ממשל ביידן ממשיך במאמציו להניע מחדש את המגעים עם איראן לקראת חזרתו למסגרת הסכם הגרעין, כפי שהבטיח במהלך מסע הבחירות שלו ובימיו הראשונים בבית הלבן.
את המהלך, שכנראה החל כבר במהלך כהונתו של הנשיא טראמפ, מוביל, משרד החוץ האמריקני. ובמוקדו, הצהרה משותפת שפרסמו שה"ח האמריקני, אנתוני בליקן, ועמיתיו מצרפת, גרמניה ובריטניה, בה הודיעה ארצות הברית על נכונותה "לחזור לדיפלומטיה עם איראן ולחדש את הדיאלוג האמין והעמוק בין ה- EU3לבין ארצות הברית ולהמשיך בהתייעצויות כולל עם רוסיה וסין".
בהודעה שבו והכריזו הצדדים על מטרתם המשותפת לחזרתה של איראן לציות מלא להתחייבויותיה בהסכם הגרעין ושה"ח האמריקני בלינקן אמר ש"אם איראן תחזור לציות מלא ארצות הברית תעשה זאת גם והיא מוכנה להיכנס למו"מ עם איראן למטרה זו .
איראן מצידה הזדרזה לדחות ההודעה והדגישה כי הסדר צריך להיות הפוך.
בהודעה המשותפת שפרסמו שה"ח של ארה"ב וה EU-3 הוזכרה סוגיית הפרת זכויות האדם באיראן, שבדרך כלל האיחוד האירופי נמנע מהעלאתן בשיחות מול איראן, יתכן כי בלחצו של ארה"ב ומדיניות "הכיול מחדש" של ממשל ביידן.
בד בבד עם פרסום ההודעה קיים (18 פבר') משרד החוץ האמריקני תדרוך עם שני בכירים במשרד ששפכו אור על המהלך שתכליתו "להחזיר את איראן ואת ארה"ב למסגרת הציות להסכם הגרעין ולנצלו לדון בעסקה ארוכת טווח וחזקה יותר וכן לדון במספר סוגיות אזוריות מדאיגות אנו ושותפנו באזור (מזה"ת) חולקים".
בתדרוך נכתב כי לאור ההצהרה המשותפת, האחראי על מדיניות החוץ של האיחוד יפעל לכינוס פגישה בהשתתפות ה 1+P5 (חמש החברות הקבועות במועבי"ט וגרמניה) ואיראן לדון בדרכים לקדם את הסכם הגרעין. ארה"ב הודיעה כי אם תוזמן היא תשתתף בה "כדי לחזור לנקודה לה התחייב הנשיא ביידן לפני שנים".
בניסיון לנקוט בצעדי אמון מול איראן, צוין בתדרוך, כי המשלחת האמריקנית באו"ם העבירה מכתב לנציג בריטניה, המשמש היו"ר התורן של מועצת הביטחון, בו הוא הופך את החלטת ממשל טראמפ להטיל על איראן סנקציות בגין הפרותיה את הסכם הגרעין (snapback) "בעשותה כן ארה"ב מאשרת שהחלטה מועבי"ט 2231 תקפה במלואה". בנוסף, הודיעה שגרירות ארה"ב באו"ם למשלחת האיראנית שהיא מסירה את מגבלות התנועה על הדיפלומטים האיראנים שהטיל ממשל טראמפ "כדי לחזק את יכולתנו לעבוד עם בעלות בריתנו במועצת הביטחון כדי לטפל בצורה טובה יותר בתוכנית הגרעין של איראן ופעולות אחרות שלה הגורמות לחוסר יציבות".
ח'אמנהאי : "רק לאיראן שמורה הזכות להציב תנאים כלפי הסכם הגרעין"
בעקבות המהלך הדיפלומטי בחסות מדינות אירופה נותרה איראן בעמדתה לפיה התנאי לחזרה לציות במסגרת הסכם הגרעין וביטול הצעדים שנקטה עד כה הוא הסרתן המידית – ללא תנאי- של כל הסנקציות.
מערכת ההסברה והדיפלומטיה של איראן נוקטת קו עקבי ומתואם עם הנחיות המנהיג. באתר המנהיג פורסם מעין "מאמר מערכת" תחת הכותרת "זכותה של איראן ההיגיון מאחורי עמדתו של האמאם ח'אמנהאי כלפי ארה"ב", ובו נסקרו עיקרי עמדותיו כלפי נושא הגרעין בין היתר נקבע כי "רק לאיראן שמורה הזכות להציב תנאים כלפי הסכם הגרעין" והן נגזרות מההפרות החוזרות ונשנות של ארה"ב את הסכם הגרעין.
