התראות

אירופה, הקורונה ואיראן

כמו נגד הנאציזם, כמו נגד גלי הטרור האיסלאמי גם עכשיו היבשת הזקנה מנסה להתמודד עם נגיף הקורונה אבל באיחור, אולם דווקא המדינאים מצאו זמן כעת לנסות ולעקוף את הסנקציות על איראן ולסייע לה בניגוד לעמדת ארה"ב • האובססיה נגד ישראל תמשיך
שיתוף

עניינים

אירופה בהלם, משותקת ומבולבלת וחסרת אונים מול מגפת הקורונה המכה בה חללים מדי יום. מאז מלחמת העולם השנייה לא הכירה הקהילה האירופית שיתוק כה חמור, כמעט מוחלט, של הכלכלה והתחבורה והפסקה מלכת של חיי התרבות והחברה.

מאז פרוץ המגפה בסין הקהילה האירופית מתמהמהת ועדיין אינה פועלת מספיק במערכה העיקשת נגד וירוס הקורונה. מלכתחילה, היא לא נקטה באמצעי הגנה דרסטיים ומתאימים כאשר פרצה המגפה בצפון איטליה. היא לא סגרה את שדות התעופה והגבולות ולא בקשה מהתושבים להימנע מכל מגע ישיר ולא המליצה להיות בבידוד מוחלט.

למרות שהשרות והטיפול הרפואי ברוב המדינות הם בהחלט ברמה גבוהה, וקופות החולים נדיבות ומתפקדות היטב עם ציוד חדיש ומתוחכם, לא הצליחה הקהילה האירופית ללכד את השורות ולפעול מתוך סולידריות.

זאת לא הפעם הראשונה שאירופה מתעוררת מתרדמתה ומתקשה להפנים. בשנות ה-30 של המאה הקודמת היא סרבה להאמין בכוונותיו הזדוניות של היטלר וחתמה על הסכמי מינכן. היא הובסה ונכנעה לנאצים ואיבדה את נשמתה.

אז,  הייתה זאת ארה"ב שבאה להושיע מהצורר הנאצי , אך היום , 75 שנים אחרי, מי שבא לסייע לאיטליה היו סין, קובה ורוסיה ולא השותפים האירופיים. כל מדינה פעלה בנפרד ודאגה לעצמה ולרווחת תושביה.

 גם בתחילת גלי הטרור האיסלמיים ובקליטת המהגרים הערביים מסוריה, עירק ולוב, לא הפנימה הקהילה האירופית במועד. היא לא הקשיבה לכל האזהרות לרבות אלו שבאו מישראל.

היא המשיכה לנהל מדיניות ליברלית ובלתי אחראית מתוך שאננות וביטחון עצמי מופרז. לאורך שנים רבות גלו הרשויות וכלי התקשורת במיוחד בצרפת סובלנות יתר וזלזלו  באיומים ובעליית כוחו של האיסלאם הקיצוני. 

אירופה לא הצליחה להלחם בזמן אמת  בנאציזם כשם שלא הפנימה עדיין באיומי הטרור. היא הפסידה אז את המלחמה ואת נשמתה, וכיום אין לרשותה האמצעים הרפואיים והכלכליים במטרה למגר וירוס קטלני אחד ובודד . 

מאז ומתמיד  אירופה מתחבטת ומתפלספת בין עמדות הדרג המקצועי לבין ההנהגה הפוליטית. שואלת שאלות פילוסופיות ודנה קודם כל בסוגיות אדמינסטרטיות ומשפטיות. כיום היא מפולגת עוד יותר עם פרישתה של בריטניה והחששות הנובעים מנטישת מדינות נוספות  ממזרח אירופה, כגון הונגריה שסגרה עכשיו הרמטית את גבולותיה.

הלכה למעשה, הקהילה האירופית אינה מצליחה לפתור את בעיותיה השונות והרבות, אך היא תמיד ראשונה להטיף לנו מוסר בנושא  הסכסוך הישראלי ערבי ולהתערב בצורה בוטה בהחלטות של ממשלת ישראל. הדבר מובא לביטוי בהקשר לחוק הלאום שהתקבל בכנסת ב-19 ביולי 2018.  הביקורת הנוקבת של רוב התקשורת האירופית על כך שישראל מפלה לרעה את המיעוט הערבי מלמדים גם כאן על אי הבנה בסיסית על מהותה של מדינת ישראל ועל עצם קיומה כמדינה דמוקרטית יהודית יחידה בעולם.

