היומון הערבי "א-שרק אלאווסט" היוצא לאור בלונדון, מפרסם את מסמכי וויקיליקס בנושאים ערביים, פירסם בגליונו מ-24.6 מברק שנשלח משגרירות ארה"ב בקהיר למשרד החוץ בוושינגטון המכיל דיווח על פגישתה של משלחת מטעם וועדת החוץ של בית נבחרים ב-2009 עם אברהים הודייבי, חבר תנועת האחים המוסלמים לשעבר. האיש הוא בן למשפחה ידועה שהוציאה מקירבה מספר מנהיגים חשובים של התנועה. סבו, מאמון אלהודייבי, כיהן כמדריכה הכללי בשנים 2002 – 2004 . אברהים עצמו עזב אותה ב- 2008, אך ממשיך לקיים עימה קשרים הדוקים.
בהתאם למברק, הרחיב הודייבי בדבריו על מצבה של התנועה תחת שלטונו של מבארק. הוא אמר כי מדיניותו של מבארק, שנועדה להציג את האחים כאיום למערב וגם להחלישם בזירה הפנימית המצרית אכן הצליחה, לפחות חלקית. הפגיעה המתמשכת במנהיגי התנועה ובפעיליה, שהתבטאה במעצרים תכופים, העמדה למשפט של רבים מחבריה ופירוק תשתיתה הכלכלית, פגעה אנושות בפעילות התנועה והביאה לצימצום פעילותה העיקרית- מתן שרותיים חברתיים לשכבות הנמוכות. עם עלייתו של אובמה לשלטון ובעיקבות נאומיו על רצונו להתקרב למדינות האסלאם, הן האחים והן ממשלת מצרים ציפו ב"חוסר סבלנות" לאינדיקציות על מדיניות ארה"ב לגבי הדיאלוג עם התנועה.
הודייבי גם אמר כי מדובר בתנועה בעלת בסיס חברתי רחב שמטבע מורכבותה וגיוונה אינה מלוכדת כפי שנוטים לחשוב. הוא הוסיף כי אם תינתן ההזדמנות לאחים להשתתף בבחירות חופשיות הארגון יתפרק לחמש מפלגות פוליטיות אשר יתנו ביטוי לזרמים השונים בו. אמר ולא ידע כי דבריו ימומשו תוך שנתיים.
השבוע, במסגרת ההתארגנות של הזירה הפוליטית במצרים לקראת הבחירות לפרלמנט שאמורות להתקיים בחודש ספטמבר הקרוב, הוקמה המפלגה החמישית שיצאה מרחמה של תנועת האחים המוסלמים ושמה אלריאדה (החלוציות). מספר ימים קודם לכן הוקמה מפלגת "הזרם המצרי" על ידי קבוצה גדולה של המשמרת הצעירה של התנועה, שבשנים האחרונות החלה להסתייג מן המנהיגות המבוגרת המאופיינת בחשיבה דוגמטית ונוקשה לגבי יישום השריעה וכפיית האסלאם על המדינה; בסודיות מלאה בקבלת החלטות ובדרישה לציות ללא עוררין להחלטותיה. כל אלה לא תאמו יותר את דרך חשיבתם של הדורות הצעירים. אלה גדלו על רקע חדירת המודרנה למצרים. הם הייטיבו להשתמש באינטרנט ולאחרונה גם ברשתות החברתיות. כבר ב-2009 התחילה קבוצה של בלוגרים צעירים לערער על סמכותה של ההנהגה, אלא שבאותה עת, תחת לחצי משטרו של מבארק, נאלצו למתן את דרישותיהם ולקבל את תכתיבי ההנהגה כדי לשמור על אחדות התנועה. עכשיו, לאחר שהמהפכה שינתה את המצב הפוליטי לחלוטין, הם החליטו לפרוש ולהקים את מפלגתם. מטרתם היא לשלב את המפלגה בחיים הפוליטים החדשים על ידי מיתון הדוגמטיות האיסלאמית ולפעול לצירוף אזרחים מכל שכבות העם ובכללם נשים, קופטים וחילוניים.
