התוכנית לבניית שכונת מגורים יהודית בגבעת המטוס שבדרום ירושלים, אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של איזור ירושלים כבר ב-2014, אך היא מוקפאת זה ארבע שנים.
בלחצן של ארה"ב, גרמניה, ומדינות נוספות ב'איחוד האירופי', מושהה פרסום המכרזים לבנייתה פעם אחר פעם. מדובר בתוכנית בנייה בעלת משמעות אסטרטגית, הנושקת לקו הירוק, (אך מחוצה לו) במרחק של כ – 300 מטרים מאיזור התעשייה תלפיות וסמוך ל'דרך חברון', ציר תנועה ראשי במה שהעולם מכנה: 'מערב ירושלים'.
מנקודת מבט הישראלית, בינוי גבעת המטוס הוא אחד המפתחות למניעת חלוקתה של ירושלים מדרום, ולמניעת טריז פלסטיני שיסכל את הרצף המתוכנן בין השכונות גילה והר חומה בגבולה הדרומי של ירושלים. באוקטובר 2017 החלה פעולת קידוח לדגימת קרקע במקום, מתוך כוונה להתחיל ולממש את תוכניות הבנייה, אולם בלחץ ארה"ב וגרמניה, הוקפא המהלך פעם נוספת.
מנקודת המבט הפלסטינית, הקפאת הבניה בגבעת המטוס היא המפתח לשימור האופציה של חיבור אורבאני, ובעתיד – מדיני, בין בית לחם ובית צפאפא. על פי תפיסת הפלסטינים, רצף שכזה, יהווה חלק מהמרקם האורבאני הפלסטיני, שירכיב בעתיד את שטחי מזרח ירושלים, 'בירת המדינה הפלסטינית העתידית',
גבעת המטוס, היא אחת מעתודות הקרקע האחרונות, שזמינות לבנייה עבור יהודים בתחום השיפוט של ירושלים. במקום מתוכננות כ-2,610 יח"ד עבור האוכלוסיה היהודית. בסמוך, צמוד לבית צפאפא אושר עיבוי של שטח מבונה על קרקעות פרטיות, עבור בית צפאפא, (600-900 יח"ד) בעיקר באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה במקום וציפוף הבנייה בו.
בשל הרצון להימנע מעימות עם הממשל האמריקני, הן בימי אובמה, והן בתקופת טראמפ, ובשל הרצון להמנע מעימות עם הממשל בגרמניה, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר השיכון יואב גלנט שלא לקדמה כרגע.
מיקום
גבעת המטוס שוכנת בדרום ירושלים, בגובה של 813 מ' מעל פני הים, מדרום לקו הירוק, צפונית מערבית למנזר מר אליאס, בצמוד לבית צפאפא, לא הרחק מאיזור התעשייה תלפיות. קודם מלחמת ששת הימים היו במקום עמדות ירדניות, ולעיתים נורתה אש מגבעה זו לעבר השכונות היהודיות תלפיות ובקעה. ביומה השני של מלחמת ששת הימים, ה-6 ליוני 1967 נפל במקום מטוס פוגה מגייסר וטייסו סגן דן גבעון נהרג. מאז זכתה הגבעה לשמה: גבעת המטוס, והיא מהווה את אחת מעתודות הקרקע האחרונות לבנייה בירושלים, שעדיין פנויות. בפי תושבי בית צפאפא מכונה הגבעה 'אט – טבאלייה'. הם רואים בה עתודת קרקע שיש להקצותה לטובת בית צפאפא, בטענה כי חלק מהקרקעות במקום נרכשו על ידם עוד בתקופה הירדנית, אך לא נרשמו על שמם, וכן על רקע מצוקת הדיור בכפר והפקעות הקרקע הרבות שחווה לאורך עשרות בשנים, לטובת כבישים ושכונות יהודיות סמוכות.
אתר הקרוואנים
ב-1991 הוקם בגבעת המטוס אתר קרוואנים עבור עולים מאתיופיה, שהגיעו ארצה במסגרת מבצע משה ומבצע שלמה. בשיא גודלו מנה האתר 400 קרוואנים, שהתפרסו על שטח של כ-170 דונם. כיום נותרו בו כמה עשרות קרוואנים בלבד, בעיקר של ישראלים מחוסרי דיור, שלא מקרב בני העדה האתיופית. בסמוך לאתר הוקמה אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. כן ניתן לזהות במקום שרידים מתקופת בית שני וגם תעלות קשר ירדניות.
