התראות

האם אמריקה חזרה למזרח התיכון?

שיתוף
דונלד טראמפ (MICHAEL VADON)

עניינים

השאלה לדיון היא האם ביקורו של הנשיא טראמפ באזור אכן מבשר שינוי מקיף במדינות ארה"ב. בנאומו בסעודיה זיהה טראמפ את האויב: ארגוני האסלאם הרדיקלי דעא"ש, אל-קעידה, חיזבאללה, חמאס ודומיהם, אסד ושלטונו ואיראן התומכת בו והחותרת להשגת הגמוניה אזורית אחרי הפלת המשטרים הסונים. הוא נמנע מלהזכיר את רוסיה המשתפת פעולה עם איראן ותומכת באסד ואשר התבססה מחדש במזרח התיכון בעקבות הווקום שהותירה מדיניות ההתנתקות של אובמה. הבעיה היא שלא ניתן לסיים את המשבר בסוריה ללא הבנה עם מוסקבה. אלא שמערכת היחסים של ארה"ב עם רוסיה כוללת איזונים הקשורים לבעיות גלובליות של שלום ומלחמה, כגון המשך השת"פ להסכמי בקרת הנשק, המשבר עם צפון קוריאה, סיפוח חצי האי קרים והעימות באוקראינה ואפילו שלומה של אירופה.  לגבי הבעיה הסורית, אפילו אם ניתן לבודדה מכל השאר נראה שטראמפ יתקשה להגיע לדיאלוג קונקרטי עם פוטין, מעמדת כוח, כל עוד הוא ואנשיו נמצאים בחקירה לגבי קשריהם עמו במהלך מערכת הבחירות לנשיאות. יתכן בהחלט שלרוסיה יש מנופי לחץ על טראמפ שאינם ידועים בינתיים אבל המחלישים את כוח המיקוח של ארה"ב.

מכל מקום, בנאומו בריאד התחייב טראמפ למהלכים קונקרטיים. הוא אומנם הטיל את האחריות להכריע את הטרור האסלאמי על מדינות האסלאם ובמיוחד על סעודיה ומדינות המפרץ שעמן חתם על עסקאות של מכירות נשק בסכומים אסטרונומיים, אך גם אמר שארה"ב תגביר את הסיוע שלה. בשלב הנוכחי    ארה"ב תומכת בכוחות השונים הלוחמים בדעא"ש בעיראק ובסוריה ובסעודים הנאבקים בתימן נגד החות'ים במודיעין ויעוץ טקטי בזירות הקרב שם פועלים צוותים קטנים של כוחות העילית שלה. טראמפ דרש ממדינות האסלאם לפעול במלוא כוחם נגד הטרור, לייבש את מקורות המימון שלו ולסלק את הקיצוניים המסיתים מן המסגדים ומן הקהילייה כולה עד להשמדתו. למעשה הוא הקים מחדש את הקואליציה האנטי איראנית מתקופת מובארק שהורכבה ממצרים, סעודיה מדינות המפרץ ירדן ומרוקו וישראל מאחורי הקלעים שהתפוררה בעקבות חתימת הסכם הגרעין עם איראן ע"י אובמה. הוא גם התחייב להקים בריאד מרכז עולמי למאבק באידיאולוגיות קיצוניות ומרכז למעקב אחרי דרכי מימון הטרור בראשות ארה"ב וסעודיה. דבריו החד משמעיים מול כל מדינות האסלאם התקבלו כהבטחה לפעולה ובהתלהבות ע"י סעודיה שאמצעי התקשורת של הדגישו כי ארה"ב חזרה למזרח התיכון. מנגד הביעו איראן, חיזבאללה וגם חמאס את כעסם. זו אולי הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי נוקב בשמן, קבל עם ועדה, כראש החנית של הטרור האסלאמי וכיעד להשמדה. יש כאן מחיקה מלאה של מדיניות אובמה.