עוד קודם לכן בעקבות פירסום של חוק ליברלי להקמת מפלגות על ידי הוועדה הצבאית העליונה פרשו מספר פעילים מן התנועה ויחד עם פעילים לשעבר הקימו את מפלגת "אלנהדה" (התחיה) ואת מפלגת "הרפומה והפיתוח". על כל אלה יש להוסיף את מפלגת "הווסט" (מפלגת האמצע) שהוקמה על ידי פורשים מן האחים ופעיל קופטי עוד ב-2005 ואשר קיבלה את אישורה של הוועדה הצבאית העליונה ימים ספורים לאחר התפטרותו של מבארק.
כל מייסדי המפלגות "הפורשות" האלה לא היו מוכנים לקבל את החלטתה של תנועת האחים להקים מפלגה מרכזית אחת שתייצג את התנועה. הייתה זו הפעם הראשונה שהאחים הקימו מפלגה פוליטית מאז שנוסדה תנועתם ב-1928. מפלגה זו הנושאת את השם מפלגת "החרות והצדק", קיבלה את אישורה מן השלטונות רק לפני כשבועיים. בהתאם לקווי היסוד שלה, כל ראשיה מתמנים על ידי האחים, כל חבריה חייבים להיות גם חברי התנועה ועליהם לשאוף להקמת מדינה אזרחית על בסיס השריעה. המשמעות היא כי אין הבדל בין המפלגה לתנועה ואת זאת, התברר, רבים בתנועה לא היו מוכנים לקבל. עוד ב-2007 פירסמו האחים טיוטא של מצע פוליטי להקמת מפלגה שבסופו של דבר מעולם לא הוקמה. בטיוטא זו נאמר במפורש כי אישה וקופטי לא יוכלו להיבחר לנשיא המדינה וכי ליד הפרלמנט תכהן מועצת חכמי האסלאם שתקבע את התאמת החוקים לשריעה. תוכנית זו נתקלה בהתקפות קשות של התקשורת המצרית והאחים נאלצו לוותר על תוכניתם להקים את המפלגה. נראה איפוא שמפלגת האחים החדשה תצטרך להתמודד עם דעת קהל שאף אם היא בעלת צביון איסלאמי מובהק תתקשה לקבל שלטון אסלאמי מלא כפי שהאחים היו רוצים לממש. בשבועות האחרונים נשמעו קולות של קיצונים בתנועת האחים שקראו ליישום השריעה, להפעלת חוקי הענישה הגונית (חודוד) ולהטיל מחדש על הקופטים את מס הגולגולת (ג'זיה) שבוטל במחצית המאה ה-19 על ידי האימפריה העות'ומנית בלחץ המעצמות דאז אנגליה וצרפת. הצהרות אלה מפחידות רבים בציבור וראשי התנועה נאלצים לפרסם מדי פעם הצהרות מרגיעות.
מיד לאחר נפילתו של מבארק, כאשר נפתחה הזירה למאבקים הפוליטיים, טענו מרבית הפרשנים, במצרים עצמה ובמערב, כי לאחים המוסלמים סיכויים טובים לזכות ברוב יחסי של הקולות בבחירות לפרלמנט. זאת על סמך ההנחה כי התנועה היא הכוח הפוליטי המאורגן ביותר במדינה נוכח ערב רב של מפלגות חילוניות קטנות בעלות הנהגות מזדקנות וללא תוכניות פוליטיות המסוגלות להבהיר לציבור את חזונן הפוליטי, הכלכלי והחברתי. בסקרי דעת קהל זכו האחים לתמיכה רחבה. עכשיו נראה שהדברים משתנים או לפחות נעשו הרבה יותר מורכבים. קודם כל התברר בסקרים נוספים כי גדל מאד מספרם של אלה שעדיין לא החליטו כיצד יצביעו. שנית, מול ריבוי המפלגות שיצאו מחלצי האחים ובמיוחד קריאת התיגר של דור האחים הצעיר על מנהיגותו, נראה שגדלה מבוכת הציבור. אומנם הנהגת התנועה טוענת כי כל המפלגות הללו אינן מבטאות אלא שוליים צרים ואין בכוחן לאיים על עוצמתה של התנועה, אך סביר שרוח החופש הפוליטי המרחפת במצרים משנה אמונות, מחשבות ודעות קדומות ונראה שהכל פתוח ומוקדם עדיין לקבוע כיצד תראה המפה הפוליטית לאחר הבחירות.
