התראות

בעזרת הגז: אלג'יריה במאבק נגד אירופה והמערב

שיתוף
Flags of Morocco (left) and Algeria (right) (Yuriy Boyko/Shutterstock)
Flags of Morocco (left) and Algeria (right) (Yuriy Boyko/Shutterstock)

עניינים

מאז נפילתו של נשיא אלג'יריה האחרון, עבדול עזיז בוטיפליקה, ב-2019 ,  חלה הקצנה בקרב מדיניות החוץ והביטחון של המדינה, שמתבטאת בגישתה לשכנותיה במזרח התיכון , צרפת ואירופה.

ההתפתחות הדרמטית ביותר באזור היית ההחלטה של אלג'יריה לעצור העברה של גז לספרד ולפורטוגל דרך צינור הגז של המגראב-אירופה שחוצה את מרוקו. חודשים קודם לכן, אלג'יריה ניתקה את יחסיה הדיפלומטים עם מרוקו.

באלג'יריה ראו דמיון בין הצעד הזה לבין צעדיה של רוסיה ליצוא הגז לאירופה., דבר שהוביל למחסור ולעלית מחירים עם תחילת החורף. רוסיה משמשת כמקור אדיר לאספקת גז בעולם, אולם אלג'יריה נמצאת ברשימת חמשת יצרניות הגז הטבעי בעולם. חשוב לציין כי אלג'יריה קצצה בייצוא הגז שלה בעבר במטרה להגדיל את הרווחים שלה מאירופה למעל 30 סנט ליחידה, כך לפי שר האנרגיה של אלג'יר, מוחמד ארקעב.

למעשה, ממשלה אלג'יריה לא הורידה את כמות הגז אותו היא מפיקה – היא הדירה את מרוקו והחריפה את המתיחות בצפון אפריקה כתוצאה מכך.

Algeria pipelines map showing pipelines across the Mediterranean Sea and the Sahara, the Trans-Saharan, Maghreb–Europe via Morocco (in yellow), Medgaz, Galsi, Trans-Mediterranean, and Greenstream. (Wikimedia)
Algeria pipelines map showing pipelines across the Mediterranean Sea and the Sahara, the Trans-Saharan, Maghreb–Europe via Morocco (in yellow), Medgaz, Galsi, Trans-Mediterranean, and Greenstream. (Wikimedia)

ההסלמה המואצת של אלג'יריה

את תחילת המשבר הנוכחי בין שתי מדינות המאגרב ניתן לציין בשנת 2018 בשל תמיכתה של אלג'יריה בכוחות המורדים במערב הסהרה שאיימו על הכוחות המרוקאים. באותה עת חשפה מרוקו כי אלג'יריה מסייעת ללוחמי הפוליסריו במערב הסהרה במאבקם נגד צבא מרוקו, ומאפשרת לאיראן , דרך השגרירות המקומית , לחמש, לממן ולאמן את הכוחות המורדים של הפולסריו. איראן השתמשה בחיזבאללה לצורך המצבע הזה בשל המכנה המשותף של השפה – ערבית, זאת בעוד הכוחות המיוחדים דיברו פרסית, אותה לא הבינו לוחמי הפולסריו.

באותו זמן לאחר שמרוקו אזהירה את איראן מודעת להתערבות שלה, רבאט ניתקה את יחסיה הדיפלומטים עם ממשלת איראן.

האלג'ירים שבו והאשימו את ישראל ו"מדינה צפון אפריקאית" סייעו לתנועה דובר ברברית בצפון אלג'יריה, הידועה בשם "קבליה" , אשר פועלת למען הגדרה עצמית של האוכלוסייה שלה ולהפרדות מאלג'יריה.

לבסוף, אלג'יריה חסמה את המרחב האווירי שלה למטוסים צרפתים, אשר מובילים את המאבק במלחמת האזרחים במאלי, שם רוסיה וטורקיה מעורבות בחימוש הכוחות. במלחמה במאלי, פועלים כוחות ג'יאהדסטים הנאמנים לאל קעידה של אזור המגראב (AQIM) , בצפון ובדרום פועלים כוחות דאעש. מניעת היכולת של בעלות הברית לפעול אווירית מהמרחב של אלג'יריה מחזק את הקבוצות הג'יהאדיסטיות בסהאל, וחותר תחת המערב.

העמדה הקשוחה של אלג'יריה בענייני האזור משפיעה גם על השדה המדיני. מועצת הביטחון של האו"ם אימצה את החלטה 2602 באוקטובר 2021, אשר קראה להפגת המתיחות בין לאלג'יריה, מרוקו והפולסריו במטרה להתקדם "פתרון פוליטי הדדי" שיתבסס על פשרה.

