התראות

אף אחד לא רוצה בהצלחת הבנות קהיר

החמאס והפתח' משחקים את "המשחק" עד שאחד הצדדים ישבר או שטראמפ יאלץ אותם לעשות כן
שיתוף

עניינים

עיקרי המאמר: 

  • נדמה שאף אחד באמת לא רוצה בהצלחת "הבנות קהיר"
  • עבאס והחמאס צריכים להסכים בנושאים רביםש קשה לראות אותם עושים כן
  • אף אחד מן הצדדים, חמאס והרש"פ, לא רוצים להסתכסך עם א-סיסי
  • סוגית פירוק הנשק של החמאס אינה עומדת על הפרק
  • מצד שני, סוגית השתתפות החמאס ברש"פ גם היא מוטלת בספק 

מצרים פועלת ברציפות מזה 4 חודשים להשגת פיוס בין תנועת הפתח' לתנועת החמאס והצליחה בסופו של דבר להביא למה שנראה כפריצת דרך במגעים בין שתי התנועות, מבחן ההצלחה של היוזמה המצרית נותר מבחן הביצוע בשטח.

ארבעה גורמים פעלו כדי להכשיל את היוזמה המצרית, איראן, קטאר, טורקיה ומחמוד עבאס.

יו"ר הרש"פ, יצא לפני שבועיים לטורקיה וניסה לעקוף את מצרים באמצעות נשיא טורקיה ארדואן, שיש לו קשרים הדוקים עם הנהגת החמאס, בכדי להכשיל את התיווך המצרי ולנסות ולהביא לביטול ההבנות שבין תנועת חמאס לבין יריבו הפוליטי המר מוחמד דחלאן.

אולם, הנהגת החמאס החדשה לא נפלה במלכודת של מחמוד עבאס והיא דבקה בהבנות שהושגו בינה לבין דחלאן בחסותה של מצרים.

מצרים היא זו שהוסמכה ע"י הליגה הערבית לתווך בין חמאס לפתח' והיא זו שמחזיקה למעשה במנופי הלחץ על החמאס ובראשם בפתיחת מעבר רפיח שהינו המוצא היבשתי היחידי של 2 מיליון פלסטינים החיים ברצועה לעולם הערבי.

מחמוד עבאס בירך מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק על ההבנות שהושגו בקהיר בתיווכה של מצרים,  אך השאלה האמתית היא מתי הן ייושמו בשטח, דבר שיאפשר את כינוס המל"פ כדי לגבש אסטרטגיה פלסטינית חדשה.

החשש ברחוב הפלסטיני הוא שהזמן פועל לרעת הפלסטינים. הפחד הפלסטיני הוא מניסיון אמריקני ישראלי להשיג "שלום אזורי" עם מדינות ערב המתונות, כדי לעקוף את הבעייה הפלסטינית ולכן יש להזדרז ביישום הבנות קהיר.

מצרים אמורה לשגר משלחת של המודיעין המצרי לרצועת עזה כדי לפקח על יישום ההבנות בין התנועות.

תנועת חמאס הודיעה אומנם על ביטול "ממשלת הצללים" שהקימה ועל נכונותה לאפשר לממשלת רמאללה לפעול ברצועה עד להקמת ממשלת אחדות לאומית ועריכת בחירות כלליות אולם ישנם שורה של מוקשים ומכשולים ששתי התנועות צריכות להתגבר עליהן, אחרת ההבנות בקהיר ייכנסו שוב לארכיון ההיסטוריה כהסכם נוסף שנכשל בין פת"ח לחמאס במהלך 10 השנים האחרונות.

השותפות הפוליטית

השאלה המרכזית היא מידת הנכונות של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, ושל ההנהגה החדשה של חמאס בראשות איסמעיל הנייה לשתף פעולה ביישום הבנות קהיר ולחלק את "עוגת השלטון".

חמאס לא ויתרה על שאיפותיה להשתלט גם על הגדה, היא רוצה לאמץ את המודל השלטוני של חזבאללה בלבנון מבלי לוותר על כוחה הצבאי.

