חידוש קשרים עם סעודיה ומדינות המפרץ
האם הדחתה של תנועת האחים המוסלמים מן השלטון במצרים תחזיר את המזה"ת למערכת האיזונים ששררה בו בתקופת הנשיא מובארק? אמנם האחים המוסלמים עדיין לא הודו במפלתם והמשבר במצרים נמשך, אך הקשרים בין מצרים לבין סעודיה ומדינות המפרץ (להוציא קטאר, כפי שנראה להלן) הודקו מחדש ימים ספורים לאחר הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי. סעודיה, האמירויות וכווית הזדרזו להבטיח למצרים סיוע של כ-12 מליארד דולר כדי להציל את כלכלתה, ובעיקר כדי להפגין את תמיכתם בשלטון החדש במאבקו נגד האחים ולחדש את החזית מול איראן. לעומת זאת, קטאר התומכת מימים ימימה באחים המוסלמים, מצאה את עצמה מבודדת.
האחים המוסלמים פעלו למען חידושים היחסים עם איראן
נפילתו של הנשיא מובארק ועלייתה של תנועת האחים המוסלמים לשלטון שינתה את הבריתות שהיו קיימות באזור במשך שלושת העשורים שקדמו להדחה. חזית המדינות הערביות הפרגמטיות בראשות מצרים וסעודיה, שנתמכה על ידי ארה"ב, חדלה מלהתקיים. מצרים נאלצה להתרכז בבעיותיה הפנימיות וסעודיה נותרה יחידה מול איראן. יתרה מכך, האחים המוסלמים ניסו אף להתקרב לאיראן, אך נכשלו. יש להזכיר כי חסן אלבנא, מייסד תנועת האחים, לא גילה עוינות לשיעה וחתר לאחדות האסלאם. מורסי הציע לשלב את איראן בוועדה של ארבע מדינות יחד עם טורקיה, סעודיה ומצרים, שתנסה למצוא פשרה במשבר הסורי במסגרת ערבית ואסלאמית. הייתה זו אשליה, מאחר שהפערים בין סעודיה לבין איראן במגוון נושאים, ביניהם החתירה להגמוניה של איראן על אזור המפרץ, הגרעין האיראני והמלחמה בסוריה – מנעו את כינוס הוועדה והיא שבקה חיים. מצרים של האחים אף חתמה על הסכם תעופה ותיירות עם איראן במטרה לחדש את יחסי הכלכלה ביניהם כשלב ראשון לבדיקת האפשרות לחידוש היחסים בין שתי המדינות. תכנית זו נתקלה בהתנגדות הארגונים הסלפים במצרים בשל עוינותם לשיעה וכנראה גם בהוראת סעודיה, שהיא משענתם הגדולה. הגעת התיירים האיראנים למצרים הושעתה.
9/11: נקודת השבר בין סעודיה לאחים המוסלמים
עם עליית מורסי לשלטון התרחקה סעודיה ממצרים. אמנם במסגרת הסולידריות הערבית ועל רקע יחסי העבר הבטיחה סעודיה למצרים סיוע של שני מליארד דולר, אך נראה שהעבירה בחוסר התלהבות רק את מחציתו. שנים רבות שיתפו הסעודים פעולה עם האחים המוסלמים, אך במשך הזמן דרכיהם נפרדו. ב-1961 שכנע סעיד רמדאן, מי שהיה מזכירו האישי של חסן אלבנא, מייסד התנועה, את המלך סעוד, להקים את "הליגה האסלאמית העולמית", במטרה להפיץ את האסלאם הוואבי במדינות המערב. הסעודים התפתו לשתף פעולה עם האחים המוסלמים ומימנו הקמת מסגדים ומרכזי תרבות במדינות אירופה ובארצות הברית, שנוהלו על ידי פעילי התנועה. סעודיה נתנה גם מחסה בשטחה לפעילי התנועה שנרדפו על יד משטרו של נאצר בשנות ה-50 וה-60, ורבים מהם השתקעו בה.
