האם ארגון JVP ואש"ף חולקים את אותן מטרות?

מספר קבוצות יהודיות ברחבי ארצות הברית ניסו להפוך לזרם מרכזי את ה"אנטי-ציונות" –  הדחייה של ישראל כמולדת של העם היהודי. האנטי-ציוניים היהודים רואים עצמם כמי שמחסלים את "הרוע" שנותר מן המאה הקודמת, לאחר קריסת הפאשיזם, הסטליניזם והאפרטהייד בדרום אפריקה.[1]

אנטי-ציוניים "פרוגרסיביים" אלה, כפי שהם מגדירים עצמם, מבחינים בין יהודים מתנגדי ישראל למקביליהם הערביים והמוסלמיים. ברם, העוינות האנטי-ציונית היהודית למדינה היהודית מקבילה למטרות שלילת [הלגיטימיות של] ישראל על ידי  הערבים ואש"ף, שבמקרה האחרון מקורו במניפסטים קומוניסטיים, לאומיים ערביים, ואסלאמיים קיצוניים.

יהודים אנטי-ציוניים נמנעו מלהשתמש בטקטיקות הטרור של אש"ף ושל ארגוני טרור פלסטינים אחרים. אולם, הסתה של אש"ף ושל ארגונים אנטי-ציוניים ערביים אחרים וגינויים אנטי-ציוניים יהודיים משקפים רטוריקה, אידיאולוגיה ומטרות דומות. שניהם דוחים את קיומה של המדינה היהודית כ"יהודי הקולקטיבי", לאחר אלפי שנות דמוניזציה ודה-לגיטימציה דתית, אתנית וגזענית של היהודי כפרט, מה שהופך את מסע הצלב המשותף שלהם לאנטישמי באופן מובהק.

מבחינה היסטורית, צורת הפעולה האנטישמית העומדת בבסיסה של הפעילות היהודית האנטי-ציונית מושרשת בהסתה הסובייטית והפלשתינית באו"ם. בשנת 1965 סירבה ברית המועצות, המעצמה האנטישמית הראשית באותה עת בעצרת הכללית של האו"ם, להכיר באנטישמיות כגזענות, כמו האפרטהייד או הנאציזם. הסובייטים "קבעו תקדים לחיבור בין הציונות לנאציזם" כצעד נקמני לסתירת מהלכי-הנגד של ארצות-הברית, כפי שמציין ההיסטוריון ג'ואל פישמן במאמרו פורץ הדרך, Disaster of Another Kind. [2]

הקישור הסובייטי בין ציונות לנאציזם כביטוי לגזענות, רק שני עשורים לאחר שהשואה השמידה שישה מיליון יהודים, סלל את הדרך לנאום הגזעני של המחבל ומנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, בנובמבר 1974, "הציונות היא גזענות", שנשא מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם. "מסע הצלב" האנטישמי של ערפאת הביא לתמיכת מדינות הגוש הסובייטי ומדינות ערביות ואפריקאיות בהחלטה 3379 בעצרת הכללית של האו"ם, שאושרה בנובמבר 1975 (ובוטלה בשנת 1991), הקובעת כי "הציונות היא צורה של גזענות …"[3]

חיים הרצוג, שגריר ישראל באו"ם דאז, הצהיר בעצרת הכללית של האו"ם, כי "[החלטה זו] היא ביטוי נוסף לשנאה האנטישמית והאנטי-יהודית המרה שמשלהבת את החברה הערבית. מי היה מאמין שבשנה זו, 1975, יפיצו באופן רשמי ממשלות ערב את הזיופים הזדוניים של '[הפרוטוקולים של] זקני ציון'"?

מנהיגים יהודיים בארה"ב גינו את נאומו של ערפאת ואת מתקפת האו"ם כנגד הלגיטימיות של המדינה היהודית רק 24 חודשים לאחר שישראל נמצאה תחת איום השמדה על ידי תקיפה מצרית וסורית מתואמת, ב- 1973. ממש לפני ההצבעה הגורלית באו"ם, הזהיר דניאל פטריק מויניהאן, שגריר ארצות הברית לאו"ם: "האו"ם עומד להכניס את האנטישמיות למשפט הבינלאומי", וציין כי "רוע גדול השתחרר אל העולם".

