התראות

אסמעיל הניה-המנהיג הבא של חמאס?

שיתוף
הנייה
הנייה

עניינים

בשבועות הקרובים יערכו ב"מועצת השורא" (המועצה המייעצת של תנועת חמאס) בחירות פנימיות לראשות הלשכה המדינית של התנועה.

על רקע הבחירות האלה גוברות המחלוקות הפנימיות בתנועה, אולם נראה כי המועמד שאמור היה לזכות בתפקיד איננו מעוניין בו יותר.

העיתון "ראי אליום" מסר ב-16 בפברואר מפי מקורות פלסטינים מהימנים כי יו"ר  הלשכה המדינית ח'אלד משעל החליט שלא להציג את מועמדותו ולסיים את תפקידו.

משעל משמש בתפקידו מאז שנת 1996. בבחירות הקודמות, לפני כארבע שנים הוא סירב להציג את מועמדותו אך נכנע בסופו של דבר בעקבות לחצים שהופעלו עליו ממנהיגים בכירים בתנועת "האחים המוסלמים" כמו  השיח' ראיד אלרנושי מתוניסיה והשיח' יוסף קרדאווי.

עפ"י התקנון הפנימי של תנועת חמאס, יו"ר הלשכה המדינית אינו יכול לשמש בתפקיד יותר משתי קדנציות רצופות אך באחרונה דווח כי טורקיה וקטאר שיגרו שליחים לרצועת עזה כדי לשכנע את "מועצת השורא" והזרוע הצבאית של חמאס לתמוך בהישארותו של משעל בתפקידו, בניגוד לתקנון, בתמורה לסיוע כספי לתנועת חמאס שמוערך בכמיליארד דולר. זאת כדי לשמור את תנועת חמאס במחנה הסוני ולצמצם את אפשרות חזרתה למחנה האיראני-שיעי.

עפ"י הדיווח בעיתון "ראי אליום" שלושה מועמדים יתמודדו על התפקיד: ד"ר מוסא אבו מרזוק שהינו סגן הלשכה המדינית, אסמעיל הניה שמחזיק בתואר דומה וח'ליל אלחיה, חבר הלשכה המדינית.
אסמעיל הניה הינו המועמד המוביל.

 

האם הזרוע הצבאית מתנגדת לח'אלד משעל?

לא מן הנמנע כי הסיבה להחלטתו של ח'אלד משעל שלא להתמודד פעם נוספת על התפקיד נובעת מההתנגדות החזקה של הזרוע הצבאית של חמאס ומפקדה מחמד דף המצדדים בהידוק הקשר עם איראן.

ח'אלד משעל דחה באחרונה את הצעתה של איראן לתמוך בעמדותיה, שנועדה לפצל את המחנה הסוני בראשות סעודיה, בתמורה לביקור פיוס בטהרן, פגישה עם המנהיג העליון ח'מינאי עמה וסיוע כספי מסיבי לתנועה.

בשבועיים האחרונים גבר המתח בתנועת חמאס בעקבות הוצאתו להורג של פעיל חמאס מחמד אשתאווי שנעצר לאחר מבצע "צוק איתן" ובעקבות כך התפטרו כ-30 פעילים של הזרוע הצבאית מתפקידיהם.

הזרוע הצבאית מסרה בהודעה חריגה כי הסיבה להריגתו הייתה "התנהגותו המוסרית" אולם גרסא אחרת טענה כי אשתאווי שיתף פעולה עם ישראל ומסר לה מידע על מקום הימצאו של מחמד דף במהלך מבצע "צוק איתן", דבר שהביא להפצצת הבית שבו שהה מחמד דף ומותם של אשתו ובנו.

לעומת זאת, משפחתו של אשתאווי טוענת כי הרקע להוצאתו להורג הינו סכסוך אישי בינו לבין מפקדים  בחמאס ובהם יחיא אלסנואר מבכירי התנועה.

גוף המכנה את עצמו " חטיבת פעילי הקסאמים החופשיים-גדודי עז א-דין אלקסאם"  פרסם גלוי דעת שבו טען כי אשתאווי חוסל בגלל שהיה בקשר ישיר עם ח'אלד משעל ראש הלשכה המדינית של חמאס ודרש להקים ועדת חקירה אובייקטיבית לבדיקת נסיבות הוצאתו להורג של אשתאווי.

"אם יצירת קשר עם הנהגתנו בחו"ל היא בגידה הרי שכולנו חייליו של המפקד הכללי ח'אלד משעל" נאמר בגלוי הדעת.

בנוסף לכך נמתחה על ח'אלד משעל ביקורת קשה בתוך הזרוע הצבאית על כך שאיננו מתאים לנהל את התנועה מכיוון שהוא מתגורר בחו"ל בניגוד לסגנו מוסא אבו מרזוק שעבר להתגורר ברצועת עזה.

משעל ביקר פעם אחת בלבד ברצועת עזה בדצמבר  2012 ומאז לא שב אליה.

את ההתנגדות לח'אלד משעל מוביל הדור הצעיר בתנועה וגם אחד מבכיריה, ד"ר מחמוד א-זהאר, חבר הלשכה המדינית ומתומכיה המובהקים של איראן.

מי שצריך להיות מודאג מהחלטתו של ח'אלד משעל שלא להתמודד בבחירות הפנימית לראשות הלשכה המדינית הן חברות הציר הסוני טורקיה-סעודיה-קטאר.

תנועת חמאס נחשבת לשחקן אזורי חשוב, היא שולטת באופן מוחלט על רצועת עזה, יש לה תמיכה חזקה גם בשטחי הגדה ונשק רקטי המאיים על ישראל.

לא ברור כיצד תשפיע בחירותו של אסמעיל הניה לתפקיד יו"ר הלשכה המדינית, אם אכן ייבחר ולא יחולו שינויים ברגע האחרון, על הקשר של תנועת חמאס עם איראן.

ההערכה בחמאס היא שהציר הסוני ינסה להפעיל כעת את השפעתו על ח'אלד משעל לחזור בו מהחלטתו ובמקביל יפתח במסע חיזורים ופיתויים כספיים אחרי אסמעיל הניה ומחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, כדי למנוע את התנתקותה של תנועת חמאס מהמחנה הסוני והתייצבותה מחדש לצד איראן.

גם איראן צפוייה לחדש את החיזור אחרי הנהגת חמאס בתקווה שאסמעיל הניה יסכים להצעותיה.

אין ספק שההצלחות של איראן בסוריה, בגלל המעורבות הצבאית הרוסית המסיבית, משפיעות על האווירה הכללית בתנועת חמאס.

תומכי חמאס ברצועת עזה מבינים כי הציר הסוני נחלש מאוד כתוצאה מההתפתחויות בסוריה ומהסכם הגרעין שעליו חתמה איראן עם המעצמות.

איראן אמורה גם להתחזק כלכלית בעקבות הסרת הסנקציות ולרשותה יעמדו תקציבים גדולים שחלק מהם היא תוכל להפנות לחמאס ולחזבאללה, סביר להניח שההנהגה החדשה של חמאס תרצה להינות מהם וגם לקבל אמצעי לחימה מתקדמים מאיראן שאותם תוכל להפנות נגד ישראל.

ייתכן שההנהגה החדשה תנסה להדק את הקשר עם איראן מבלי להתנתק מהציר הסוני כדי לנסות ולהפיק תועלת משני העולמות.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close