התראות

ברקע משבר הקורונה: חמאס מבקש למלכד את ישראל

מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר משגר איום ברור לעברה של ישראל בחידוש הטרור מהרצועה אם תתפשט בה מגיפת הקורונה • סינוואר טוען כי הוא ארגונו שולט בינתיים במצב באופן מלא ומשגר איתות לישראל כי המשבר הקורונה יצר הזדמנות לקדם עסקת חילופי שבויים חדשה
שיתוף

עניינים

ארגון חמאס ברצועת עזה חושש שהתפרצות מגיפת הקורונה ברצועה בעוצמה רבה תביא לאובדן שליטה ותערער את שלטונו, לכן החליט יחיא סינואר מנהיג חמאס ברצועה לקחת אישית לידיו את הנושא ולעשות את כל ההכנות הדרושות לקראת התמודדות רחבה עם כל התרחישים השונים שעלולים לקרות ברצועה.

בהופעה טלוויזיונית של יותר משעתיים באולפן סוכנות הידיעות של חמאס "א-שיהאב" ב-2 באפריל בעזה אמר סינוואר כי מדובר בנושא לאומי הקשור להמשך המאבק להשגת השחרור והמשך ההתנגדות ולכן הינחה מוחמד דף, המפקד את הזרוע הצבאית של חמאס, את כל הפעילים להירתם למשימה ולגייס את כל המשאבים הדרושים.

בעוד מנהיג חמאס אסמעיל הניה שוהה בחו"ל, נועדה הופעתו התקשורתית של יחיא סינוואר להראות לתושבי הרצועה כי הוא ומוחמד דף הם הדואגים לשלומם, זאת כשברקע הבחירות הפנימיות הצפויות בקרוב להנהגת התנועה.

סינוואר הפגין ביטחון עצמי רב, התבדח מדי פעם וענה לשאלות הגולשים באינטרנט, הוא עשה מאמץ ניכר להפגין כי ארגונו שולט היטב במצב, מגלה אחריות ונחוש לבלום את המגיפה באיבה ולמנוע את התפשטותה ברחבי הרצועה.

בימים אלה פועל חמאס  להקמת 2 מרכזי בידוד בצפון הרצועה ובדרומה שיכולים להכיל עד אלף איש, בינתיים נפתח מתקן בידוד זמני בבית ספר ברפיח שאליו הוכנסו עשרות פלסטינים שחזרו לרצועה ממצרים דרך מעבר רפיח.

עד כה התגלו ברצועת עזה 12 מקרים של תושבים שנדבקו בנגיף הקורונה, בשטחי הגדה הבעייה גדולה יותר בשלב הזה, עד כה התגלו בתחומי הרש"פ 149 מקרים של נדבקים בקורונה, אבל מערכת הבריאות של חמאס ברצועת עזה היא הרבה יותר חלשה ולא תוכל להתמודד עם התפרצות גדולה של המגיפה, לדוגמא, יש בה רק 65 מכונות הנשמה והיא זקוקה בדחיפות ל-100 מכונות הנשמה נוספות.

מהנדסים ברצועה פיתחו 2 סוגים חדשים של מכונות הנשמה שנבדקים כעת לקראת אפשרות של יצור מקומי.

במעבר הגבול ברפיח הקים ארגון חמאס מרכז בידוד מאולתר עם 54 מיטות בעלות של 180 אלף דולר לטפל בשבים לרצועה דרך המעבר.

בעוד יו"ר הרש"פ האריך ב-30 ימים נוספים את מצב החירום ברש"פ, ארגון חמאס טוען כי הוא שולט כרגע במצב ולא הוטל עוצר כללי על הרצועה או הסגר, אך ברור שסכנת התפרצות המגיפה מרחפת באוויר במיוחד במחנות הפליטים ברצועה שבהן הצפיפות היא גדולה.

אפשר לציין 3 מסרים עיקריים בהופעתו התקשורתית של יחיא סינוואר.

