התראות

דעא"ש סיני – המסלול הלובי

הצלחתו של דאעש בסיני נובעת מהצטיידות בנשק שהוברח מלוב
שיתוף
לוחמי דעא"ש בסיני

עניינים

כיצד ארגון הטרור האסלאמי, אנצאר בית אל מקדס, המכנה את עצמו מחוז סיני של המדינה האסלאמית (דעא"ש), מחזיק מעמד מזה שלוש שנים מול הצבא המצרי המתוגבר בצפון סיני? הפרשנים למיניהם טוענים כי הצבא המצרי חסר כוחות קומנדו ללוחמה זעירה שבמקרה של דעא"ש יש בהם שילוב של גרילה עירונית והררית. על כך ניתן להוסיף שאובמה השהה חלק מן הסיוע הצבאי למצרים וסרב לסייע לסיסי בהקמת כוחות מיוחדים ואמצעים מתאימים לסוג זה של לוחמה "כעונש" על הדחתו של הנשיא מחמד מורסי איש האחים המוסלמים. הדחתו של מורסי גם הביאה לאיחודם של ארגוני הג'יהאד בסיני תחת השם אנצאר בית אל מקדס ולפתיחת מאבק עוצמתי נגד השלטון תוך העזרות בגורמי חוץ.

היומון "אל מסרי אליום" ( 2.2 ) סבור כי גורם חשוב בסיני הוא הצלחתו של ארגון הטרור להצטייד בנשק איכותי שהפך אותו "מארגון קטן בעל נשק קל למיליציה כמעט סדירה המפעילה נשק משוכלל בעל כוח אש שיש להתחשב בו". הנשק הוברח בעיקר ממחסני הצבא הלובי בשנים 2011-2013 על רקע התרופפות שרותי הביטחון בשתי המדינות בעקבות האירועים שהביאו לסילוקם מן השלטון של מובארק וקדאפי. ההברחות בוצעו בעיקר ביוזמת אנצאר השריעה, ארגון ג'יהאדי לובי, שהוקם במזרח המדינה בתחילת מלחמת האזרחים בלוב עוד לפני הריגתו של קדאפי. הוא היה מקושר לארגון אלקאעדה במגרב הערבי הפועל בכל מדינות ערב בצפון אפריקה ובמדינות השאהל האפריקאיות, שגם אליהן הגיע חלק מהנשק של קדאפי, אם כי רובו מצא את דרכו למצרים, והועבר בדרכים עקלקלות לאירגוני הטרור בסיני ובעזה. כמה מפעילי הארגון הלובי היו חברים במועצה הזמנית שהוקמה לניהול המדינה אחרי נפילת השלטון הישן והייתה להם גישה למחסני הנשק של קדאפי. הם ניצלו זאת היטב. היו גם קציני צבא לובים שעשו זאת עבור בצע כסף.