טראמפ. מוחק את מדיניות ממשל אובאמה

עם זאת טראמפ ומארחיו הסעודים, ונציגי קטר וטורקיה יודעים היטב כי הם עצמם נמצאים בכוונת. מפיצי תורת האסלאם הרדיקלי הם בראש ובראשונה הוואביזם הסעודי ותנועת האחים המוסלמים. הם אשר הניחו את הבסיס התיאולוגי לאסלאם הרדיקלי בעת החדשה. לסעודיה יש אחריות ישירה להקמת תנועת הטליבאן ואלקאעדה והפצת האסלאם במערב. תנועת האחים המוסלמים אשר "שכללה" את תורת הג'יהאד שולטת כיום על אלפי תנועות אסלאמיות ומסגדים במערב וממומנת בעיקר ע"י קטר וטורקיה התומכות גם בחמאס. אם דבריו של טראמפ יתורגמו למעשה הרי שיהיה על האוניברסיטאות והמדרסות בסעודיה ובשאר מדינות ערב, כולל אלאזהר במצרים, לבטל או לשנות באופן רדיקלי את תכנית הלימודים שלהם על השריעה והמסורות (הכוללות את הקוראן, החדית' ואת  דרך חייו של מחמד) המהווים את הבסיס התיאולוגי להקמתם ופעולתם של ארגוני האסלאם הג'יהאדים. יהיה על ממשלות של מדינות אלה גם להפסיק את המימון לאחים המוסלמים ולאלפי מסגדים ברחבי העולם המשבחים את עליונות האסלאם על שאר הדתות והמסיתים נגד המערב וגם לפעול נגד גורמים פרטיים במדינות המפרץ הממשיכים להעביר בסתר כספים לאירגוניים הרדיקלים. נשיא מצרים עבד אלפתאח אלסיסי כבר קרא מספר פעמים לאלאזהר לשנות את השיח הקיצוני באסלאם ולא נענה. האם טראמפ יצליח? ספק רב.

סביר כי מדינות האסלאם ילחמו ביתר שאת נגד ארגוני הטרור אך אין להניח כי ייאותו לבצע רפורמה מקיפה בהוראת עקרונות האסלאם.

מבין זירות העימות השונות סוריה היא המשבר המרכזי והמסוכן ביותר, אך בחידוש פעילות אמריקאית שם יש סכנה של הדרדרות לסכסוך בינלאומי. לרוסיה, וטורקיה שהתבצרו היטב בשטח אינטרסים הנוגדים לפחות בחלקו את אלה של ארה"ב וסעודיה. גם קשה לראות כיצד תסולק איראן מסוריה ותופסק חתרנותה באזור על אף שסומנה אויב מספר אחד בנאומו של טראמפ. ראינו את הסכנה המהבהבת לעימות עם רוסיה ומיליציות איראניות בימים האחרונים כאשר מטוסי ארה"ב תקפו את כוחותיו של אסד שהיו מלווים במיליציה איראנית בדרום סוריה באזור בדיה סמוך למעבר הגבול תנפ בנקודת המפגש על גבול סוריה, עיראק וירדן שם שולטים מאז מרץ 2016 המורדים הסונים הנתמכים בכוחות אמריקאים מיוחדים. ההפצצה האמריקאית הייתה תגובה להתקרבות כוחותיו של אסד לכוחות האמריקאים השוכנים במחנה האימונים למורדים בתנפ. רוסיה לא הגיבה, אך תקריות כאלה תלכנה ותגברנה שכן צבאו של אסד בסיוע המיליציות האיראניות ובכיסוי אווירי רוסי ממשיך לכבוש שטחים מידי המורדים המתונים לפני שיקבעו סופית גבולות האזורים הבטוחים ב-4 ביולי בהתאם להסכם אסטנה. כוחות אלה משתלטים על שטחים ליד חלב, אידליב, חמץ, חמה, פרבריה המזרחים של דמשק משם פונו גם משפחות המורדים וגם בדרום המדינה ובאזורי סווידא ובדיה כדי לקבוע עובדות בשטח. מטרת אסד העליונה במזרח המדינה היא לפרוץ דרך מדמשק לעיראק באזור הדרום כדי להשאיר מעבר בטוח למיליציות האיראניות וחימושן ובמערב המדינה דרך בטוחה מדמשק לאזור העלוויי עד לגבול הטורקי. ארה"ב הגיבה רק פעם אחת כאמור לעיל, אולם עם התקרבות המערכה לכיבוש אלרקה יש לצפות לעימותים לא רק עם רוסיה אלא גם עם טורקיה ואיראן.