בפתח המאמר נכתב כי הוא סוקר את "ההיסטוריה של גישתה המניפולטיבית והלא-הוגנת של ארה"ב כלפי איראן עוד מלפני המהפכה ועד ימינו". המאמר נחתם בסיכום לפיו כל הממשלים האמריקנים לאורך השנים ניסו לחתור תחת עצמאותה וחירותה של איראן ולפגוע בריבונותה. זאת, כדי להפכה למדינה חלשה ותלותית בשרות האינטרסים האמריקניים וכדי לחמוד ולנצל את משאביה.
"מסיבה זו ארה"ב הפרה באופן חד-צדדי את כל חובותיה התחייבויותיה בכל ההסכמים שחתמה עם איראן והותירה מאחוריה מורשת של חמדנות ובוגדנות. בהתבסס על הניתוח במאמר הרציונל מאחורי עמדת מנהיג איראן היא כי"רק לאיראן שמורה הזכות להציב תנאים כלפי הסכם הגרעין" , נכתב.
התחייבות . פעולה. פגישה
שה"ח האיראני ט'ריף צייץ בעקבות פרסום ההודעה המשותפת כי "ארה"ב הודתה כי לטענותיו של שה"ח פומפאו לגבי החלטה 2231 לא היה כל תוקף חוקי…כדי להגיע לציות להחלטה 2231 (על) ארה"ב להסיר ללא תנאי ובאופן יעיל ומעשי את כל הסנקציות שהטילה, הטילה מחדש ומתגה מחדש על ידי טראמפ, או אז באופן מיידי תחזור בה איראן מכל הצעדים שנקטה" .
US acknowledged Pompeo's claims re Res. 2231 had no legal validity.
We agree.
In compliance w/ 2231:
US unconditionally & effectively lift all sanctions imposed, re-imposed or re-labeled by Trump.
We will then immediately reverse all remedial measures.
Simple: #CommitActMeet
— Javad Zarif (@JZarif) February 19, 2021
בציוץ קודם קבע ט'ריף, כי במקום להטיל את האחריות על איראן על מדינות אירופה והEU3- לדבוק בהתחייבויותיהן ולדרוש לשים קץ למורשת טראמפ של טרור כלכלי נגד איראן. הצעדים בהם נקטנו היו בתגובה להפרות ההתחייבויות מצד מדינות אירופה והEU3-. תסירו את הסיבה אם אתן חוששת מהשלכותיה. אנו נגיב על פעולה בפעולה" .
Instead of sophistry & putting onus on Iran, E3/EU must abide by own commitments & demand an end to Trump's legacy of #EconomicTerrorism against Iran
Our remedial measures are a response to US/E3 violations. Remove the cause if you fear the effect
We'll follow ACTION w/ action.
— Javad Zarif (@JZarif) February 18, 2021
דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח'טיבזאדה, אמר "זכרו בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין אין 1 +P5 יש רק 1 +4 , היה זה טראמפ שעזב את החדר וניסה לפוצץ אותו. מחוות זה נחמד אך כדי לשוב ולהחיות את ה1 +P5 חובה על ארצות הברית להסיר את הסנקציות ואנו נגיב בהתאם לרצף הנכון שהפך להשתאג איראני הוא CommitActMeet# התחייב (להסיר הסנקציות), פעל (להסרתן הלכה למעשה) היפגש (עם איראן לחידוש המחויבות להסכם הגרעין).
ברוח דומה אמר שגריר איראן באו"ם, מג'יד תח'ת רואנצ'י (Majid Takht Ravanchi), בראיון לאתר מנהיג איראן, כדי לתת משנה תוקף לדבריו כי "אפילו אם סנקציה אחת לא תוסר, הרי שחזרה למסגרת הסכם הגרעין ממנו פרש הנשיא טראמפ תהיה חסרת כל תועלת…אין להסתפק ב'אני מוכן לחזור להסכם הגרעין' והסנקציות יישארו על כנן ולא יוסרו הלכה למעשה, יהיה זה חסר ערך, איננו יכולים להסתפק בחתימה על מכתב אם אין היא מלווה בתהליך שהפעולה אכן בוצעה…זה חסר ערך" .