פרטי התוכנית
תוכנית גבעת המטוס א', שאושרה ופורסמה ברשומות, כוללת 2610 יח"ד 'ממשלתיות', אך המכרזים לבנייתם הוקפאו. גובה הבינוי במרכז השכונה הינו 12 קומות ובמורדות השכונה 4-6 קומות, והיא מיועדת לאכלס למעלה מ – 10,000 תושבים. במקום מתוכננים: מרכז מסחרי, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. התוכנית יוצרת חיבור והמשך רציף ליישוב בית צפאפא וכוללת בתחומה ובסמוך אליה אתרי עתיקות לשימור, ביניהם שרידי מבנים מימי בית שני.
תוכנית גבעת המטוס ב', היא תוכנית לבניית 600-900 יח"ד, שאושרה על ידי הועדה המחוזית ופורסמה ברשומות, לטובת ציפוף ועיבוי של שטח מבונה, ומעט בנייה חדשה, על קרקעות פרטיות בצמוד לבית צפאפא.
תוכנית גבעת המטוס ג' – היא תוכנית לבנייה מצפון לגבעת המטוס א', שועדות התכנון קיבלו את ההתנגדויות לה ודחו אותה, על רקע פגמים בתהליך 'איחוד וחלוקה' של אדמות בבעלויות שונות.
תוכנית גבעת המטוס ד' היא תוכנית תיירותית לבניית 1,100 חדרי מלון, שחלקן יוכלו בעתיד להיות מוסבים למגורים.
שטח הפרוייקט
כ-400 דונם בבעלות המדינה. 10% מהשטח הינו בבעלות פרטית של ערבים מבית צפאפא ושל הכנסייה היוונית. השטח המיועד לבנייה היהודית הוא אדמת מנהל. השטח שמיועד לבנייה ערבית הוא אדמות פרטיות .
מקומה של התוכנית במדיניות הישראלית לשמירה על הרוב היהודי בירושלים ולמניעת חלוקתה:
התוכנית לבניית השכונה היהודית בגבעת המטוס, היא המשך להקמת 12 שכונות יהודיות גדולות, שנבנו מאז 1967, בתחומי השטחים שצורפו לירושלים המאוחדת. הקמת השכונות נועדה למנוע את חלוקת העיר בשנית ובמקביל לשמר את הרוב היהודי בירושלים. הקמת השכונות היהודיות בשטחים הריקים הרבים שסופחו לירושלים, שכונות שבהן מתגוררים היום כ-212 אלף יהודים, נועדה להבטיח, הן טריטוריאלית והן דמוגרפית, את הרוב היהודי בירושלים ולמנוע אפשרות של חלוקתה מחדש.
אחת הסיבות המרכזיות להתמעטות הרוב היהודי בירושלים מ-73.5% לכ-60% כיום נובעת מעזיבה גדולה של יהודים את העיר. הגורם המרכזי לעזיבה – כך נמצא בסקרים חוזרים ונשנים של העירייה ושל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, קשורה ישירות למיעוט הבנייה למגורים בעיר, למחסור חריף בדירות, ולמחירי הדירות הגבוהים שנובעים מכך. בחצי יובל השנים האחרונות עזבו את ירושלים למעלה מ -400 אלף יהודים, ונכנסו לגור בה רק כ-250 אלף.
המשמעות האסטרטגית של התוכנית
מנקודת המבט הישראלית-יהודית, בינוי גבעת המטוס כשכונה ישראלית, ימנע חיבור בין בית צפאפא לשכונת צור באהר, ויסכל פוטנציאל שהמרקם האורבאני הזה יהפוך בעתיד לחלק מהמרחב שהפלסטינים מייעדים אותו ל'בירת המדינה הפלסטינית – מזרח ירושלים".
לעומת זאת בינוי פלסטיני בגבעת המטוס, שישראל מתנגדת לו, יאפשר חיבור של שארפת ובית צפאפה, ששולטות על איזור מלחה, ואף ניתוק ובידוד של שכונת גילה מתלפיות ובקעה.
ישראל מבקשת ליצור רצף משלה לאורך גבול השיפוט הדרומי של ירושלים, מהר חומה, דרך גבעת המטוס ועד גילה ותלפיות, וזאת כדי לשמור על אחדותה של ירושלים ולמנוע את חלוקתה. גובהה היחסי של גבעת המטוס גם מעניק לישראל שליטה על החיבור מבית לחם לירושלים ועל המרחב הדרום מזרחי של ירושלים.
בועידת אנפוליס ( 2007) הציעו הפלסטינים חילופי שטחים עם ישראל שכללו את המשך קיומן של כל השכונות היהודיות הגדולות במזרח ירושלים, כולל הרובע היהודי, למעט הר חומה וגבעת המטוס, שאותן הם תבעו שישראל תפנה.
