העיתון "ניו יורק פוסט" מפרסם ב-25 לאוגוסט כי בידי סוכנויות הביון האמריקאיות "אוצר מסמכים" המפרט את המעורבות הישירה והעקיפה של איראן ב11אירועי ה-11 בספטמבר 2012בביצוע ההתקפות על שגרירות ארה"ב בבנגזי, לוב שגבו 4 חיי אדם אמריקאים. לדברי הסופר קנת' טיממרמן, גורמים ביורוקרטים ממלכתיים הם שאינם מאפשרים את פרסום המידע לציבור.
לפי הפרסום, קציני CIA, קבלני צבא ומקורות בכוחות המיוחדים של ארה"ב, מסרו לכתב על 50 מסמכי תדרוך שהזהירו מפני פעולות מודיעין איראניות בבנגאזי. היו שחזו באופן ספציפי התקפה איראנית על דיפלומטים אמריקניים ומתקני ארה"ב. המסמכים הללו נותרו בלתי נגישים אף לוועדת החקירה שחקרה את המקרה.
Seven years ago (9/11/12) four brave Americans were Murdered during the terrorist attacks in Benghazi, Libya. From left to right: Ambassador Chris Stevens, Sean Smith, Glen Doherty and Tyrone Woods
Those complicit in their murders need to be brought to justice pic.twitter.com/71ToGaZPe7
— Nick Donnelly (@ProtecttheFaith) September 11, 2019
פעילי הפיקוד של ה- CIA, NSA ומפעילי כוחות משותפים בבנגאזי ובטריפולי עקבו אחר פעולות איראניות בבנגאזי בחודשים שקדמו לפיגועים. ואכן, לדברי קבלן צבאי פרטי שיצר עם טיממרמן קשר מבנגאזי בפברואר 2011, פעילי כוח קודס צעדו בגלוי ברחובות בנגאזי בראשית ימי ההתקוממות נגד קדאפי. באותה עת נוכחותם הייתה סוד 
גלוי.
עוד כותב טיממרמן כי בקיץ 2012 הזהירו אנשי מודיעין וביטחון אמריקאים בבנגאזי וטריפולי את מפקדיהם – כולל השגריר ג'יי. כריסטופר סטיבנס – כי האיראנים מכוונים לפגע במתחם האמריקני בבנגאזי. ההיערכות המוגברת האיראנית הזו הובילה את ראש הביטחון לסטיבנס, אל"מ ברט-אלוף אנדי ווד, לשלוח מברק למפקדו ביוני 2012, כי המיליציה המגובה-איראן – אנסאר אל-שעריה – קיבלה את המימון שלה מאיראן וכי היא שולחת את נשותיהם וילדיהם לבנגאזי.
עד כה פרסמה הממשלה רק קומץ של מסמכים הקשורים לפעילות איראן בבנגאזי. לדברי טיממרן גורמי המודיעין השונים שביקשו לפרסם את הדברים כולל כוח האבטחה הפרטי של נספח ה-CIA במקום נלחם בלוחמי גי'האד במשך 13 שעות, אוימו פעם אחר פעם שלא לפרסם את המידע שבידיהם.
אולם מסמכים פיננסיים של מקור איראני, שאינם כפופים לסיווג של ארה"ב, שופכים אור חדש משמעותי על מידת מעורבות הממשלה האיראנית בפיגועים.
המסמכים, הכוללים העברת כספים תמורת 1.9 מיליון יורו ממבצע הלבנת הון ידוע של כוח קודס במלזיה, לא פורסמו מעולם. המקור האיראני אישר לכתב לפרסם את המסמכים, המראים בבירור כיצד איראן השתמשה במערכת הפיננסית הבינלאומית כדי למשוך כסף לפעולותיה בבנגאזי.
האחראי על הגיוס, ההכשרה וההצטיידות של המליציה "אנסאר אל-שעריה", היה אדם לבנוני בשם חליל חרב. הוא היה פעיל בכיר בחיזבאללה, מוכר היטב סוכנויות הביון המערביות. זמן לא רב לאחר הפיגועים בבנגאזי, מחלקת המדינה פרסמה פרס של 5 מיליון דולר בגין מידע שהוביל ללכידתו – לא בגלל תפקידו בבנגאזי, אלא בגלל מה שנראה כמו פעולות טרור בלבנון.
בשלב מוקדם, החליט חרב לגייס לוחמי ג'יהאד לובים. המקור האיראני של טימרמן טוען כי שליח הגיע לבנגאזי עם 8 מיליון עד 10 מיליון דולר בשטרות של 500 אירו כשלושה שבועות לפני הפיגועים. הכסף הגיע מחשבונות "כוח קודס" במלזיה בבנק ההשקעות האסלאמי הראשון, חזית IRGC שמופעלת בגאווה על ידי באבאק ז'נג'אני, מיליארדר בן 41 שכינה את עצמו "בסיג'י פיננסי" [מיליציאן].
