התראות

האם Airbnb  הופך AirBDS?

כאשר סאיב עריקאת שלח את המכתב להנהלת AIRBNB הוא לא הבין לאיזו בעיה הכניס את הנהלת החברה שהחליטה על צעד פוליטי חריג • אחת הבעיות הבסיסיות - אין מדינה כזו - פלסטין
שיתוף
לוגו AIRBNB
לוגו AIRBNB

עניינים

סאיב עריקאת, תועמלן ומזכ"ל אש"ף וראש צוות המו"מ הפלסטיני, יצא לאחרונה בסדרת ציוצים ובהצהרות צוהלות בעקבות החלטת ​​חברת Airbnb הבינלאומית להשכרת דירות נופש, להסיר רשימות של דירות נופש בערים, ביישובים ובהתנחלויות בגדה המערבית, אשר החברה רואה בהם כנטועות "בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני".

ראיון מלא ב"ספוטניק":

החלטת Airbnb  הסתמכה על מכתב עריקאת, מינואר 2016, בשם "מדינת פלסטין" אל מנכ"ל Airbnb , המגנה את "ההתנחלות הבלתי-חוקית בפלסטין" ואת קידום השכרת בתים "בהתנחלויות בלתי חוקיות בשטחים כבושים במדינת פלסטין ".

התעמולה החוזרת ונשנית של מר עריקאת בעניין זה, כמו גם בסוגיות אחרות הקשורות ליחסים בין ישראל לפלסטינים, מבוססת על קביעות לקויות, מעוותות וחד-צדדיות, הגזמות ושקרים. כל אלה למעשה מזימים את מעורבותו העמוקה של עריקאת במו"מ על הסכמי אוסלו עם ישראל.

סאיב עריקאת צריך היה לדעת טוב יותר מאשר לעוות עובדות, חוקים והיסטוריה, ובכך לתמרן את Airbnb וחברות וגופים אחרים מלערב עצמם בנושאים שאינם קשורים אליהם ואשר אין להם כל דרך ​​לתרום להם באופן חיובי.

נהפוך הוא, ברגע שחברת Airbnb אפשרה את תמרונה על ידי עריקאת, היא הפכה למוטה כלפי בסיס גדול של לקוחות בקרב יהודים, נוצרים ומוסלמים העובדים יחדיו באותם אזורים שכעתAirbnb   מחרימה. למעשה, אותן דירות נופש מוחרמות בגדה המערבית, הם נושא למשא ומתן מתמשך תחת הסכמי אוסלו.

 

אך מעל לכל, Airbnb  סימנה את עצמה כמובלת ממניעים פוליטיים והתערבות חד-צדדית בלעדית כנגד ישראל. בתמיכה בתנועה העוינת-בגלוי את ישראל, ששמה לה למטרה גרימת נזק כלכלי ותרבותי לישראל,  Airbnb  למעשה חוברת לארגונים וקבוצות עוינות התומכות בפעולות אלימות וטרור נגד ישראל.

במקום להשקיע מאמצים בלתי נלאים ושליליים אלה בניסיון לערער את מעמדה של ישראל ואת הנהגתה בכל פורום והזדמנות אפשרית, היה ניתן לצפות כי סאיב עריקאת, ראש המו"מ הפלסטיני ומזכ"ל אש"ף, ייטיב להקדיש את מאמציו לעידוד ולהובלת עמו לדו-קיום בשלום הן בקרב עמו והן עם ישראל.

 

למעשה, לאור ניסיונו הרב במשא ומתן, המודעות שלו לסוגיות המו"מ, וקשריו האינטימיים עם כל דרגי ההנהגה הישראלית, אפשר היה לצפות שהוא ישמש גשר בין הפלסטינים וישראל, כדי להטמיע אמון הדדי במקום אי-אמון, ולדאוג לדו-קיום בשלום, במקום לתמוך בחרם ובדה-לגיטימציה.

יש לתקן את הקביעות והייצוגים המטעים והמוטים של סאיב עריקאת ל- Airbnb:

 

  • אף על פי שעריקאת מדבר בשם "מדינת פלסטין", מדינה כזו אינה קיימת ומעולם לא הייתה קיימת, ואינה מתיישבת עם דרישות המשפט הבינלאומי המקובלות למדינה.

