התראות

ברקע מאבקים פנימיים – מאבקי הבחירות בחמאס

בחמאס נמשך תהליך הבחירות הפנימייות והוא אמור להגיע לשיאו בחודש מרץ שבו יבחר יו"ר הלשכה המדינית של התנועה • על התפקיד מתמודדים אסמעיל הניה הנאמן לאיראן וח'אלד משעל הנאמן לקטאר וטורקיה, התוצאות יקבעו אם מרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה או יעבור לחו"ל
שיתוף
מאבקי הבחירות בחמאס - איסמעיל הנייה וחלאד משעל
מאבקי הבחירות בחמאס - איסמעיל הנייה וחלאד משעל

עניינים

לפני כמה ימים פירסם בכיר חמאס ברצועת עזה, ד"ר ראזי חמד, מאמר ביקורת חריף על הליך הבחירות הפנימיות בתנועת חמאס. חמד טען במאמרו כי ההנהגה של חמאס נכשלה וכי הבחירות הפנימיות בתנועה מצמיחות מחדש רק הנהגות מסורתיות, כאלה הקשורות לאסכולת "האחים המוסלמים", ואינן מביאות להתחדשות.

מאמרו של ד"ר חמד פורסם בעיצומו של תהליך הבחירות הפנימיות, הנמשך כבר כמה חודשים ואמור להגיע לשיאו בחודש מרץ, שבו  יפורסם סופית מיהו יו"ר הלשכה המדינית של הארגון ומיהם החברים בה.

מדובר בתהליך חשאי של בחירות שמתקיים כל ארבע שנים בארבע זרועותיה של התנועה: רצועת עזה, הגדה המערבית, הפזורה הפלסטינית ובקרב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל.

הבחירות בחמאס: חלאד משעל
הבחירות בחמאס: חלאד משעל

על פי גורמים בחמאס, על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, שהוא ראש הפירמידה של התנועה, מתמודדים שלושה בכירים: אסמעיל הניה, ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי.

אסמעיל הניה משמש כראש הלשכה המדינית של חמאס בארבע השנים האחרונות והוא מעוניין בקדנציה נוספת. הניה נתמך על ידי איראן.

לפני כשנה  עזב אסמעיל הניה את רצועת עזה והתמקם בדוחא שבקטאר כדי לנהל משם את קמפיין הבחירות בעולם הערבי והאסלאמי שאמור להביא לבחירתו מחדש.

מולו מתמודד ח'אלד משעל, שנתמך על ידי קטאר וטורקיה. משעל שימש עד 2017 כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס במשך כ-20 שנה, הוא הפסיד בבחירות הפנימיות האחרונות את התפקיד לאסמעיל הניה ועכשיו הוא מבקש  לעשות קאמבק.

גם צאלח אלערורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית, מתמודד על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית, לאלעארורי יש כמה תפקידים: הוא משמש כאיש הקשר לאיראן ולחזבאללה, הוא ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה והאחראי מטעם חמאס לשיחות הפיוס עם תנועת פת"ח.

החבירות בחמאס: איסמעיל הנייה
הבחירות בחמאס: איסמעיל הנייה

בעוד אסמעיל הניה וצאלח אלעארורי מחוברים בעבותות לאיראן,ח'אלד משעל הסתכסך עם האיראנים ועם נשיא סוריה בשאר אסד על רקע מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, כתוצאה מכך הוא העביר את מפקדת חמאס מדמשק לדוחא בירת קטאר. הנתק של ח'אלד משעל מאיראן וסוריה נמשך עד היום.

על פי גורמים בחמאס, בשבועות האחרונים  החריף המאבק במסגרת הפריימריז בתנועה. צאלח אלעארורי הצטרף לח'אלד משעל והוא תומך בו במועמדותו בבחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית ואילו יחיא סינוואר, המפקד של רצועת עזה, הודיע על תמיכתו במועמדותו של אסמעיל הניה כראש הלשכה המדינית.