א.ארגון חמאס מגלה אחדות פנימית וערבות הדדית וערוך לתרחיש הגרוע ביותר, הארגון רכש 30 מכונות הנשמה נוספות ואוסף תרומות עבור רכישת מכונות נוספות.

הארגון גיבש תוכנית חירום במסגרתה יבודדו הנדבקים בנגיף הקורונה ואלה שבאו עמם במגע, אם יהיה צורך יוטל עוצר והרצועה תחולק לאזורים.

ארגון חמאס היקצה סכום של מיליון דולר לתמיכה בחקלאי הרצועה ותימשך הגעת כספי הסיוע הקטארי מדי חודש בחודשו.

ב.העברת מסר מאיים לישראל ולשר הביטחון בעקבות דברים שאמר השבוע נפתלי בנט אשר קשר בין הגשת סיוע הומניטארי לרצועה לבין שחרור 4 הישראלים המוחזקים בידי חמאס:

" אם חולי הקורונה שלנו לא יוכלו לנשום, נגרום לכך ש-6 מיליון ישראלים לא יוכלו לנשום גם כן. אם לאנשינו לא יהיה אוכל נחנך את נפתלי בנט.

כשאנשינו יזדקקו למכשירי הנשמה ואמצעים רפואיים, ניקח ממנו את  מה שנצטרך כ "דמי חסות" והוא יודע שאנו יכולים".

סינוואר אף הפנה את נפתלי בנט לספר יחזקאל פרק י"ז כדי שיקרא "מה יעלה בסופו ובסופה של הישות".

ג. ניסיון לנצל את מגיפת הקורונה לקידום עסקת חילופי שבויים עם ישראל-יחיא סינוואר ניסה לגלגל את האשמה לעבר ישראל על המו"מ התקוע וטען כי הדבר נובע מהמצב הפוליטי בישראל.

הוא הציע מתווה חדש,בתנאי חמאס, כדי לקדם את העסקה שלפיו ישראל תשחרר את עשרות משוחררי "עסקת שליט" שנעצרו מחדש, תשחרר מחבלים מבוגרים, חולים ונשים ואז ארגונו יהיה מוכן לוותר חלקית בנושא חיילי צה"ל השבויים והמוחזקים בידיו, הוא לא פירט מעבר לכך.

 

חשש לחידוש הטרור מהרצועה

 

המסר המדיני ביטחוני שהעביר יחיא סינוואר בדבריו מכוון ישירות לישראל ובעקיפין למצרים: אם  יחריף המצב ברצועה בגלל מגיפת הקורונה, ארגון חמאס יחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל ויביא להסלמה ביטחונית גדולה.

בשלב הזה שומר חמאס על רגיעה, הוא מונע חדירות לישראל דרך גדר הגבול אך בשבוע שעבר התיר ירי רקטה אחת משטח הרצועה כדי להעביר את המסר לישראל.

המצב הכלכלי ברצועת עזה איננו מבשר טובות, ההסדרה עם ישראל נכנסה להילוך איטי בגלל מגיפת הקורונה, חמאס עצר את כניסת הפועלים מרצועת עזה לישראל מחשש שיביאו עמם בחזרתם את הנגיף, בכך נפגעה פרנסתם של אלפי משפחות ברצועת עזה, דבר המגביר את מצוקת התושבים..

 

בנוסף לכך, בקרב משפחות האסירים הביטחוניים ברצועה יש מתיחות רבה וחשש כי קרוביהם האסורים בבתי הכלא בישראל ידבקו בנגיף הקורונה, באמצעי התקשורת הפלסטינים וברשתות החברתיות משלהבים את הרוחות כי האסירים הביטחוניים נמצאים בסכנת הידבקות

בנגיף.