היומון מציין במיוחד את הטיל המונחה הרוסי נגד טנקים, "הקורנט", שהיה שובר שיוויון. הטיל הופיע לראשונה בסיני ב-2012 בהתקפה על עמדה צבאית ליד רפיח מבלי שאיש ידע אפילו את שמו, ומאז גרם לעשרות הרוגים בכוחות הביטחון וגם בקרב האזרחים. הטיל הוא בעל אפקט הרתעה חשוב בשל הטווח הגדול שלו – כחמישה ק"מ – דיוקו וכוח ההרס שלו. הקורנט המתקדם חודר שריון בעובי 70-120 ס"מ, נמצא בסוריה והופעל נגד צה"ל ע"י חזבאללה במלחמת לבנון השנייה ב-2006. הוא נורה גם לעבר טנק צה"לי ליד עזה ב-2010, חדר את שריונו אבל לא התפוצץ. הרמטכ"ל גבי אשכנזי הגדיר אותו "כטיל כבד מהמסוכנים שבזירה". הטיל מיוצר ברוסיה. איראן קיבלה רישיון לייצרו לפני מספר שנים ונראה שהוברח לעזה דרך המנהרות עוד במסלול הסודאני. לדעא"ש בסיני הגיע מלוב יחד עם סוגים שונים של נשק מתקדם כגון טילי גראד (שנורו לאחרונה על אילת), מטולי הרקטות נגד טנקים RPG , טילי קרקע-אויר סטרלה, דגמים חדישים של הקלשניקוב, רובה הסער הרוסי המפורסם, שאומץ גם ע"י צבאות סדירים, רובה הצלפים האוסטרי שטייר, המקלע הרוסי הכבד DSHK והמקלע PK חודר שריון. כל הארסנל המרשים והמסוכן זה – במאות או באלפי יחידות – נמצא בידיהם של ארגוני טרור פנטיים – מקורו כאמור במחסני הנשק העצומים של קאדאפי. חוקרי העיתון הקימו קשר עם מכונים בינלאומיים העוקבים אחרי עסקאות נשק ברחבי העולם, כגון המכון השבדי למחקרי שלום, והללו השוו את המספרים הסידוריים של כלי הנשק שנתפסו ע"י כוחות הביטחון בסיני או שנראו בסרטוני התפארות של הארגון עם אלה של כלי הנשק שנמכרו לקדאפי בעסקאות רשמיות. הם אישרו כי מדובר בעיקר בנשק שמכרה ברית המועצות לקדאפי החל משנות ה-90, ולאחר מכן ע"י רוסיה. אומנם גם מדינות אירופה כגון צרפת, איטליה, בריטניה ואפילו קוריאה הצפונית מכרו נשק לקדאפי, אך מרבית הנשק מקורו ברוסיה.

היומון שיגר קבוצות חוקרים לסיני ולעיירות הגבול בין מצרים ולוב. הם הצליחו להשיג שם מידע מעניין מראשי השבטים ומקציני צבא לובים ומצרים שהיו מופקדים על השמירה בגבול בשנים הקריטיות 2011 עד 2013. הם גם הצליחו לדובב מספר מבריחים מקצועיים הפועלים זמן רב בשטח, המכירים היטב את הדרכים במדבר המערבי של מצרים וחצי האי סיני והתמחו בשיטות מגוונות של הברחות והטעיית השלטונות.

תושבים מצפון סיני ובכללם ראשי שבטים באזור סיפרו לחוקרי היומון כי כבר בתחילת 2011 במקביל להידרדרות המצב הביטחוני בסיני על רקע האירועים בקהיר ובטריפולי, נראו פעילי אירגוני הג'יהאד בסיני נושאים נשק מתקדם שלא היה בחזקתם בעבר. יתרה מכך, באותה עת הגיעו לאזור פעילים של ארגוני ג'יהאד מעזה ומלוב, בחלקם בעלי אזרחויות זרות, והחלו לאמן את פעילי הארגונים המקומיים בשימוש בנשק החדש ובטקטיקה של לוחמת גרילה עירונית ובשטחים המקיפים את שייח' זוויד, רפיח ואלעריש. התוצאות נראו תוך מספר חודשים עוד בזמן השלטון הזמני של המועצה הצבאית העליונה. באותה תקופה לא היה מי שיטפל בטרור בסיני באופן יסודי, שכן רבים מכוחות הביטחון ברחו מסיני לקהיר לאחר שחשו כי מערכת הפיקוד שלהם אינה פועלת יותר. בתקופה המדוברת התחילו תקיפות של מחבלי אנצאר בית אלמקדס נגד מחסומים ופטרולים של הצבא המצרי, שלא היה מודע לכלי הנשק החדשים. באפריל 2014 היה נסיון להשתלט על תחנת משטרה חשובה באל עריש, אשר כמעט שהצליחה לולא אומץ ליבם ותושייתם של קציני ושוטרי התחנה. יש לזכור גם את ההתקפות הבלתי פוסקות על צינור הגז לישראל וירדן שלבסוף הביאו להפסקת יצוא הגז לישראל. ההברחות והתקיפות נמשכו גם בזמן כהונתו של מחמד מורסי ב- 2013/14. הצבא בראשותו של שר ההגנה החדש דאז, עבד אל פתאח אל סיסי, שאירגן מחדש את הצבא, עמד לפתוח במערכה מקיפה בסיני כדי להשמיד את הטרוריסטים בטרם יתעצמו, אך עד כמה שידוע, הנשיא מורסי מנע זאת ממנו. אחרי הדחתו של מורסי, אנצאר בית אל מקדס היה כבר הרבה יותר מאורגן ומאומן ויש להניח ששבועת האמונים לאבו בכר אל בגדאדי הביאה עימה סיוע כספי והדרכה בתחומים שונים. ההתקפה הנועזת ביותר התרחשה ביולי 2015, לאחר שסיסי נבחר לנשיאות. מטרתה היתה להשתלט על שיח' זוויד ולהקים שם אמירות אסלאמית. השלטונות דיווחו על 17 הרוגים, אבל נראה שהיו הרבה יותר לאחר שהצבא התגבר בקושי רב על המחבלים שהיו כבר פרוסים בכל העיר.

