בתנועת פת"ח מתאוששים אט-אט מההלם וההפתעה מתקרית גירושו של ג'בריל רג'וב , מזכ"ל תנועת פת"ח בתחילת השבוע ממצרים עפ"י החלטה של הדרג המדיני הגבוה ביותר. הייתה זו השפלה גדולה של הנהגת פת"ח בראשותם של עבאס ורג'וב שגרמה להם נזק תדמיתי גדול בקרב הציבור הפלסטיני. גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי מצרים מתייחסת למחמוד עבאס כאל "סוס מת" וכי גירושו של רג'וב נועד להעביר מסר להנהגה הפלסטינית כי מצרים רואה במחמד דחלאן את היורש העתידי של מחמוד עבאס ואין בכוונתה לוותר על עמדתה זו למרות התנגדותם של מחמוד עבאס וצמרת פת"ח הנוכחית הנחשבת ל"חותמת הגומי" שלו.
עפ"י אותם גורמים, מי ששכנע את הדרג המדיני במצרים לגרש את ג'בריל רג'וב היו ראשי המודיעין המצרי הנמצאים בקשר הדוק עם מחמד דחלאן והרוצים להכתירו כיורשו של מחמוד עבאס בגלל שהוא משרת את האינטרסים הביטחוניים של מצרים.
היחלשותו המדינית של עבאס
נראה כי המודיעין המצרי קורא אף הוא היטב את תמונת מצבו הקשה של מחמוד עבאס אשר החמיר בעקבות חילופי הממשל בארצות הברית ותמיכתו החזקה של הנשיא טראמפ במדינת ישראל ובממשלת נתניהו. נכון לרגע זה, מחמוד עבאס עדיין לא הוזמן לפגישה עם הנשיא טראמפ בבית הלבן. הנשיא האמריקני נפגש עם ראש הממשלה נתניהו לתיאום עמדות, עם עבדאללה מלך ירדן ובקרוב ייפגש גם עם נשיא מצרים א-סיסי, כששר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, יצא לוושינגטון להכין את הפגישה.
ממשל טראמפ מחק באבחה אחת את אסטרטגיית "בינאום הסכסוך" של מחמוד עבאס והזהיר אותו שלא לפנות לפורומים בינלאומיים, כמו האו"ם או בית הדין הפלילי בהאג, נגד ישראל.
כעת בוחן הממשל את היקף הסיוע הכספי האמריקני לרשות הפלסטינית ושוקל ברצינות לקצץ אותו. על שולחנו של הנשיא טראמפ מונחת בקשתו של מחמוד עבאס לבטל בעזרת הקונגרס את החוק האמריקני מ1987המגדיר את אש"פ כארגון טרור.
מבחינה מדינית, מחמוד עבאס לא הצליח במהלך 12 שנות שלטונו לאחד את העם הפלסטיני ולקדמו באופן משמעותי לעצמאות. הפיצול בין הגדה לרצועה אירע בתקופת שלטונו ועד עכשיו הוא לא הצליח להשיג פיוס לאומי.
בשטחים שורר שיתוק לאומי. אין משא ומתן עם ישראל ו"אינתיפאדת הבודדים" שככה. אופציית "פתרון שתי המדינות" מוסמסה ושוב עולים רעיונות להקים מדינה פלסטינית בחצי האי סיני, או, לחלופין, להקים בחלקים מהגדה אוטונומיה או פדרציה עם ירדן. גם אסטרטגיית "ההתנגדות העממית" מבית מדרשו של עבאס, בסגנון ההפגנות נגד גדר ההפרדה באזור הכפר בלעין, לא הביא לשום תוצאות.
הלכי הרוח בשטחים הם כי עבאס החזיר את הפלסטינים לנקודת ההתחלה בעוד הפלסטינים מאבדים שטח כל יום בגלל מדיניות ההתנחלויות האינטנסיבית של ישראל. שני ההישגים המדינים היחידים של מחמוד עבאס, החלטה 2334 של מועצת הביטחון בעניין אי-חוקיות ההתנחלויות וקבלתה של "פלסטין" כמדינה משקיפה באו"ם נראים כהחלטות לא מעשיות. ישראל ממשיכה בהתנחלויות וצפויה להגיע להבנות בנושא עם ממשל טראמפ ועבאס לא מצליח לקדם החלטה באו"ם לקבלתה של "פלסטין" כחברה מלאה בארגון. גם "היוזמה הצרפתית", אותה יזם מחמוד עבאס עם נשיא צרפת הולנד נחלה כישלון חרוץ.
