בעשרה באפריל תציין איראן את "היום הלאומי של טכנולוגיית הגרעין". במסגרת זו הודיע הארגון האיראני לאנרגיה אטומית Atomic Energy Organization of Iran)) יוצגו 133 פרוייקטים חדשים בתחום שונים הקשורים לאנרגיה אטומית. חלק מהפרויקטים יוצגו על הנשיא חסן רוחאני וחלק באופן מקוון. בין היתר אוזכרו הישגים בתחום מכניקה קוונטית, מים כבדים, העשרה וטכנולוגיית לייזר[1].
למרות שהאירוע מתקיים מדי שנה הוא מצוין השנה סמוך לסבב השיחות העקיפות בוינה בין איראן לבין הועדה המשותפת להסכם הגרעין (שזה היה כינוסה ה-18), שנועדה להחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין. נציגי ארה"ב, בראשות רוברט מאלי, השליח המיוחד של הממשל האמריקני לענייני איראן, שוהים בוינה ולכאורה אינם מקיימים קשר ישיר עם המשלחת האיראנית בראשות, הנושא והנותן האיראני עבאס ארקאצ'י ((Abbas Araqchi, סגן שה"ח לעניינים מדיניים. לדבריו, נציגי שאר החתומות על ההסכם (צרפת בריטניה, רוסיה, סין וגרמניה) יעדכנו את המשלחת האמריקנית בתוכן השיחות.
ארקאצ'י חזר על עמדת איראן הקוראת להסרה כל הסנקציות בבת אחת ודחה את הצהרות ארה"ב כי דרישה איראנית זו מעידה על חוסר רצינות "חוסר הרצינות מונח בצד האמריקני שכן הוא זה שעזב את הסכם הגרעין וכפה סנקציות ולכן עליו להסירן ובבת אחת".
גם דובר משה"ח האיראני, קרא להסרה מיידית של כל הסנקציות בבת אחת, שב ודחה את הצעת ארה"ב למתווה מדורג והדדי והדגיש כי השיחות הינן טכניות ונועדו להבטיח שארה"ב תחזור לציות ותסיר את הסנקציות באופן אפקטיבי וניתן לאישור. לדבריו, בסיום הדיונים סוכם כי הם ימשכו במסגרת שתי ועדות מומחים מקבילות –האחת תתמקד בהסרת הסנקציות ששבה ארה"ב והטילה על איראן לאחר שעזה את הסכם הגרעין ב-2018 ; והשנייה תתמקד בצעדי התגובה הגרעיניים (הפרות) שנקטה איראן בתגובה לאי הציות של ארה"ב ומדינות אחרות להסכם הגרעין. בתום הדיונים תדווחנה הוועדות לועדה המשותפת להסכם הגרעין.
לעומת הפסימיות שמקרין משה"ח החוץ האיראני והתקפותיו על העמדות שמציגה ארה"ב במשא ומתן, ממשיך דובר ממשלת איראן להציג עמדה אופטימית יותר. עלי רביעי שבח את העמדות "המציאותיות" ו"המבטיחות" שהציג רוברט מאלי[2] "המחזקות, לטענתו, את עמדת איראן לגבי הצורך בהסרת הסנקציות" ויכולות לשמש נקודת התחלה להתקדמות לקראת הסדר ולתקן את הדרך הקלוקלת שהובילה את הדיפלומטיה למבוי סתום "אנו מקדמים התבטאויות אלה בברכה ומחכים בקוצר רוח לראות כיצד גישה בונה זו תישום הלכה למעשה. יודגש, כי ציוץ וראיון לרדיו הציבורי של מאלי צוטט בכלי התקשורת האיראניים והוצגו ככאלה שמחזקים את עמדת איראן.
הצגת הפרויקטים בתחומים רגישים (העשרה, לייזר מים כבדים) ב"יום תעשיית הגרעין האיראנית" , המחיר ששלמה עד כה איראן בהישגיה בתחום הגרעין (מדעני הגרעין שחוסלו) כמו גם המשך ההפרות האיראניות, כל עוד אין הסכם, ממשיכים להוות חלק ממנופי הלחץ האיראני במשא ומתן העקיף עם ארה"ב.
