התראות

הבחירות באיראן: "סלימאני הפך את איראן למעצמה אזורי במחיר כלכלה מתפוררת"

העימות הראשון בין 7 המועמדים נערך בשבת ועסק בעיקר בכלכלה • הוא גלש מהר מאוד למאבק אישי וירידה מתחת לחגורה
שיתוף

עניינים

העימות הטלוויזיוני הראשון שהתקיים בשבת 5.6 בערוץ החדשות של רשות השידור האיראנית, שבעת המועמדים חשפו פרטים על שחיתויות המשטר ואי סדרים רבים בקרב גופי המשטר ומספר פרטים מביכים על עברם של המתחרים וחלקם אף איימו מפורשות על חייהם.

העימות הראשון מבין השלוש שיתקיימו עד הבחירות בערוצי הטלוויזיה של המשטר, הוקדש לסוגיות כלכליות, אך כבר מהשניות הראשונות שלו עברו המתמודדים להתקפות אישיות חריפות. יחד עם זאת, כל השבעה הסכימו, כי המצב הכלכלי חסר תקדים בחומרתו בהיסטוריה המודרנית של איראן.

עבדאלנצאר המתי Abdolnaser Hemmati)) , שעד לפני שבועיים שמש נגיד הבנק המרכזי Central Bank of Iran (CBI) ומוחסן מהר עליזאדהMohsen Mehralizadeh , לשעבר ראש ארגון החינוך הגופני באיראן, הוכיחו במהלך העימות כי שניהם מהווים מועמדים תומכי המחנה הרפורמיסטי מבלי לציין זאת מפורשות ומנסים לגייס את קולותיהם של מאוכזבי מחנה זה.

אבראהים ראיסי, שלפי השערות רבות, נחשב המועמד המועדף על המנהיג העליון של המשטר ועל משמרות המהפכה ועוד גופים שמרנים רבים במדינה, התגלה במהלך העימות כמועמד החלש ביותר מבין השבעה ונאלץ להתגונן ללא הרף על עצמו.

המועמד רפורמיסטי, מוחסן מהר עליזאדה פנה אל האייתוללה ראיסי ושאל אותו "עם כל הכבוד לתואר הדתי שלך, איך אתה יכול לפתור את התסבוכת הנוראית של כלכלת איראן בשעה שרק למדת 6 כיתות בלימודים קלסיים ולאחר מכן היית בישיבות דתיות? אתה מבין בכלל בכלכלה? אתה דומה לנהג חדש שרוצה לנהוג בכביש קשה בצפון המדינה. האם הייתה רוצה שמשפחתך תהיה בתוך אוטובוס של נהג טרי שדוהר לתהום?".

הוא אף האשים אותו כי הוא רוצה להשתמש במשרת הנשיא כמקפצה לתפקיד נישא יותר ובמשתמע – מנהיג איראן. עליזאדה הוסיף "אם אתה באמת מודאג מהמצב הכלכלי תנסה קודם כל להכניס רפורמה במשרד המשפטים המתנהל כמו זו של שושלת קאג'ר (Qajar dynasty במאה ה-19)…וסובל מסנדרום כרוני של הבטחת משרות רמות…עתה אתה מנסה להתמודד לתפקיד הנשיא ומעבר לו". עליזאדה גם חלק שבחים לתפקודו של ח'אתמי (1997-2005).

עבדאלנאצר המתי אמר, כי האייתוללה ראיסי ויתר המועמדים השמרנים הפכו את פרנסת העם האיראני לשבי המדיניות התוקפנית שלהם כלפי העולם. בתגובה המתי הותקף ע"י חמישה מועמדים שמרנים

המתי ומהר עליזאדה חזרו פעמים רבות וטענו כי 4 מועמדים שמרניים הם עלי תאנה- "מועמדי כיסוי" של ראיסי ולכן לא יתייחסו לדברים של הארבעה אלא יפנו ישירות לראיסי. המתי אף דרש מראש מערכת המשפט לתת לו מכתב מראש שיבטיח שלא יועמד לדין לאחר הבחירות בגלל הביקורות שהוא משמיע על המשטר.

"סלימאני הפך את איראן למעצמה אזורי במחיר כלכלה מתפוררת"

עבדול נאצר המתי, שהיה באופן ברור המועמד המוביל והחזק בעימות, מתח גם ביקורת על היעדרותן של מועמדות נשים בבחירות, והוסיף, כי בא להגן על "הרפובליקה" של ממשלת איראן. הוא אף אמר כי ק'אסם סולימאני הפך את איראן למעצמה אזורית אך "זו מעצמה עם כלכלה מתפוררת שאורבות לה גם סכנות כלכליות חמורות עוד יותר אם שמרנים יישבו על כסא נשיא המדינה".

