מוקד המתיחות החדש בהר הבית, מתחם שער הרחמים, נבחר שלא במקרה על ידי מועצת הוואקף (בהרכבה החדש, המורחב והקיצוני יותר), כזירת ניגוח מול ישראל במתחם המקודש. החברים החדשים במועצה, שמזוהים עם פתח', ה"אחים המוסלמים" ותורכיה, מכירים היטב את 'הסיבובים' הקודמים של העימות סביב שער הרחמים.
הם בחרו דווקא בו , מכמה סיבות:
- הם רואים באתר פוטנציאל לשינוי 'הסטטוס קוו' הבלתי רשמי ששורר שם מאז 2003, סטטוס קוו שהם מבקשים לשנות עתה.
- איזור שער הרחמים מצוי במסלול המבקרים היהודים בהר, שאותם מבקשים גורמי קיצון בהר לטרפד לדלל ואף לחסום.
- המשבר היזום והמתוכנן הנוכחי נועד להעביר מסר לכל מי שמעלה על דעתו, לנשל את ירדן ו/או את הרשות הפלסטינית ממעמדם הנוכחי או העתידי בהר, וזאת על רקע 'תוכנית המאה' של טראמפ ( שאמורה להתפרסם לאחר הבחירות בישראל – אפריל 2019) והחשש הירדני – פלסטיני מכך שהתוכנית תחליש את מעמדם בהר הבית.
ארבעת העימותים הקודמים סביב שער הרחמים, שמכשירים אותו בעיני מועצת הוואקף החדשה כזירת עימות ראויה עם ישראל פעם נוספת הם אלה:
* למרגלות שער הרחמים, מעברה החיצוני של חומת הר הבית שוכן בית הקברות המוסלמי אל יוסופייה. בשנים האחרונות, המוסלמים הרחיבו את שטחו לכיוון דרום בניגוד לחוק, והכשירו שטחים נוספים לקבורה באיזור זה. חלק מהעבודות כללו הקמת קירות תמך והם הוקמו בחשאי בעבודות לילה. העבודות בוצעו בשטח שהוגדר כשטח ציבורי פתוח שלא היווה חלק מהאזור שבו ריכז הוואקף את הקבורה בעבר.
the southern wall of the Temple Mount. It is clearly the same arch
in the picture taken by the American Colony photographer.
שטח זה כמו בית הקברות אל יוסופייה מהווה לפי חוק חלק מהגן הלאומי סביב חומות העיר העתיקה. לאחר מאבק משפטי שהוביל עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ, לשעבר איש הועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, החלה המשטרה לפעול בנושא. כבר בתקופת כהונתו של אבי דיכטר כשר לבטחון פנים, הופסקו עבודות המוסלמים במקום. מעת לעת מנסים המוסלמים לחדש שם את הקבורה והמשטרה מתערבת בנעשה ומפסיקה זאת.
*במתחם הפנימי של שער הרחמים, בתוך מתחם הר הבית מוטלות כבר כמה שנים קורות עץ עתיקות, שפורקו מגג מסגד אל אקצא, אחרי רעידת האדמה שמוטטה את המסגד בשנת 1927.
המוסלמים אינם מניחים לרשות העתיקות להוציא את הקורות משם, למרות שקורות נוספות מגג המסגד, שאוחסנו במקומות אחרים בהר הבית, הוצאו משם בתקופות שונות. על פי בדיקות שונות הן של פרופ' נילי ליפשיץ מאוניברסיטת ת"א, הן של מכון וייצמן והן של רשות העתיקות, חלק מהקורות הן קורות עתיקות וקדומות, בודדות מהן – מימי הבית השני והבית הראשון, אולי מתקופת המקדש.
כבר אחרי רעידת האדמה הוצאו חלק מהקורות הללו מההר, על ידי מחלקת העתיקות הבריטית ושוכנו במוזיאון רוקפלר. אחרות, נמכרו על ידי הוואקף בשנות השבעים של המאה הקודמת לסוחר גרוטאות ארמני. אנשי הישוב עפרה רכשו אותן מהסוחר וחקרו אותן באופן עצמאי. מעט הקורות שנותרו בהר הבית, אוחסנו תחילה ב"אורוות שלמה" קודם שהפכו למסגד. אחר כך, הועברו הן הועברו למקומות אחרים בהר, חלקן למתחם שער הרחמים. הקורות העתיקות הללו חשופות כבר שנים לפגעי מזג האוויר – חום, קור וגשמים ורשות העתיקות לא הצליחה לשכנע את הוואקף לאפשר לה להוציא אותם משם, כדי לחקור אותם ולהגן עליהן.
כאמור חלק מהקורות שמצאו את דרכן בעבר אל מחוץ להר נחקרו ושתיים מהן עוררו עניין מיוחד. האחת התבררה כקורת עץ שעובדה מברוש מצוי בן 2,600 שנה והאחרת כאלון טורקי בן 2,800 שנה. חלק מהחוקרים שיערו לפיכך שקורות אלה שימשו עוד בימי בית המקדש הראשון. הם הניחו שהמוסלמים השתמשו בהן כאשר הם בנו את מסגד אל אקצא לפני כ-1300 שנה, כדרך שנהגו עם חומרי בניה אחרים ממבנים קדומים יותר שניצבו על ההר, שאף הם שימשו לבניית המסגד באותם הימים.
the al Aqsa mosque. "Ancient entrance
to the Temple," according to the Library
of Congress caption (1927)
*בשנת 2003 ניסתה עמותה פלסטינית המזוהה עם חמאס להשתלט על מתחם שער הרחמים ולהשמיש את החללים הפנימיים שלו ככתות לימוד ומקום לתפילה. מערכת הביטחון הגיבה בסגירה של המתחם ונעלה אותו. בהמשך, כחלק מההידברות עם המוסלמים, המשטרה אפשרה לוואקף לשכן במקום כתת לימוד אחת, ומעת לעת לקיים שם בחינות בגרות לתלמידי כתה י"ב. לעומת זאת – נאסר על המוסלמים לקיים שם תפילות.