איראן ממשיכה, כאמור, להציג עמדה סדורה בכל הקשור לצורך בהסרתן של כל הסנקציות בבת אחת ומחזקת את "נקודות התורפה" (עמדת בכירים אמריקניים דוגמת מאלי) בצורך לחזור להסכם הגרעין גם אם יהיה צורך בוויתורים אמריקניים. מנגד, גם בארצות גוברים הלחצים לו לחזור להסכם הגרעין בכל תנאי ומדגישים את נושא העצורים והנעדרים האמריקניים באיראן.
יתכן כי איראן תיאות למחווה בנושא זה על מנת להגביר את הלחץ על ארה"ב, אך אינה צפויה לאפשר במסגרת החזרה להסכם דיון בסוגיות הטילים, מעורבותה באזור והפרת זכויות האדם בתחומה.
עלי שמחאני, יו"ר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הבהיר שוב לאחרונה כי איראן לא תהיה מוכנה בסוגיות שאינן קשורות להסכם הגרעין במסגרת דיוני הועדה המשותפת, גם במחיר מה שהגדיר, "ההתנגדות האיראנית"[3]. זאת, במיוחד כאשר הולך ומתחדד העימות בין איראן לבין ישראל בתווך הימי (לאחר הפגיעה בספינת משה"מ בים האדום) שעלול להוביל להסלמה גם בגזרות אחרות.
רוחאני למבקרי ההסכם – לא מכרנו את תוכנית הגרעין האיראנית
מבית – קרא נשיא איראן רוחאני, במהלך ישיבת הממשלה לקראת "היום הלאומי של טכנולוגיית הגרעין" , למבקריו להתנצל בפני ממשלתו והעם האיראני והאשים אותם כי "הפיצו לאורך השנים שקרים בקרב העם האיראני…כמובן שאיש לא קנה זאת…אך הם סברו כי מכרנו את תחום האנרגיה הגרעינית של איראן כשחתמנו על הסכם הגרעין הגרעין…השקרים נחשפו לבסוף". הוא גם קרא להם לזקוף לזכות ממשלתו את הסרת אמברגו הנשק מעל איראן באוקטובר 2020 ואת הפלת המל"ט האמריקני ביוני 2019. רוחאני הדגיש את כישלון מדיניות מקסימום הלחץ ואת העמידה האיתנה של העם האיראני במהלך הסנקציות.
רוחאני הודה כי לחוק "הצעדים האסטרטגיים להסרת הסנקציות" (נחקק לאחר חיסול פח'ריזאדה), לו התנגדה ממשלתו מחשש כי יפגע בהסכם הגרעין, הייתה השפעה בכל הקשור "לחשיפת יכולותיה של איראן בתחום הגרעין". הנשיא אמר כי החוק קרא לממשלה להעלות את רמת ההעשרה ל-20 אחוז "אך איש לא האמין שנצליח לעשות זאת…הממשלה עשתה עוד מעבר לנדרש בחוק והוכיחה (גם למתנגדי ההסכם) את עוצמת הייצור ואת שימור יכולותיה של איראן בתחום הגרעין גם במהלך תקופת ההסכם".
רוחאני הוסיף, כי מעולם בהיסטוריה של איראן לא עמדו לרשותה טכנולוגיות כה מתקדמות בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית וכי לעולם ברור עתה שתוכנית הגרעין היא לצורכי שלום וסוגיית "ההבטים הצבאיים האפשריים" (Possible Military Dimensions) של תוכנית הגרעין סגורה.
על רקע שיחות הועדה המשותפת בוינה אמר רוחאני, כי "אנו עדים לפרק חדש בהחייאת הסכם הגרעין…כולם הגיעו למסקנה כי פתרון אחר זולתו ואין דרך טובה יותר מיישומו המלא…זהו הישג נוסף של איראן". הוא הוסיף "כנות ורצינות" מצד ארה"ב עשויה לסלול את הדרך להצלחת שיחות בין איראן ל P4+1 (צרפת, בריטניה, רוסיה וסין + גרמניה)[1]
"איראן תעמוד ביעד השנתי של ייצור 120 ק"ג מועשר לרמה של עשרים אחוז"
תוך כך עדכן בהרוז כמאלונדי (Behruz Kamalvandi), דובר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית כי איראן צברה כבר 55 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של עשרים אחוז מאז החלה להעשירו לרמה זו בתחילת ינואר השנה במסגרת יישום חוק "הצעדים האסטרטגיים להסרת הסנקציות". היעד השנתי לייצור אורניום לרמה של עשרים אחוז עומד על 120 ק"ג. כמאלונדי הדגיש כי קצב הפקת האורניום המעושר לרמה של עשרים אחוז מהיר יותר "לפחות ב-30 אחוז", מאשר בתקופה שקדמה לחתימה על הסכם הגרעין. זאת, לדבריו, בשל השימוש בצנטריפוגות מתקדמות "אנו משתמשים אמנם בפחות צנטריפוגות, אך נוכח העובדה שאנו מפעילים צנטריפוגות מתקדמות מסוג 6 -IR היעילות פי 8 מהדור הראשון, קצב העשרה גדול יותר[2].