השבר בין שני הצדדים נוצר כאשר התברר לסעודים כי 16 מבין 18 מבצעי הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 בארה"ב היו סעודים, מה שהביא להרעת היחסים עם ארצות הברית, ידידתה המרכזית והחשובה ביותר. הסעודים הבינו שהקשר עם האחים המוסלמים הוא מסוכן מאחר שהם החדירו את רוח הג'יהאד למדינה והקימו דור של טרוריסטים, שסיבכו את מדינתם בטרור הבינלאומי. בין השאר גם התברר כי אביו הרוחני של אוסמה בן לאדן, שהיה ממוצא תימני אך גר והתחנך בסעודיה, היה עבדאללה עזאם – פלסטיני, מבכירי הוגי הדעות של האחים המוסלמים, שהעניק את הבסיס התיאולגי להקמת אלקאעידה באפגניסטאן. על רקע זה גורשו האחים מסעודיה והאיבה עדין קיימת.
קטאר: תמיכה ומימון של אחים המוסלמים
מדיניותה של קטאר שונה לחלוטין מזו של סעודיה. קטאר נתונה להשפעת האחים המוסלמים עוד משנות ה-50, כאשר הגיעו אליה חברי התנועה שברחו מפני ידו הקשה של נאצר. קטאר, שלא היתה אז אלא אמירות בדואית קטנה המתפרנסת מאיסוף פנינים, שמחה להעניק מפלט לקבוצה של אנשים משכילים שאימצו גם הם את האסלאם הוואבי המחמיר. הללו מצידם השקיעו את מרצם בחינוך בני האמירות. הם הקימו את משרד החינוך ואת משרד הדתות וחינכו את בני במקום ברוח התנועה. באותה עת הגיע לקטאר גם יוסף קאראדאווי, שלימים הפך להיות פוסק ההלכה הגדול של התנועה והקים את האיחוד העולמי של מורי ההלכה (עלמאא') ואת המרכז למחקר והלכה מוסלמית (פתואה), המשמש כמורה נבוכים למוסלמים המתגוררים באירופה ומחפשים את הפשרה לניהול חיים מוסלמים בארץ לא מוסלמית. יוסף קאראדאווי הוא בעל תוכנית שבועית באלג'זירה על "החיים וההלכה" ובאמצעותה הוא מציג את תורתו הקיצונית לעשרות מיליוני מאמינים. רק לאחרונה פסק כי האל העניש את העם היהודי באמצעות היטלר, שלא סיים את המלאכה והוא מקווה שהמוסלמים יעשו זאת.
מנכ"ל אלג'זירה היה עד לפני שנה וואדאח ח'נפר, פלסטיני חבר תנועת האחים. לצדו פעלו בערוץ מספר אחים נוספים. ערוץ אלג'זירה בערבית הסית את אזרחי מדינות ערב נגד שליטיהם ויש לו חלק לא קטן בפריצת אירועי "האביב הערבי" ב- 2011. אלג'זירה לא חסך את שבטו ממצרים של מובארק, וזה האחרון היה נוהג להתייחס בבוז לצמד קטאר-אלג'זירה: ערוץ שיש לו מדינה.
קטאר תמכה בסכומים לא מבוטלים בתנועות האחים המוסלמים במהלך ההתקוממיות בשנתיים האחרונות. לפלג המורדים האסלאמיסטים בלוב אף העבירה נשק. היא גם מממנת את קבוצות האחים המוסלמים הנלחמים בשלטונו של אסד. קטאר ניצלה את הכנסותיה מגז ומדלק לחדור לכלכלת מדינות מערביות כגון צרפת והפכה את בירתה דוחא למרכז ערבי עולמי לכנסים בינלאומים במיגוון תחומים, ואף זכתה לקבל מפיפ"א את אירוח המונדיאל ב-2022. הגברת כוחם של האחים המוסלמים הייתה גאוותה של קטאר וביטוי לנצחונה התקשורתי והפיננסי. הדחתם מן השלטון במצרים מהווה מכה קשה עבורה.
זעזועים פנימיים במדינות ערב ולא "אביב ערבי"
הזעזועים במדינות ערב, שהמערב רצה לראות בהם "אביב ערבי", חשפו את עומקו של האסלאם בחברה הערבית ואת עוצמתה של תנועת האחים המוסלמים, החותרת מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת להקמת ח'ליפות עולמית. היה זה נראה כי האסלאם הפוליטי משתלט על מדינות ערב לתקופה ארוכה, ואפילו ארה"ב מהרה להעמיק את הדיאלוג עם תנועת האחים מתוך ראיה, שהתבררה ככוזבת, כי היא מהווה את "הכוח העולה" וכי היא אשר תוביל את ההמונים במדינות ערב למאה ה-21.
