בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב באה כרעם ביום בהיר ובעיתוי הגרוע ביותר לאירופה שעדיין לא התאוששה מההלם הקודם של הBREXIT, הנטישה המפתיעה של בריטניה את האיחוד האירופי.
גם לפני הברקסיט, וגם השבוע לפני נצחונו של טראמפ, הפוליטיקאים, העיתונאים, אנשי האקדמיה ובמיוחד כל הסוקרים לא האמינו שהדבר אכן יקרה. טראמפ היה חסר כל נסיון וסיכוי. הוא התגלה אצלם בחלומות בלהות בלבד.
בשני המקרים ושעות ספורות קודם פרסום התוצאות, הרוב המכריע היה משוכנע שבריטניה לא תפרוש ושהילרי קלינטון תיהיה אכן הנשיאה הראשונה בבית הלבן.
הסיבות העיקריות להלם באירופה נעוצות בכמה גורמים המאפינים את הקהיליה האירופית היום:
- מאז תום מלחמת העולם השניה חוששת אירופה מעימותים אלימים, ממהפכות, מאי-יציבות ומשנויים דרסטיים. היא מטבעה מאוד שמרנית וסולדת מפופוליזם, דמגוגיה, ומתנועות בדלניות ואנרכיסטיות.
- האירופים מתוסכלים מחוסר כל השפעה פוליטית בפתרון סכסוכים בעולם.
- השסע קיים בין המדינות ואין עד היום מדיניות אחידה. המצב הכלכלי התדרדר, האבטלה גוברת, והמטבע האחיד נמצא בשפל המדרגה.
- נוכחות מליוני מהגרים מוסלמים הנמצאים בקרב אוכלוסיה נוצרית מדאיגה מאוד את מנהיגי אירופה ודברי הנאצה שהשמיע טראמפ במערכת הבחירות הגבירו את הדאגות.
- החשש מפגועי טרור וניצול מפלגות ימין קצוני להדרדרות ולהסלמת המצב במטרה לזכות באהדת העם, הגבירו את החרדה מקריסת המערכות היציבות הקיימות.
- האיחוד האירופי נשלט למעשה על ידי פקידים היושבים בבריסל ולא על ידי פולטיקאים. הדבר גורם לנתוק בין הפקידות המסורבלת והאדישה לבין המשאלות ורצונו האמיתי של העם לשינוי.
- העיתונות הכתובה והאלקטרונית משפיעה מאוד על ההחלטות המדיניות כי אירופה עדיין מפגרת בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות ביחס לארה"ב ואף לישראל. רוב התקשורת תומכת במימסד הקיים ובאיחוד, ובפוליטיקה הקלסית.
הניצחון של דונלד טראמפ גרם לתגובות שליליות באירופה כי:
- נצחונו של דונלד טראמפ שבר את כל המוסכמות וערער את הערכים השמרניים המקובלים באירופה ובמיוחד את ה-POLITIC CORRECT.
- האמירות הפרובוקטביות והוולגריות של הנשיא האמריקני הנבחר גרמו לתעוב האיש ולזלזול תכונותיו כמנהיג העולם החופשי.
- באירופה רוב המנהיגים צמחו בפוליטקה הקלסית ולמדו בבתי הספר והאונבריסטאות היוקרתיות. הם ממושמעים לפרוטוקול ולממלכתיות. למרות הצביעות הזועקת הם ישמרו על דרכי הנמוס והנועם בדרך ארץ.
- דונלד טרמפ נחשב בעיני האירופים לליצן, לעוף מוזר ובלתי אמין. הוא איש עסקים ממולח שפשט את הרגל מספר פעמים והוא בלתי צפוי.
- בנגוד למנהיגים האירופיים אין לטראמפ השקפת עולם מסודרת ועיקבית, אין לו מצע פוליטי והוא שולף מהמותן.