 

  • האפשרות שמדינה כזו תקום היא סוגיה למשא ומתן בין הפלסטינים וישראל להסדר קבע בשטחים, כפי שהוסכם בהסכמי אוסלו, עליהם התמקח ואותם ניסח סאיב עריקאת בעצמו.

 

  • ההנהגה הפלסטינית מבססת את תביעתה למדינה על החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, החלטה לא מחייבת משנת 2012, הממליצה ​​על שדרוג מעמדה של המשלחת הפלסטינית מישות שאינה מדינה ל"מדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם". הפלסטינים תמרנו את הגופים הבינלאומיים להאמין שהחלטה זו היא מקור הסמכות לקיומה של מדינה פלסטינית. עם זאת, לאסיפה הכללית של האו"ם אין יכולת או סמכות משפטית להקים מדינות או להגדיר מי היא מדינה.

 

  • החלטה זו לא הייתה אלא המלצה פוליטית לא מחייבת, נטולת סמכות משפטית.

 

  • עובדה זו באה לידי ביטוי בעובדה כי אותה החלטה גם קוראת לחידוש המשא ומתן על הסדר שלום כולל בין הצדדים, הפלסטיני והישראלי. מאחר שמדובר במשא-ומתן לקביעת מעמד הקבע של השטח ואת אופי הישות הפלסטינית שתשלוט בשטח, הרי ברור שאין בסיס לטענה שהחלטה זו עצמה הקימה מדינה. למעשה, כל טענה בדבר הקמתה של מדינה פלסטינית או קיומה מקדימה את זמנה, ומטה את תוצאות אותו מו"מ לו קראה ההחלטה.

 

  • מאחר שאין מדינה פלסטינית, אין "מדינה פלסטינית כבושה" או "שטח פלסטיני כבוש", כפי שטען עריקאת. הפתרון לנושא השטחים השנויים במחלוקת ומעמדם העתידי וגבולותיהם, כמו גם מעמדם של הצדדים הישראליים והפלסטיניים, הוא סוגיות משא ומתן מוסכמות, עליהם נשא ונתן עריקאת עצמו.

 

  • לפיכך, הטענות הזדוניות של עריקאת בדבר "התנחלות בלתי חוקית" והפרות של אמנת ג'נבה הרביעית ושל חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אינן מתיישבות לחלוטין עם התחייבויותיו שלו וההתחייבויות הפלסטיניות בהסכמי אוסלו, כפי שנוסחו על ידי עריקאת עצמו. אלו כוללות את חלוקת הכוחות והסמכויות להסדר הביניים בשטחים בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל, ואת המחויבות לשאת ולתת בנושא ההתנחלויות ובמעמד הקבע של השטחים.

 

  • הסתמכותו של סאיב עריקאת על הוראות חוקת רומא מטעה לחשוב כי לבית המשפט יש סמכות שיפוטית על השטחים השנויים במחלוקת. יש כאן הטעיה מכוונת. מאחר שאין מדינה פלסטינית, אין שטחים פלסטיניים, ולפיכך בית המשפט אינו יכול להפעיל סמכות שיפוטית על אזור שמעמדו נתון למשא ומתן.

 

  • למעשה, הניסיון הפלסטיני להוות צד בחוקת רומא ולהסמיך משפטית את בית המשפט הפלילי הבינלאומי הוא פגום מבחינה משפטית, שכן רק מדינות ריבוניות עשויות להיות צד לחוקה ולבית המשפט. המעמד הפלסטיני מול בית המשפט, וכן מעמדם של התביעות הרבות שהוציאו נגד מנהיגים ישראלים, הם לפיכך פגומים מבחינה משפטית ואף לא נבדקו עדיין מבחינה משפטית.

 

העובדה ש Airbnb אפשרה את המניפולציה והלחץ עליה כדי להפלות את ישראל ולהצטרף לחרם על ערים ויישובים ישראליים בגדה המערבית היא מצערת.

מצער עוד יותר הדבר, שכן הוא מבוסס על טענות זדוניות מוטעות ומטעות של סאיב עריקאת.

יש לקוות כי Airbnb תלמד שמדובר אך במניפולציה מצערת ותו לא.

פורסם במקור בשפה האנגלית ב – JPOST.: לקריאת הגירסה המלאה – לחץ כאן.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close