באחת הכתבות התמוהות ביותר שנגעו ליחסי ארה"ב-איראן, דיווח ה"ניו-ורק טיימס" ב-20 באוקטובר כי וושינגטון וטהראן הגיעו להסכמה על ניהול מו"מ ישיר על תוכנית הגרעין האיראנית. המקורות לידיעה, על פי העיתון, היו "גורמים רשמיים בממשל אובאמה". הם הוסיפו, שהדבר היחיד שהאיראנים התעקשו עליו הוא שהמו"מ המוצע יתקיים לאחר הבחירות לנשיאות איראן.
אולם, בפסקה השישית של אותה כתבה הכחיש הבית הלבן בנחרצות שהושגה הסכמה רשמית כלשהי. טומי ויקטור, דובר המועצה לביטחון לאומי, פרסם הצהרה בה נאמר: "אין זה נכון שארה"ב ואיראן הסכימו על קיום שיחות 'אחד על אחד' או על פגישות כלשהן לאחר הבחירות בארה"ב".
כיצד ייתכן שבכירים בממשל מספרים לאחד העיתונים המשפיעים ביותר בארה"ב דבר מסוים, בעוד בכירים אחרים אומרים את ההפך הגמור? אגב, שר החוץ האיראני, עלי אכבר סאלחי, הכחיש אף הוא את קיומו של מו"מ כלשהו עם ארה"ב. האם היו או לא היו שיחות חשאיות בין ארה"ב לאיראן כפי שטוען ה"ניו-יורק טיימס"?
על פי החדשות ברשת NBC, גורם בכיר בממשל הציג את הפתרון הבא: התקיימו שיחות בין ארה"ב לאיראן בערוץ עקיף וחשאי, "Back Channel", שמטרתן הייתה ליצור קשר דו-צדדי ישיר בין השתיים. בהגדרה, המשמעות של שיחות "Back Channel" היא שיחות לא רשמיות שגורמי ממשל אינם מעורבים בהן, אלא אקדמאים, קצינים ודיפלומטים בדימוס. בשל היותם ערוצים לא רשמיים, הם מאפשרים לממשלות להכחיש את קיומם. בהצביעם על האפשרות הזאת, NBC נתנה הסבר מניח את הדעת למה שאולי התרחש.
לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה התקיימו שיחות בין איראן לארה"ב בערוץ עקיף. ב-4 במאי 2003 שיגר השגריר השוויצרי באיראן, טים גולדימן, פקס לשגרירותו בוושינגטון, שלטענתו הכיל הצעה איראנית לפיוס עם ארה"ב. ההצעה הועברה במהירות למחלקת המדינה. ההצעה הזאת לא נכתבה על ידי אקדמאי אלא על ידי שגריר איראן בצרפת, שאחותו נישאה לבנו של האייתוללה ח'מינאי.
הידיעה על המסר שזכה בכינוי "הפקס של גולדימן", דלפה לתקשורת. ניקולס כריסטוף מה"ניו-יורק טיימס" תקף בחריפות את ממשל בוש על שלא נענה להצעה האיראנית. קונדוליסה רייס הכחישה את הטענה שאי פעם ראתה את ההצעה. עם זאת, מחלקת המדינה בחנה את המסמך בעיון רב. הייתה בעיה משמעותית עם הפקס של גולדימן, שאפיינה את כל דיפלומטיית ה"Back Channel": האם מדובר בהצעה אמיתית מטהראן? ריצ'ארד ארמיטאג', מי שהיה סגן מזכיר המדינה בתקופת קולין פאוול, אמר לעיתון "ניוזוויק" כי הוא אינו מסוגל להכריע מה מתוך הפקס הוא הצעה איראנית כנה ומה מתוכו הוא פרי היצירתיות של השגריר השוויצרי.
האיראנים אימתו את חששותיו של ארמיטאג'. בהופעה ברשת PBS ארבע שנים לאחר האירוע הזה, דחה חוסיין שריעתמדארי, שכיהן כדוברו האישי של האייתוללה ח'מינאי, את הטענה כאילו הפקס המדובר זכה בשלב כלשהו באישורו של ח'מינאי. בין שכוונתו הייתה להגן על הבוס שלו ובין שלא, כל הפרשה הזאת מסבירה את הבעייתיות שבהתבססות על דיאלוג בין מדינות שאינו מנוהל בצורה רשמית על ידי הגורמים המוסמכים.
אפילו במקרה של הדיווח האחרון ב"ניו-יורק טיימס" בדבר ההסכמה בין איראן לארה"ב, גורמים אמריקניים רשמיים הסבירו לעיתון כי הם אינם יכולים לומר בוודאות אם האייתוללה ח'מינאי אישר את מה שהבכירים האיראנים עשו.
קיימת סברה בקהילת העיתונאים בוושינגטון ולפיה מקור הדיווח ב"ניו-יורק טיימס" הוא האיראנים, שעשויים להיות המרוויחים העיקריים מפרסום קיומן של שיחות חשאיות בין ארה"ב לאיראן. מקורות אלו טוענים כי רק מאוחר יותר אושרה ההדלפה האיראנית על ידי בכירים אמריקנים שנשאלו על כך. האיראנים הפגינו כבר בעבר את כישרונם בניצול דיווחים שכאלו למטרותיהם. ב-2003 ההנהגה בטהראן חששה שמימשל בוש יתקוף צבאית אחרי שהביס את סדאם חוסיין. כך הבינו כי דיווחים עיתונאיים בדבר משא ומתן מתקרב יעזרו להם למנוע כל מתקפה צבאית עתידית מצד המערב.
בסופו של דבר, איראן הסכימה עוד ב-2003 להתחיל בשיחות רשמיות עם הנציגים מאירופה למטרה מוגבלת יותר: הורדת הלחץ הבינלאומי שהופעל עליה ומניעה ממועצת הביטחון של האו"ם מלקבל החלטות נגדה למשך שלוש שנים לפחות. טהראן ביקשה לנצל את המשא ומתן גם כדי לתקוע טריז בין ארה"ב לבעלות בריתה האירופיות. במקרה הנוכחי, הידיעות על כוונותיה של ארה"ב לסגור עסקה נפרדת השנה, מחוץ למסגרת העבודה של פורום החמש פלוס אחת, יכלו לסייע לאיראן לערער את הקונצנזוס הבינלאומי בנוגע לסנקציות עליה.
אבל ספק רב אם בשנת בחירות היה לבית הלבן מה להרוויח מההדלפה על הסכם אמריקני-איראני. ללא נתונים על הישגים מוחשיים במשא ומתן עם טהראן, ממשל אובאמה יהיה חשוף להאשמות כי לא היה תקיף דיו סביב שולחן הדיונים. ה"ניו-יורק טיימס" כבר טען שבכירים שקלו לאפשר לאיראן להמשיך בהעשרה ברמה נמוכה בכל הסכם עתידי (בניגוד לכך, החלטות האו"ם מ-2006 אסרו על העשרה ברמה כלשהי).
בין שהקשרים האמריקניים-איראניים שעליהם דווח השבוע התבצעו בערוצים עקיפים, ובין שהיו אלו שיחות חשאיות רשמיות, ממשל אובאמה כנראה היה מעדיף שהמגעים בין הצדדים לא היו נחשפים בשלב הזה.
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
