התראות

 האם גם לוב נכללת בחזונו של ארדואן?

משלוח נשק ענק שנתפס בשערי נמל בלוב הביא למשבר עמוק במדינה וחשיפה של המעורבות הטורקית בלוב
שיתוף
Greek authorities have seized a ship carrying an undeclared shipment of weapons, en-route from Turkey to Libya.
Greek authorities have seized a ship carrying an undeclared shipment of weapons, en-route from Turkey to Libya.

עניינים

מונע משאיפותיו הלאומניות והאסלאמיות הצליח ארדואן להפוך לגורם בעל השפעה בסוריה, להקים בסיסים צבאיים בעיראק, בקטאר, ובסומליה ולהניח בסודאן את הבסיס לשיתוף פעולה כלכלי – חקלאי נרחב בעל מאפיינים ביטחוניים שהיקפם עדין נסתר מן העין.

בשבועות האחרונים בלט היבט נוסף של הפעולה הטורקית – שיגור מטעני נשק שנועדו כנראה לסייע לארגונים אסלאמיים הקשורים באחים המוסלמים כפי שנחשף בלוב.

שלטונות המכס בעיר הנמל ח'ומס במערב לוב חשפו בימים 17 ו- 18 בדצמבר שני מטענים של נשק ותחמושת שהוחבאו בשתי מכולות שהגיעו מטורקיה. במכולה הראשונה נמצאו 3000 אקדחים מייצור טורקי, סוגים אחרים של אקדחים רובי ציד ותחמושת ובשנייה 4.2 מיליון כדורים גם כן מתוצרת טורקיה.

ח'ומס היא נמל משני קטן במערב המדינה כמאה ק"מ מזרחית לטריפולי ולא הרחק מהגבולות עם טוניסיה ואלג'יריה. סביר כי המטענים הופנו לנמל קטן זה בהנחה שהפיקוח שם פחות קפדני מאשר בנמל הגדול של טריפולי הבירה. בהתחשב בסוגי הנשק ברור כי המטענים לא היו מיועדים לצבא סדיר אלא לארגונים חמושים לביצוע פעולות טרור.

מאז אירועי 2011 שהביאו להפלתו של קדאפי נמצאת לוב תחת אמברגו על יבוא וייצוא נשק עליו החליטה מועצת הביטחון אשר חידשה אותו לשנה נוספת ביוני האחרון. מאז גם נמשכת בה מלחמת אזרחים והשליטה עליה מחולקת בין שתי ממשלות יריבות. ממשלת ההסכמה הלאומית שמושבה בטריפולי הבירה, בראשות פאיז סראז', המוכרת ע"י האו"ם ואחרת הפועלת מטוברוק והנמצאת תחת שליטתו של גנרל ח'ליפה חפתר, מפקד הצבא הלאומי הלובי, המושל דה פקטו של מזרח לוב והמחזיק את הכוח הצבאי העיקרי במדינה.

בנוסף פועלות ברחבי המדינה מיליציות חמושות אסלאמיות ואחרות שחלקן תומך בסראז' וחלקן פועל באופן עצמאי ללא שום מרות. גם ארגון המדינה האסלאמית עדין פועל בשטח אף כי כוחו נחלש לאחר שסולק מן הערים הגדולות.

עם פרסום הידיעה על חשיפת הנשק ב- 19 בדצמבר פרצה בלוב סערה פוליטית ותקשורתית. שני הממשלים היריבים הגיבו מידית ודרשו הסבר למטענים שהגיעו מטורקיה.

סראז' הורה על עריכת חקירה יסודית ועל פנייה לשלטונות טורקיה. ח'ליפה חפתר קרא למועצת הביטחון לגנות את טורקיה על הפרת האמברגו והאשים אותה בגרימת כאוס במדינה ע"י תמיכה בקבוצות טרור חמושות.

משלחת האו"ם ללוב, המנסה לשמור על ניטרליות ולתווך בין שני הצדדים, לא יכלה להתעלם מן המתרחש ומצאה את עצמה נאלצת להגיב. ב-22 בדצמבר פרסמה המשלחת הודעה כי הגעת מטעני הנשק מדאיגה שכן לוב זקוקה ליציבות ושלום ולא ליותר נשק. המשלחת הדגישה את חשיבות הציות לאמברגו וכי האו"ם הקים מיד פאנל של מומחים לבדיקת המשלוחים.

טורקיה התעלמה בתחילה מן האירוע ומתגובות שני הצדדים, אך לא יכלה להתעלם מהודעת משלחת האו"ם ושיגרה ללוב עוד באותו יום ב- 22 בדצמבר את שר החוץ שלה, מבלוט צ'בושואלו, שהגיע במפתיע לטריפולי לביקור בלתי מתוכנן. הוא נועד מיד עם שר החוץ וראש המועצה העליונה (פרלמנט זמני) ולפגישת סיכום עם ראש הממשלה סאראז'.

