-מרוקו היתה מדינת חסות של צרפת והיא קיבלה את עצמאותה ב-1956. עם הקמת מדינת ישראל נוצרו קשרים הדוקים בין הארגונים החשאיים ומערכות הביטחון וכן עם הסוכנות היהודית במטרה להעלות את יהודי מרוקו לארץ.
יש לציין כי כבר ב-1953 משה דיין שהיה אז ראש אגף המטה הכללי ביקר בחשאי בעיר מארקש שבמרוקו. במהלך השנים התהדקו היחסים בין השרותים החשאיים וקציני הצבא. נחתמו עיסקאות נשק וניתן סיוע חקלאי. פרשת חטיפתו ורציחתו של ראש האופויזציה המרוקני בן בארקה ב- 1965 בפאריס עוררה סערה גדולה. המוסד הואשם על ידי האופוזציה הקומוניסטית וכן על ידי הצרפתים במעורבות עקיפה.
– יחידות צבא מרוקאיות השתתפו לצד מדינות ערב במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.
– בוויעדת הפסגה של הליגה הערבית ברבאט שהתכנסה בעידוד המלך חאסן השני באוקטובר 1974 קבל אש"פ את הלגיטימציה ליצג בלעדית את העם הפלשתיני.
– המלך חאסן השני שיחק תפקיד חלוצי ומרכזי במאמצי התווך בין ישראל למדינות ערב והפלשתינים והוא איפשר ביקורים חשאיים של מנהיגים ישראלים.
-בספטמבר 1977 נערכה פגישה בין שר החוץ משה דיין עם שליחו המיוחד של הנשיא סאדאת. דיין הגיע למרוקו משדה התעופה אורלי שפאריס במטוס פרטי כשהוא חובש פאה נוכרית ומשקפי שמש שהסתירו את הרטייה המופרסמת . הפגישה הזאת וגם אחרות בתווך מלך מרוקו הובילו לביקורו ההיסטורי של הנשיא סאדאת בירושלים ולחתימת הסכם שלום עם מצרים.
-ביולי 1986 ביקר ראש הממשלה שמעון פרס במרוקו וניפגש עם המלך. -בספטמבר 1993 בתום החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן ניפגשו ראש הממשלה רבין ושר החוץ פרס עם המלך והוחלט על פתיחת משרדי קישור בראבט ובת"א.
-ב-30 אוקטובר 1994 נערכה בקזבלנקה הוועידה הכלכלית הראשונה למזה"ת ולצפון אפריקה בהשתתפות שר החוץ פרס ומשלחת של כלכלנים ואנשי עסקים ישראלים. המכון הישראלי ליצוא העריך אז שסך היצוא הישראלי למרוקו בתחומים כגון חקלאות, הייטק ושירותים עסקיים מגיע ל-220 מיליון דולר בשנה.
-ביולי 1999 השתתפו ראש הממשלה ברק ושר החוץ דוד לוי בהלוויה של המלך חסאן השני. במשך 38 שנות מלכותו תרם המלך רבות לעיצוב אופי המדינה ולמודרניזציה בכל התחומים.
-ב-13 בינואר 2000 ערך שר החוץ דוד לוי ביקור רשמי במרוקו. דוד לוי יליד ראבט, נפגש בארמון המלוכה עם המלך מוחמד השישי . זו היתה פגישתו הראשונה של בכיר ישראלי עם מלך מרוקו החדש. לוי אמר לאחר הפגישה כי יחסי ישראל ומרוקו "יעלו דרגה", אך לא פירט. הוא תיאר את המלך מוחמד השישי כ"איש חם ולבבי", והוסיף כי המלך הביע בפניו את רצונו להיות שותף לתהליך השלום עם הפלשתינאים.
-בספטמבר 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השניה מנתקת מרוקו את היחסים הדיפלומטים, אך ממשיכה לנהל יחסי ידידות ואינה מבטלת ביקורים של ישראלים.
