התראות

בית משפט קנדי מאשר קביעה לפיה 'פתח' הינו ארגון טרור

שיתוף
יהונתן דחוח-הלוי
יהונתן דחוח-הלוי

עניינים

בהחלטת בית המשפט צוין, כי המסכת הראייתית מלמדת כי בין השנים 2000 – 2007, גדודי חללי אל-אקצה היוו את הזרוע המזוינת אשר הייתה באופן ברור אם לא פורמלי קשורה או מזוהה עם 'פתח'.

בית המשפט הפדרלי של קנדה סמך לאחרונה את ידיו על החלטת חטיבת ההגירה (Immigration Division) של מנהלת ההגירה והפליטים של קנדה (IRBC) מ-28במאי 2015, אשר קבעה כי אכרם מוסליח ענתיר, תושב פלסטיני, אינו זכאי להיכנס לקנדה כיוון שהיה חבר ב"ארגון הטרור" פתח.

פרטי המקרה מתבררים בהחלטת השופטת ססלי סטרילנד מתאריך 22 בפברואר 2016. אכרם מוסליח ענתיר, תושב הרשות הפלסטינית ובעל תושבות קבע בשבדיה, הגיע לקנדה ב-18 באפריל 2013 והגיש בקשה לקבלת מעמד של פליט.

רשות הפיקוח והבקרה בגבולות (CBSA) דחתה את בקשתו ועצרה אותו בהתבסס על הודאתו לפיה הוא חבר בארגון 'פתח'.

בשני ראיונות נוספים ענתיר מסר לקצין האכיפה של CBSA פרטים נוספים על פעילותו במסגרת ארגון 'פתח'. לדבריו, הוא הצטרף לשורות 'פתח' בהיותו בגיל 10ובשלב מאוחר יותר קיבל תעודת חברות בארגון. תעודת החבר ב'פתח' שענתיר מסר ל-CBSA הייתה תקפה עד 17 באוגוסט 2012.

ענתיר ציין, כי תפקידו ב'פתח' היה בין היתר לאתר ולפעול נגד פעילים יריבים ל'פתח' ולעבוד עם בכירים ב'פתח', ובכללם ראש 'פתח' באזור ג'נין עטא אבו רמילה,שהיה מפקד גדודי אל-אקצה ב-2002 וכיום משמש ראש ה'פתח' בג'נין.

עוד מסר, כי הוא היה במתחם של יאסר ערפאת ברמאללה כאשר ערפאת היה נתון תחת מצור של כוחות צה"ל בשנת 2002, הוא נפצע באותה תקופה, נעצר בידי כוחות הביטחון הישראליים ושוחרר בשנת 2005. ענתיר נעצר פעם נוספת ב-2005, שוחרר ב-2006, נעצר ב-2008 ושנה לאחר מכן גורש מישראל לירדן.

בעקבות הראיונות עימו, קצין האכיפה של CBSA הוציא דוח בו קבע, כי ענתיר אינו זכאי להיכנס לקנדה מסיבות ביטחוניות בהיותו חבר בארגון 'פתח', ועל בסיס הההערכה שקיים יסוד סביר להניח כי 'פתח' הינו ארגון טרור אשר עסק, עוסק וימשיך לעסוק בפעילות טרור.

חטיבת ההגירה הוציאה צו גירוש נגד ענתיר אשר הוצא לפועל ב-8 ביוני 2015 והוא גורש לשבדיה.

בנימוקים להחלטה, חטיבת הפליטים ציינה כי ענתיר לא ערער על העובדה שהוא היה חבר בארגון 'פתח', וכי היו די ראיות כדי לקבוע שהינו חבר ב'פתח'.

חטיבת ההגירה קבעה, כי "קיים בסיס ראייתי, לפיו סביר להניח ש'פתח' לא ניתק עצמו באופן מלא מפעילות טרור נגד מדינת ישראל אפילו לאחר שהוא התנער מהמאבק המזוין, וכי השלוחה הידועה לשמצה ביותר בתוך 'פתח' – גדודי חללי אל-אקצה – אינם פועלים במנותק מ'פתח'".