המשך הלחץ על ארה"ב
הצגת הפרויקטים וההישגים בתחומים רגישים (העשרה, לייזר מים כבדים) ב"יום תעשיית הגרעין האיראנית" תוך הדגשת המחיר ששלמה עד כה איראן בהישגיה בתחום הגרעין (מדעני הגרעין שחוסלו) כמו גם המשך ההפרות האיראניות, כל עוד אין הסכם, ממשיכים להוות חלק ממנופי הלחץ האיראני במשא ומתן העקיף עם ארה"ב. איראן מעוניינת גם להרחיב את הקרע המדיני בין ארה"ב והמערב לבין ישראל בכל הקשור לעתידו של הסכם הגרעין.
איראן ממשיכה, כאמור, להציג עמדה סדורה בכל הקשור לצורך בהסרתן של כל הסנקציות בבת אחת ומחזקת את "נקודות התורפה" (עמדת בכירים אמריקניים דוגמת מאלי) בצורך לחזור להסכם הגרעין גם אם יהיה צורך בוויתורים אמריקניים. מנגד, גם בארצות גוברים הלחצים לו לחזור להסכם הגרעין בכל תנאי ומדגישים את נושא העצורים והנעדרים האמריקניים באיראן. יתכן כי איראן תיאות למחווה בנושא זה על מנת להגביר את הלחץ על ארה"ב, אך אינה צפויה לאפשר במסגרת החזרה להסכם דיון בסוגיות הטילים, מעורבותה באזור והפרת זכויות האדם בתחומה. עלי שמחאני, יו"ר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הבהיר שוב לאחרונה כי איראן לא תהיה מוכנה בסוגיות שאינן קשורות להסכם הגרעין במסגרת דיוני הועדה המשותפת, גם במחיר מה שהגדיר, "ההתנגדות האיראנית"[1]. זאת, במיוחד כאשר הולך ומתחדד העימות בין איראן לבין ישראל בתווך הימי (לאחר הפגיעה בספינת משה"מ בים האדום) שעלול להוביל להסלמה גם בגזרות אחרות.
בהקשר זה צטטו כלי תקשורת איראניים בהרחבה דיווחים בכלי תקשורת מערביים ישראלית עומדת מאחורי הפגיעה באנייה Iran Saviz"” השייכת למשה"מ בים האדום בעיצומן של שיחות הגרעין בוינה ובספינות איראניות מוספות בחודשים אחרונים. לטענת, חלק מכלי תקשורת אלה ישראל מנסה לאותת לממשל ביידן כי תעשה ככל יכולתה למנוע את החייאת הסכם הגרעין. "הטהראן טיימס" סיכם וכתב כי "Israel seems to be busy working to prevent the U.S. from returning to its commitments under the JCPOA. So if the U.S. is willing to revive the nuclear deal then it needs to pay more attention to Israeli machinations"[2].
.
.
.
.
[1] https://twitter.com/alishamkhani_ir/status/1379429391546019841
[2] https://www.tehrantimes.com/news/459595/Israel-throws-a-wrench-into-Iran-nuclear-talks
[1] https://president.ir/en/120522
[2] https://tinyurl.com/jxupuv6m
[3] https://twitter.com/alishamkhani_ir/status/1379429391546019841
[1] https://dolat.ir/detail/361427
[2] https://twitter.com/USEnvoyIran/status/1378015750171062273 ; https://www.tehrantimes.com/news/459398/Biden-s-Iran-envoy-U-S-has-to-lift-sanctions-inconsistent-with ; https://www.pbs.org/newshour/show/u-s-and-iran-agree-to-talks-on-returning-to-the-2015-nuclear-deal
[3] https://twitter.com/alishamkhani_ir/status/1379429391546019841