בראיונות עם כתבים איראנים ומערביים, התגאה ז'אנג'י בכך שהוא "מכבס" כספי נפט למשטר כדי שיוכלו לעקוף את הסנקציות הכלכליות. הוא טען ששוויו היה 13.5 מיליארד דולר, והתרברב בכך שהוא מערבב נפט איראני עם נפט מעיראק ומאיחוד האמירויות ואז מוכר אותו כנפט לא איראני.
בראיון עיתונאי אמר שארצות הברית האשימה אותו בהפרות של 272 הלבנת הון, כאילו מדובר בתג של כבוד, וכי שני מיליארד דולר במזומן ממכירות נפט של משטר שהוא תיווך נשארו "תקועים" בחו"ל בגלל הסנקציות האמריקניות . בסוף דצמבר 2013, המשטר האיראני עצר אותו במאמץ להחזיר את המזומנים – ולהשתיק אותו.
אחד ממרכיבי המפתח בקבוצת Sorinet שהוא הבעלים שלה, היא חברת International Safe Oil (ISO), הפועלת ממלזיה, שדרכה הסווה את מקורות הנפט האיראני שמכר בשווקים הבינלאומיים. בן זוגו ב- ISO היה איראני מקושר היטב, עלי רזא זיבה חלת מונפארד, שאחיו היה סגן שר המודיעין באיראן.
לדברי שותף עסקי לשעבר של מונפארד, שסיפק לכתב את המסמכים, מונפארד החל להעביר את כספי כוח קודס לצפון אפריקה בשנת 2009 במסווה של השקעה "תיירותית" ב מָרוֹקוֹ. מונפרד ניהל גם יחסי עבודה עם חליל חרב, שביקר אותו במלזיה לפני פעולות בנגאזי בכדי ללמוד כיצד להעביר כסף בדיסקרטיות.
כאשר רשת כוח קודס של מונפארד וזנג'אני החלה להעביר כספים לבנגאזי בשנת 2011, הם השתמשו במערכת הבנקאית הבינלאומית והסוואו התשלומים כהשקעות אמיתיות – בשיא ההתקוממות נגד קדאפי . העברה בנקאית על סך של 1.9 מיליון יורו, מיום 14 באוגוסט 2011, מראה בדיוק כיצד הרשת פעלה.
הכסף מקורו בבנק ההשקעות האסלאמי הראשון של ז'אנזאני בלבואן, מלזיה, שמשרד האוצר של ארצות הברית ב- 11 באפריל 2013, הכריז עליו כמלבין כספים של ממשלת איראן.
ממלזיה, הכסף הועבר דרך הערבה Banque Intercontinentale בפריס, תחת עיניהם הפקוחות של מקורבי לזנג'אני ומונפארד. ומשם לחברת בנייה בבנגאזי עם חשבון בסניף הבנגאזי בבנק Alejma'a AlArabi.
העברה בנקאית מהירה מצביעה על כך שהכסף נקשר למספר חוזה ספציפי ויכול היה לשמש, למשל, לבניית מגורים למגויסים החדשים של חליל חרב.
מכיוון שהתוכניות המבצעיות למתקפות בבנגאזי הואצו במהלך קיץ 2012, איראן שיגרה קצין בכיר בחיל משמרות המהפכה האיסלאמית, האלוף מהדי רבאני, לבנגאזי בחסות צוות רפואי של הסהר האדום, כפי שפרסם טיטרמן בספרו משנת 2014 "כוחות אפלים: האמת על מה שקרה בבנגזי." הם גם החלו להשתמש בלדרים פיזיים בכדי להעביר כסף לצוותים המבצעיים בשטח.
שקופית מתדריך של פיקוד אפריקה בארה"ב (AFRICOM) מקיץ 2012 מראה כסף וכלי נשק הזורמים מאיראן למצרים ולוב.
העדויות מצביעות כעת על כך שההתקפות בבנגאזי היו מעשי טרור בחסות מדינה נגד אמריקה שהוזמנו על ידי הרשויות הגבוהות ביותר ברפובליקה האסלאמית של איראן, במימון מכירת נפט איראני, ובה מעורבות סוכנויות מרובות של הממשלה האיראנית, כמו גם מערכות בנקאות ו ישויות מסחריות במלזיה, צרפת ולוב.
https://nypost.com/2020/08/22/why-wont-the-us-government-admit-iran-funded-the-benghazi-attacks/
