הבסיסי של תנועת ה BDS הוא שנאת יהודים ושנאת ישראל
- הם מנסים למזג את כל הזרמים תחת המטריה של "פלסטין" נגד ישראל
- אנחנו מזהים את שנאת היהודים למרות הניסיון של אנשים להגיד כי הם לא
- החרמת יהודים הוא לא רעיון מקורי , אולי ישנם מקרים שונים במקומות שונים בעולם
- הם מנסים לגייס גופים יהודים רבים תחת ה"מטריה" שלהם
- אל תתנו לאותם ארגונים "לגיטימציה אינטלקטואלית" אלא תקראו לכך בשם שלו
- אני מנסה לחשוב מה אותם אנשים בכירים היו אומרים אם היה מו"מ בין ישראל לפלסטינים. האם זה היה משנה משהו אצלכם ?
עיקרי דבריו של יגאל פלמור, יועץ מדיני ליושב ראש הסוכנות היהודית
- יש תחושה אצל כל מיני אנשים באירופה ובצפון ארה"ב שנושא האנטישמיות משמש יותר לצרכים פוליטיים , ימין נגד שמאל וכו' וככל שאנחנו ממשיכים לחשוף את האנטישמיות ואת גילוייה והיא מתרחבת למקומות שאולי אנחנו לא רוצים שיתרחב אליהם
- אנחנו צריכים לומר בברור אל מול קולות כמו עליאן שאנחנו משתמשים בביקורות כדי להשתיק ביקורת על ישראל אנחנו צרכים לענות להם שאנחנו צריכים להדגיש בפניהם כי הם מכסים את האנטישמיות שלהם כהתקפות על ישראל
- בעולם הנוצרי יש מידה קבועה של אנטישמיות אותה צריכים להבין כי ניתן להכיל אותה
- בעיית האנטישמיות לא תפתר על ידי העליה לישראל
- אם אתה החלטת להיות חלק מן המשחק המדיני אתה תחטוף מכות וגם תצליח להכות בחזרה. זו הבחירה שלנו כחלק מן ההשתתפות במשחק המדיני
- צריך למקד את המאבק במה שהוא גילוי מובהק של אנטישמיות ולבחור את המאבקים הברורים ביותר
- יכול להיות בן אם אדם מטומטם ולא חייבים לקורא לו אנטישמי
- אליען עומאר – סיפרו לי שהאישה נבחרה כברירית מחדל מוחלטת כל המועמדים היו אמורים התמודד אבל כל אחד החליט ללכת למקום אחר והיא נשארה האחרונה ברשימה
- היא כלום והיא יכלה לחזור לשם כמוש היו אחרים לפניה אבל כעת היא עלולה להיבחר שוב בגלל שהיא מייצגת כבר משהו
- אם נשקיע את אותו מאמץ בכל מקרה של אנטישמיות לא יישאר כלום
השגריר לשעבר פרדי איתן
- עיקר המאבק צריך להתקיים על אדמת אירופה, שם קמה האנטישמיות, שם הייתה השואה, שם ולא בארה"ב.
- המאבק צריך להיות בפרלמנט האירופי ולא בקונגרס
- יש כאן מנגנון מאוד משומן של אינטלקטואלים המנסים להעביר מושגים , אבל הם מבולבלים הם לא יודעים את הבלבול בין אנטי ציונות לאנטישמיות, בין אפרטהייד לבין פשיזם
- צריך להתמקד בנקודות מסוימות וחשובות באירופה של השמאל הקיצוני ובימין הפופוליסטי
- יש הטמעה של מושגים של השמאל הקיצוני בישראל ובאירופה והם נותנים את הטון לגבי מה שקורה גם בעיתונאות
- המושג אנטישמי כולל בעצמו את המילה שמי – צריך להגיד את המילה במופרש, אנטי יהודי ואנטי ציוני
סדר היום:
הגבול הדק שבין אנטישמיות ובין ביקורת "לגיטימית" כלפי ישראל תגובה ישראלית להתרחשויות עכשוויות בארה"ב ובאירופה
10.3.19
8:30-9:00 התכנסות
9:00-9:10 דברי ברכה: מר דן דייקר- מנהל הפרוייקט ללוחמה מדינית, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
9:10-9:20 דברי פתיחה: ד"ר דורי גולד- נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
9:20-10:30 בין אנטישמיות קלאסית ואנטישמיות החדשה
מר נתן שרנסקי- לשעבר, יושב ראש הסוכנות היהודית
מה בין ביקורת לגיטימית ובין אנטישמיות
פרופ' אסא כשר- פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב
השגריר אלן בייקר- המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
דיון
10:30-10:45 הפסקת קפה
10:45-12:15 אירופה- הרוחות הרעות מרימות ראש
מר דיוויד שוומנטל – מנהל AJC Transatlantic Institute (באמצעות הSkype -), בריסל
ד"ר פיאמה נירנשטיין- המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
פרופ' שמואל טריגנו- פרופ' אמריטוס אוניברסיטת פאריס, יוזם צוות חשיבה פוליטיקה יהודית
פרופ' אלחנן יקירה- פרופסור אמריטוס האוניברסיטה העברית
מר הנרי רובינסון – מנכ"לHuman Rights watch Jewish, לונדון
12:15-14:00 דיון סביב ארוחת צהרים בנושא הזווית הישראלית
תא”ל (מיל’) יוסי קופרווסר- המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
מר יגאל פלמור- יועץ מדיני ליושב ראש הסוכנות היהודית
ד"ר דניאל גורדיס- סגן נשיא המרכז האקדמי שלם
מר פנחס ענברי- המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
מר יוגב קרסנטי- מנהל תחום מאבק באנטישמיות במשרד התפוצות
14:00-15:30
הזווית האמריקאית
מר מלקולם הונליין – סגן יו"ר וועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים, ארה"ב (באמצעות הSkype -)
ד"ר הרולד רוד- לשעבר יועץ בכיר בפנטגון לעינייני איסלאם
פרופ' רוני אולסקר- אוניברסטית סנט לורנס
15:30-16:00 סיכום:
מר דן דייקר – מנהל הפרוייקט ללוחמה מדינית, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
פורסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי ב-10 למרץ 2019.