* לפני כשנה, כאשר המוסלמים בהר הבית נטלו אבנים עתיקות שפוזרו בהר באיזור שער הרחמים, סיקלו אותן, והתקינו מהן מהם ספסלי ישיבה, הגיבה המשטרה בתפיסת עמדה במרומי שער הרחמים. עמדה זו מאויישת לסירוגין עד היום.
העימות הנוכחי התפתח לאחר שמועצת הוואקף החדשה ניסתה להשמיש את חללי שער הרחמים בתוך הר הבית לתפילות. בתגובה, נעלה המשטרה את המתחם, ואף הרחיקה מתוכו, וזמנית גם מתוך הר הבית, גורמים מסיתים.
השינוי המרכזי והדרמטי בהרכב מועצת הוואקף, שיזמה את העימות החדש הוא שילובו בה של שיח' עכרמה סברי, כיום יו"ר המועצה המוסלמית העליונה לשעבר המופתי של ירושלים, ומי שמזוהה כיום כאיש האחים המוסלמים, 'הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית', עושה דברם של תורכיה וארדואן ויש שיאמרו: אף מקורב לחמאס. סברי ידוע בהתבטאויותיו הקיצוניות נגד ישראל. הוא שולב בהרכב החדש בעקבות לחץ של המועצה המוסלמית העליונה והתערבות של ארדואן.
חברים חדשים נוספים במועצת הוואקף הירדנית, שירדן הסכימה לשלב אותם במועצה החדשה לאחר שזו הוגדלה מ-11 ל-18 חברים, הם בעיקרם מזוהי פתח' והרשות הפלסטינית וביניהם:
'השר לענייני ירושלים' מטעם הרש"פ, עדנאן אל חוסייני שאחראי על משרד שמשקיע בירושלים 64 מליון שקל כספי רש"פ בשנה;
ד"ר האני אל עבאדין, לשעבר שר הבריאות ברש"פ;
חאתם עבד אל קאדר בכיר פת"ח בירושלים ויועצו של מחמוד עבאס לענייני ירושלים;
ד"ר עימאד פאיק אבו כישק – דיקאן אוניברסיטת אל קודס ומקורבו של גיבריל רג'וב.
וד"ר מהדי עבד אלהאדר, בכיר פת"ח ומראשי מכון פסיה.
כפי שציין חוקר 'המרכז' יוני בן מנחם ("ירדן והרש"פ בשת"פ לסיכול תכנית טראמפ" אתר 'המרכז', 18.2.2019 ) ירדן והרש"פ הקימו מועצה משותפת לניהול הר הבית והמקומות הקדושים בירושלים כצעד מכין לטרפוד 'עסקת המאה' של הנשיא טראמפ והחשש הירדני, שבמסגרת העסקה יפגע מעמדה של ירדן בהר ובמקומה תמונה מנהלת דתית בין מוסלמית, שבה ינתן מקום מרכזי לסעודיה.
לירדן יש מעמד מיוחד בהר הבית והסכם השלום שלה עם ישראל משנת 1994 קבע, שכאשר יערך המו"מ על מעמד הקבע, 'ישראל תעניק עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות הקדושים בירושלים'. בפועל, הקדימה ישראל את מימוש ההתחייבות הזאת.
היא מעניקה מעמד ותעדוף לירדן בהר כבר למעלה מ-15 שנה, בשל רצונה לדחוק מההר גורמי קיצון כחמאס ו'הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. המעמד לירדן ניתן גם כחלק ממערכת אינטרסים ויחסים כוללת יותר (ביטחונית וכלכלית) עם הממלכה האשמית שממזרח. במסגרת זאת גם מתקיים מנגנון תיאום והידברות לתיאום שוטף בעניינים שונים הקשורים להר הבית בין ישראל לבין ירדן.
גם בין ירדן לרש"פ יש הסכם בסוגיית הר הבית. בינואר 2013 הגיעו עבדאללה מלך ירדן ואבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית, לסיכום שקובע כי ירדן, כ"אפוטרופסית של המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים", היא שתייצג את ענייניהם של המוסלמים בעיר, ובכלל זה את ענייניה של הרש"פ בכל הנוגע להר הבית, וזאת – עד שתוקם מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים.
עד שהורכבה מועצת הוואקף החדשה היה הרכבה פרו ירדני מובהק וכמעט רק אישים פרו ירדנים איישו אותה. ההרכב החדש מבטא איחוד כוחות בין כל מי שמתנגד לעסקת טראמפ – הרש"פ, הפת"ח ואישים כעכרמה סברי – לבין מי שחושש למעמדו העתידי בהר – ירדן – חבירה משותפת נגד ארה"ב, סעודיה, וישראל.
עתה, סביר שישראל תנסה ל'השיב' את ירדן ל'צד' שלה ותנהל עימה מגעים בעניין. במסגרת זו צפויות דרישות ירדניות, ובמרכזן השמשה של שער הרחמים לתפילות מוסלמים. בינתיים ישראל שוללת אפשרות שכזאת.
בוואקף אמרו השבוע באופן בלתי רשמי, שהעימות סביב שער הרחמים הוא היגררות ירדנית אחר קיצוני 'הפלג הצפוני' שמנסים לחזור ולרכוש השפעה בהר, לאחר שהורחקו ממנו ואף הוצאו כזכור אל מחוץ לחוק (2015).
- התמונות מתוך הבלוג של לני בן דוד
.
