התראות

האם קאסם סולמאני בדרך להחליף את רוחאני?

בעוד כ-20 חודשים יסיים את תפקידו הנשיא הנוכחי רוחאני • מספר אנשים רואים עצמם ראויים לתפקיד אבל שם אחד מרחף מעל כולם
שיתוף
בחירות לנשיאות איראן 2021 - אדם אחד מעל כולם?
בחירות לנשיאות איראן 2021 - סולאמני מעל כולם?

עניינים

בעוד כ-20 חודשים אמורות להתקיים הבחירות לנשיאות באיראן ותסתיים הקדנציה השנייה של חסאן רוחאני כנשיא איראן. מספר מועמדים כבר הודיעו כי בכוונתם להתמודד על התפקיד.

עלי מוטראני, חבר הפרלמנט האיראני אמר במאי 2019 כי הוא שוקל לרוץ לבחירות בהתאם למועמדים האחרים ולנסיבות:" בוא נאמר, אם אני ארגיש כי  כי אני זוכה לתמיכה ולמעומדים אחרים אין, אולי ארוץ". מועמד נוסף הוא סגן הנשיא, אסחאק ג'האנגירי, היכול לזכות לתמיכה רבה בשל נאמנותו ובשל קרבתו אל ההנהגה. מועמדים נוספים הם שר התקשרות מוחמד-גאווה אזראי ג'רהומי, השר הצעיר ביותר בקבינט, הזוכה לפופלריות רבה ומחמד רצ'א עארף, (התמודד בבחירות ב-2013 אך חזר בו ושמש סגן נשיא בתקופת ח'אתמי). שה"ח מחמד ג'ואד ט'ריף הודיע כי לא יצטרף למירוץ לנשיאות 2021.

אחד ממקורבי רוחאני, סגן הנשיא, אסחאק ג'האנגירי, הוא מועמד שיכול לקבל תמיכה רבה בשל נאמנותו ובשל קרבתו אל ההנהגה.
אחד ממקורבי רוחאני, סגן הנשיא, אסחאק ג'האנגירי, הוא מועמד שיכול לקבל תמיכה רבה בשל נאמנותו ובשל קרבתו אל ההנהגה.

 

השר הצעיר ביותר בקבינט, שר התקשרות מוחמד-גאווה אזראי ג'רהומי, זוכה לפופולאריות רבה בציבור וייתכן ויכנס למרוץ.
השר הצעיר ביותר בקבינט, שר התקשרות מוחמד-גאווה אזראי ג'רהומי, זוכה לפופולאריות רבה בציבור וייתכן ויכנס למרוץ.

 

סגן הנשיא אסחאק ג'האנגירי - הנאמנות משתלמת?
סגן הנשיא אסחאק ג'האנגירי – הנאמנות משתלמת?

.

האדם שיכול לשנות את הזירה?

לנשיא רוחאני ישנם שני מקורבים שאליהם הוא פונה בעצה וסומך עליהם. אחד כפי שצוין הוא סגן הנשיא אסחאק ג'האנגירי והשני הוא מפקד כח אל קדס, קאסם סולימאני.

https://jcpa.org.il/article/%d7%a6%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a3/

במאמר פרשנות באתר בי בי סי בפרסית, (עליו מותחת איראן ביקורת מעת לעת)  כתב אחד הפרשנים המובילים, כי לדעתו מנצח הבחירות ביוני 2021 יהיה: קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה.

ג'וואר קורושי, כתב ופרשן ותיק, פרסם ב-29 לאוקטובר כי  סולימאני אשר  נמנע בעבר מלהופיע בתדירות בתקשורת האיראנית מרבה באחרונה בהופעות ופגישות  מתוקשרות ולראשונה אף העניק לפני כחודש ראיון ארוך ובלעדי לכתב עת חדש "מסיר" אשר לשכת המנהיג ההחלה להוציא לאור.

לדעתו  התקשורת האיראנית, ובייחוד זו המזוהה עם המחנה השמרני, מרבה לעסוק בסולימאני, פגישותיו, דבריו והופעותיו. הכיסוי התקשורתי מאדיר את שמו ומציג אותו  כדמות בלתי מנוצחת מראשית האסלאם. התקשורת מבליטה ואת דבריו על "הגיבורים המאמינים" שסייעו לאימאמים ואף משווה בין  הסיוע שלו לחסן נצראללה ולחזבאללה, לבין הסיוע לנביא מחמד לאמאם עלי ואמאם חסין במלחמות הראשונות של האסלאם במתנגדיו.