'המלחמה על הרצפים האורבניים'
'המלחמה על הרצפים האורבאניים', כמכשיר לקידום אינטרסים לאומיים, מהווה את אחד הרכיבים המרכזיים במאבק בין ישראל והפלסטינים על ירושלים. הוא אפיין בעבר ומאפיין גם היום חלק מהאסטרטגיה של שני הצדדים במאבק זה. הבנייה הישראלית היא בנייה מוסדרת, ממשלתית בעיקרה. הבנייה הפלסטינית היא בנייה בלתי מוסדרת, לא חוקית בעיקרה, הן על רקע מיעוט היתרי הבנייה שניתנו באיזורים הערביים של העיר מאז 1967, והן כחלק מאסטרטגיית המאבק הפלסטיני בירושלים.
הנה דוגמאות מאיזורים אחרים בירושלים, שממחישים את 'המלחמה על הרצפים האורבאניים':
* איזור מעלה אדומים – הפלסטינים חותרים ליצירת רצף אורבאני משלהם, שיחבר את צפון הגדה לדרומה. רצף מתוכנן זה קוטע את הרצף הישראלי מערב – מזרח, השואף לחבר בין ירושלים לבין מעלה אדומים. הפלסטינים מצמצמים כבר שנים את רוחב המיפתח, שנותר בין שתי הערים, שבו עובר גם הכביש העורקי המרכזי בין ירושלים לבין מעלה אדומים. א-זעים וענתא גולשות זה שנים האחת לעבר השניה במגמה לחסום את שטח אי-1. ישראל נמנעת מלבנות במיפתח הזה את שכונת אי-1 – שכונת הגשר בין מעלה אדומים לבין ירושלים, בשל לחצי ארה"ב ומדינות אירופאיות. ארה"ב מתנגדת למדיניות הישראלית שתכליתה יצירת רצף ממערב למזרח, בטענה שהדבר עלול לטרפד רצף פלסטיני צפוני -דרומי, שחיוני למדינה פלסטינית עתידית.
* איזור פסגת זאב – בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר נראה היה, שהפלסטינים מאיימים לסגור את 'האופציה היהודית' בין השכונה היהודית הצפונית ביותר של ירושלים, נווה יעקב, לבין הגבעה הצרפתית שמדרום לה – בעוד תוואי כבישים מתוכננים נחסמים באמצעות בנייה ערבית, ושטחים המיועדים לבנייה יהודית נתפסים על ידי ערבים – החליטה ממשלת ישראל להפקיע את 4,600 הדונם בין שתי השכונות. על השטח המופקע הוקמה לימים שכונת פסגת זאב. בפסגת זאב חיים כיום כ-43 אלף תושבים, והיא השכונה השנייה בגודלה בירושלים אחרי שכונת רמות.
* איזור הגבעה הצרפתית – היוזמה להפקיע 800 דונם נוספים מדרום לשטח שהופקע לטובת
פסגת זאב, נולדה על רקע החשש מתקיעת טריז ערבי בין פסגת זאב והגבעה הצרפתית.
למרות זאת, הפלסטינים הצליחו לבנות לא מעט במסדרון שבין שתי השכונות. מי שחולף כיום סמוך למחלף הגבעה הצרפתית, רואה את הבנייה הפלסטינית שנושקת לו.
* הר חומה – שכונת הר חומה, שבה מתגוררים היום כ-19,000 איש נועדה על פי תפיסת מתכנניה ליצור רצף אורבאני יהודי בין ארמון הנציב לבין גילה, ולמנוע גלישה של בית לחם ובית סאחור אל תוך ירושלים. היא נבנתה החל מ-1997, למרות הסתייגות ארה"ב, על קרקע שהופקעה הן מערבים והן מיהודים.
* רמות – במפות התכנון הישראליות מצוייר רצף של בינוי יהודי בין שכונת רמות שבצפון מערב ירושלים לבין גבעון וגבעת זאב שצפון מערב לה. הפלסטינים מצידם מבקשים לקטוע את הרצף הזה, ובעבר רכשו אדמות במרחב זה, במסגרת גוש משלהם המכונה: גוש משלהם: קטנה- בידו – בית סוריק.
הבנייה לערבים במסגרת התוכנית
הבניה לערבים , כ900-600 יח"ד באיזור גבעת המטוס הצמוד לבית צפאפא, אושרה למעשה בהתערבות בית המשפט המחוזי בירושלים. תושבים מבית צפאפא עתרו לבית המשפט, בתביעה שהמדינה תאשר את התוכנית שלהם, שבניגוד לתוכנית הבנייה עבור היהודים לא פורסמה ברשומות. תחילה ניסתה המדינה לטעון כי מדובר בהחלטה מדינית סודית, אולם משנדחתה טענה זו, היא הודיעה לבית המשפט, שהתוכנית תאושר וכך היה.