תח'ת רואנצ'י, הוסיף, "לדוגמא אם יוכרז כי הסנקציות על סקטור הנפט יוסרו יש לספק לכך ערובה, כדי שלא תהיה בעיה למכור נפט וקונים יוכלו בקלות להעביר כסף לאיראן דרך מערכת הבנקאות הבינלאומית (SWIFT)". השגריר שב ומתח ביקורת על מדינות אירופה "שאמרו לנו להמתין, והבטיחו פיצויי, אך הן כשלו אפילו במילוי ההתחייבויות שלהן". הוא שב וחזר אל דברי מנהיג איראן לפיהם איראן תשב לכבד את הסכם הגרעין רק אם ארה"ב תסיר את כל הסנקציות מעל איראן והיא תוודה שאכן הן הוסרו. ההסברה האיראנית באנגלית הובילה מסר דומה – ובמרכזו – הסרת הסנקציות קודמת לכל .
צפויה שנה פרסית טובה יותר
דובר ממשלת איראן, עלי רביעי, הגדיר במאמר בעיתון "איראן" את הצעדים שנקט הממשל האמריקני- הסרת הגבלות והמכתב למועבי"ט על ביטול הSNAPBACK- "מעטים ולא מספקים" בכל הקשור לגילוי רצון טוב מצד ארה"ב ו"אין בהם כדי לספק את העם האיראני שסבל מהטרור הכלכלי של טראמפ".
הוא קרא להסרתן המידית של הסנקציות. לדבריו, תמיכתו של המנהיג לאורך כל שנות הסנקציות הקשות, ממשלת איראן צדקה בהערכתה, כי לארצות הברית אין אופציה אחרת אלא לחזור לשולחן המו"מ.
רביעי סבור כי המהלך הדיפלומטי יצליח בסופו של דבר, אך הוסיף כי הממשלה עדין מחויבת ליישם את החלטה להפסיק השבוע את שיתוף הפעולה עם הפקחים במסגרת "הפרוטוקול הנוסף" וכי הדבר לא אמור לפגוע במאמץ הדיפלומטי ולאיראן אף שמורה הזכות לנקוט בו.
רביעי הוסיף, כי אמנם איראן נצבת על פרשת דרכים ובאחת משעותיה הקשות ביותר, אך הוא סבור שלקראת השנה האיראנית החדשה (21 מרץ) "האווירה הכלכלית והבריאותית" תשתפר במידה רבה נוכח הצלחתה של איראן להתמודד עם אתגרי הסנקציות והקורונה .
ארגז הכלים האיראני
בתוך כך ממשיכה איראן לאחוז במספר מנופי לחץ נוספים מול הממשל האמריקני. השבוע (23 פבר') היא אמורה לממש את איומה להפסיק את פעילות פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית באיראן בחלק ממתקני הגרעין במסגרת "הפרוטוקול הנוסף" המאפשרת ביקורי פתע במתקני גרעין.
צעד המהווה הפרת נוספת של הסכם הגרעין. סוגיה זו אמורה לעמוד במרכז ביקורו הנוכחי של רפאל גרוסי מנכ"ל סבא"א באיראן. גרוסי נפגש (21 פבר') עם עלי אכבר צאלחי, יו"ר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, במטה הארגון בטהראן ועם דובר הועדה בהרוז כמאלונדי (Behrouz Kamalvandi). באיראן שוהה גם נציגה לסבא"א כאט'ם ע'ריבאבאדי (Kazem Gharibabadi).
זהו ביקורו השני של גרוסי באיראן, שאמר טרם הגעתו, כי הוא מקווה למצוא פיתרון לבעיית הפיקוח "במסגרת החוק האיראני" . סוגיית המשך הפיקוח באיראן במסגרת "פרוטוקול הנוסף" עתידה מכל מקום לעמוד במוקד מאמץ דיפלומטי של מדינות אירופה וסבא"א מול איראן בחלון הזמנים הצר שעוד נותר על למימוש ההחלטה כדי לנסות לא להוסיף עוד מכשולים על דרך המשא ומתן.
בינתיים טורחים דוברים איראנים שונים להבהיר, כי הפסקת יישום הפרוטוקול הנוסף אינה רומזת, כי איראן פורשת מהסכם הגרעין ולפי שעה היא חזרה בה מאיומה להפסיק כליל את פעילות הפקחים במסגרת "הפרוטוקול הנוסף" והשאירה בכך את חלון ההזדמנויות הדיפלומטי פתוח.
מנכ"ל סבא"א אשר בעקבות שיחותיו באיראן, הודיע כי לפקחיו תהיה החל מה-23 פבר' "פחות גישה" לאתרי הגרעין , אך הם יוכלו עדין לנטר אתרי ייצור מרכזיים לייצור חומרים גרעיניים. שה"ח האיראני אמר כי חלק ממצלמות המעקב המשדרות באופן רציף בחלק מהאתרים ינותקו .
