התראות

האיש החזק בחמאס: יחיא סינוואר

יחיא סינוואר, מנהיג החמאס החדש, צובר מעמד, כוח והשפעה בארגון בעזה והופך להיות הדמות החזקה של הארגון לקראת הפיוס הפלסטיני
שיתוף
מתוך אתר האינטרנט הרשמי של החמאס
מתוך אתר האינטרנט הרשמי של החמאס

עניינים

ככל שחולף הזמן הולך ומתברר כי יחיא סינוואר, המנהיג של חמאס ברצועת עזה, הוא "האיש החזק" בתנועה שעל פיו יישק דבר.

סינוואר, איננו פוגע במעמדם של אסמעיל הניה כיו"ר הלשכה המדינית החדש של התנועה או במעמדו של צאלח אלעארורי סגנו של הניה, הוא עושה להם כבוד אך הכל בחמאס יודע מי באמת מנהל את העניינים.

כוחו הרב נובע מאישיותו הכריזמטית ומהעובדה שהוא מחזיק בשני כובעים, מחד גיסא, בכובע הפוליטי של מנהיג חמאס ברצועה ומאידך גיסא, בכובע הצבאי של ראש הזרוע הצבאית של חמאס כשלצדו, תומך בהחלטותיו, מוחמד דף הנחשב לסמל המאבק הצבאי של חמאס בישראל שנותן גיבוי מוחלט להחלטותיו של סינוואר ולהסכם הפיוס.

למי ששולט בזרוע הצבאית בחמאס יש יכולות להכתיב להנהגה המדינית מהלכים חשובים, כך למשל הצליח יחיא סינוואר למנוע את בחירתו של ח'אלד משעל לקדנציה נוספת כראש הלשכה המדינית של התנועה, הוא שהוביל את מהלך ההבנות עם מוחמד דחלאן בחודש יוני שעבר ועכשיו הוא מוביל את תהליך הפיוס עם פתח’.

המצרים ובכירי פתח’ מתייחסים בכבוד ליחיא סינוואר, הוא אגוז קשה לפיצוח במשא ומתן אולם הוא יודע גם לגלות פרגמטיות מפתיעה, אפשר לסגור איתו עניין ומילה אצלו היא מילה.

צאלח אלעארורי, ניהל אמנם את המשא ומתן עם פתח’ בקהיר כראש המשלחת של חמאס, אך היה זה רק בשלביו האחרונים, למעשה יחיא סינוואר שהיה חבר במשלחת השגיח ופיקח מקרוב על הנעשה,ראשי המודיעין המצרי יודעים שהוא זה שמכריע בכל הקשור לרצועת עזה.

לכן, ברור לכל הצדדים השותפים להסכם הפיוס שיחיא סינוואר הוא שאמור להוביל את יישום הסכם הפיוס ברצועת עזה ולמעשה הכל תלוי בו בכל הקשור למילוי חלקה של חמאס בהסכם הפיוס.

יותר מ-20 יום חלפו מאז נחתם הסכם הפיוס בקהיר ואין סימנים רציניים בשטח כי ההסכם מתקדם לקראת מימוש למרות ביקור הממשלה הפלסטינית ברצועת עזה.

את המצב היטיב לתאר השיח' חסן יוסף, מנהיג חמאס בגדה, שאמר ב-23 באוקטובר כי "הפיוס הוא רק בתקשורת, המעצרים של פעילי חמאס בגדה נמשכים ולא הוסרו הסנקציות מעל רצועת עזה".

גם יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה הודה בהופעה בפני נציגי האיגודים המקצועיים ברצועה ב-23 באוקטובר כי "הסכם הפיוס הוא בסכנה".

סינוואר ידוע כמי שמדבר בגובה העיניים ובאחרונה הוא מרבה להיפגש עם פורומים שונים במגזר האזרחי ברצועה, כולל עם נציגי אמצעי התקשורת כדי להביע את עמדותיו ולגייס את תמיכת דעת הקהל.

בשבוע הבא ב-1 בנובמבר יתחיל היישום המעשי בשטח של הסכם הפיוס בין פתח’ לחמאס.

השליטה במעברי הגבול ברצועה אמורה לעבור מידי חמאס לידי אנשי המשמר הנשיאותי של מחמוד עבאס.

שאלת המפתח היא האם חמאס תציב מחסומים כמה מאות מטרים אחרי כל מעבר שיהיה בידי הרש"פ כדי לשלוט באופן סופי בעוברים ושבים ובכך תרוקן מתוכן את תפקידם של אנשי הרש"פ.

בהופעתו בפני נציגי האיגודים המקצועים ניסה יחיא סינוואר להדגיש כי למרות הספקות הרבים ברחוב הפלסטיני, אין דרך חזרה מהפיוס.

הוא אמר כי תנועתו נערכת ל "הפסדים פנימיים" כתוצאה מההסכם עם פתח’ אך טען כי הוא מוכן לכך "לטובת העם הפלסטיני".

ברור כי תנועת חמאס קיבלה את ההחלטה האסטרטגית לפיוס עם פתח’ כדי להשתחרר מהעול והאחריות על גורלם של 2 מיליון פלסטינים החיים ברצועת עזה.

להנהגת חמאס נמאס להיות זו שנושאת באחריות לבעיות החשמל, מים, ביוב ואבטלה של תושבי הרצועה ולהסתכן בתופעה כמו "האביב הערבי" שתתפוצץ בפניה של חמאס.

מעתה, בעקבות החתימה על הסכם הפיוס כל האחריות מוטלת על כתפיה של הרש"פ והיא הכתובת לכל בעיה ברצועה.