מורסי והאחים המוסלמים: כשלון קולוסאלי במגוון תחומים
אלא שמורסי ועמיתיו במשרד ההכוונה (הגוף העליון של התנועה) לא עמדו במשימה וכשלו. הם הגיעו לשלטון חסרי נסיון, ללא הבנה כיצד לנהל מדינה וגם ללא תוכנית כלכלית כלשהי. הם סרבו להיעזר באנשי הכלכלה המצרים ובארגונים הבינלאומיים ומינו לראש ממשלה את הישאם קנדיל, מהנדס צעיר שהיה שר השקייה חסר כל נסיון פוליטי וכלכלי.
התוצאות לא אחרו לבוא. מורסי נכשל כבר במאה ימי החסד הראשנים שניתנו לו והיה ברור שמצרים צועדת לעבר עימות פנימי נוסף. נראה כי האחים היו הראשונים שהופתעו מסילוקם מן השלטון. הם האמינו כי הם מחזיקים בלגיטימציה שהוענקה להם בבחירות בעוד הם מסירים אותה מעצמם על ידי ניהולם הכושל. מורסי אכזב לא רק את קטאר אלא גם ובעיקר את מפלגות האחיות במדינות ערב ואת רשת הארגונים העולמית שהקימו האחים ב-50 השנים האחרונות כדי לקדם את הקמת הח'ליפות במדינות המערב. תנועת האחים במצרים היא ספינת הדגל וכישלונה הוא פגיעה במוראל ועלבון לכל המערכת המסועפת שהקימה.
חזית אנטי איראנית מתחדשת מול איראן מוחלשת
מול החזית האנטי איראנית המתחדשת עומדת איראן מוחלשת. בת בריתה העיקרית של איראן – סוריה – שאינה קיימת יותר כמדינה מאוחדת. אסד נלחם על חייו, גם אם הוא מחזיק מעמד בינתיים. חיזבאללה נחלש גם הוא לאחר שבתוקף בריתו עם איראן וסוריה ולמען שרידותו שלו נאלץ לשגר לעזרתו של אסד אלפי לוחמים, שרבים מהם נהרגו. גם מעמד הארגון בלבנון עצמה התרופף לאחר שנסראללה הואשם בהעתקת הסכסוך בסוריה ללבנון והעמיד נגדו חזית סונית נוצרית מחודשת. אפילו חמאס, שסגר את משרדו בדמשק, אינו מהווה עוד בן ברית אמין לאיראן. עם זאת, איראן לא שינתה כהוא זה את מדיניותה, המוכתבת על ידי פנאטיות דתית, וממשיכה לאיים על מדינות המפרץ ולפתח תוכנית הגרעין.
המאבק במצרים: קו פרשת המים
המזרח התיכון נמצא בעיצומו של משבר בעל ממדים היסטוריים. עלייתה ונפילתה של תנועת האחים המוסלמים במצרים מהווים ללא ספק את אחד הצדדים החשובים המצביע על המאבק בין הזרם הלא אסלאמי לבין הקיצוניות הדתית, שאיימה לבלוע את מצרים ולהפוך אותה למדינה מסוגרת כדוגמת איראן. אם תצליח מצרים לצאת מן המשבר ולחזור ליציבות פוליטית בסיוע מדינות המפרץ תהיה זו תרומה חשובה לבלימת האיום האיראני, למאבק בטרור האסלאמי הקיצוני ומעיין עוגן של יציבות לאזור כולו.
ארה"ב מהססת וחסרת מדינות ברורה
לארה"ב חלק חשוב בהתפתחויות הנ"ל, אך נראה כי היא מתקשה לעצב מדיניות ברורה. ארה"ב הודיעה כי היא "בודקת" האם הדחת מורסי היתה הפיכה צבאית, כאשר אם זהו מהקרה החוק מחייב אותה להפסיק את הסיוע למצרים. היא אפילו דרשה את לשחרר את מורסי ממעצרו. מבחינת האחים המוסלמים יש כאן מסר של עידוד ונראה כי הם יתמידו בתנגדותם לשלטון החדש כל עוד ארה"ב לא התייצבה לצידו – מה שיכול להוביל למלחמת אחים.
אמנם ארה"ב אבדה מהשפעתה באזור, אך בתמיכתה בבניית משטר חילוני במצרים ובחיזוק החזית הערבית מול איראן היא הייתה מגלה מנהיגות נחושה, תורמת משמעותית לעתידו של האזור ובדרך הזו גם מסייעת לשיקום תדמיתה.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