-ב-24 בינואר 2019 דיווחו כלי תקשורת במרוקו כי רוה"מ נתניהו עומד לערוך ביקור במרוקו. כבר אז נאמר שהמלך מוחמד השישי זקוק לתמיכה אמריקנית בנושא הסכסוך בסהרה המערבית. באחד הדיווחים אף נמסר כי ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת מנהל מגעים, בסיוע האמריקנים, עם שלטונות מרוקו.
– ב-10 בדצמבר 2020 מודיע הנשיא טראמפ על חידוש נירמול היחסים בין שתי המדינות.
ההכרה האמריקנית בסהרה המערבית
מאז 1975 נלחמת מרוקו לקבל הכרה בסיפוח הסהרה המערבית בתחומה. באותה שנה מאות אלפי מרוקאים צעדו במסגרת "הצעדה הירוקה" לעבר השטח שהיה אז תחת חסות ספרד.
Green March, Moroccan Sahara, 1975
المسيرة الخضراء، الصحراء المغربية، 1975 pic.twitter.com/FO03xC18yu
— Moroccan Royal Archives ۞ (@MoroccanArchive) September 16, 2020
הסכסוך גרם למלחמה נגד הפוליסריו ונגד אלג'ריה עד הפסקת אש ב-1991 והקמת ועדת פיוס מטעם האו"מ.
המלך חסאן השני ובנו מוחמד השישי בקשו את התערבותה של ישראל כדי להשפיע על הנשיא האמריקני והקונגרס להשיג הכרה על הסהרה אך כל מאמציהם העלו חרס.
ההחלטה של הנשיא טראמפ היא ללא ספק הישג מרשים למלך המחזק את מקומה של מרוקו באפריקה ובאירופה. עם זאת יש לציין כי הקהיליה הבינלאומית מתנגדת לסיפוח ואינה רואה בעין יפה התישבותם של מאות אלפי מרוקאים בסהרה המערבית בטרם התקבלה החלטה למשאל עם. במטרה לקבוע עובדות בשטח תקים ארה"ב כצעד סמלי קונסוליה ראשונה במקום.
#السفيرفيشر: يسعدني الليلة أن أقدم لكم الخريطة الرسمية الجديدة للمملكة المغربية التي ستعتمدها الحكومة الأمريكية 1/3 pic.twitter.com/OLQCWMNDna
— U.S. Embassy Morocco (@USEmbMorocco) December 12, 2020
השפעת יהדות מרוקו והיחס למלך
הקהילה היהודית במרוקו היא עתיקת יומין ויחודית בעולם הערבי מוסלמי. מאז ומתמיד ועד היום מכהנים יועצים יהודים בחצר המלך. עוד בימי החסות הצרפתית הבטיח הסולטן דאז כי: "מעולם לא הייתה ולעולם לא תיהיה שום הבחנה ושום אפליה בין המרוקאים,יהודים כמוסלמים. היהודים הם אזרחים לכל דבר כמוהם כאחיהם בני ארצם המוסלמים".
המלך חאסן השני התבלט מאוד ביחסו הסובלני והאהוד לקהילה היהודית ובקריאותיו ליהודים לא לעזוב את מולדתם.250000 מיהודי מרוקו עלו לישראל בשנות ה-50 ו-ה-60 והיום חיים במדינה כ-2500 יהודים בלבד שהוא המספר הגבוה ביותר במדינות ערב.
המלך הנוכחי העניק משאבים לשימור בתי הכנסת ובתי הקברות. בבתי הספר ברחבי מרוקו מלמדים היום את תולדות יהדות מרוקו ומורשתה העשירה.
אין ספק, היועצים היהודים, נאמניו של המלך לאורך השנים כגון אנדראי אזולאי (הבת שלו אודראי מזכירה כללית של ארגון האו"מ אונ"סקו). וכן דוד עמאר, רוברט אסרף,סרג' ברדוגו ואחרים היה תפקיד חשוב בכל המגעים עם המלך ושלטונות מרוקו. הם היוו ערוץ עיקרי ומהימן להדוק הקשרים עם ישראל. גם נוכחות קהילה גדולה ופעילה של יוצאי מרוקו בישראל תרמה לקשרים המיוחדים והיחודיים עם מרוקו המתבטאים גם בחג המימונה שהפך לחג לאומי מאחד.