איראן פועלת להגביר את הלחץ על ארצות הברית גם בערוצים אחרים באמצעות הארגונים הנתונים למרותה. בעיראק – נמשך ירי הרקטות לעבר אינטרסים צבאיים של ארצות הברית בעיראק. ב- 20 פברואר נורו רקטות גם לעבר בסיס האוויר בלד (Balad) ,במחוז צלאח אלדין, צפונית לבגדאד, בה פועלים חברות קבלן ביטחוניות אמריקניות המעניקות סיוע לח"א העיראקי.
קודם לכן שיגרה מיליציה שיעית פרו איראנית " סאריא אוליא אלדם" רקטות על שדה התעופה בארביל שכתוצאה ממנו נהרג אדם אחד, מספר חיילי קואליציה ונגרם נזק כבד למבנים. יודגש, כי לאורך כמעט כל התדרוכים שהעניקו בכירי משרד החוץ האמריקני סביב המהלכים לחזרת ארה"ב למסגרת הסכם הגרעין הם נמנעו מלהפנות אצבע מאשימה לעבר איראן וכלל המעיטו להתייחס לסוגיה בניסיון לא לפגום במהלך.
עם זאת כלי תקשורת רבים בארה"ב מתחו ביקורת על שתיקת הממשל נוכח המשך ההתקפות של מיליציות פרו איראניות נגד אינטרסים אמריקניים בעיראק. במקביל, בתימן, ולאחר שהממשל האמריקני, הוציא את החו'תים מרשימת הטרור, ממשיכים אלה בהתקפות טילים ומל"טים תוקפים על שדות תעופה בסעודיה ובמתקפה שהם מנהלים על אזור מארב בתימן, לקראת השתלטות על האזור .
דיפלומטיית הצללים של ט'ריף בוושינגטון
ממשל ביידן נחוש לקדם את הצטרפותו מחדש למסגרת הסכם הגרעין וככל הנראה כבר מנהל מול איראן מגעים בערוצים חשאיים. לעניין זה דווח ב"וושינגטון טיימס" כי בספטמבר 2019 במהלך ביקורו של שה"ח האיראני בניו יורק לרגל כינוס העצרת הכללית של האו"ם, הוא נפגש עם רוברט מאלי (Robert Malley), אז ששמש כיועצו של אובמה לענייני המזה"ת וכיום מכהן כשליח המיוחד של משרד החוץ לענייני איראן, בניסיון, לכאורה, לחתור תחת מאמציו של הנשיא טראמפ בנושא איראן ולהכשיר את הקרקע לחידוש הקשרים לאחר סיום כהונתו.
גורמי מודיעין בכירים המצוטטים בכתבה דיווחו כי הערוץ אפשר למשטר האיראני לעקוף את ממשל טראמפ ולעבוד ישירות עם ותיקי ממשל אובמה, בהם תלתה איראן תקוות וקיוותה כי ישובו במהרה למוקדי הכוח בוושינגטון. לבד ממאלי, ט'איף נפגש גם עם ג'ון קרי וארנסט מוניז, שה"ח והאנרגיה בהתאמה בתקופת אובמה, שמלאו תפקיד פעיל בדרך לחתימת הסכם הגרעין. ט'ריף קיים פגישות בארה"ב במהלך 2017-2019 עד לביטול אשרת הכניסה שלו לארה"ב. רוברט מאלי ובכירים במשה"ח של ממשל ביידן סרבו להגיב לכתבה.
עוד דווח ב"וושינגטון טיימס" כי בכירים בקהילת המודיעין אמרו כי ט'ריף נהנה מרשת "השפעה עצומה בקרב קבוצה מגובשת (של ליברלים) בארה"ב הדוחקים בממשל לאמץ גישה נאותה יותר כלפי איראן". כמו גם בקרב מכוני מחקר וקבוצות לובי רבים בארצות הברית להם הייתה גישה ישירה לבית הלבן בתקופת אובמה. כל אלה אפשרו לט'ריף להדהד את מסריו בקרב דעת הקהל האמריקנית ובקרב חוגי שמאל בארה"ב.