 

הנהגת חמאס נמצאת כעת בפני אתגר גדול כיצד להתמודד עם נגיף הקורונה, זהו מבחן אמיתי למנהיגותה מכיוון שהדבר עלול להביא לחיכוך בינה לבין התושבים אם תהיה התפרצות גדולה של המגיפה, התרחיש הזה מסכן גם את ישראל מכיוון שארגון חמאס עלול להסיט את הביקורת ברחוב העזתי על תפקודו לעבר ישראל ולהביא לחידוש ירי הרקטות ופיגועי טרור על גדר הגבול.

 כבר עתה חמאס מאשים את ישראל כי המשך המצור מסכן את תושבי הרצועה וכי ישראל מונעת הכנסת ציוד רפואי לעזה ובכך מכין בהדרגה את הקרקע בדעת הקהל הפלסטינית לאפשרות ההסלמה, הופעתו של יחיא סינוואר אמש היא צעד נוסף לחיזוק הדבר.

לקראת עסקת חילופי שבויים עם חמאס?

ארגון חמאס מנצל את משבר הקורונה כדי לנסות ולהביא לעסקת חילופי שבויים חדשה בתנאיו עם ישראל.

אחרי שתיקה ארוכה בנושא בכל הקשור ל-4 הישראלים המוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה, הופיע מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר ב-2 באפריל באמצעי התקשורת של חמאס והציע מתווה חדש לעסקת חילופי שבויים עם ישראל לאור משבר הקורונה.

ארגון חמאס מכנה את ההצעה של יחיא סינוואר במילה "יוזמה" כדי להראות שהוא זה שיוזם ודואג לשלומם של אלפי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל לאור הסכנה האפשרית שידבקו בנגיף הקורונה.

גורמים בחמאס ברצועה עזה אומרים אין מדובר בעסקה כוללת, אלא בשלב ביניים שנועד לשבור את המבוי הסתום במשא ומתן ולהתקדם לעבר עסקת חילופי שבויים כוללת.

חשוב להדגיש כי עד לשעה זו אין שום אינדיקציה לכך שארגון חמאס מוותר בהצעתו החדשה על התנאי המוקדם שהציב, ושמעכב מזה זמן רב את עסקת חילופי השבויים, והוא שחרור עשרות מחבלים של חמאס שנעצרו מחדש על ידי השב"כ אחרי "עסקת שליט" ב-2011 לאחר חזרו לפעילות טרור.

יחיא סינוואר אמר כי "ארגונו מוכן לעשות ויתורים חלקיים בנושא השבויים הישראלים המוחזקים בידיו בתמורה לכך שישראל תשחרר מהכלא אסירים ביטחוניים מבוגרים, חולים ואסירת ביטחוניות כמחווה הומניטארית בגלל מגיפת הקורונה". אולם הוא לא פירט.

חמאס מנסה לגלגל את הכדור למגרשה של ישראל כדי להציג אותה כסרבנית לכל עסקת חילופי שבויים. אולם גורמים ברצועה מעריכים כי סינוואר מתכוון לצעד מקדים של בניית אמון בין שני הצדדים כפי שהיה לפני "עסקת שליט".

באוקטובר 2009 עשתה ישראל צעד בונה אמון ושיחררה מהכלא 20 אסירות ביטחוניות מהכלא, בתמורה לכך מסר חמאס לישראל קלטת וידיאו עדכנית באורך של דקה שבה נראה גלעד שליט בריא ושלם.

הפרשן הפלסטיני העזתי מוצטפא א-צוואף המקורב מאוד לחמאס אמר ב-4 באפריל לאתר "אלח'ליג' און ליין" כי יוזמתו של יחיא סינוואר איננה מדברת על עסקת חילופי שבויים אלא על צעד שיוכיח לישראל באמצעות "מידע ויזואלי או לא ויזואלי" את גורל חייליה המוחזקים בידי חמאס.

הוא הדגיש כי דיבור על עסקה מחייב את שחרור הפלסטינים שנעצרו מחדש אחרי "עסקת שליט".