חוקרי היומון שיצאו לעיירות הגבול ביו מצרים לוב חשפו כיצד פעילי אנצאר אלשריעה בסיוע קציני צבא לובים העבירו את הנשק ממחנות הצבא במסגרת תנועות של חטיבות שמפקדיהן השתתפו בהברחה. הנשק הועבר למצרים בנקודות שונות לאורך הגבול הארוך של 1200 ק"מ בין שתי המדינות ובכללן אפילו נקודת הגבול הרשמית באל סלום. הנשק, כולל טנדרים מצוידים במקלעים כבדים, הוחבא במחסנים תת קרקעיים ליד נקודות הגבול שנקבעו למעבר וגם בנאות המדבר סיווה ופראפרה וחלקם אף הופנה לדרום מצרים אסיוט ובני סואיף .משם הועבר הנשק בהתאם לאפשרויות ונוכחות כוחות הביטחון המצרים דרך "גשר השלום" מעל תעלת סואץ (עד שנסגר לתקופה מסוימת), המנהרה מתחת לתעלת סואץ והמעבורות החוצות את התעלה ואחר כך בדרכים משניות בסיני למעוזי דעא"ש ובמנהרות לעזה. נקודות המפגש בין המארגנים השונים נקבעו באמצעות נקודות ציון בטלפונים לוויינים פשוטים. מחסומים קבועים של כוחות הביטחון נעקפו בדרכי משנה. כדי להימנע מלהיתקל במחסומי פתע נעו המבריחים במכוניות מספר ק"מ לפני משאיות הנשק המוברח והזהירו את נהגי המשאיות שמיד סטו מן הכביש הראשי לדרכים חלופיות. המועצה הצבאית העליונה לא היתה מודעת די הצורך למתרחש והיתה עסוקה בניהול המדינה לאחר נפילתו של מובארק. אשר למחמד מורסי הוא בחר להתעלם מן המתרחש על רקע אידאולוגי. עבד אל פתאח אל סיסי הבין את גודל הסכנה ומיד לאחר תפיסת השלטון הורה לצבאו לפתוח במערכה לעצירת ההברחות שהזינו בנשק מתקדם את דעא"ש בסיני ושפעילותו פגעה ועדין פוגעת קשות ברקמת החיים בצפון בסיני ומאיימת על יציבותה של מצרים.