- נצחונו של טראמפ יגביר את הטינה והשנאה למהגרים ולמעוטים. הוא יתן רוח גבית למנהיגי המפלגות הקצוניות של הימין הקצוני לבטול האיחוד הארופי והחזרת הגבולות והמטבע הלאומי. גם מנהיגי השמאל הקצוני ינסו להפיק תועלת ולבעוט במימסד ובמוסכמות הקימות. בבחירות הקרובות שיערכו במספר מדינות יש להעריך כי יקבלו יותר אהדה ומנדטים. הדבר כבר מתרחש בהונגריה של אורבאן ואף בפולין.
- מעניין לציין כי המדינה היחידה באירופה שגלתה אהדה לבחירתו של טראמפ היתה בריטניה. ללונדון אין יותר מחויבות לאיחוד האירופי. ראשת הממשלה מיין מאמינה בחדוש הברית שנרקמה בזמנו בין רונאלד רייגן למרגרט תאצייר.
- שתי דאגות חמורות לגבי עתיד יחסי אירופה עם ארה"ב ממוקדות בביטחון ובכלכלה. יש לציין כי עלות סחר החליפין בין אירופה לארה"ב עומד על שני מילארד דולר ליום, והתנגדותו של דונלד טראמפ לגלובליזציה עלולה לגרום למתון עמוק ולמשבר כלכלי חסר תקדים.
- שאלות רבות נשאלות על המדיניות הבדלנית ואי מעורבותה של ארה"ב בסכסוכים מקומיים לרבות במזרח התיכון. מה תיהיה גורלה של הברית הצפון אטלנטית? ומה תהינה ההשלכות להגדלת תקציב הביטחון של הצבא האמריקני?
- החשש שדונלד טראמפ ימשיך בדרכו של רונלד רייגן ויעדיף שתוף פעולה ישיר עם רוסיה של פוטין מאשר הדוק היחסים עם מדינות מערב אירופה.
- צרפת חוששת מאוד שהיוזמה שלה לפתרון הסכסוך הפלשתיני במועצת הביטחון,וכנוס ועידה בנלאומית בפאריס יבוטלו לחלוטין. היא האמינה שהילרי קלינטון היתה ממשיכה בקו של מועורבות כפי שברק אובמה ניהל את מדניות החוץ במשך שמונה השנים האחרונות. החשש מקריסת הרשות הפלשתינית וביטול סופי של הסכמי אוסלו ותהליך השלום.
- אירופה חוששת שהעמדות הפרו-ישראליות של הנשיא האמריקני הנבחר יגבירו את הבניה בהתנחלויות וינצחו את הכבוש הישראלי בתום חמישים שנים למלחמת ששת הימים.
- אם העברת השגרירות האמריקנית לירושלים תמומש הוא ידרבן מדינות נוספות ללכת בעקבות ארה"ב.
- אירופה חוששת גם שהפרת ההסכם שנחתם עם איראן על הגרעין עלול לגרום לזעזועים בחברות שסוחרות עם טהרן מאז הסרת הסנקציות. שינוי או ביטול סופי של ההסכם יוביל לתגובות חמורות של טהרן ולהחמרת המצב בכל המזרח-התיכון ואף למלחמה.
לאור כל החששות והדאגות שצוינו לעיל, מוקדם עדיין לדעת איך יראו מחר היחסים עם וושינגטון. טראמפ ישאף לשתוף פעולה נפרד עם כל אחת מהארצות. הוא בוודאי לא יסכים להתישר עם הגחמות של הפקידות הבכירה היושבת בבריסל. בתקופה הקרובה יש לצפות להמשך החששות והתסכול, אבל עם חלוף הימים ובסופו של דבר, אירופה תשלים עם המצב החדש, תתאושש ותתגבר על המשקעים. ארה"ב חולקת את אותם ערכים יוניברסלים ועל כן אירופה מחויבת לשתף פעולה, לישר קו ולקבל את דין הבוחר האמריקני כפי שמקובל בכל דמוקרטיה בעולם.
דונלד טראמפ יוזמן גם לבקר בבירות אירופה ואף בוותיקן שברומא, והוא יתקבל עם כל הכבוד הראוי לנשיא המעצמה החזקה בתבל.