הוא ניסה לצמצם את ממדי האירוע והאשים מדינות ערביות שבשמן לא נקב בשיגור טנקים, טילים ומל"טים ללוב בהתכוונו כנראה למצרים המשתפת פעולה עם גנרל חפתר לשמירה על הגבול המשותף בין שתי המדינות מפני חדירת טרוריסטים אסלאמיים. יצוין שבדו"ח של האו"ם שפורסם לפני זמן מה נאמר שתריסר מדינות מספקות נשק לשני הצדדים תוך הפרה של האמברגו. טורקיה נמצאת ברשימה זו.

בהודעה שפרסמה לשכתו של ראש הממשלה סראז' אחרי שיחותיו עם השר הטורקי נאמר כי הוא הכחיש את מעורבותה של אנקרה בשיגור מטעני הנשק והדגיש כי פעולה זו אינה מבטאת את מדיניותה. שתי המדינות הסכימו לפתוח מיד בחקירה משותפת. אחד מחברי המועצה העליונה (פרלמנט זמני) של לוב, פתחי אל מג'ברי, הגיב כי ביקור צ'בושואלו נועד לכסות על שיגור המטענים שיועדו לקבוצות טרוריסטים הפועלים מחוץ לחוק והוסיף כי הפרלמנט ידון בנקיטת צעדים נגד טורקיה וידרוש חקירה בינלאומית.

גורם ביטחוני עלום שם באלג'יריה הגיב גם כן בחומרה ואמר ליומון הסעודי אל שרק אל אווסט כי שיגור מטעני נשק למערב לוב בקרבת הגבול עם אלג'יריה מכוונים לזעזע את היציבות באזור. מבחינתנו, הוא אמר, זו הכרזת מלחמה ו"צבאנו נמצא בכוננות גבוהה". יוזכר כי ארגוני אלקעדה והמדינה האסלאמית פעילים באזורי הגבולות בין לוב, טוניסיה ואלג'יריה ולעיתים קרובות יש דיווחים על קרבות במקומות אלה. מטעני נשק המגיעים בחלקו דרך הים התיכון, מוצאים את דרכם גם לארגונים הפועלים במדינות השאהל האפריקאיות מאלי, ניז'ר וצ'ד.

מיד אחרי נפילתו של קדאפי ב-2011 התייצבה טורקיה לצדן של המפלגות האסלאמיות בראשות האחים המוסלמים שהשיגו רוב בבחירות הראשונות לפרלמנט עוד באותה שנה. היא המשיכה את תמיכתה בהן גם לאחר הפסדן בבחירות של 2012 אף כי הן דחו את תוצאות הבחירות והקימו פרלמנט   אלטרנטיבי. מפלגות אלה נתמכו ע"י תנועת "שחר לוב" שבמסגרתה פעלו האירגוניים האסלאמיים החמושים. הפרלמנט הנבחר שהיה קורבן להתקפות של  "שחר לוב" נאלץ לצאת מטריפולי וקבע את מושבו בטוברוק ליד הגבול עם מצרים. ב-2014 נתן פרלמנט טוברוק את ברכתו לגנרל ח'ליפה חפתר שהקים מחדש את הצבא הלאומי הלובי שהפך כאמור  לכוח הצבאי העיקרי במדינה. תחת פיקודו של חפתר טיהר הצבא את מזרח לוב מן הארגונים האסלאמיים, שחרר את מתקני הנפט הגדולים של המדינה השוכנים באזור סירת – ראס לאנוף מידיה של מיליציה חמושה והחזיר אותם לחברת הנפט הלאומית הלובית לשיקום ההריסות והמשך ההפקה. יודגש כי מפקד המיליציה שהובסה ברח לטורקיה.

 

מעורבותה האפקטיבית של טורקיה לטובת הארגונים האסלאמיים במלחמת האזרחים שהתפתחה בלוב נחשפה במקרה ב- 2013 כאשר שלטונות המכס ביוון מצאו נשק מתוצרת טורקיה בספינה שהפליגה ללוב וחיפשה מחסה ביוון בגלל סערה. מאז נתגלו מספר מקרים דומים שהצביעו על פעולה שיטתית של טורקיה להעביר נשק לאותם הארגונים. המצרים יירטו בדצמבר 2013 ארבע מכולות של נשק על ספינה שהגיעה מטורקיה ושיעדה היה לוב. ב- 2014 היו לפחות עוד שלושה מקרים: הצבא הלובי עצר באוגוסט ספינה שהובילה נשק מטורקיה ועמדה להיכנס לנמל דרנה שהייתה מבצרה של ארגון "אנצאר אל שריעה" הארגון הג'אדיסטי הלובי הגדול באותה עת. בנובמבר היוונים שוב מצאו נשק באניה שהפליגה מאוקראינה ומסמכיה הראו כי פניה מועדות ללוב. בדצמבר עצרו שלטונות לוב ספינה קוריאנית שיצאה מטורקיה נושאת נשק למיסרטה במערב לוב, עיר מושבן של מיליציות חמושות.