עמדת ארה"ב בתקופת ממשל אובמה ובתקופת ממשל טראמפ.
בתקופת ממשל אובמה, ארה"ב התנגדה גלויות לבניית השכונה. בתקופת ממשל טראמפ, מוסיפה ארה"ב להתנגד לבניית השכונה, אולם אינה מצהירה על כך בפומבי.
באוקטובר 2014 אמרה ג'ן סאקי, דוברת מחלקת המדינה האמריקנית כי "ארה"ב מודאגת מאד מהדיווחים שממשלת ישראל ממשיכה לבנות באיזורים הרגישים כמו גבעת המטוס במזרח ירושלים", וכי, "הצעד הוא בניגוד למטרה המוצהרת של ישראל לנהל מו"מ על הסדר קבע עם הפלסטינים". הדברים נאמרו אז על רקע אישור תוכנית גבעת המטוס בועדה המחוזית לתכנון ובנייה של ירושלים.
עמדת מדינות אירופאיות
גרמניה נוטלת חלק מרכזי במערכת הלחצים על ישראל שלא לבנות את גבעת המטוס, וגם מדינות אירופאיות נוספות מתנגדות לכך. שר החוץ הצרפתי לורן פאבוס אמר ב-2016, כי ההחלטה על בניית הבתים בגבעת המטוס מאיימת על פתרון שתי המדינות. "ישראל לא יכולה להגיד שהיא תומכת בפתרון זה, ובאותה עת לבצע פעולות הפוגעות במטרה זו מבלי להביא בחשבון את ההשלכות." באוקטובר 2017, ביקש האיחוד האירופי הבהרות מישראל, על רקע 'הכנות קרקעיות' לבנייה בגבעת המטוס במזרח ירושלים, "שעלולה לפגוע קשות ברצף ובקיום של מדינה פלסטינית עתידית"
עמדות ישראליות בעניין גבעת המטוס
רה"מ בנימין נתניהו: על פי דיווח שלא הוכחש, אמר רה"מ נתניהו ליו"ר סניף הליכוד בירושלים אילן גורדו, כי יש לבנות מהר ככל שניתן את גבעת המטוס, וכי הוא מעורב במאמצים לממש זאת. יחד עם זאת ציין נתניהו , כי בשטח המוניציפלי של ירושלים שמעבר ל'קו הירוק', הדברים קשים יותר ו'הכל נעשה טיפין טיפין"
שר השיכון יואב גלנט: ב-16 באוקטובר השנה אמר שר השיכון יואב גלנט, כי "גבעת המטוס חיונית לבטחון ירושלים ולקיום רצף אחיזה יהודי מגוש עציון לירושלים ובין גילה לרמת רחל. נקדם את התהליך עד להקמת שכונה חדשה בגבעה", הצהיר שר השיכון
השר לענייני ירושלים זאב אלקין, אלקין הסביר ביולי 2016 על רקע אישור תוכנית בנייה לערבים באיזור בית צפאפה ( 600 יח"ד),כי הוא אינו "מתנגד להרחבה של שכונת בית צפאפא. זה מה שהיה צריך להיות וזה על פי תכנון. אני מתנגד לכך שבאותה שכונה – ערבים יבנו וליהודים תהיה מגבלה. אם יש בעיות מדיניות, אז זה חל על כולם. אם בלחץ בית משפט צריך לבנות – אז יש לקדם את ההליכים לערבים ויהודים כאחד. זה חשוב כעיקרון, וזה חשוב כי למגזר היהודי יש מחסור חמור של יחידות דיור בירושלים"
"צריך להפעיל את כל היכולות כדי לייצר לחץ פוליטי נגד הלחץ הבינלאומי ולקדם בכל זאת בנייה בגבעת המטוס", אמר השר אלקין, "אני יצאתי בקריאה הזאת ראשון, והצטרפו אליי השר בנט בשם כל מפלגתו והשר כחלון. אני מקווה שיצטרפו אליי גם חבריי מהליכוד ושאני לא אשאר לבד במפלגה בנושא הזה. זה עניין אסטרטגי למאבק על עתיד ירושלים".
• המידע על תוכנית הבנייה לערבים באיזור גבעת המטוס, לוקט בעזרת גורמים עירוניים ואביב טטרסקי, חוקר בעמותת 'עיר עמים'.