מדינות אירופה אינן מספיק אמיצות כדי לגבש מדיניות ברורה והן ממשיכות לדבר, בכל משבר, בשפה רפה ואף מנהלות מדיניות צבועה במיוחד כשמדובר בפתרון הבעיה הפלשתינית וזכויות אדם. חוסר ההבנה והבלבול הקיים בקרב האירופים החושבים עדיין כי  היהדות היא דת בלבד ועל כן אין ליהודים כל זכות וזיקה למולדת לאומית. ברור כי ההתעלמות מהקשר ההדוק וההיסטורי במהלך אלפי השנים של העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים מעורר תמיהה ואף מקומם במיוחד כאשר מדינות באירופה מצביעות באונסק"ו ובארגונים בינלאומיים לטובת יוזמות הזויות ושקריות של הפלשתינים.

הדבר גם אינו עולה בקנה אחד עם מאבקה הרופף של אירופה נגד גלי האנטישמיות.

השנאה נגד היהודים מתעוררת שוב בימים אלה ומאשימים את היהודים בהפצת נגיף הקורונה. בקריקטורות המופיעות בימים אלה בעיתונים מובילים כמו לה מונד מאשימים את ישראל בהידוק הסגר על השטחים ובניצול המגפה להחמרת המצב ההומניטרי של הפלשתינים בעיקר בעזה.  דיונים בצרפת סביב תרופת הכלורוקין נגד הנגיף מעוררים השראה לכל מיני תיאוריות קונספירציה והערות אנטישמיות ברשתות החברתיות.

בשנת 2020,   75 שנים אחרי השואה, ולפי מיטב המסורת האנטישמית הקלאסית , עדיין ברחבי  אירופה היהודים מוגדרים  "מצורעים" ושעירי לעזאזל. האנטישמים מעוררים מחדש את גל השנאה שלהם  תמיד במהלך משברים פיננסיים וכלכליים עולמיים. תמיד אותן האשמות זדוניות ומופרכות נגד "מי שמחזיק בכוח הממון, הבנקים והבורסות".

מדיניותה הבלתי מאוזנת של אירופה כלפי ישראל, הדה לגיטימציה של מדינת היהודים, החרם המתבטא בפעילות BDS הממומנת חלקית על ידי מוסדות הקהילה, האובססיה לפעול כמתווך ליישוב הבעיה הפלסטינית, כל הניסיונות הזדוניים האלה לא הצליחו מעולם בשטח. נהפוך הוא, הם העמיקו את ההבדלים והגבירו את חוסר האמון באירופים.

מדיניות זו מתאפיינת גם ביחס לפרויקט הגרעין של איראן. מאז פרוץ המגפה הפעילו מדינות אירופה לחצים כבדים על ארה"ב כדי להקל בסנקציות. מי שהיה שגריר צרפת בוושינגטון וגם בישראל, גירארד הרו, טוען כי הסנקציות אינן כוללות תרופות וסיוע הומניטרי.

כזכור, הציע הנשיא טראמפ  לסייע לאיראן במשלוח תרופות אך טהרן סרבה בתוקף והאשימה את ארה"ב ואף את ישראל בהפצת הנגיף.  משלחת של רופאים מארגון "רופאים ללא גבולות" נאלצה אף היא להפסיק את הסיוע בעיר איספאן. 

בלחץ הנשיא מקרון והממונה על יחסי החוץ בקהילה האירופית, ג'וזפ בורל, הוחלט לעקוף את הסנקציות דרך המנגנון INSTEX  ולשגר לאיראן חבילת סיוע בהיקף של  חמישה מיליון אירו למאבק בנגיף הקורונה בנוסף לאספקה רפואית, כולל ציוד לבדיקות מעבדה, חליפות מגן וכפפות.

ראשי הקהילה האירופית ממשיכים בכל הדרכים למנוע את בטולו של הסכם הגרעין JCPOA. שנחתם בוינה ביולי 2015.

מגפת נגיף הקורונה משמשת עבורם אמתלא כדי לעקוף את הסנקציות ולהפעיל לחצים על נשיא ארה"ב כדי שיחזור בו ויפתח במשא ומתן עם טהרן.

בתקופה שבה כל מדינות כדור הארץ נלחמות בטרור נגד נגיף לא ידוע ובלתי נראה, הגיעה השעה שהקהילה האירופית לא תטיף לנו מוסר ושתפסיק להתערב    בסכסוכים רחוקים ולא שלה.

הגיעה העת שתתפכח סוף סוף, תפסיק ריב ומדון,תפנים ותשנה כוון. תפעל יד ביד עם רופאים ומדענים אמריקנים וישראלים במטרה למגר בדחיפות את מגפת הקורונה, תציל חיי אדם ותביא מזור לכלל האנושות.  

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close