בכיר לשעבר בממשל אף תאר את הרשת דרכה פעל ט'ריף “the bat signal” וכללה פרופסורים האוחזים בדעות שמאל, חוקרים במכוני מחקר וחוגים נוספים בארה"ב שדברו בגישה פחות מתעמתת עם איראן. אחד מארגונים אלה הוא National Iranian American Council (NIAC) המפעיל לובי בוושינגטון כדי לקדם גישה דיפלומטית מרוככת כלפי איראן והא אף קדם בברכה את מיניו של רוברט מאלי לתפקידו. הארגון מכונה לעיתים "איפא"ק האיראני" והגדיר את חיסול קאסם סלימאני "פעולת טרור בינ"ל".
מה הלאה ?
פומבית, דובר מטעם משה"ח אמר כי עדין לא יודע מתי, היכן ובאיזה דרג תתקיים הפגישה בתיווך אירופי, אך הוסיף כי רוברט מאלי השליח המיוחד לענייני איראן ישתתף בה.
מכל מקום דוברים אמריקנים ואירופים הביע ותקווה שאיראן לא תמשיך לנקוט בצעדים, דוגמת הסרת הפיקוח במסגרת הפרוטוקול הנוסף, כדי שניתן יהיה להתקדם במו"מ. הם חזרו על עמדת הנשיא ביידן לפיה "ארה"ב לא צריכה לנקוט בצעדים כלשהם כדי לקבל כרטיס כניסה למו"מ עם איראן". הוא אמר כי הויתורים (עליהם מתחו גורמים רפובליקנים ביקורת חריפה) אותה נקטה ארה"ב – המכתב לאו"ם בנושא הסנקציות וביטול הגבלות התנועה- נועדו למנוע את בידודה של ארה"ב והגדיר אותם "ויתורים למען השכל הישר" .
הסכם הגרעין חלק ממאבק היסטורי בארה"ב ובמערב
בסיכומו של דבר נראה כי נחישותה של ארה"ב לקדם, בשושבינות אירופאית, את חזרתה למסגרת המו"מ ולהסכם הגרעין, תוביל, לפשרה נוספת מול איראן המגלה נחישות ונמצאת בעיצומה של מתקפה דיפלומטית וצבאית למחצה על ארה"ב באמצעות גורמי הטרור הנתונים למרותה.
יודגש, כי איראן, בניגוד לארה"ב, רואה בהתנהלות סביב הסכם הגרעין, חלק שהופך להיות מרכזי יותר ויותר, ממאבקה ההיסטורי בארה"ב בפרט ובמערב בכלל. זאת בניגוד לעמדת ארה"ב והמערב הרוצות "לסגור" את התיק ולקנות שקט לכמה שנים.
עבור איראן, כפי שמשתקף מהצהרות ההנהגה הדתית-פוליטית-צבאית שלה, ששבה והתגבשה תחת שנות "המקסימום לחץ", מרחב התמרון לוויתורים משמעותיים מצומצם מאד עד לא קיים והיא ממנפת היטב את "עוולות ממשל טראמפ" לשיטתה ורואה בממשל ביידן ומדיניות "הכיול מחדש" שלו הזדמנות לשוב ולתפוס את מקומה במרחב האזורי והבינ"ל, תוך הסתייעות בכלי המשחק האמריקנים הישנים מתקופת אובמה, אותם לא זנחה גם במהלך תקופת נשיאותו של איראן.
תפיסת הזמן האיראנית שונה מבחינתה היא שרדה עוד ממשל אמריקני, אמנם בתנאים קשים ובמחיר גבוה מאד, אך היא שרדה. הישרדות זו, והתנאים הנוחים יותר מבחינתה, בממשלך הנוכחי, הם המכתיבים את מדיניותה.
יתכן, כי הפתרון לדרישות המראה שמציבות ארה"ב ואיראן יהיה במהלך מסונכרן של הודעות משותפות, אך נראה כי תהיה זו ארצות הברית שתיכנע בסופו של דבר לדרישות האיראניות להסרת הסנקציות, הדרישה האיראנית המרכזית והדוחקת ביותר נוכח המצב הכלכלי הירוד באיראן.
לאיראן מרחב תמרון מדיני רב יותר מזה של ארצות הברית. האחרונה נתונה בלחץ, נוכח הבטחות ביידן, לחזור למסגרת הסכם הגרעין, לוחות הזמנים המתקצרים לאפשרות "פריצה" איראנית לגרעין, הביקורת הגוברת בתוך ארה"ב על העלמת העין האמריקנית מהמשך הפיגועים בעיראק והגברת המאמץ של החות'ים בתימן לפגוע בסעודיה ולשנות את תמונת המערכה בתימן וכן ביקורת גוברת במדינות ערב הסוניות על מדיניות "הכיול מחדש" כלפיהן ועל המהלכים האמריקניים מול איראן ללא תאום עימן.