אסד. העימות בסוריה נשאר מוקד אזורי

פעילותה של טורקיה בצפון סוריה נועדה לסכל את הקמתם של אזורים אוטונומיים של הכורדים בסוריה לאורך גבולה כדי למנוע רצף עם התנועה הכורדית הטורקית PKK. לאחרונה, לקראת התארגנות הכוחות הסורים הדמוקרטים SDF (שהמרכיב העיקרי שלהם הוא המיליציה הכורדית YPG) לכיבוש אלרקה שיגרה ארה"ב תגבורת של 400 חיילם של כוחותיה המיוחדים ל-SDF  ומציידת אותם בנשק כבד. טורקיה הודיעה כי היא רואה במהלכים אלה פגיעה באינטרסים החיוניים שלה ואם כוחות אלה יפגעו במורדים הסורים הסונים הנתמכים על ידה היא תגיב בחומרה על אף היותה בת ברית לארה"ב במסגרת ברית נאט"ו. אלה רק מקצת הבעיות העומדות בפני ארה"ב אם וכאשר תחליט סופית להתערב במשבר הסורי.

טראמפ גם נדרש במפורש ע"י סיסי לסייע לו במיגור הטרור האסלאמי במצרים, אלא שהקשרים הפוליטיים, הצבאים והכלכליים (כולל מימון הקמת כור גרעיני) שהקים סיסי עם רוסיה לאחר שאובמה השעה את הסיוע הצבאי למצרים עלולים להקשות על הפעילות האמריקאית על רקע הצורך בשינוי האסטרטגיה המצרית למאבק בגרילה המבוססת על הדוקטרינות הרוסיות והסכנה להעברת מודיעין לרוסים. זירה בעייתית נוספת היא תימן שם האיראנים תומכים במרד החות'ים במטרה לאגף את סעודיה מן הדרום אחרי שביססו את נוכחותם בעיראק ובסוריה. בהתאם לנאום טראמפ בריאד הוא אמור להתערב ולסייע לסעודיה.

ישראל והמזרח התיכון יושפעו רבות מטראמפ

בשלב זה כאמור לעיל שתי המעצמות הגדלות נמנעות מעימות ישיר, אך רגע ההחלטה צפוי להגיע בעתיד הקרוב. איראן תהווה סלע מחלוקת מרכזי שכן ארה"ב אמורה לדרוש את סילוקה מסוריה ומציאת פתרון פוליטי בסוריה שיבטיח את הדחתו המהירה של אסד וקיום בחירות לפחות באזורים הסונים. דרישות אלה הם בבסיס להבטחותיהם לסעודים, אלא שהם לא נראים ברי ביצוע אלא אם כן הרוסים ישנו את מדיניותם. גם המלחמה לכיבוש האזורים בהם שולט דעא"ש תעמיד במבחן את כל הגורמים האלה שהרי כל אחד מהם ירצה לכבוש שטח ולקבוע את נוכחותו ולקראת מו"מ אפשרי.

ארה"ב הייתה עוגן של ביטחון באזור והצליחה במשך עשרות שנים לשמר יציבות יחסית בעולם הערבי באמצעות דיפלומטיה המבוססת על סיוע כלכלי, הספקת נשק, איומים וגם הפעלת כוח כפי שראינו במלחמות המפרץ ובשימוש בכוחות מיוחדים ומזל"טים לפגיעה במבצעי טרור. אובמה נקט במדיניות של התנתקות ואפשר לאיראן ולרוסיה למלא את הוואקום. בכך זנח אובמה מדיניות אמריקאית בעלת מסורת ארוכה וגרם לאיבוד עמדותיה. לטראמפ יהיה הרבה יותר קשה לעקור את רוסיה ואיראן מהעמדות שאותן תפסו מאשר היה לאובמה אילו היה מחליט לסייע לכוחות המורדים המתונים ומונע ע"י כך את כניסתן לסוריה והתבצרותן שם.

טראמפ יצטרך להלך על שפת התהום ולהימנע מעימות צבאי. האם זה אפשרי?

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close