שאלת גורלם של 4 הישראלים המוחזקים בידי חמאס ברורה מאוד לישראל, על פי גורמי הביטחון, חמאס מחזיק בשני אזרחים ישראלים חיים: אברהם מנגיסטו והישאם א-סייד וב-2 גופות של חיילי צה"ל אורון שאול והדר גולדין ז"ל שנפלו במהלך מבצע "צוק איתן". אולם, חמאס מנסה לייצר עמימות בכל הקשור לגורל כל ארבעת השבויים כדי לגבות מחיר מישראל בתמורה למסירת מידע על גורלם.

מצרים חוזרת לתפקיד המתווך

מצרים חזרה להיות המתווך העיקרי בין ישראל לחמאס בנושא השבויים הישראלים כפי שהייתה ב "עסקת שליט" ב-2011.

בעקבות דבריו של יחיא סינוואר פנו גורמי הביטחון בישראל למודיעין המצרי כדי לברר מה מסתתר מאחורי דבריו על נכונותו "לעשות ויתורים חלקיים".

העיתון "אלערבי אלג'דיד" דיווח ב-5 באפריל כי ישראל התייעצה עם מצרים האם אפשר לחדש את המשא ומתן על עסקת חילופי שבויים בתמורה לציוד רפואי ומוצרי מזון שתעביר ישראל לרצועת עזה והאפשרות לשחרר כמה אסירים ביטחוניים מבוגרים ונשים מהכלא באופן כללי מבלי להתחייב ספיציפית לשחרר את האסירים הביטחוניים שחמאס מעוניין בשחרורם.

הגורמים שעימם שוחח העיתון העריכו באזניו כי קלושים הסיכויים לעסקת חילופי שבויים בעיתוי הנוכחי בגלל המצב הקשה (משבר הקורונה) וכי הצהרות יחיא סינוואר נועדו בבסיסן להשיג הקלות בכל הקשור לתנאי החיים ברצועת עזה.

בכיר חמאס יחיא מוסא אמר לאתר "אלח'ליג' און ליין" ב-4 באפריל כי יוזמתו של יחיא סינוואר בעניין עסקת חילופי השבויים באה כתוצאה מהמצב הקשה והמסובך בבתי הכלא בישראל והחשש שמגיפת הקורונה תדביק את האסירים.

קיים חשש כבד כי חמאס מנסה למלכד את ישראל ולהציגה כמי שאיננה מוכנה לעשות מחווה הומניטארית ולשחרר אסירים מבוגרים וחולים שחייהם בסכנה בגלל נגיף הקורונה מבלי שהוא מגמיש את דרישותיו,יחיא סינוואר מייצר "עמימות בונה" שאין בהכרח מאחוריה התגמשות בעמדותיו שיכולה לפרוץ את המבוי הסתום במשא ומתן, המצרים אינם תולים תקוות בדבריו של יחיא סינואר על נכונותו לעשות "ויתורים חלקיים" ורואים בכך משחקי מילים כדי שהוא יוכל למשוך באף את ישראל ולהשיג מזון וסיוע רפואי ממנה עבור רצועת עזה.

לכן, ההערכה היא שרק אם חמאס יהיה מוכן להתגמש בנושא התנאי המוקדם שהציב לגבי שחרור עצורי "עסקת שליט" ניתן יהיה להתקדם לקראת עסקה, ישראל צריכה לשמוע דברים ברורים מאוד בעניין הזה מהמתווך המצרי.

הקמת ממשלה חדשה בישראל, במיוחד אם תהייה זו ממשלת חירום, יכולה לסייע במתן תשובה חיובית וברורה לחמאס על נכונות להתקדם לקראת עסקת חילופי שבויים אם אכן הוא מוכן יהיה להגמיש את דרישותיו.

מוקדם מדי לגלות אופטימיות כל עוד העמדות של חמאס נותרו מעורפלות ולא ברור אם הוא מוכן לוותר על התנאי המוקדם שהציב לקידום העסקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close