הוא הוסיף כי הצטרף למעגל השלטון כדי לתרום לשיפור כלכלת איראן. הוא אמר "לא אפשרתי לכלכלה האיראנית להפוך לוונצואלה. הצטרפתי גם לקמפיין הבחירות לנשיאות כדי שכלכלת המדינה לא תדמה למצב של צפון קוריאה … אני לא מייצג את חסן רוחאני, הוא גם לא היה מבין גדול בכלכלה. פוטרתי מהבנק המרכזי בגלל חילוקי דעות שהיו לי איתו, אבל אני חייב להודות שחסן רוחאני הוא אדם שמבין יותר בסוגיות העולם הגדול, מדויק וחכם יותר מחמשת המועמדים הנוכחיים (השמרנים) לנשיאות."

המתי אמר גם למוחסן רזאא'י Mohsen Rezai , "אתה נמנה עם אלה שעצרו את הכלכלה. די כבר. תורידו את הברכיים מצוואר הכלכלה. אם אזכה בבחירות, אכריז עליך כגורם שמחבל בכלכלה".
חמישה המועמדים השמרניים תקפו בחריפות את המתי ואמרו, כי הוא מייצג את ממשלת חסן רוחאני אשר הביאה חורבן על כלכלת איראן.

מוחסן רזאא'י, מפקד משמרות המהפכה לשעבר ומזכ"ל "המועצה לאבחנת אינטרס המשטר" Expediency Council האשים גם את המתי וחברים אחרים בממשלתו של חסן רוחאני בשיתוף פעולה עם הסנקציות של ארה"ב ואיים לאסור עליהם לצאת מאיראן אם הוא ינצח בבחירות. לדברי רזאיי "הצמיחה הכלכלית הממוצעת בממשלת רוחאני הייתה אפס … ממשלת רוחאני היא אחת התקופות החשוכות ביותר מאז קום הרפובליקה". הוא השתמש במונח מפתח חסר ערך "a useless key כינוי רווח במחנה השמרני לממשלתו של רוחאני, בה היה המתי חבר עד לאחרונה.

בתגובה לעג המתי לרצ'אא'י על כל שרצה לקחת בשבי חיילים אמריקניים למטרת כופר כדי להעשיר את קופת המדינה ברמז לדברי רצ'אאי כי אם תתקוף ארה"ב את איראן יחטפו חיילים אמריקניים. הוא גם האשים את רצ'אא'י בחסימת חוק Financial Action Task Force (FATF) לגבי הלבנת כספים, חוק שהיה מקל את הסנקציות מעל איראן ומאפשר הזרמת הכנסות מנפט. המתי אמר כי יפעל להפסקת התערבות הממשלה בקביעת מחירים ויהפוך את הבנק המרכזי של איראן לעצמאי.

גם עלירצ'א זאכאני Alireza Zakani, ראש מרכז המחקר של המג'לס מתח ביקורת על המתי, על התקפותיו נגד אחרים ו"על כך שהוא מקריא מאמרים במקום לענות על שאלות" ; "הורס את המטבע הלאומי" ואף עלירזא זאכאני , חבר מג'לס בכיר, אמר בלעג כי מגיע להמתי פרס נובל לכימיה כי הפך את הכסף האיראני למשהו אחר (צואה) (הכוונה לירידה דרסטית בערך הריאל האיראני במשך השמונה השנים האחרונות).

על רקע "ההאשמות והשקרים" שהפנו המתמודדים לנשיאות נגד הממשלה בקש דובר הממשלה מרשות השידור לאפשר לממשלה להגיב על דבריהם.

על פי הסקר האחרון של המכון ISPA, אחוז בעלי זכות ההצבעה שיומיים לפני העימות הראשון אמרו כי "בוודאות יצביעו" ירד ל- 34.1 שהוא נמוך יותר ביחס ליום לפני שפורסמה רשימת המועמדים המאושרים. לא ברור עדיין מידת ההשפעה של העימות הראשון בין המועמדים על בעלי זכות ההצבעה. אוכלוסיית איראן מונה כ84 מיליון תושבים מתוכם כ60 מיליון בעלי זכות בחירה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close