התראות

איראן נאבקת בציר הסוני

המאבק בין איראן לציר הסוני בראשות סעודיה גובר על רקע מתקפת הטרור של דאע"ש והמשבר עם קטאר. ב"משמרות המהפכה" מאשימים את סעודיה על הפיגועים אתמול. בד בבד, ממשל טראמפ החליט להתערב במשבר האזורי עם קטאר, ולא לחכות לתיווכה של כווית.
שיתוף

עניינים

המאבק בין איראן לציר הסוני בראשות סעודיה גובר על רקע מתקפת הטרור של דאע"ש והמשבר עם קטאר. ממשל טראמפ מחליט להתערב במשבר ולא לחכות לתיווכה של כווית.

נראה כי אזור המפרץ עובר באחרונה טלטלה ביטחונית וצבאית גדולה ועוד צפויות בו תהפוכות רבות. אחרי הפיגועים של דאע"ש במנצ'סטר ובלונדון ופחות מחודש ימים מאז הבחירות לנשיאות באיראן, שבהן זכה בפעם השנייה חסן רוחאני ונבחר לקדנציה נוספת, והנה איראן חוטפת מכה בלתי צפויה בלב ליבה של המדינה, מידי ארגון הטרור הסוני דאע"ש. הארגון ביצע פיגוע טרור כפול בסמלי שלטון האיתולות: בפרלמנט האיראני ובקברו של ח'ומייני, מחולל המהפכה הח'ומינסיטית, בשנות ה-70. 12 הרוגים ו-43 פצועים, זהו קציר הדמים במתקפת הטרור.

מתקפת הטרור של דאע"ש בלב טהרן נחשבת להצלחה מבצעית גדולה של הארגון, הנאבק על הישרדותו בעיראק ובסוריה ומחדל ביטחוני גדול של שלטונות איראן, שלא הצליחו לסכל את מתקפת הטרור. סביר להניח כי עתה יחלו חילופי האשמות פנימיים באיראן סביב השאלה מי אחראי למחדל וצפוי כי "שמרות המהפכה" יגלגלו את ההאשמה על הנשיא הנבחר, חסן רוחאני.

ארגון דאע"ש אמנם ניגף בשדה הקרב בפני צבאות סוריה ועיראק המתוגברים בכוחות חזבאללה ו"משמרות המהפכה האיראניים", אך הוא הצליח להפתיע, לחדור לאיראן ולהלום באמצעות מתקפת טרור בעורף האויב. זוהי המתקפה הראשונה של ארגון דאע"ש באיראן, אשר תוכננה היטב ושמעידה שיש לו תשתית ארגונית במדינה, שתאפשר לו גם לבצע פיגועים נוספים בעתיד.

מלחמת דאע"ש-איראן, פעולה ראשונה על אדמת האיראנים

איראן, שמתמחה בארגון פעולות טרור במקומות שונים בעולם תצטרך עכשיו להפיק לקחים להיערך בהתאם למניעת טרור נגדה בתוך הבית שלה. איראן מנסה לתעל את האחריות לפיגוע על יריבתה הסונית סעודיה. "משמרות המהפכה" האיראנים הטילו את האחריות  למתקפת הטרור על סעודיה והבטיחו נקמה. הסעודים מכחישים כל קשר לפיגוע אך מתקשים להסביר איומים שהשמיע באחרונה שר ההגנה הסעודי מחמד בן סלמאן שהבטיח כי סעודיה "תעביר את המערכה לעומק האיראני" ותנחית עליו "מכה מקדימה".

מרכזיותה של איראן במזרח התיכון באה השבוע גם לידי ביטוי במשבר הגדול בין קטאר למדינות המפרץ וכמה מדינות ערביות, הקשרים של קטאר לאיראן הם אחת הסיבות העיקריות למשבר בנוסף לתמיכה של קטאר בארגוני הטרור. האירוניה בסיפור הזה שארגון דאע"ש הנתמך על ידי קטאר ביצע מתקפת טרור גדולה בטהרן, בירתה של בת בריתה הגדולה של קטאר שהינה איראן, דווקא בשיא המשבר של קטאר עם העולם הערבי.

