התראות

בכיר איראני חושף את מעורבות סולימאני הן במינוים והן בשיחות הגרעין בעומאן

משה"ח בראשותו של עבדאללהיאן מקדם את פעילות כח קדס בזירות השונות • נחשפת לראשונה הודה מטעם בכירים באיראן למעורבות איראנית בלוב
שיתוף
קאסם סולימאני, עלי אכבר צאלחי וחסין אמיר-עבדאללהיאן, תמונה: עיתון ח'וראסאן, 1.1.2022
קאסם סולימאני, עלי אכבר צאלחי וחסין אמיר-עבדאללהיאן, תמונה: עיתון ח'וראסאן, 1.1.2022

עניינים

עלי אכבר צאלחי, שר החוץ וראש הארגון לאנרגיה האטומית לשעבר של איראן, אומר לראשונה בגלוי כי כוח קדס של משמרות המהפכה החיש סיוע רפואי ל"מהפכנים" בלוב, וקאסם סולימאני ואף התערב במינוי שגרירים בלוב ותוניסיה, אך גם תמך בשיחות החשאיות שהתקיימו בזמנו בין איראן לארה"ב.

צאלחי, בראיון[1] ליום השנה השני להתנקשות בחייו של  קאסם סולימאני, אמר לעיתון איראני כי בשנת 2011 בעת נשיאותו של מחמוד אחמדינג'אד, כאשר הוא נשא בתפקיד שר החוץ, נסע ללוב זמן קצר לאחר נפילתו של מועמר ק'דאפי והנסיעה התקיימה לאחר התייעצות עם סלימאני.

צאלחי אמר בראיון לעיתון ח'ראסאן שפורסם ב-1.1.2022 כי בביקורו בלוב ראה כי כוח קדס מסייע ל"מהפכנים פצועים" במהלך מלחמת האזרחים "ראיתי שהחברים שלנו  בכח קדס החישו סיוע והקימו שירותים למהפכנים כדי לספק להם תותחים. צאלחי לא פירט כי אילו קבוצות של "המהפכנים הלוביים" זכו לסיוע הרפואי של איראן.

עמוד ראשון של העיתון ח'וראסאן: "דברים שלא נאמרו עד כה" על קאסם סלימאני, מפיו בכיר איראני לשעבר, 1.1.2022
עמוד ראשון של העיתון ח'וראסאן: "דברים שלא נאמרו עד כה" על קאסם סלימאני, מפיו בכיר איראני לשעבר, 1.1.2022

עוד הוסיף עוד כי למרות שהוא נשא באותן השנים בתפקיד שר החוץ, המינויים של שגרירי איראן בלוב ותוניסיה נעשו תוך כדי התייעצות, תיאום ופגישות בינו לבין עם ק'אסם סולימאני.

לדבריו, מינויו של פימאן ג'בלי לתפקיד שגריר איראן בתוניסיה וחוסין אכברי לשגריר בלוב היו מתוך "הסכמה" עם סולימאני. (פימאן ג'בלי התמנה זמן קצר לאחר עלייתו של אבראהים ראיסי לתפקיד נשיא, לתפקיד יו"ר רשות השידור של איראן וחסין אכברי נושא עתה בתפקיד ראש "המטה המרכזי של פלסטין").

עלי אכבר צאלחי  אמר עוד בראיון כי למרות תפקידו המכריע שמלא קאסם סלימאני במעורבות  הצבאית והמדינית של איראן בסוריה , הביעו לא אזרחים פשוטים אלא גם  "רבים מקרב אנשי המשטר באיראן" התנגדות למעורבות זו  והעלו שאלות מדוע איראן צריכה להיות מעורבת בסוריה ו"מה לנו ולסוריה?".

צאלחי הדגיש  כי למרות התנגדות זו, סולימאני הצליח לקדם את מדיניות המעורבות האיראנית  בסוריה תוך שהוא מסתמך על הנחיותיו והגיבוי של מנהיג איראן, ח'אמנהאי. לדבריו, ח'אמנהאי היה "התומך העיקרי" בהמשך נוכחות איראן  ומעורבותה בסוריה ולמפקד כוח קדס "היה קשה"  לקדם מדיניות זו ללא תמיכתו ועידודו של ח'אמנהאי. .

צאלחי הוסיף כי סלימאני נהג "להתלונן" על התנגדות של פוליטיקאים בתוך איראן לפעילותו ולנוכחות איראן בסוריה ותהה מדוע אין הם מבינים את הסיבות לכך. אשר למעורבות סלימאני בעיראק אמר צאלחי, כי "רוב העיראקיים שהגיעו לתפקידים בכירים לאחר נפילתו של צדאם חסין, נמנו עם  חבריו של סלימאני וניהלו קשרים קרובים עמו".

צאלחי ציין כי סלימאני תמך בשיחות החשאיות, שקיים בשנות 2011 ו-2012 בעומאן עם בכירים אמריקאיים בממשלו של ברק אובמה (ג'ייקוב "ג'ייק" סאליבן, כיום יועצו לביטחון לאומי של הנשיא ביידן וביל ברנס, יו"ר ה-CIA)  להכשרת הקרקע להסכם הגרעין. צאלחי הוסיף, כי ביקש את סיועו של סולימאני בקידום השיחות ובהשגת הסכם עם אמריקאים כדי שמתנגדים רבים (השמרנים) בתוך המשטר האיראני לא ימנעו את המשך והצלחת השיחות.

