התראות

האם טראמפ ישנה את כללי המשחק בסוריה?

הנשיא טראמפ הצליח במתקפת טילי השיוט האמריקנית על בסיס חיל האוויר הסורי שעיראת להפתיע את רוסיה, סוריה ואיראן למרות שהעביר הודעה מוקדמת על התקיפה לקרמלין.
שיתוף

עניינים

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בוודאי מתגעגע לנשיא ארה"ב ברק אובאמה אשר התקפל בפניו כמעט בכל חזית אפשרית ובמיוחד בחזית הסורית. פוטין הערמומי, בכיר קג"ב מנוסה לשעבר המנוסה בפעולות הונאה ולוחמה פסיכולוגית הצליח ב-2013 ביחד עם "הקצב מדמשק", בשאר אסד, להונות את הנשיא אובאמה והקהילה הבינלאומית כאילו סוריה ויתרה על הנשק הכימי שברשותה ומסרה אותו להשמדה.

בפועל, היא השאירה בידיה "יכולת שיורית" של נשק כימי שנחשפה בטבח הכימי שעשה הנשיא אסד במורדים בח'אן שיח'ון סמוך לאדליב. העולם לא קנה את הטענות הסוריות כי אין בידי המשטר נשק כימי ואת ההסבר השקרי של רוסיה כי מדובר במחסן של המורדים שהתפוצץ וכתוצאה מכך התפזר גז הסארין ופגע באזרחים בח'אן שיחו'ן, נשיא טורקיה ארדואן נחלץ לתמוך בטענות האמריקניות והודיע כי בידיו צילומי מכ"ם של המטוסים הסורים שהמריאו משדה התעופה שעיראת ותקפו את המורדים בח'אן שיח'ון.

הנשיא טראמפ הצליח במתקפת טילי השיוט האמריקנית על בסיס חיל האוויר הסורי שעיראת להפתיע את רוסיה, סוריה ואיראן למרות שהעביר הודעה מוקדמת על התקיפה לקרמלין. הוא הצליח גם להפתיע את הזירה הפוליטית האמריקנית הפנימית ואת המדינות הסוניות המתונות שהעריכו כי הנשיא החדש הינו "הפודל של פוטין". הנשיא האמריקני הוכיח כי לא המחמאות שהרעיף במשך תקופה ארוכה על הנשיא הרוסי הן שקובעות את האסטרטגיה האמריקנית אלא האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית.

מכאן נשאלת השאלה מה הלאה?

ההודעה המשותפת של רוסיה ואיראן כי ההתקפה האמריקנית בסוריה הינה "חציית קווים אדומים" וכי מעתה ואילך הן יגיבו על כל תוקפנות אמריקנית היא מדאיגה. היא מוכיחה כי אין להן שום כוונה לוותר על האינטרסים שלהן  בסוריה.

האם רוסיה תיתן "אור ירוק" לבשאר אסד לבחון שוב את נחישותו של הנשיא טראמפ ולהשתמש בנשק כימי"? התשובה לא ברורה. הממשל האמריקני הודיע כבר כי הוא מתכוון להטיל סנקציות כלכליות נוספות על סוריה כדי להשלים את העברת המסר נגד שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה, אבל לא ברור עתה לחלוטין מה יהיה סדר העדיפויות של הממשל.

עד למתקפה הכימית של בשאר אסד על המורדים בח'אן שיח'ון הנשיא טראמפ העמיד בראש סדר העדיפויות את חיסול דאע"ש ואמר כי גורלו של בשאר אסד יקבע ע"י העם הסורי, עתה הדברים השתנו. האם הנשיא טראמפ ישנה את סדר העדיפויות? האם יעמיד בראשו את הפלת משטרו של בשאר אסד ורק אח"כ את הטיפול בדאע"ש ומניעת התפשטותה של איראן?האם הדברים יישו במקביל? אי אפשר לקבל תשובות ברורות, בכירים בממשל כמו שר החוץ רקס טילרסון, היועץ לביטחון לאומי מקמאסטר והשגרירה באו"ם ניקי היליי מציגים עמדות סותרות לגבי המדיניות האמריקנית בסוריה.