קורושי מציין כי באותו השבוע שהטלוויזיה האיראנית חויבה לשדר את דבריו של סולימאני בראיון מצולם  לכתב העת החדש של לשכת ח'אמנהאי, חסין טאא'ב, מפקד יחידת המודיעין במשמרות המהפכה הודיע על חשיפת ומעצר חולייה של שלושה מחבלים שלדבריו, תכננו מזימה "ישראלית"  במשך כשנתיים לרצוח את סולימאני באחת הופעותיו במסגד שנקרא ע"ש אביו בעיר קרמאן.

לדברי הכתב, מנהיג המשטר קרא לפני מספר ימים למפקדי משמרות המהפכה "להימנע מהזדקנות הכוחות" ועודד אותם להמשיך ולהתערב בענייני המדינה ולהרבות בלעסוק בחיזוק השפעת המוסלמים באזור בכדי לאתגר את אמריקה.

קורושי מדגיש כי התכונות הפרסונליות של סולימאני, ובייחוד צייתנותו   למנהיג ופועלו להעמקת ההשפעה איראנית באזור, הפכו אותו למפקד האהוד על ח'אמנהאיס ולימאני, בדומה לח'אמנהאי, לא מתבייש להשתמש בדברי רהב על יכולותיה המרשימות של איראן ונקודות החולשה של "האויבים". והשניים גם שותפים לאמונה כי הכוח הצבאי של אמריקה "ריק מתוכן" אם יצטרך לעמוד  במבחן אמיתי מול העולם האסלאמי.

הפרשן הדגיש כי ח'אמנהאי הוכיח בשלושים השנים שהוא נושא בתפקיד מנהיג איראן כי לתוצאות הבחירות באיראן (למג'לס ולנשיאות )אין כל השפעה  על דעותיו.  בנוסף למאות נציגיו בכל מוסדות הכוח וההשפעה במדינה – מוסדות הממשלה וכוחות הצבא ומשמרות המהפכה, הוא סומך בעיקר על שני אנשים: עלי אכבר ולאיתי (שר החוץ לשעבר והאחראי על הזירה הבינלאומית בלשכתו של ח'אמנהאי) וקאסם סולימאני. ביקור בשאר אסד באיראן בליוויו של סולימאני (לפני מספר חודשים) ללא ידיעת משרד החוץ האיראני שגרם להודעת על התפטרותו  המידית של שר החוץ (למרות שחזר בו לאחר מספר ימים), הוא הדוגמא הבולטת ביותר לתפקיד השולי וחסר החשיבות של ממשלות באיראן בקביעה והובלת מדיניות החוץ והביטחון של הרפובליקה האסלאמית .

לטענת כתב ה BBC ממשלה מכהנת אך ורק בכדי לענות על הבעיות הכלכליות ומשמשת למעשה לעלה התאנה המסתיר בעקביות את החולשות והכישלונות של המנהיג. הממשלה סופגת את כל הביקורת על הקשיים העצומים של המדינה ואילו המנהיג נשאר תמיד נקי מכל חטא!

קורושי מזכיר כי מועמדיו של ח'אמנהאי לנשיאות לא זכו עד כה לאהדה מצד הבוחרים. המקרה הבולט ביותר היה בחירתו של מחמוד אחמדינג'אד לתפקיד. הוא נבחר רק בזכות זיופים רבים וכהונתו נכפתה במשך שמונה שנים על העם. המועמדים של המנהיג בבחירות לאחר מכן ספגו כישלון מובהק. אך הסנקציות הנוקשות האמריקאיות ויציאתה של אמריקה מהסכם הגרעין והמצב הכלכלי החמור של המדינה, נותנים תקווה לח'אמנהאי שהפעם המועמד שלו יכול לזכות לאהדה גדולה. סולימאני זוכה לאמון רב מצד ח'אמנהאי וכן למידה מסוימת של פופולריות מצד העם והתעמולה המסיבית של המשטר סביבו הצליחה לצייר תדמית של אישיות מועילה וכריזמטית.

הפרשן מזכיר כי הנשיא רוחאני אמר לא מזמן שאיראן לא צריכה להיות במוקד של התגוששויות וההתנגשויות עם המערב. ח'אמנהאי מחזיק בגישה הפוכה ולעומתית מול המערב וביחד עם סולימאני, המוציא לפועל  של מדיניותו  וקבלן הביצועי לפרויקט "נצחיות העימות" מול אמריקה.   הכתב מעריך לסיכום, כי מחויבותו המלאה של סלימאני למנהיג ונכונותו להוציא לפועל הלכה למעשה את מדיניותו האזורית והבינלאומית מציבים אותו כמועמד מוביל של המנהיג.

יודגש עם זאת כי הבחירות לנשיאות באיראן תתקיימנה לאחר הבחירות בארצות הברית ולתוצאות הבחירות שם במיוחד אם הנשיא טראמפ לא ייבחר לקדנציה נוספת תהיה השפעה גם על מהלך הבחירות באיראן.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close