החלשותם של תנועת פת"ח ואש"פ
בעוד תנועת חמאס מתרעננת מבחינה מדינית וצבאית ומחזקת את כוחה ע"י בחירת הנהגה חדשה, הצליח מחמוד עבאס להחליש את כוחות תנועת פת"ח כשעננת הפיצול והפילוג מרחפת מעל ראשה. עבאס נגרר אחרי קבוצה של בכירים בפת"ח ויצר מחלוקת מיותרת עם מחמד דחלאן שהיה בעבר בן טיפוחיו. דחלאן הצליח לבודד את מחמוד עבאס כשהשיג את תמיכתן של מדינות ערב המתונות במועמדתו לתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית הבא בניגוד לעמדתו של עבאס.
רבים מפעיליה של תנועת פת"ח בגדה וברצועה הורחקו ממנה בגלל תמיכתם במחמד דחלאן והכרסום במעמדו של אש"פ הולך וגובר. ועידת הפליטים הפלסטינים שארגנה תנועת חמאס באיסטנבול בשבוע שעבר היא דוגמה לנחישותה להשתלט על אש"פ ועל המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ).
מדוע מונה מחמוד אל-עאלול כסגן יו"ר פת"ח?
קרב הירושה ברשות הפלסטינית נמשך במלוא העוצמה ומינויו של מחמוד אל-עאלול לסגנו של מחמוד עבאס בתנועה רק העצים את המחלוקות. עבאס ניטרל לחלוטין את מרוואן ברגותי והפך אותו לאויב פוטנציאלי, שעשוי לחבור למחמד דחלאן.
מינויו של אל-עאלול לתפקיד הסגן היה מפתיע ובלתי צפוי. מדובר בחבר ההנהגה הוותיקה של אש"פ ותנועת פת"ח, מה שמכונה "דור המייסדים", ומחמוד עבאס העדיף אותו על פני מישהו מדור הביניים של האינתיפאדות הראשונה והשנייה, כמו רג'וב או ברגותי.
עבאס נמנע במשך 12 שנות שלטונו למנות לו סגן בתנועת פת"ח, אולם הקריירה הפוליטית שלו מתקרבת לסיום והוא העדיף למנות דמות שהינה פחות חתרנית ובוגדנית מג'בריל רג'וב שחשק בתפקיד. אל-עאלול מקובל יותר על צמרת פת"ח מאשר רג'וב. עבאס גם חיפש דמות שאיננה קשורה למנגנוני הביטחון הפלסטינים ובכך להפחית את הסכנה של הפיכה צבאית נגדו, במידה שיהיה במצב של נבצרות, מסיבות בריאותיות או אחרות. רג'וב היה בעבר ראש הביטחון המסכל הפלסטיני בגדה.
אולם, שאלת היורש נותרה פתוחה, ג'בריל רג'וב, מחמד דחלאן ומאג'ד פרג', כל אחד מהם לא מוכן לקבל את אל-עאלול כיורשו של עבאס ולכן צפוי עוד קרב קשה ואלים בסוגיית הירושה.
לסיכום:
מחמוד עבאס מעדיף את המצב הקיים, מבחינתו זה הרע במיעוטו, מטרתו העיקרית נותרה למצוא את היורש המתאים ביותר מבחינתו שיבטיח את שלומו וביטחון משפחתו וישמור על האינטרסים הכלכלים של שני בניו בשטחים. למרות כישלונותיו המדיניים והפוליטיים והשחיקה במעמדו בקרב הפלסטינים בשטחים והפליטים בפזורה הפלסטינית, אין בכוונתו של מחמוד עבאס להתפטר והא ממשיך להחזיק ברסן השלטון.
גם מצרים יודעת זאת ונראה כי היא החליטה "להרוג אותו ברכות" ולאלץ אותו לפרוש. לכן, לא מן הנמנע כי גירושו של ג'בריל רג'וב מקהיר השבוע הינו רק צעד ראשון של מצרים בדרך לצעדים נוספים שמטרתם לערער את יציבות שלטונו של מחמוד עבאס ולכפות את מחמד דחלאן על הנהגת פת"ח.
אין לזלזל בכוחה של מצרים שהינה המדינה המובילה בציר המתון של מדינות ערב במיוחד נוכח ההתקרבות הצפויה בין הנשיא א-סיסי לנשיא טראמפ. מחמוד עבאס יכול לדחות את הקץ בכך שיגיע לפשרה עם מצרים על תפקידו הפוליטי העתידי של מחמד דחלאן, אם הוא יתעקש ויתבצר בעמדותיו, צפויות לו ולחברי הנהגת פת"ח הבכירים השפלות והפתעות נוספות מצדה של מצרים. מחמד דחלאן יכול לחכך בהנאה את ידיו, מצרים עושה עבורו את העבודה, מי שמיהר להספידו ייאלץ לחכות.