חיזוק הברית בין איראן ורוסיה

התקיפה האמריקנית בסוריה קירבה בין רוסיה לאיראן. בהנהגה האיראנית היו חששות עד למתקפת הטילים האמריקנית בסוריה כי הנשיא פוטין מתכוון להקריב את הנוכחות האיראנית בסוריה כדי לשפר את היחסים עם הנשיא טראמפ. לכן, התקיפה האמריקנית נחשבת ל "מתנה משמים" עבור איראן,רוסיה השעתה את ההסכם עם ארה"ב על הטיסות במרחב האווירי הסורי והנשיא פוטין מחפש עתה את קרבתה של איראן הפועלת להקמת נמל ימי בסוריה ולהיאחזות ארוכת שנים במדינה.

איראן חוששת מרוסיה בעיקר בגלל היחס שלה לישראל בכל הקשור לתמיכה בפתרון של שלום לסכסוך הישראלי פלסטיני באמצעות הקמת מדינה עצמאית לצדה של ישראל ובגלל ההבנות שלה עם ראש הממשלה נתניהו לגבי הטיסות במרחב האווירי הסורי.

יש להניח כי רוסיה ואיראן יפעלו מעתה בתיאום מלא כדי למנוע מהנשיא טראמפ להתמקד בהפלתו של המשטר הסורי בראשות אסד ולהחזירו ליעדו המקורי העיקרי שהוא המלחמה בדאע"ש שמשרתת גם את מטרותיהן.

המשך המלחמה בסוריה

סוריה שיקמה במהירות את הנזקים שנגרמו לשדה התעופה שעיראת וחידשה ממנו את הפעילות האווירית. הסורים והרוסים מנסים להפגין "עסקים כרגיל" והם ממשיכים בהפצצות המורדים שבהן גם נפגעים אזרחים. המהלך שעשה הנשיא טראמפ מחק באבחה אחת את החרפה בת שמונה השנים של הנשיא אובאמה במדיניות שלו בסוריה,השאלה היא האם מדובר בצעד יתום וחד פעמי  שאחריו תבוא גם אסטרטגיה חדשה.

במדינות הסוניות המתונות וגם בישראל מקווים שההתקפה האמריקנית בסוריה היא רק סנונית ראשונה וכי הנשיא טראמפ יבין את הסכנה הגלומה בהמשך שלטונו של בשאר אסד והנוכחות האיראנית בסוריה. למעשה, הבעיה העיקרית הינה הסכנה האיראנית שהנשיא בשאר אסד הינו שלוחה שלה בלבד.

הנשיא בשאר אסד הרשה לעצמו לתקוף בנשק כימי את המורדים מתוך הערכה מוטעית כי ארה"ב משלימה עם המשך שלטונו במדינה. בשאר אסד מאמין רק בפתרון הצבאי כדרך לסיום מלחמת האזרחים דבר שהופך את השיחות בז'נווה עם האופוזיציה הסורית למיותרות. לכן, המלחמה של הצבא הסורי במורדים צפויה להימשך ביתר שאת בגיבוי רוסי ואיראני.

הנשיא טראמפ יצטרך להחליט בקרוב לגבי סדר העדיפויות של ארה"ב בסוריה, אם יתקפל ויסכים להמשך שלטונו של בשאר אסד יתפרש הדבר בעיני "ציר הרשע" כי הוא "נמר של נייר" וכי ההתקפה האמריקנית בסוריה הייתה אירוע חד פעמי.

אם יחליט להתמקד בהפלת משטרו של אסד פירוש הדבר כי הוא עלול להיכנס לעימות ארוך עם רוסיה ואיראן בסוריה.

באפשרותו של הנשיא טראמפ לחמש את האופוזיציה הסורית בנשק מתקדם, דבר שיאריך עוד יותר את המלחמה בסוריה ויסבך אותה, הוא גם יכול להמשיך ולפגוע בשדות תעופה נוספים בסוריה, לא חסרות מטרות צבאיות להפצצה, הוא לא חייב לעשות זאת באמצעות כוחות קרקעיים, אפשר להמשיך במדיניות NO BOOTS ON THE GROUND.

הציפיה של המדינות הסוניות המתונות היא כי הנשיא טראמפ יפיל את משטרו של בשאר אסד כפי שהנשיא ג'ורג' בוש הפיל את משטרו של סדאם חוסיין בעיראק לפני 14 שנים.

האם בסופו של דבר הנשיא טראמפ יילך בדרך הזו? קשה להעריך במצב המורכב הזה, טראמפ הוכיח כבר כי החלטותיו הן לעיתים בלתי צפויות,הממשל משדר בינתיים מסרים סותרים, נצטרך להמתין ולראות האם הוא אכן מתכוון לשנות באופן גורף את כללי המשחק בסוריה, ייתכן שהמציאות תאלץ אותו לעשות זאת.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close