ענתיר הגיש ערעור לבית המשפט הפדרלי של קנדה כדי לבחון מחדש את התיק בטענה, כי חטיבת ההגירה טעתה בקובעה של'פתח' מבנה ארגון מאוחד, שכן"הפלגים והזרועות של הארגון נבדלים זה מזה מבחינה תפקודית ואין לייחס את הפעולות של הזרוע הצבאית של הארגון – גדודי חללי אל-אקצה – ל'פתח'".

הוא אף טען, כי העובדה ש'פתח' אינו מוגדר במדינות רבות, כולל בקנדה, כארגון טרור, ולעומת זאת גדודי חללי אל-אקצה הוכרזו כארגון טרור, מוכיחה ש'פתח'נתפס באופן שונה מגדודי חללי אל-אקצה, ולכן זו טעות לקבוע, כי חברות ב'פתח' מהווה חברות בגדודי חללי אל-אקצה.

יתר על כן, ענתיר טען כי הזמנתו של יאסר ערפאת, לשעבר מנהיג 'פתח', אש"ף והרשות הפלסטינית לבקר באוטווה ב-1999, והעובדה שראש הממשלה הקודם סטיבן הרפר קיים מערכת יחסים דיפלומטית עם הרשות הפלסטינית ותמך בה פיננסית בהיותה מונהגת ע"י מחמוד עבאס (אבו מאזן) מחליפו על ערפאת, מלמדת כי קנדה סבורה ש'פתח' נטש את דרך הטרור והפך לפעיל במסגרת תהליך דמוקרטי, וכי הדבר מסביר מדוע ארגון 'פתח' אינו מוגדר כארגון טרור.

בית המשפט הפדרלי של קנדה דחה את עתירתו של ענתיר לבחינה נוספת של התיק. בפסיקתה קבעה השופטת ססלי סטריקלנד, כי החלטת חטיבת ההגירה הייתה סבירה בהתבסס בין היתר על הטיעונים הבאים:

"המסכת הראייתית ברורה, ולפיה 'פתח' עסק בפעולות אלימות וטרור הן לפני התנערותו מטרור ב-1989 ובאמצעות גדודי חללי אל-אקצה במהלך האינתיפאדה השנייה מ-2000 ולפחות עד 2007".

"חטיבת ההגירה קבעה, כי גדודי חללי אל-אקצה אינם פועלים בנפרד מ'פתח' כמכלול, וכי העותר (ענתיר) היה חבר ב'פתח' בעת בה הארגון עסק בפעילות טרור באמצעות הזרוע הצבאית שלו – גדודי חללי אל-אקצה. על אף שאכן קיימת מסכת הראייתית מעורבת בנוגע לקשרים בין 'פתח' לבין גדודי חללי אל-אקצה, בראייתי כאשר שוקלים את הדבר כמכלול, המסכת הראייתית מספקת בסיס אובייקטיבי אשר תומך בקביעה של חטיבת ההגירה".

"המסכת הראייתית, כולל Jane’s Report, מעלה בברור, כי בין השנים 2000 – 2007, גדודי חללי אל-אקצה היוו את הזרוע המזוינת של אשר הייתה באופן ברור אם לא פורמלית קשורה או מזוהה עם 'פתח'. יתירה מכך, אף העובדה שפעילות הטרור של גדודי חללי אל-אקצה פחתו בשנת 2007 כאשר הנשיא עבאס התנער מהשימוש באלימות והורה על פירוק גדודי חללי אל-אקצה עם סיומה של אינתיפאדת אל-אקצה מלמדת של'פתח' קיימת רמה מסוימת של שליטה על גדודי חללי אל-אקצה".

"אשר על כן, היו די ראיות המבססות את מסקנת חטיבת ההגירה לפיה 'פתח' היה ארגון טרור, וכי גדודי חללי אל-אקצה לא פעלו במנותק מ'פתח' והיו ארגון אחד,לפחות בפרק זמן מסוים. לפיכך, הקביעות של חטיבת ההגירה הן בגדר מסקנות אפשריות ומקובלות והן סבירות".

מקור:

https://www.canlii.org/en/ca/fct/doc/2016/2016fc232/2016fc232.html?searchUrlHash=AAAAAQAFRkFUQUgAAAAAAQ&resultIndex=1

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close