יש חשיבות רבה לשאלה במי תתמוך הזרוע הצבאית של התנועה. על פי גורמים בחמאס בבחירות הקודמות היא תמכה באסמעיל הניה , דבר שהביא לניצחונו, על פי הגורמים האלה, ח'אלד משעל הסתכסך במהלך מבצע "צוק איתן" עם הנהגת הזרוע הצבאית ברצועה, דבר שהביא למפלתו בבחירות.

סינוואר נחשב גם למפקד הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס בנוסף להיותו הבכיר מבחינה פוליטית ברצועה, הוא מנהל את הזרוע הצבאית ביחד עם מרוואן עיסא ומוחמד דף ויש לו השפעה גדולה על החלטותיה. נראה כי יחיא סינוואר החליט לתמוך במועמדותו של אסמעיל הניה, למרות המחלוקות החריפות ביניהם, לאחר שהגיע למסקנה כי עדיף לו ולאסמעיל הניה שמרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה ולא יחזור לקטאר, בסופו של דבר הוא עזתי וגם אסמעיל הניה הינו עזתי ולשניים יש קו מתון יותר מאשר לח'אלד משעל וצאלח אלעארורי והם תומכים בקיום הסכמי הרגיעה עם ישראל לאחר שנכשל פרוייקט "צעדות השיבה".

מתמודד נוסף בבחירות

מחלוקת חריפה בצמרת

סוכנות הידיעות הפלסטינית "אמד" דיווחה ב-6 בינואר מפי מקורות בתנועת חמאס ברצועת עזה כי צאלח אלעארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס והמפקד של הזרוע הצבאית שלה בגדה, פועל לשנות את המבנה הפיקודי של הזרוע הצבאית ולהעביר את את השליטה במנגנון שלה לחו"ל ולרצועת עזה.

על פי הדיווח, הוא החל להקים מטה שמורכב מפעילים מחו"ל ומרצועת עזה ללא פעילים מהגדה.

בקרב פעילי חמאס בגדה יש זעם רב, הם רואים בכך ניסיון למחטף בטרם הוכרעו תוצאות הבחירות הפנימיות, לדברי כמה פעילים, אלעארורי פעל בעורמה מבלי לעדכן את ראשי חמאס בגדה, כמו למשל השיח' חסן יוסף,דבר שפוגע באינטרסים של התנועה.

נראה כי המגמה של אלעארורי היא להתחיל ולהעביר את מרכז ההחלטות מהגדה לחו"ל, ברצועת עזה קשה לו יותר לעשות זאת מכיוון שיחיא סינוואר הוא דמות כריזמתית ודומיננטית והיא לא תאפשר לו דריסת רגל ברצועת עזה.

מאבקי הבחירות בחמאס - איסמעיל הנייה וחלאד משעל
מאבקי הבחירות בחמאס – איסמעיל הנייה וחלאד משעל

ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי רוצים להחזיר את השליטה בשטחי הגדה והרצועה להנהגת חמאס בחו"ל.

לדבר הזה יש גם השלכות על היחס של חמאס כלפי ישראל. ח'אלד משעל נחשב לקיצוני יותר מאסמעיל הניה ובתקופה שהיה יו"ר הלשכה המדינית של חמאס היו ברצועת עזה שלוש מלחמות של הארגון נגד ישראל: מבצע "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן".

מאבקי הכוחות בצמרת חמאס הינם בעיצומם, יחיא סינוואר מנסה להוביל ניצחון לקו שלו ושל אסמעיל הניה באמצעות עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל שתשחרר מאות מחבלים רוצחים ותיתן קרדיט גדול להנהגה ברצועת עזה אך המו"מ עם ישראל נתון במבוי סתום.

הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה עדיין לא קבעה את עמדתה, היא מקבלת את המימון שלה מאיראן וסביר להניח שתנהג על פי בקשת טהרן שמעוניינת שאסמעיל הניה ימשיך בתפקידו. גם קטאר וטורקיה בוחשות בקדירה לטובת ח'אלד משעל ומבטיחות הון עתק לזרוע הצבאית כדי שתתמוך בו.

התמונה תתבהר בעוד כחודשיים וגורמים בחמאס טוענים כי המאבקים בצמרת התנועה רק החלו.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close