את נאומו הידוע לשמצה, "אקדח בנרתיק," נשא ערפאת כשהוא לבוש מדי צבא של אש"ף. ערפאת הכריז, "הציונות היא אידיאולוגיה אימפריאליסטית, קולוניאליסטית, גזענית; היא מפלה וריאקציונרית באופן מהותי; היא מאוחדת עם האנטישמיות בעיקריה המדרדרים, ובסופו של דבר, היא הצד השני של אותו מטבע."

עשרים ושבע שנים מאוחר יותר, ב- 2001, רענן ערפאת את נאומו האנטי-ציוני והאנטישמי בוועידה העולמית באו"ם נגד גזענות, אפליה גזעית, שנאת הזר וחוסר סובלנות, שהתקיימה בדרבן שבדרום אפריקה. ערפאת ותומכיו התמקדו בישראל כהתגלמות הרוע, שיש להביא לפירוקה כמו את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. ההצהרה הסופית של פורום הארגונים הלא ממשלתיים בדרבן הכירה ב"מעשי רצח עם (ג'נוסייד) ונוהג של טיהור אתני של ישראל כשיטה גזענית, שהיא סוג האפרטהייד הנהוג בישראל."[4]

תלמידיו של ערפאת

כמעט שני עשורים אחרי ועידת דרבן של 2001, אותה כינה אירווין קוטלר, שר המשפטים הקנדי לשעבר, שנכח בדרבן, ה"מיין קאמפף של הטרור",[5] מהדהדות קריאותיו של ערפאת ותומכיו לפרק את המדינה היהודית אצל קבוצה הולכת וגדלה של יהודים אנטי-ציוניים כמו Jewish Voice for Peace (JVP), "אם לא עכשיו," רשת יהודית בינלאומית אנטי ציונית  (IJAN). מתנגדים יהודיים אלה למדינת הלאום של העם היהודי מגנים את ישראל בשפה זהה כמעט לזו בה השתמשו ערפאת ותומכיו בהתייחסות לישראל בששת העשורים האחרונים.

IJAN  כתבו ב- 2018: "אנו מתנגדים לניצול ולהשחתה על ידי הציונות את ההיסטוריה של רדיפות יהודים ורצח עם כדי להצדיק את הבלתי מוצדק – את ההתנחלות בפלסטין ואת הטיהור האתני של הפלסטינים."[6]  IJAN הצהירו גם: "המאבק הפלסטיני נגד האפרטהייד הגזעני הישראלי והגזענות של הציונות הוא אחד המאבקים הקריטיים ביותר נגד הגזענות והקולוניאליזם של ימינו."[7]

JVP הוא ארגון יהודי אנטי-ציוני מוביל, שהרטוריקה שלו מזכירה את זו של אש"ף, ובמיוחד נאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, באו"ם בנובמבר 1974.[8] JVP  ומבקרים אנטי-ציוניים יהודיים אחרים [שמגיעים לארץ] מטיפים ש"באנו להיווכח שהציונות הינה מענה שקרי וכושל לשאלה האמיתית, הקריטית איתה התמודדו רבים מאבותינו – כיצד להגן על חיי היהודים מפני אנטישמיות רצחנית באירופה." בשלילת הציונות כ"גזענית, קולוניאליסטית ואפרטהייד," JVP השוותה את הציונות – התנועה הלאומית לריבונות יהודית בטוחה – עם הרשע של האנטישמיות שעליה היא התכוונה להתגבר. היגיון זה מייצג את נקודת המפגש האינטלקטואלי והמוסרי בין אותם יהודים אנטי-ציונים לבין אש"ף התומך בטרור.

ב- 1974 עמד ערפאת בפני העולם על בימת האו"ם וחזה "עולם חופשי מקולוניאליזם, אימפריאליזם, ניאו-קולוניאליזם וגזענות … כולל הציונות". ערפאת עמד על כך ש"עולמנו שואף לשלום, צדק, שוויון וחופש." רבקה וילקומרסון, מנכ"ל JVP , המשיכה את המסר של ערפאת לתוך המאה ה- 21 יחד עם מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית ואש"ף. הצהרת JVP בינואר 2019, ששללה את הציונות באופן רשמי, טענה, "ל-JVP  חזון של צדק, שוויון וחופש לכל בני האדם. אנו מתנגדים לציונות באופן חד משמעי משום שהיא מנוגדת לאותם אידיאלים ".

