התראות

האם ארה"ב תפעל נגד איראן?

שיתוף

עניינים

בדיון הציבורי הפנימי בישראל בשאלת האיום האיראני יש הנחה רווחת, ולפיה אם המשא ומתן והסנקציות יגיעו למבוי סתום שאין עליו עוררין, ארה"ב תהרוס את מתקני הגרעין האיראניים. אך האם יש ממש בהנחה זו? נכון שהנשיא אובאמה הבהיר בנאומו בוועידת איפא"ק בחודש מרץ האחרון שהוא ישתמש "בכל המרכיבים של העוצמה האמריקנית" כדי למנוע מאיראן מלהחזיק נשק גרעיני. אולם, למעט מלחמת עיראק ב-2003, שבאה בעקבות הפיגועים ב-11 בספטמבר, ממשלים קודמים לא הפגינו נכונות אמיתית לממש את האיומים שלהם להפעיל כוח צבאי כדי לעצור תפוצה גרעינית אם האפיק הדיפלומטי נכשל.

במאמר שהתפרסם ב-8 באוגוסט בעיתון "הארץ", מזהיר סליי מרידור, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, שגם בנוגע לאיום האיראני אסור לצאת מנקודת הנחה שוושינגטון תפעל. הוא מזכיר בצדק את העובדה שארה"ב גינתה את ההתקפה הישראלית על הכור בעיראק ב-1981, ושסירבה לפעול נגד תוכנית הגרעין הסורית. הוא אינו שולל לחלוטין את האפשרות לפעולה אמריקנית, אך הוא מטיל בכך ספק רב, בין השאר בשל התקדימים ההיסטוריים שמלמדים כי ברגע האמת העדיף הממשל האמריקני לקבל כעובדה את התגרענותה של מדינה סוררת על פני עימות צבאי איתה.

ההתמודדות עם צפון קוריאה היא דוגמה בולטת למקרה שבו ארה"ב לא נקטה צעדים מול מדינה מסוכנת שהיתה מצויה בתהליכי פיתוח נשק גרעיני. במרץ 1994 מנעה צפון קוריאה מפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לבדוק את הכור ביונגביון. בחודש יוני כבר היה נראה שצפון קוריאה עומדת להשתמש במוטות הדלק המשומשים מהכור ולהפיק מהם פצצות פלוטוניום ברמה צבאית בכמות המספיקה לחמש או לשש פצצות.

הנשיא קלינטון כתב בזיכרונותיו שהוא ביקש משר ההגנה ביל פרי לתדרך עיתונאים בכך שהוא נחוש למנוע מצפון קוריאה מלפתח ארסנל נשק גרעיני ואף "להסתכן במלחמה". הפנטגון תיכנן להשמיד את הכור ביונגביון. אז כמו היום, גורמים בכירים אמריקניים אמרו ש"כל האופציות נמצאות על השולחן", אך בפועל לא עשו דבר מעבר לכך. במקום זאת נפתח משא ומתן עם צפון קוריאה שהוביל לחתימה על "מסגרת מוסכמת", שאותה הפרו הצפון-קוריאנים בתוך כמה שנים. למפרע התברר, מעל לכל ספק, שהלחץ האמריקני לא היה מספיק.

חולשתה של ה"מסגרת המוסכמת" התבררה בדצמבר 2002, עת הצפון-קוריאנים הסירו את החותמות של סבא"א מעל המיכלים עם מוטות הדלק המשומשים והחלו להפיק מהם פלוטוניום. ממשל בוש נמנע משימוש בצעדים נחרצים. בשלב הבא גירשה צפון קוריאה את פקחי סבא"א והודיעה, בתחילת 2003, שהיא פורשת מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). ארבע שנים לאחר מכן, באוקטובר 2006, ערכו הצפון-קוריאנים לראשונה ניסוי תת-קרקעי בפצצה גרעינית.

כתוצאה מכך קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה חריפה נגד צפון קוריאה, אך ארה"ב לא נקטה שום אמצעי כדי לחסל את תשתית הגרעין של צפון קוריאה. משא ומתן רב-צדדי החל והוביל להסכם נוסף ב-2007, שהיה דומה ל"מסגרת המוסכמת" של 1994. נראה היה שצפון קוריאה לא התרשמה במיוחד מתגובת המערב לניסוי שעשתה. במאי 2009, בזמן כהונתו של הנשיא אובאמה, ערכה צפון קוריאה ניסוי גרעיני נוסף.

מדוע לא נקטה ארה"ב צעדים קשוחים יותר נגד מדינות סוררות שהיו על הסף הגרעיני? ראשית, יש את הנושא המודיעיני. אפילו למעצמת על כגון ארה"ב אין תמיד את המידע המודיעני שיחשוף שמדינה כגון צפון קוריאה, הסגורה לפני שאר העולם, עומדת להוציא אל הפועל ניסוי גרעיני. בעיה דומה עומדת לפני ארגוני הביון האמריקניים גם במדינה כגון איראן.

רק לפני שנתיים צוטט רוברט גייטס, מי שהיה מזכיר ההגנה האמריקני באותה תקופה, שהתבטא בעניין האיראני: "אם המדיניות שלהם היא להגיע לסף הגרעיני אך לא להרכיב פצצה, איך נוכל לדעת שהם לא הרכיבו אותה? אני לא יודע איך אפשר לאשר דבר כזה". לגייטס, לשעבר גם ראש ה-CIA, יש הבנה טובה בנוגע למגבלות המודיעין.

הבעיה שגייטס מתאר מסבירה מדוע קשה לפעול נגד מדינות שמפתחות נשק גרעיני, כשאין ודאות שאכן הן משלימות את השלבים האחרונים לקראת הפצצה. בזיכרונותיו הוסיף סגן הנשיא לשעבר דיק צ'ייני שמאז המלחמה בעיראק קיים חשש בקרב המודיעין האמריקני מחזרה על טעויות עבר, שבהן היתה הסתמכות על מידע מוטעה בצורה שהשפיעה על קבלת ההחלטות. החשש הזה נשאר אפילו כשיש בידיו מידע מוצק, למשל במקרה של סוריה.

מגבלה נוספת המשפיעה על ארה"ב היא מועצת הביטחון של האו"ם. הנשיא אובאמה הצדיק את המעורבות האמריקנית הצבאית בלוב לפני הקונגרס, וחזר שוב ושוב על כך שקיבל את אישורו של האו"ם. בהמשך למדיניות זו אמר לאחרונה מזכיר ההגנה לאון פאנטה לפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, שלפני שארה"ב תתערב בסוריה היא תפעל להשיג "אישור בינלאומי". מאז כבר הספיקו הסינים והרוסים להוכיח שהם מוכנים לחסום כל קונצנזוס במועצת הביטחון שמטרתו להפסיק את שפיכות הדמים בסוריה.

בהתחשב באווירה הבינלאומית הזאת, נראה שהסיכוי שארה"ב תקבל אישור לתקיפה באיראן הוא אפסי. באופן אירוני, בשעה שאין ספק שלארה"ב יש היכולת הצבאית למנוע את המדינות ואת הארגונים המסוכנים בעולם מלהשיג נשק גרעיני, הרי שוב ושוב ממשלים אמריקניים נמנעו מלעשות שימוש ביכולותיהם הצבאיות. עובדה זו חייבת להיות מופנמת בדיון הציבורי הנוכחי.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

תגובות
1. דעה שונה
רבקה שפק ליסק (19/08/2012 16:55:29)
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close