המערכה לא הייתה קלה. תגבורות של הצבא המצרי הוחשו לאורך הגבול עם לוב והוגבר הפיקוח ברחבי המדבר המערבי, אך אין אפשרות לחסום הרמטית גבול של 1200 ק"מ החוצה הרים ומדבריות. המבריחים לא טמנו את ידם בצלחת והחזירו מלחמה שערה. הם תקפו ישירות את כוחות הביטחון ובנאות פראפרה הפתיעו עמדה צבאית והרגו 27 חיילים ביולי 2014. בתקרית אחרת באפריל 2015 הפציץ חיל האויר המצרי בטעות שיירה של תיירים מקסיקנים שנחשדו כמבריחים ליד נאות בחריה ו- 12 נהרגו. במשך זמן הוגבר גם שיתוף הפעולה עם הצבא הלאומי הלובי בפיקודו של גנרל ח'ליפה חפתר הפועל מבנגזי. נראה שפעולה משותפת זו הצליחה לצמצם את ההברחות אך לא לחלוטין. מפעם לפעם מגלה הצבא המצרי מחסני נשק או חומרי נפץ שהוברחו מלוב במחסנים תת קרקעים בסיני. סיסי עצמו אמר בראיון טלוויזיוני לפני מספר שבועות כי לאחרונה חשפו כוחות הביטחון מצרים בסיני במחסנים תחת האדמה חומרי נפץ וחומרים ליצור חומרי נפץ במשקל 1000 טון! בעיר הגבול הלובית מסאעד הראה ראש משטרת הביטחון הלובי לחוקרי היומון מחסן של חומרי נפץ לפני העברתם למצרים, שהכיל 70 חבילות חומר נפץ במשקל כולל של קרוב לחצי טון, שלדבריו יכולים "להרוס מתחם של 20 בתים של שתי קומות על פני שטח של 4000 מ"ר". המאבק בהברחות רחוק, אם כן, מלהסתיים ודעא"ש בסיני מצליח להמשיך להצטייד בנשק וחומרי נפץ מלוב שחלקם כנראה מועבר לעזה על בסיס שיתוף פעולה עם חמאס. אנשי הביטחון הלובים גם אמרו לחוקרים כי רשת ההברחה פועלת גם במשולש הגבולות לוב סודאן ומצרים וחלק מן הנשק מוברח גם לארגוני טרור אסלאמיים הפועלים באלג'יריה, טוניס, ניג'ר ומאלי ואפילו בסוריה. אין מידע מדויק על כמויות הנשק וסוגיו שנעלמו ממחסני קדאפי, אך דובר הצבא הלובי, סגן אלוף אחמד אלמסמארי מעריך שהכמות הכללית היא 21 מיליון פריטים, כאשר מרביתם הוברחו אל מחוץ למדינה, בעיקר למצרים, או הושמדו בזמן הלחימה שעדין נמשכת ברחבי לוב. בהתחשב בכמויות הנשק ובאיכותו מדובר כאן באסון בעל ממדים אסטרטגיים, שיש לו השלכות על כל האזור ובמיוחד לגבי מצרים וישראל.

מחקר קצר זה מצביע עד כמה לקו ארה"ב של אובמה ומדינות האיחוד האירופי, בעיקר צרפת ובריטניה, בעיוורון כאשר פעלו להפלתו של קדאפי, שהיה המאחד של מדינה המורכבת מפסיפס של שבטים. אלה ניצלו את הכאוס שנוצר כדי להקים מיליציות פרטיות ולהילחם למען האינטרסים המיוחדים שלהם. יתרה מכך, כמויות הנשק העצומות שאגר קדאפי לאורך כל שנות שלטונו היו ידועות למדינות המערב וגם מצב מסוכן זה לא גרם למחשבה שניה בקרב מנהיגיהן. גם התברר כמה קשה לצבאות סדירים להתמודד עם ארגוני טרור ומבריחים מקצועיים הפועלים בנחישות בשטחים מדבריים והרריים במדינות רחבות ידיים כגון מצרים ולוב. סיסי וגנרל חפתר ממשיכים לשתף פעולה כדי להביא לסיומה של מלחמת האזרחים בלוב ולהקמת שלטון מרכזי שיטפל בבעיית ההברחות, אך חילוקי הדעות בין הצדדים עדין עמוקים מדי מכדי שניתן לראות פיוס בינלובי בתקופה הקרובה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close