חמאס רוצה לחזור ולהיות הפלג הפלסטיני הגדול הלוחם למען השחרור ומי שמשמר כל העת את עקרון "ההתנגדות", מילה מכובסת לטרור נגד ישראל.

לכן, היה זה יחיא סינוואר שיזם את מהלך הפיוס הסופי עם איראן.

עפ"י גורמים בחמאס ובאיראן מאז היבחרו לתפקיד מנהיג רצועת עזה חלה התקרבות גדולה בין חמאס לאיראן שהגיעה לשיאה השבוע בביקור של משלחת של חמאס בראשות צאלח אלעארורי בטהרן.

משלחת חמאס הגיעה לסיכומים עם האיראנים על תמיכה מסיבית לתנועה בכסף ובנשק ועל תיאום מדיני לטרפד את תוכנית השלום החדשה שמכין הנשיא טראמפ.

"אנו מוכנים להפסיד למען העם" טען יחיא סינוואר, אך למעשה חמאס הצליחה בספין התקשורתי, היא המרוויחה מהסכם הפיוס ולא הרש"פ.

חמאס הצליחה לטעת בקרב תושבי השטחים את הרושם כי עשתה ויתורים רבים למען הסכם הפיוס, בפועל הדבר נכון חלקית, היא קיבלה את התנאים המוקדמים של מחמוד עבאס לפיוס אך היא פועלת ליישום המודל השלטוני של חזבאללה בלבנון, אם מחמוד עבאס יסרב לכך היא תפוצץ את הסכם הפיוס ותאשים את מחמוד עבאס כי הוא אחראי לכישלון.

הנקודה החשובה היא הנשק שיישאר בידי חמאס, יחיא סינוואר הצליח להוציא בשיחות קהיר את נושא פירוק הנשק מהזרוע הצבאית של חמאס ממשוואת המשא ומתן עם פתח’ וקיבל לכך גם את גיבויה של מצרים.

חמאס תישאר זו שיש לה את הכוח הצבאי ברצועת עזה בכל הסדר עם הרש"פ , דבר שינציח את שליטתו של יחיא סינוואר ברצועה בתוקף תפקידו כמפקד הצבאי של הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם".

סינוואר הבהיר השבוע בפגישה הפומבית בעזה כי חמאס לא תתפרק מנשקה וכי היא הגדילה את יכולותיה מאז מבצע "צוק איתן".

"אנו יכולים להכות את תל אביב ב-51 דקות באותה כמות רקטות שהיכנו אותה ב-51 ימים" התפאר סינוואר והוסיף כי חמאס תלמד את ישראל לקח אם היא תנסה לחבל בתהליך הפיוס.

סינוואר גילה כי בשנים 2015-2016 נכנסה לרצועה כמות נשק גדולה מזו שנכנסה אליה בעשר השנים האחרונות.

סינוואר מנסה להרגיע בדברים האלה את הפלסטינים שחוששים שהסכם הפיוס יביא לניטרול כוחה הצבאי של חמאס ולכך שהיא תאבד את כוח ההרתעה שלה מול ישראל.

סינוואר מוביל את תנועת חמאס ליישום הסכם הפיוס עפ"י מודל חזבאללה בלבנון, התוכנית של סינוואר היא להעביר לרש"פ את השליטה האזרחית ברצועה באופן מלא ורק אחר כך להתעמת עמה על נושא התוכנית המדינית בהתנהלות מול ישראל.

חמאס רוצה להשתלב בממשלה הפלסטינית, באש"פ ובמל"פ כדי לחדור למערכות השלטון בגדה.

מבחינתו של יחיא סינוואר, הסכם הפיוס עם פתח’ הוא "הסוס הטרויאני" של חמאס להשתלטות על הגדה.

איראן שהייתה נגד הסכם הפיוס שמעה הסברים על תוכניות חמאס מפי חברי המשלחת שביקרו בטהרן והשתכנעה לתמוך בהסכם.

אם איראן תומכת בהסכם סימן שהוא הסכם רע לרש"פ ולישראל.

גורל יישום הסכם הפיוס תלוי כעת באדם אחד ששולט ברצועת עזה ושמו יחיא סינוואר.

סינוואר לא יסכים ליישם שום הסכם שיחליש את תנועתו וכוחו, התוכנית שלו היא לנצל את העברת השליטה האזרחית ברצועה לרש"פ כדי שחמאס תתחזק מבחינה צבאית ותרכז את משאביה הכספיים בהתחמשות ובהתבצרות ברצועה כדי שתהפוך לכוח מאיים על ישראל בדיוק כמו חזבאללה בלבנון.

לכן, הסכם פיוס בין פתח’ לחמאס הינו אפשרי רק במתכונת שבו רוצה חמאס, כל סטייה מהמתכונת הזו המסכנת את התוכניות האסטרטגיות המשותפות של חמאס ואיראן לא תתקבל.

יחיא סינוואר מקפיד לשמור על היחסים האסטרטגיים החדשים עם מצרים ולהילחם בטרור הסלפי מתוך הרצועה שמופנה לכיוון צפון סיני, הוא לא יבטל את הקשרים עם מצרים אך אין לו שום בעיה להתעלם מחדש ממחמוד עבאס ולחזור להבנות עם מוחמד דחלאן אויבו המר של יו"ר הרש"פ.

דחלאן נחשב לנציג של מצרים ברצועה ולאלטרנטיבה למחמוד עבאס כיו"ר הרש"פ הבא.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close