דבריו, של צאלח על עומק מעורבותו של קאסם סלימאני בתהליכי קבלת החלטות מרכזיים ורגישים באיראן בתחום החוץ והגרעין,  מתכתבים עם הראיון[2] (תחילת 2021) החושפני (שהודלף) של שה"ח לשעבר זריף באותו נושא. בראיון חושף זריף,  כי התערבותו והלחצים התמידיים שהפעיל, גרמו לכך שמדיניות החוץ האיראנית (כולל מול רוסיה)  תמיד "הוקרבה" לטובת "שדה הקרב", קרי, תכנית הגרעין הצבאית, יצוא המהפכה והחתרנות האזורית של איראן.

יחסי משרד החוץ האיראני -כוח אל קודס שודרגו

הריאיון שהעניק צאלחי, בדומה לראיון של זריף שב ממחיש את סדר העדיפויות של מנהיג איראן ואת מקומה והשפעתה המוגבלת של הדיפלומטיה, משרד החוץ האיראני, עיצובו. מעבר לזאת, הוא שופך אור על מרכזיותו של קאסם סלימאני בפרט ומשמרות המהפכה בכלל בכל דרגי תהליכי קבלת ההחלטות  המרכזיות באיראן, כולל  בתוך לשכת המנהיג,  ובכלל זאת החלטות המדיניות בסוגיות הליבה של העשייה האיראנית- הגרעין, תעשיית הטילים, חתרנות מדינית וייצוא המהפכה – עמודי התווך של האסטרטגיה האזורית אותה מנהלת הרפובליקה האסלאמית של איראן.

הריאיון משקף גם אל נכון את היריבות רבת השנים בזירה הפנימית באיראן בין משמרות המהפכה ולשכת המנהיג לבין  משרדי הממשלה השונים ובעיקר משרד החוץ ומיניסטריון המודיעין וכן את מערכת היחסים המתוחה בין המחנה השמרני למחנה הרפורמה הדועך.

פרשת מותו  לאחרונה של שגריר איראן בתימן ,סיד חסן אירלו, חשפה אף היא את מעורבות כח קדס של משמרות המהפכה בפוליטיקה האיראנית "באזורים חמים".

סוכנות הידיעות הרשמית של איראן IRNA, פרסמה כתבה ב- 22.12.2022  לפיה  אירלו היה מוכר  גם כגנרל עבד אלרצ'א שהלאא'י, שהיה מקורב מאד לסלימאני והוביל את פעילות כח קדס בתימן במישור הצבאי והמדיני במלחמה שמנהלים המורדים החות'ים נגד הקואליציה הערבית בהובלת סעודיה[3]. בתחילת ינואר 2020 ארה"ב אישרה, כי במקביל להתנקשות בקאסם סלימאני, בוצע גם ניסיון התנקשות בשהלאא'י בתימן, אך הוא נשאר בחיים.

שר החוץ האיראני אמיר חסין עבדאללהיאן, היה מקורב מאד לסלימאני ואף ליווה אותו במהלך פעילותו בסוריה ובאזורים חמים נוספים. בניגוד לתקופת כהונתו של רוחאני,  בו "נאנס" משה"ח האיראני לשתף פעולה עם כוח קדס, הרי שבמהלך כהונתו של ראיסי, משה"ח בראשות עבדאללהיאן, כבר הבהיר כי בכוונתו לפעול בתאום מלא עם כח אל קודס לקידום. . בספרו "צבח שאם" (הבוקר של סוריה רבתי) מציין עבדאללהיאן כי הועבר מתפקידו כסגן שר החוץ לענייני ערב ואפריקה על ידי זריף נוכח מחלוקות סבב המדיניות בסוריה ומספר כישלונות צבאיים  וסלימאני אף מחא על צעד זה.

עבדאללהיאן, שזכה לכינוי, "הדיפלומט המהפכני", מגשר על הפערים שנוצרו במהלך כהונתו של קודמו בתפקיד, זריף, בין משמרות המהפכה לבין משרד החוץ האיראני ורותם את האחרון לפעילות ייצוא המהפכה של איראן באזור וחיזוק בעלי בריתה בו.

רוח חדשה מנשבת במסדרונות משרד החוץ האיראני ושר החוץ שהיה מקורב למפקד כח קדס המיתולוגי, סלימאני, ומלא שורות תפקידים בכירים במשרד החוץ האיראני  מיישם עתה הלכה למעשה את מדיניות ייצוא המהפכה האזורית של איראן וזוכה לאמנו של מנהיג איראן, גם בניהול שיחות הגרעין.

פעילותו של משה"ח והעומד בראשו מחפים במידה מסוימת על הסתלקותו של סלימאני ומסייעים למחליפו, אסמאעיל קאא'ני, ולכח קדס להיכנס לנעליו הגדולות בזירות הפעולה השונות של איראן ולהתמודד עם האתגרים בעיראק, בסוריה ובלבנון , ב"פלסטין" ובתימן ובזירות מרוחקות יותר.

 

 

[1] https://khorasannews.com/newspaper/page/20841/1/747522/0

[2] https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a3-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/

[3] https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%aa%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%93-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%9c-%d7%a7%d7%95/

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close