מצב נזיל זה מביא את האחים לתמוך בקיום הבחירות לפרלמנט מוקדם ככל שאפשר כפי שמבקש הצבא לעשות, דהיינו בחודש ספטמבר הקרוב. באופן זה מקווים האחים לממש את יתרונם הארגוני על פני שאר המפלגות. לעומת זאת, המפלגות החילוניות, הישנות והחדשות, מבקשות דווקא לדחות את הבחירות בעוד שישה חודשים או שנה כדי שיהיה בידן הזמן להתארגן ולהביא את מרכולתן הפוליטית בפני הציבור. הן גם דוגלות בניסוח חוקה חדשה עוד לפני הבחירות כדי לקבוע באופן מסודר את המוסדות החדשים של המשטר החדש שיוקם. זאת בניגוד לאחים הטוענים כי ברפרנדום שנערך ב-19 במרץ בו אושרו תיקונים לחוקה אמר העם את דברו ואין צורך מיידי לנסח חוקה חדשה. חילוקי דעות אלה הפכו לסלע מחלוקת ההולך וגדל והן היו בבסיס המהומות שארעו באמצע השבוע (בימים 28 ו-29 בחודש) בקהיר כאשר אלפי צעירים התעמתו עם כוחות המשטרה והביטחון שבמהלכם נפצעו כ-1000 אנשים. במהלך האירועים נשמעו אף קריאות להתפטרותו של המרשל מחמד טנטאווי יו"ר הוועדה הצבאית העליונה זו הפעם הראשונה. מהומות אלה גרמו להלם בציבור המצרי והראו כי המהפכה נמצאת רק בראשיתה וכי קיימים חילוקי דעות עמוקים בין הכוחות הפועלים בזירה. על רקע זה מתוכננת הפגנה גדולה ביום שישי 8 ביולי, תחת הסיסמא "החוקה קודם". גם בעניין יש חילוקי דעות וקואליציה אחרת של גופים ומפלגות מעדיפים את הסיסמא "יום שישי של דין וחשבון" שמשמעותה דרישה מן הוועדה הצבאית העליונה לדווח לציבור מדוע המהפכה אינה מתקדמת כיאות ובעיקר מדוע אין מעמידים למשפט מהיר את מבארק, בניו ומקורביו ומדוע מפרסמת הועדה הצבאית חוקים נוקשים האוסרים על שביתות ואף מעמידה לדין אלפי אנשי (עד עכשיו 7000 אנשים) על הפרות הסדר הציבורי – מה שמזכיר את מעשי המשטר הקודם. האחים לעומת זאת הודיעו על התנגדותם לקיום ההפגנה ב-8 ביולי.
בתוך מצב מבולבל זה הודיעה שרת החוץ של ארה"ב הילארי קלינטון ב-30.6 כי ארה"ב תפתח בדיאלוג עם תנועת האחים בהיותה כוח פוליטי לגיטימי העומד להתחרות בבחירות לפרלמנט, אך תגביל את הדיאלוג לנושאים כגון גינוי הטרור והבטחת הזכויות של נשים ומיעוטים. קלינטון גם אמרה כי ארה"ב קיימה קשרים עם האחים בשנים האחרונות. דובר האחים מחמד סעד קתאתני המכהן גם כמזכ"ל "מפלגת החרות והצדק" שהיא כאמור המפלגה המרכזית של האחים, קיבל בברכה את הודעתה של קלינטון, אך הדגיש כי הדיאלוג יתקיים רק בתנאי "שלא יהיה בבחינת התערבות בעיניני הפנים של המדינה".
האחים קיבלו איפוא לגיטימציה שכנראה לא ציפו לה מצידה של הגדולה במעצמות העולם והם בוודאי לא יהססו לנצלה לתועלתם לקראת הבחירות. בחודשים האחרונים נשמעו קולות בבית הלבן שקראו לקיים קשר עם האחים והיו אף שהגדירו אותם כארגון חילוני לגיטימי. קיום דיאלוג עם האחים במצרים הוא פתח להקמת קשר עם חמאס שהוא זרוע של האחים ואולי גם עם מפלגות האחים בירדן ובמרוקו שהם גופי אופוזיצייה הפעילים נגד השלטון במדינות אלה. ארה"ב נכנסת לזירה הפנימית במצרים דווקא כאשר מערך הכוחות הפוליטיים הולך ומסתבך והיא עלולה למצוא את עצמה מעורבת בנושאי פנים ובעימות עם כוחות פוליטיים אשר יאבקו לעצירת כוחם של האחים.
