פעם 'שטח הפקר' – תמיד 'שטח הפקר': שתי השכונות הגדולות שמעבר לגדר הבטחון בצפון ירושלים, מחנה הפליטים שועפט וכפר עקב מוצאות עצמן גם במשבר הקורונה 'נופלות בין הכסאות'. פורמלית הן עדיין בתחום ירושלים שבריבונות ישראל, למרות שהגדר הפרידה אותן מהעיר, ולמרות שמתווה טראמפ הועיד אותן כשכונות שימסרו לרש"פ.
אלא שבאופן מעשי ישראל ממשיכה את מדיניות ההיעדר והריק שלה מהשכונות הללו וממרחביהן. עכשיו – זה לא רק פינוי אשפה, ועבריינות בניה, ועוני, וסמים, והזנחה של תשתיות ושירותים. עכשיו זו גם התעלמות – בוודאי בהשוואה לנעשה במערב העיר – בכל הנוגע למגיפת הקורונה. באיזורי המגורים הצפופים, בעיקר באיזור מחנה הפליטים שועפט, אין אפשרות אמיתית לאכוף את נוהלי הסגר, לאכוף בידודים ולבצע בדיקות כדי לאתר חולי קורונה. גם במקרים המעטים שבהם מתבקשים תושבים במרחבים הללו לעבור בדיקות לגילוי קורונה – רבים מהם מסרבים לכך, ורואים באפשרות שהבדיקה תימצא חיובית – סוג של עלבון, וחוששים מסטיגמה שתדבק הם.
דיווחנו ב-@kann_news: בישראל שוקלים למנוע מתושבי מזרח ירושלים לעבור לשטחי הרשות הפלסטינית. את המהלך מקדם השר ארדן מול הצבא והמשטרה, וזה מצריך אישור של הדרג המדיני. אומר לי גורם ביטחוני: מדובר בחיזוק החציצה בין שכונות חוץ גדר בירושלים לבין שטחי הרשות הפלסטינית
— Gili Cohen (@gilicohen10) March 19, 2020
הרשות הפלסטינית, שאמורה הייתה לקפוץ על 'המציאה', ולמלא את הריק באיזורים הללו בכל הקשור לענייני הקורונה, נרתעת הפעם מכך, מכיוון ששיעורי ההדבקה הגבוהים והולכים בישראל מפחידים אותה. אנשי הרש"פ מבקשים למנוע מתושבי השכונות הצפוניות הערביות שמעבר לגדר הבטחון, להדביק את תושבי הרש"פ, שעימם הם מתראים. מכיוון שכך, הפעם – לא זו בלבד שהרשות כמעט ולא ניסתה להיכנס לריק הישראלי בשכונות הללו – אלא שהיא פנתה לישראל והפצירה בה לקחת אחריות על תושבי מזרח ירושלים. יתרה מזאת אנשי הפת"ח ברמאללה דורשים מישראל לסגור את המעברים והמחסומים בין מזרח ירושלים בכלל והשכונות הצפוניות שמעבר לגדר בפרט, ולא לאפשר תנועה שלהם אל תוך שטחי הרש"פ לאיזור רמאללה, מחשש שידביקו אותם. סוכנות טי.פי.אס. שראיינה פלסטינים בעניין זה ציטטה פעיל פת"ח שהבהיר: "כעת כל אדם שנושא תעודת זהות כחולה נחשב לסכנת קורונה".
▶🇵🇸⚠ المتابعة: حي كفر عقب شمال مدينة القدس. قوى الأمن الداخلي الفلسطيني تعلن عن 14 يومًا من الحجر الصحي وحظر التجول pic.twitter.com/jjDEfOUtFA
— thabit (@thabit_78) March 22, 2020
בין אם מדובר בתיעדוף ישראלי קבוע, שמדרג נמוך את שתי השכונות הגדולות שמעבר לגדר על 140 אלף תושביהן, ובין אם מדובר בהיעדר אמצעים, לנוכח משבר הקורונה ברחבי ישראל, התוצאה היא ברורה: כרגע, לא הרש"פ ולא ישראל מטפלות בתושבים הללו, ועדים מקומיים החלו בהתארגנויות מקומיות כדי לדאוג לעצמם מבחינה רפואית וכלכלית, אם הקורונה תתפרץ גם שם, אך לא ברור מה יעילותם של ההתארגנויות הללו. בד בבד פרסם הפת"ח כרוזים והודעות ברשתות החברתיות שמורות לתושבים באיזורים אלה לסגור עסקים, חנויות ובתי עסק ולהישאר בבתים, אלא שמידת ההיענות לקריאה הזאת, אינה ברורה. הפת"ח והרש"פ מנסים גם למנוע מתושבי מזרח ירושלים שעובדים בהתנחלויות מסביב לבירה , לבוא למקומות עבודתם, מתוך חשש שבמהלך תנועתם באיזורים אלה הם יידבקו מתושבים יהודים וידביקו פלסטינים בשטח 'הגדה'.
בדיונים שהתקיימו במל"ל עלתה אפשרות לסגור בקרוב את מחסום שועפט שבמזרח ירושלים, ובכך לנתק את תושבי השכונות שמעבר לגדר מהעיר. המטרה היא למנוע ממרבית הפלסטינים שגרים באיזורים אלה לבוא למקומות עבודתם בירושלים שבתוך הגדר, הן באיזורים היהודיים והן באיזורים הערביים.
