אחרי כמעט עשור של מלחמת אזרחים נדמה היה שסוריה מתחילה להתייצב, אבל בשבועות האחרונים הלהבות חזרו לבעור. הפעם זה קרה בצפונה של המדינה המשוסעת, בקרבות בין צבא אסד לטורקים.
חידוש הלחימה בסוריה החל עוד בסוף שנת 2019, כאשר נשיא סוריה בשאר אסד החליט לצאת למבצע על מנת להחזיר לידיו את השטח האחרון שנמצא בשליטת המורדים, מחוז אידליב. אלא שהמחוז המדובר נמצא תחת שליטתה של טורקיה, בעקבות שורת הסכמים שנחתמו בתיווכה של רוסיה. שיאן של ההתקפות, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, התרחש בתחילת השבוע, כאשר הטורקים הפילו מטוס סורי כמהלך תגובה להריגת החיילים הטורקים יממה קודם לכן בידי צבא אסד.
מאז תחילת מלחמת האזרחים, מיליוני פליטים ברחו מסוריה לעבר טורקיה. חלקם הצליחו להגיע לאירופה, אך רובם הגדול נותר תחת שלטון אנקרה. נכון להיום, בין שלושה וחצי לארבעה מיליוני פליטים נמצאים במחנות הפליטים של ארדואן. החשש הגדול של הטורקים הוא שאם אסד יכבוש את אידליב, עשרות אלפי פליטים חדשים יעברו את הגבול.
"הכלכלה הטורקית סובלת רבות מהפליטים שמהווים עול אדיר על המדינה", אומר ד"ר ז'ק נריה, חוקר העולם הערבי במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ויועצו המדיני לשעבר של יצחק רבין. "נכון שהאיחוד האירופי מעביר כספים לארדואן כדי שלא ייתן לפליטים להגר לאירופה, אבל זה לא באמת מקל על הכלכלה הטורקית, שנמצאת בקריסה וסובלת מאינפלציה אדירה".
ממה נובע הרצון הטורקי העז להחליף את אסד?
"מהסכסוך הגדול של העולם הערבי בין הסונים לשיעים. טורקיה נמצאת בצד הסוני, ואסד והעלאווים נמצאים בצד השיעי. המכנה המשותף לכל הכוחות הצבאיים שנלחמים כיום באידליב נגד אסד הוא אחד: העובדה שכולם סונים".
סדרי הכוחות שנמצאים בחבל הארץ הבוער גדולים במיוחד. לא פחות מ-50 אלף לוחמים סונים, שמתחלקים לארבע קבוצות שונות, נמצאים כיום באזור. הקבוצה המרכזית היא צבא סוריה החופשית, אותו ארגון מורדים שנלחם באסד לאורך כל השנים. בין ארדואן לארגון ישנם קשרים ענפים".
"כל עוד אסד לא תקף את צבא סוריה החופשית, טורקיה שמה את התוכניות להרחבת השטח הטריטוריאלי שלה בהקפאה", אומר נריה. "אלא שבסוף ינואר אסד החל בתהליך הרקונסקיסטה, הכיבוש מחדש של סוריה. ברגע שבו הוא התחיל לתקוף את כוחות המורדים, ארדואן הבין שבשביל האינטרסים שלו הוא חייב להתערב במלחמה".
שני צדדים בעמדת נחיתות
האירוע שהוביל את הטורקים להגיב הוא התקיפה של אסד, שהובילה למותם של 33 חיילים טורקים. מספר ההרוגים הגבוה הוליד כעס בתוך טורקיה עצמה, וקולות של תגובה חריפה החלו להישמע. בתגובה הטורקים פתחו במתקפה אווירית של כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים), שלפי דברי שר הביטחון הטורקי הובילו למותם של מאות חיילי אסד ביותר ממאתיים תקיפות שונות.
מה הוא מצפה להשיג מהפגישה הזאת?
"ארדואן רוצה הסדר חדש בצפון סוריה, שיבטיח בראש ובראשונה שלא יגיעו עוד פליטים למדינה שלו. זה הרצון המרכזי. הוא יודע שעוד פליטים יקריסו את המדינה שלו עוד יותר והוא לא יוכל לעמוד בזה".
איזו נוסחה יכולה לצאת מהפגישה הזאת? אנחנו עשויים לראות הסכם חדש שאומר שהטורקים יפסיקו את התקיפות, והרוסים יוודאו שלא יהיו פליטים נוספים?
"על הנייר כן, וזאת הדרישה המפורשת שלהם. אם כי אני כלל לא בטוח שהטורקים יכולים להתעקש אפילו על זה. בסופו של יום ארדואן נמצא במערכה לבד. האמריקאים לא יעזרו לו צבאית, אלא רק יספקו תמיכה דיפלומטית רזה מאוד. בפועל הוא נותר רק מול פוטין. לכן לא תהיה לו ברירה אלא לקבל כל עסקה שיציעו לו הרוסים, גם אם יהיה מדובר בהרבה פחות ממה שהוא רוצה".
זה משהו שהוא יוכל לחיות איתו?
"לא תהיה לו ברירה. אם לשפוט את המהלכים של הימים האחרונים, עושה רושם שגם בממשל הטורקי מבינים את זה. הם מגיבים מאוד באיפוק, לא יוזמים מהלכים אלא רק תוקפים כתגובה לאסד. אלה מהלכים של מי שרוצים לסגור את הסיפור".
מהצד השני, גם מצבו של אסד לא מזהיר ערב הפגישה. הטורקים אומנם רק מגיבים, אך הם הסבו אבידות קשות לצבא הסורי. "התקיפה הטורקית העבירה מסר מאוד ברור גם לרוסים וגם לאסד שהם יעמדו על הגבולות שלהם, גם אם הם לא ישיגו את כל מה שהם רוצים", אומר נריה. "התקיפה התבצעה על ידי כטב"מים, שלמעט מאוד מדינות יש את היכולת להתמודד מולם, וישראל ביניהן. אף אחד לא חשב שיש לטורקים את היכולת לתקוף ככה ובהיקף כזה, והמסר היה ברור – להבהיר לאסד שיש להם עליונות צבאית משמעותית עליו".
אז במצב כזה, כשמצד אחד הטורקים מבודדים ולא יכולים להתמודד מול הרוסים, ומהצד השני אסד חלש מהטורקים מבחינה צבאית, לאן אנחנו הולכים?
"אני מאמין שבשבועות הקרובים נראה יצירת סטטוס קוו. השבוע גם דרום סוריה החלה להתחמם שוב עם קרבות בדרעא מול כוחות מורדים, כלומר אסד לא סיים את המלאכה שם. אני מניח שהטורקים ישכנעו את אסד לעצור את ההתקדמות בצפון, באמירה שקודם יסיים את הסבב בדרום. אחר כך הם יראו מה יעשו בצפון".
הופיע באתר בשבע.