עבאס, שומר את הקלפים צמוד לחזהו, הוא לא השיג שום הישג ממשי בפגישתו עם בהנשיא טראמפ בניו יורק, הוא נשא נאום חיוור בעצרת הכללית של האו"ם ועכשיו הוא יצטרך להחליט לאן פניו מועדות. בינתיים הוא לא הודיע על ביטול הסנקציות שנקט נגד רצועת עזה.

אין שום צעד מעשי שנקט בו עבאס מלבד פרסום ברכות על ההבנות בקהיר והודעה כי נציגות של הממשלה ותנועת פתח' יבקרו בקרוב ברצועה.

הבעיה המרכזית היא חוסר אמון בין מחמוד עבאס להנהגת חמאס החדשה. הדברים באים על רקע הדרישה של חמאס להשתלב באש"פ ובמועצה הלאומית הפלסטינית.

יו"ר הרשות ידוע כי אם יתקדם ביישום ההבנות היא יצטרך להסכים לתת לתנועת חמאס דריסת רגל משמעותית בתוך אש"פ.  בתנועת הפתח' יש נההתנגדות עזה לכניסת חמאס לתוך אש"פ. חמאס מצידה איננה מוכנה לוותר על הדרישה, והיא רוצה להשתלט על אש"פ מבפנים בדרכים "דמוקרטיות".

הכוח הצבאי של האופוזציה הפלסטינית

בכיר חמאס, מוסא אבו מרזוק, הודיע מפורשות כי הנשק שבידי חמאס איננו נושא למשא ומתן וכי היא איננה מוכנה להתפרק מנשקה ולמסור אותו לרש"פ.

החמאס רוצה להמשיך ולהחזיק במנגנוני ביטחון הפנים שלה ברצועה, בזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם", בארסנל הרקטות הגדול ולהמשיך בפיתוח אמצעי לחימה וחפירת מנהרות.

גורמים בחמאס אומרים כי התנועה תהייה מוכנה למסור את נשקה רק אם יוקם צבא פלסטיני שבו ישתלבו כל הפלגים הפלסטינים ביחד עם נשקם. כזכור, עפ"י הסכמי אוסלו מותר לרש"פ להחזיק כוחות משטרה בלבד.

גם לפלגים פלסטינים אחרים ברצועת עזה יש נשק רב ורקטות. לארגון הגיהאד האסלאמי, הנתמך בידי איראן, ובעל הזרוע הצבאית הנקראת "סראיא אלקודס"(פלוגות ירושלים).

וקימיים עוד פלגים מזויינים, כמו "גדודי חללי אלאקצא" שמזוהה אידיאולוגית עם הפתח' ועוד ארגונים סלפים ג'יהאדיסטים קטנים המחזיקים אף הם בנשק וברקטות.

סיסמתו של מחמוד עבאס "רשות אחת-נשק אחד" לא יכולה להתקיים ברצועת עזה.

מצד אחד, ליו"ר הרש"פ אין כוח צבאי לאכוף בכוח את פירוק חמאס והפלגים הפלסטינים ברצועה מנשקם ומן הצד השני לחמאס גם אין שום כוונה לאפשר למחמוד עבאס להעביר כוחות משטרה פלסטינית מיומנים משטח הגדה לרצועה.

התוכנית המדינית

חמאס והרש"פ יצטרכו להגיע להבנות על התוכנית המדינית שלהן במסגרת הפיוס מכיוון שממשל טראמפ אמור לפרסם עד סוף השנה את מתווה השלום החדש שלו ולהביא לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים.

תנועת חמאס לא מוכנה להכיר בישראל ולנהל מו"מ ישיר עמה. היא דוגלת בהמשך הטרור וב"התנגדות" מזויינת עד לשחרור כל שטחי "פלסטין ההיסטורית".