למרות קבלת פרס נובל לשלום, נחשף יאסר ערפאת בסוף חייו כאותו מנהיג תומך טרור שנשא דברים באו"ם 30 שנה קודם לכן. ב- 2004 השיג צה"ל אלפי מסמכים שהוכיחו את דבקותו במלחמתו הבלתי פוסקת להשמיד את המדינה היהודית, לממן את ארגוני הטרור של אש"ף, לשתף פעולה עם חמאס ולקבל עליו את תמיכת המשטר האיראני.[9] בסופו של דבר, ערפאת היה מנותק, מבודד, ונדחק לקרן זווית.[10]

הצהרת JVP בינואר 2019, המתנגד לציונות ותומך מלא בגישת המלחמה של ה- BDS  נגד ישראל, קושרת את JVP להיבטים מרכזיים באסטרטגיית אש"ף. שני הארגונים תומכים ברשת ה- BDS בקמפוסים של ארצות הברית, אשר מאמצים ואף מפארים מחבלים פלשתינאים מורשעים כמשמשי דוגמא עבור פעילי BDS.[11]  קבוצות BDS כמו "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) תמכו במחבלים כמו לילה ח'אלד ורסמה עודה של החזית העממית לשחרור פלסטין, וח'אדר עדנאן, החבר בג'יהאד האסלאמי, וכן גורמי חמאס המובילים את המחאות בגבול ישראל בעזה. [12]

הלקח שיש ללמוד

העולם היהודי מסתכן, אלא אם יגנה ויסייג בקול רם ואחיד ארגונים פוליטיים ותומכי-טרור דוגמת JVP. ההנהגה היהודית בתפוצות מסכנת את העתיד היהודי, אלא אם היא תצייר קו אדום בכניסה ל"אוהל היהודי" המוכר, ותבודד את ארגוני השוליים האנטי-ציוניים היהודיים כמו "אם לא עכשיו," IJAN, ו- JVP על כל 12 אלף החברים המוערכים שמממנים אותם, 200 אלף התומכים ברשת, וכ-70 סניפים שלהם. אחרת, קבוצות יהודיות "פרוגרסיביות" שוגות – ואפילו זדוניות – אלה, תחת הכותרת של צדק אוניברסלי, שוויון וחופש, רק יגבירו את מאמציהן לשלילת ישראל כמדינה היהודית והדמוקרטית היחידה, ובכך יביאו להרס המולדת הלאומית בת 3,500 השנים, של העם היהודי.

הערות:

[1]  https://www.oapen.org/view?docId=651122.xhtml

[2] https://cic.biu.ac.il/cic.biu.ac.il/originals/1447084781War%20of%20Delegitimization%20against%20Israel,%20Fishman,%20Sept%202011.pdf

[3] https://documents-dds-ny.un.org/doc/RESOLUTION/GEN/NR0/000/92/IMG/NR000092.pdf

[4] https://www.i-p-o.org/racism-ngo-decl.htm

[5] https://www.crif.org/fr/actualites/durban-911-ten-years-later-irwin-cotler

[6] https://www.ijan.org/who-we-are/

[7] https://www.ijan.org/uncategorized/ijan-stands-with-angela-davis/

[8] https://al-bab.com/documents-section/speech-yasser-arafat-1974 ערפאת הכריז מעל בימת העצרת הכללית באו"ם: "כפי שהקולוניאליזם ניצל ללא הרף את האנשים הנדכאים, העניים, המנוצלים, כחומר סביל גרידא, שאיתו ניתן לבנות ולבצע התנחלות קולוניאלית, כך היו גם יהודים אירופים חסרי כל ומדוכאים, ככלי בידי האימפריאליזם העולמי והמנהיגים הציונים. יהודי אירופה נהפכו לכלי שרת של התוקפנות – הם הפכו ליסודות של הקולוניאליזם המתנחלי המחובר באופן הדוק לאפליה גזעית.

[9] https://www.terrorism-info.org.il/en/drama-red-sea-capture-palestinian-arms-ship-karine-january-3-2002/

[10] https://www.fdd.org/analysis/2004/11/11/the-father-of-modern-terrorism-the-true-legacy-of-yasser-arafat/

[11] https://jcpa.org/book/students-for-justice-in-palestine-unmasked/

[12]  https://jcpa.org/book/students-for-justice-in-palestine-unmasked/, p.8