על אף שבינתיים לא מומש צעד כזה, הוא כבר הביא לתוצאות: אלפי פלסטינים העתיקו ומנסים להעתיק את מקום מגוריהם מהשכונות הירושלמיות שמחוץ לגדר אל השכונות הירושלמיות שבתוך הגדר, כדי למנוע מצב שבו תיאסר עליהם הגישה למקומות עבודתם .
בראשית השבוע פנה המוקד להגנת הפרט במכתב לראש הממשלה וביקש ממנו להימנע מלהפריד בין חלקים מערביים וחלקים מזרחיים של ירושלים שכן הפרדה שכזו,
"תפלה ותפגע באופן ממשי בתושבי העיר הפלסטינים, באופן לא חוקתי, בלתי סביר ובלתי מידתי". המכתב נשלח, כך מבהיר המוקד בעקבות פרסומים בכלי התקשורת מהם עולה כי כחלק מהצעדים הננקטים בהתמודדות עם משבר הקורונה, יוזמים משרד ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי, ולא משרד הבריאות , תכנית שמטרתה למנוע מתושבי השכונות הסמוכות למחסום מחנה הפליטים שועפאט, המצויות בתחום המוניציפאלי של ירושלים אך מצדה המזרחי של חומת ההפרדה, לעבור את החומה אל יתר חלקי העיר. הנימוק הניתן לכך, על פי הפרסומים", מציינים הפרקליטים, "הוא הקושי הקיים לכאורה במניעת חדירת נגיף הקורונה מיתר שטחי הגדה המערבית אל ירושלים המזרחית ומדינת ישראל, נוכח העדרו של גבול מוסדר בין שטחי שכונות אלו לשטחי הרשות הפלסטינית".
המוקד מבהיר במכתבו, כי "יישומה של תוכנית זו יפגע באופן חמור בזכויות היסוד של רבים מתושבי ישראל המצויים בהליכים לאיחוד משפחות עם בני זוגם או ילדיהם מהגדה המערבית, ומתגוררים עמם בשכונות ירושלמיות אלה. בין הזכויות שיפגעו ניתן למנות את הזכות לחופש תנועה, הזכות לקיום בכבוד, הזכות לבריאות, הזכות לשוויון, ובנסיבות השוררות כיום אף בזכות החשובה מכל, היא הזכות לחיים".
המוקד מזכיר עוד במכתבו, כי "בשנת 1967 החליטה ישראל להסדיר את מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית, לאחר סיפוחו של השטח, באמצעות תושבות קבע. בשנת 2000 תוקן חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ונקבע כי תחום ירושלים כולל את כל תחומה המוניציפאלי של העיר, וכי אין להעביר כל סמכות הנוגעת לתחום זה לגורם זר, אף לא לתקופה קצובה".
המוקד העלה חשש, כי "מאחורי התוכנית עומדים שיקולים זרים, וכי מדובר בהפקרה של בריאותו ושלומו של הציבור המתגורר באותן שכונות, בהיעדר כל אינדיקציה לכך שהמדינה מתכוונת לפעול באופן רציני כדי להגן על חייו ובריאותו של ציבור זה". עוד ציין המוקד, כי "נראה שישנו רצון דואלי ופסול להמשיך ולעשות שימוש בתושבי שכונות אלה שעבודתם עתה נחוצה מאין כמותה לצורך המשך פעילות מיטבית של מפעלים חיוניים בעיר (בתי החולים, בתי המרקחת, מחלקת התברואה והניקיון של העירייה, מפעלי המזון והסופרמרקטים שבעיר), ולהתעלם ואף להתנער מיתר תושבי אותן שכונות…"
חוקר המרכז הירושלמי נדב שרגאי, שפרסם לפני כשנתיים דו"ח מיוחד על בעיית השכונות הערביות הירושלמיות שמעבר לגדר, מזכיר כי הקמת גדר הבטחון לפני 14 שנה בתוך שטח המוניציפלי של ירושלים, הוציאה דה – פקטו אל מחוץ לעיר את שכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט, וכי מציאות זו הולידה שני תהליכי קיצון עיקריים:
א. האוכלוסייה במרחב שהוצא אל מחוץ לגדר גדלה פי שלשה והיא מונה כאמור היום 140 אלף נפש, כשליש מהאוכלוסייה במזרח ירושלים.
ב. הקמת הגדר מדרום למרחב כפר עקב- מחנה הפליטים שועפט העמיקה עוד את ההזנחה, העבריינות, העוני והעדר המשילות ששררו בהם מלכתחילה. אזורים אלה הוגדרו בשנים האחרונות על ידי גורמים רשמיים כ'שטח הפקר', וביטויי המצוקה שם רבים: סמים, עוני , עבריינות בניה נרחבת שהביאה היצע רב וזול במיוחד של דיור, עזובה, הזנחה, רמת תשתיות עירונית ושירותים עירוניים נמוכה במיוחד, תופעה של נשק לא חוקי המצוי בידי התושבים, וככלל – ריק שלטוני מובהק.