אלג'יריה באופן חד צדדי דחתה את ההחלטה ופעלה באופן מוחלט בניגוד לקריאה של מועצת הביטחון. חשוב לציין כיה או"ם לא דרש מהצדדים לאמץ פתרון כלשהו שישפיע על המו"מ העתידי. אבל אפילו ההצעות שהועלו במו"מ לא היו מקובלות על מדיניות החוץ הקיצונית של אלג'יריה.

 

תקדימים

במבט לאחור על ההיסטוריה של אלג'יריה, ההתנהלות שלה לא צריכה להתקבל בהפתעה. אלג'יריה השיגה את עצמאותה ב- 1962. בתוך כשנה, קובה, תחת פידל קסטרו, פרס כוחות במדינה לבקשת נשיא אלג'יריה, מוחמד אחמד בין בלה. בדו"ח של ה-CIA מיוני 1965, נכתב כי "קובה מצטיירת כתומכת הגדולה ביותר של התנועה הלאומית המהפכנית", בעיקר צ'ה גווארה, לאלג'יריה ומספר מדינות באפריקה. בקצרה, האליטות של שתי המדינות, חלקו את אותה אידאולוגיה בשיא המלחמה הקרה.

כשהמתיחות התגברה מול מרוקו, ברה"מ גיבתה את אלג'יריה. ברוב השנים לאחר מכן, אלג'יריה מקמה עצמה במחנה הפרו סובייטי. בשנות ה-70, ברה"מ השתמש את נמליה של אלג'יריה (אורן, אלג'יריה וענבה) לסייע ולקיים נוכחות ימית במימי הים התיכון. במקביל מרוקו אירחה בסיסים ימים של ארה"ב, ושני בסיסי מפציצים אסטרטגים (SAC), ובסיס נוסף בנסואר.

כמו כן היה בסיס ימי –אווירי ממוקם במפרץ Lyautey. לאורך הרי האטלס, הוקם בסיס התרעה אווירית. תשתית תקשורת ימית הותקנה בין שני הבסיסים. במקביל, בזמן שאלג'יריה משייכת עצמה לגוש הסובייטי, מרוקו הייתה בעלת ברית של ארה"ב השייכת למערך הצפון אפריקאי של ארה"ב. כיום אלג'יריה משקמת את צבאה ורוכשת נשק רוסי, מטוסים וצי מתוצרת סין הכוללת פריגאטות וקורבטות, תחת בניה. חשוב לציין כי סין מבקש להפוך למעצמה המשפיעה באפריקה בשנים הקרובות.

מסקנות

הייתה זו אירוניה עצומה בין מה שקורה עם אלג'יריה במאבקה מול מרוקו. המהפכה האלג'ירית, שבשנת 1962 צמחה מקשריה עם קובה המהפכנית, ומארחת עת את האיראנים וסייעה למעשה לכוחות הג'יהאד בשטחי שכנותיה. דחייתה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2602 סייעה לקיים את הסכסוך סביב מה שהיה מכונה בעבר סהרה המערבית.

מה אלג'יריה ביקשה להשיג בצעדים הכלכליים אל מול אירופה ולהשתמש בגז כנשק? בשנים האחרונות, אלג'יריה סובלת מתבוסה דיפלומטית אחת אחר השנייה. מרוקו מצליחה לנצח אותה בשדה של מועצת הביטחון. בשנת 2017, הדיפלומטיה של מרוקו הצליחה להשיב את המדינה אל חייק מדינות איחוד אפריקה לאחר32 שנים והארגון הצהיר על תמיכתו בדרישות של מרוקו בסהרה. בשנת 2020, ארה"ב הכירה בריבונות של מרוקו במערב סהרה כחלק מעסקת החבילה של שלום עם ישראל ומדינות ערב נוספות.

ללא ספק, האלג'ירים מבקשים לשנות את ההצלחות הללו. לא ניתן לשלול כי אלג'יריה מבקשת לבצע את הצעדים נגד הא"א ולשנות את הגישה של אירופה למרוקו באמצעות לחץ אספקת הגז, זאת בדומה לאמברגו הנפט בשנת 1973 של מדינות ערב, שהשתמשו בנפט ככלי פוליטי. בנוסף, ההנהגה האלג'ירית סובלת מחוסר לגיטימציה פנימית. הפניית הלהבות למאבק במערב סהרה, אולי יאפשר חיזוק להנהגה הנוכחית.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close