להתערבות הטורקית בלוב לצד הארגונים האסלאמיים היבטים מגוונים. בינואר 2017 הודיע ארגון אנצאר אל שריעה על מותו של מנהיגה מחמד אל זאהאווי בבית חולים בטורקיה לאחר שנשלח לשם לטיפול רפואי בעקבות פציעתו בקרבות עם הצבא הלובי בפיקודו של ח'ליפה חפתר. בספטמבר 2018 הוציא התובע הכללי הלובי פקודת מעצר ל- 826 טרוריסטים אסלאמיים והתברר כי רובם ברחו לטורקיה או לקטר, שתי המדינות הידועות בתמיכתם בתנועת האחים המוסלמים ובארגונים הנובעים ממנה. לגבי קטר יוזכר כי היא התחילה לשגר נשק לארגונים האסלאמיים בלוב מיד לאחר שטריפולי הבירה נכבשה ע"י המורדים באוגוסט 2011 ועבד אל חכים בלחאג', מראשי התנועות האסלאמיות בלוב, מונה כמושל הצבאי של העיר. היו גם ידיעות כי חלק מן הנשק מוברח ללוב דרך סודאן ששימשה באותה עת נקודת מעבר לנשק וטילים שהוברחו מאיראן לחמאס.

לאורך תקופה זו של חשיפת מדיניות התמיכה של טורקיה בגורמים האסלאמיים גדלה האיבה בין טורקיה לגנרל חפתר שצבאו היווה את המעצור המרכזי של התפשטות האסלאם הפוליטי בלוב. מקורות בממשלת טוברוק ובצבא הלובי דיווחו  לעיתים קרובות בשנים האחרונות על הסיוע שמגישה טורקיה לארגונים האסלאמיים. חיל האויר הלובי אף איים ליירט מטוסים טורקיים שיכנסו למרחב האווירי הלובי והפרלמנט של טוברוק איים להפסיק את הסחר הבילטרלי עמה – איום משמעותי בהתחשב כי הסחר ההדדי בין שתי המדינות מסתכם ב- 2-3 מיליארד דולר וכי ההשקעות של טורקיה לפני תחילת מלחמת האזרחים הסתכמו  בכ- 15 מיליארד דולר.

בשנתיים האחרונה השתנה מעט המצב. טורקיה חששה כי התחזקותו הצבאית והפוליטית של חפתר כאמור לעיל ומאמצי האו"ם לפיוס ועריכת בחירות עלולות להביא את גנרל חפתר לעמדה שלטונית חשובה היכולה לסכל את מאמצי החדירה שלה ללוב. על רקע זה הוזמנה בספטמבר 2017 משלחת מפרלמנט טובורק לפגישה עם ארדואן באנקרה. אמנם שני הצדדים החליפו ביניהם דברי נועם אלא שנראה שלא הגיעו לכלל הסכמה, שכן החשדנות של חפתר כלפי טורקיה נמשכת. בנובמבר 2018 השתתפה טורקיה בוועידת פלרמו שנועדה לקדם הסדר פוליטי בלוב ביוזמת איטליה. ראש הממשלה סראז' נכח וברגע האחרון הגיע גם חפתר אחרי בקשות חוזרות ונשנות של איטליה, אך למספר שעות בלבד וסרב לנוכחותו של הנציג הטורקי בישיבה עם סראז' שהייתה שיאה של הוועידה. הטורקים פרשו בטריקת דלת. כמה שבועות לאחר מכן נחשף מטען הנשק הטורקי האחרון בנמל ח'ומס…

מהלכיה של טורקיה באזור כמעט ואינם מעוררים תגובה. התקשורת המערבית מדווחת על מדיניות ההתפשטות של ארדואן בפרופיל נמוך אם בכלל. נראה שלטורקיה מספר יתרונות חשובים. קודם מיקומה הגיאו – אסטרטגי בין אסיה לאירופה והיותה חברה בנאט"ו ושותפה להגנת המערב (אם כי יחסיה הקרובים עם רוסיה פגעו בתדמית זו). לאחרונה נוסף גורם חדש בעל משמעות – התחייבותה של טורקיה (תמורת 5 מיליארד דולר) לעצור את זרם הפליטים ממדינות האסלאם לאירופה. על כל זאת יש לציין את חולשתה האינהרנטית של אירופה וחוסר האונים שלה מול הכאוס במזרח התיכון וגם התעלמותה ממדיניותו האגרסיבית של ארדואן. נסיגתה של ארה"ב מהאזור גם היא ללא ספק מעודדת את ארדואן להמשיך במדיניותו.

בשלב זה נראה שטורקיה הצליחה לקבע את נוכחותה הצבאית ו/או הכלכלית באין מפריע באזורים הרגישים ביותר של המזרח התיכון וזה כמובן אינו סוף פסוק. יש להניח שחשיפת מטעני הנשק בלוב תשכח שהרי המערב נמנע מלהתערב והאו"ם ימצא דרך להימנע מלגנות את טורקיה. אין אפוא לצפות  שארדואן יירתע מלהמשיך במדיניותו להאדרת עוצמתה של טורקיה ולהוכיח את עליונותו של האסלאם.

 

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close