מסקנות
מעבר לחידוש היחסים הבילטרלים עם מרוקו קיימות גם השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת העשויות להשפיע על היבטים מדיניים, דתיים, צבאיים וכלכליים בעולם הערבי-מוסלמי ובמיוחד על ארצות המגרב. הם גם ישפיעו:
-על יציבות המשטר המרוקני, על האופוזיציה הפרו-פלשתינית והאיסלמית הקיימת במרוקו וכן על עתיד הסהרה המערבית והלוחמה בטרור בלוב, מאוריטניה ובמאלי.
-חיזוקה של מרוקו על ידי ארה"ב וישראל בולמת את התפשטות איראן באזור ובמיוחד באלג'יריה ואת כוונותיה להפלת משטרים פרו-מערביים.
-חידוש היחסים עם מרוקו מעמיד שוב על סדר היום גם את סוגיית פתרון הבעיה הפלשתינית ועתיד המקומות הקדושים בירושלים היות והמלך המרוקאי מכהן מאז ומתמיד כיושב ראש הוועדה העליונה אל קודס.
בביקור היסטורי שערך האפפיפיור בראבט ב-30 במרס 2019 קראו מלך מרוקו מוחמד השישי והאפיפיור פרנסיסקוס "לשמר" את מורשתה של ירושלים כעיר משותפת לשלושת הדתות המונותאיסטיות.
בהצהרה משותפת הם גם קראו ל"חופש גישה מוחלט" ליהודים, מוסלמים ונוצרים ולהבטחת זכות הפולחן הדתי. עם זאת, הזיקה לאל קודס כבר לא תיהיה כלי בלעדי לפלשתינים בגלל המעורבות הדתית של מרוקו וערב הסעודית.
ההחלטה האמיצה של המלך מוחמד החמישי לחדש את היחסים עם ישראל הושפעה מהסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ ומעידודה של ערב הסעודית ואף של מצרים. עם זאת היא התקבלה בתנאי לתמורה של ארה"ב להכיר בריבונות מרוקאית על הסהרה המערבית ובסיוע צבאי ומודיעיני כדי להלחם נגד האופוזיציה האיסלמית והפוליסריו.
הנורמליזציה עם ישראל דחקה את רגליה של איראן ואת נסיונותיה להקים מאחזי שליטה באזור. עד היום היא סייעה לפוליסריו והעבירה ללוחמיו נשק, טילים ותחמושת דרך אלג'ריה. מלחמה חדשה בסהרה המערבית תוביל כמובן לנהירה של אלפי פליטים לספרד השכנה ולמדינות אירופה אחרות.
כפי שהיא מסייעת לחמאס ברצועת עזה ולחיזבאללה בלבנון, איראן מעניקה סיוע סוציאלי והומניטרי גם למאוריטניה במטרה להשליט את מרותה ואת ההגמוניה שלה. אט אט, במסווה של סיוע לנזקקים במזרח התיכון ובאפריקה, איראן השיעית חודרת למבצרים הסונים המתונים. לחצים ומשאבים כספיים איראנים מפתים את המשטרים הערביים והאפריקאים. נזכיר כי בגלל לחצים של איראן ניתקה מאורטיניה את היחסים הדיפלומטים המלאים עם ישראל. היום קיימים סכויים טובים כי מאוריטניה תלך בעיקבות מרוקו השכנה ותחדש את היחסים.
מעניין להדגיש שוב ושוב כי רק ארה"ב מצליחה לדחוק את רגלה של איראן בכל אזור בעולם. היא היחידה המסוגלת היום לתווך בין ישראל למדינות ערב והפלשתינים. אירופה ובמיוחד צרפת ניסו במהלך השנים לשחק את תפקיד המתווך אך הן נכשלו כשלון חרוץ אפילו במדינות פרנקופוניות כמו מרוקו ולבנון.
בתקווה שהנשיא האמריקני ג'ו ביידן ימשיך את תהליך הנורמליזציה. המזה"ת ישנה את פניו לטובת האינטרסים של מדינת ישראל אם כמובן נשכיל ללכת בדרך המלך בראש מורם.
