בשיא המלחמה בעיראק, הצליח המודיעין האמריקני לשים את ידו על מכתב סודי מהתאריך 9 ביולי 2005 ושנכתב על ידי איימן אל-זוואהיירי, אז סגנו של בן לאדן, לאבו מוסאב אל-זרקאווי ראש אלקאעדה בעיראק. זוואהיירי התקדם מאז ולאחר חיסולו של בן לאדן הפך להיות ראש אלקאעדה. המודעות לנוכחותו הגוברת של אלקאעדה בסיני, שרק התחזקה לאחר הפיגוע הקטלני מהשבוע שעבר סמוך לגבול עם מצרים, צריכה להסב וב את תשומת הלב למכתב הזה משום ששם שוטח זוואהיירי את משנתו האסטרטגית לגבי עתידה של אלקאעדה.
במכתבו, התייחס זוואהיירי בביטול למלחמות בהן היו מעורבים רבים מאנשי אלקאעדה בשנות התשעים ואמר: "אשר למלחמות שמתרחשות בפינות הנידחות של העולם האסלמי, כמו בצ'צ'ניה, אפגניסטן, קשמיר ובוסניה, הן רק עבודת ההכנה והמבשרות של המלחמות הגדולות שהחלו בליבו של העולם האסלמי". זוואהיירי הדגיש את החשיבות לכך אלקאעדה תבסס את עצמה בזירות הלחימה שהן "בליבו של העולם המוסלמי" אותו הוא הגדיר "הלבנט ומצרים". הוא ראה בעיראק בעיקר קרש-קפיצה עבור אלקאעדה למדינות שכנות שיובילו ל"התנגשות עם ישראל" בשלב מאוחר יותר. עשר שנים קודם לכן, ב-1995 זוואהיירי כתב מאמר בשם "הדרך לירושלים עוברת בקהיר", ובו הציג את התזה שלו לפיה יש להפיל את המשטרים הערביים, על מנת שיהיה ניתן להשמיד את ישראל.
זוואהיירי, רואה כי כעת "האביב הערבי" הופך את האסטרטגיה שלו להרבה יותר ריאלית. החודש הוא פרסם הודעה בה נאמר כי לוחמי האסלאם נבלמו עד כה על ידי "גבולות והגבלות… אותן קדשו השליטים שלנו". כעת, ההתקוממות כנגד מנהיגים ערביים יצרה מספר אזורים בהם מתקיים ואקום שלטוני, שנוצל על ידי שלוחותיה של אלקאעדה. בשלהי יולי, הותקפה תחנת משטרה מצרית באל-עריש על ידי כוח של כ-100 מורדים חמושים שנשאו דגלים עליהם מתנוססים סמלים מוסלמים, חמישה מצרים נרצחו. עוד קודם לכן, הותקפו בסיני תחנות משטרה מצריות רבות, במקביל להתקפות על צינור הגז לישראל ולירדן. פורסמה גם הצהרה על הקמתו של ארגון חדש, "אלקאעדה בחצי האי סיני". אם כי מוקדם מכדי לשפוט האם אכן קיים ארגון אמיתי מאחורי הצהרה זו.
כעת, פועלים ברחבי סיני מגוון ארגונים פלסטיניים מרצועת עזה, שמזוהים, במידה זו או אחרת, עם אלקאעדה. היו אלא אנשי "ועדות ההתנגדות העממית" שהרגו שמונה ישראלים בשבוע שעבר, סמוך לגבול ישראל-מצרים. הארגון שנוסד לראשונה בשנת 2000 על ידי פעילים לשעבר ב"ביטחון המסכל" של מוחמד דחלאן, ניתק את קשריו עם פתח ואימץ אידיאולוגיה הקרובה יותר לזו של אלקעדה.
בשנת 2006 ארע פילוג ב"ועדות ההתנגדות העממית", שהוביל להיווצרותו של "צבא האסלם" הרואה בעצמו זרוע של אלקאעדה. ארגון זה הוא שחטף בני ערובה מערביים בעזה ודרש בתמורה את שחרורו של פעיל אלקאעדה בבריטניה. יחידה משותפת של "צבא האסלאם", "ועדות ההתנגדות העממית" וחמאס חטפה את גלעד שליט ב-2006. בינואר 2011, שר הפנים המצרי האשים את "צבא האסלאם" בתקיפת כנסייה קופטית באלכסנדרייה, ברצח 25 מצרים ובתכנונם של פיגועים נוספים רבים בתוך מצרים.
מה שברור הוא שהתעניינותה ההולכת וגוברת של אלקאעדה בסיני לא מהווה איום על ישראל בלבד, אלא גם על ביטחון הפנים של מצרים. אמנם לאחרונה אכן היו קשיים ביחסים בין ישראל למצרים, לאחר מותם של חמישה שוטרים מצריים לאורך הגבול המתוח בין שתי המדינות. אך עם זאת סביר להניח שהאתגרים המשותפים המתגברים, מכורח המציאות, יסייעו לשמור על מערכת היחסים ביניהן.
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום".