לעומת זאת, תנועת הפתח' הכירה בישראל במסגרת הסכמי אוסלו ותומכת במשא ומתן כדרך היחידה להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים בקווי 67.

ישראל וארה"ב, אינן מוכנות כרגע למתווה פתרון 2 המדינות שפירושו המעשי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל. בפני עבאס עומדות שתי אפשרויות הוא לאמץ את מתווה ה"חמאס" או להמשיך במתווה שתי המדינות.

בנאומו באו"ם הודיע מחמוד עבאס כי למרות הכל הוא משאיר את דלת המשא ומתן פתוחה בפני יוזמת השלום של הנשיא טראמפ-האם חמאס תסכים לכך?

סוגיית הפקידים

לאחר שתנועת חמאס השתלטה על רצועת עזה ב-2007 היא קלטה במשרדי הממשלה בעזה כ-40 אלף פקידים מקבלי משכורות שרובם הינם תומכי חמאס.

יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מסרב לשלב את את הפקידים האלה במנגנון הפקידותי של הרש"פ ולשלם את משכורותיהם.

במסגרת המגעים בעבר הציע מחמוד עבאס להקים ועדה שתבחן פרטנית את שמות הפקידים אך חמאס סירבה.

ברקע, קיימת הצעה פשרה שגיבשה שבדיה לפיה שליש מהפקידים יקלטו במנגנון הרש"פ, שליש יפוטר ושליש יוצא לפנסיה.

סימנים רבים מעידים על רצון חלש של מחמוד עבאס ותנועת חמאס ליישם באמת את הבנות קהיר.

התחושה ברחוב הפלסטיני היא שמדובר בהצגה מתוקשרת של שני הצדדים שאינם רוצים להסתכסך עם מצרים המתווכת ומנסים להרוויח זמן ע"י העברת הכדור מצד אחד לצדו האחר של המגרש.

ייתכן ששני הצדדים ממתינים שישראל תוציא עבורם את הערמונים מהאש, כדי שיוכלו להאשים אותה בטרפוד יישום הבנות קהיר, זהו הפתרון הכי נוח עבורם כדי שלא להצטייר כסרבני הפיוס.

באופן די מפתיע, הדרג המדיני ביטחוני בישראל שומר על שתיקה ולא השמיע עד כה את קולו בנושא הפיוס הפלסטיני, גורם דיפלומטי בכיר במצרים מסר לאתר החדשות "אלח'ליג' און ליין" ב-21 בספטמבר כי קיימות הבנות חשאיות בין ישראל, מצרים וארה"ב להשיג פיוס פלסטיני פנימי כדי לנטרל את סכנת הטרור מרצועת עזה ומשם להתקדם לחידוש המשא ומתן בין ישראל לבין הרש"פ, לידיעה הזו אין אישור ממקור אחר.

ישראל התנגדה בעבר בתקיפות לכל הסכם פיוס בין פתח' לחמאס, שנותן לחמאס חלק מעוגת השלטון בפרלמנט או בממשלה הפלסטינית.

תנועת חמאס נחשבת לארגון טרור בישראל ובממשל טראמפ ולכן סביר להניח כי ממשלת נתניהו והממשל האמריקני יתנגדו לכל הסכם שייכניס את חמאס למערכת השלטונית ולמערכת קבלת ההחלטות של הרש"פ.

ההערכה בקרב גורמים בחמאס היא שברגע שההבנות החדשות שהושגו בקהיר ירקמו עור וגידים, ישראל תפעל להכשיל את יישום הסכם הפיוס ותאשים את הרש"פ בפני הקהילה הבינלאומית כי היא חברה פוליטית לארגון טרור.

בינתיים ישראל עוסקת במרץ בהקמת מכשול קרקעי גדול סביב רצועת עזה נגד המנהרות כשהנחת העבודה שלה היא מפוכחת וגורסת שבכל תרחיש אפשרי חמאס לא תתפרק מנשקה ותמשיך לחפור מנהרות לקראת סבב לחימה נוסף נגד ישראל.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close