קטאר מצדה מיהרה לגנות את מתקפת הטרור באיראן והעבירה תנחומים למשפחות הנפגעים. איראן מנסה עתה לנצל את המשבר במפרץ והמצור המדיני והכלכי על קטאר לטובת האינטרסים שלה ולצאת כמרוויחה מן המשבר הנוכחי. למרות שרשמית היא קוראת לשמור על שכנות טובה במפרץ ודיאלוג בין המדינות השכנות, הרי שהאינטרס של איראן הוא שהמשבר של קטאר יימשך זמן רב ככל האפשר.

מנהיג איראן – עלי ח'אמינאי. האיראנים ינסו לנצל את קטאר לחיזוק הכלכלה המקומית

השאיפה שלה היא לתקוע טריז בתוך הציר הסוני בראשות סעודיה, לבודד את קטאר ולנסות להעביר אותה למחנה שלה, אם תצליח במשימתה היא תיצור פיצול ופירוד במחנה הסוני. הצלחה כזו תסייע גם למסמס את החלטות ועידת ריאד שבה השתתף גם הנשיא טראמפ שהיו מכוונות נגדה. קטאר כבר פנתה לאיראן טורקיה לסייע לה באספקת מים ומוצרי מזון בעקבות המצור הכלכלי עליה, 90 אחוזים ממוצרי המזון הגיעו לקטאר דרך הגבול עם סעודיה שנסגר בעקבות המשבר.

איראן צפוייה להרוויח כלכלית ולהפוך לספקית המזון הראשית לקטאר, כמו כן היא צפוייה להרוויח מפתיחת המרחב האווירי שלה עבור קטאר. בעקבות המצור על קטאר, המרחב האווירי האיראני הוא היחידי שנותר פתוח עבור חברות התעופה הטסות אל קטאר וממנה ואיראן תצטרך עפ"י ההערכות לטפל מדי יום בכ-200 טיסות שיוצאות ובאות לקטאר.

הטיסות מקטאר יהיו בעיקר לאירופה ולאפריקה, לפני המשבר הנוכחי הן נעשו דרך המרחב האוורי של סעודיה ומצרים. התלות של קטאר באיראן הולכת וגוברת בעקבות המצור שהוטל עליה, שר החוץ האיראני, ג'וואד זריף, שוחח בטלפון שלשום עם שר החוץ של קטאר כדי לתאם את הסיוע האיראני לקטאר.

נראה כי איראן תתיצב בתקופה הקרובה לצדה של קטאר ותגיש לה סיוע ותנסה לנתק אותה מן המחנה הסוני כדי לנגח את סעודיה. בין איראן לקטאר יש תיאום ביטחוני וצבאי-קטאר הייתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם ביטחוני עם "משמרות המהפכה" האיראניים ב-2015 כדי לאמן יחידות של צבא קטאר באי קשם בדרום איראן.

העיתון המצרי "אליום א-סאבע", שופרו של הנשיא א-סיסי דיווח ב-7 ביוני כי יחידה קטנה של "משמרות המהפכה" האיראניים הגיעה לארמונו של שליט קטאר השיח' תמים בן חמד אלת'אני כדי לאבטח אותו מפני אפשרות של הפיכה צבאית. עפ"י הדיווח לוחמי היחידה האיראנית הולבשו במדים של צבא קטאר כדי להסתיר את זהותם האמיתית.

מי שנטלה על עצמה את תפקיד המתווך במשבר הנוכחי הינה כווית שהיא מתווכת באופן מסורתי כל אימת שיש בעיות בין מדינות המפרץ, לכן היא לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם קטאר. שליט כווית נפגש כבר השבוע בעניין עם מלך סעודיה והוא אמור לקיים מפגשים נוספים עם ראשי מדינות המפרץ. שר החוץ של קטאר הודיע כי ארצו לא תסלים את המשבר וכי היא מאמינה בדיאלוג כאמצעי לפתור מחלוקות, אך המשא ומתן תקוע בינתיים.

תמים בן חמד – ארה"ב יצרה כבר קשר עם המנהיג הקטארי

גורמים בקטאר טוענים כי הסיבה לכך היא שסעודיה ומאע"מ מקשיחות עמדות.  במצרים  ובסעודיה לא מאמינים בטוהר כוונותיה של קטאר וחושדים כי היא מתאמת את מהלכיה עם איראן,הן חוו כבר משבר דומה עם קטאר בשנת 2014  ולכן הן רוצות הקמת מנגנונים שיבטיחו כי קטאר לא תשוב לסורה. רשימת הדרישות של מדינות המפרץ מקטאר כדי לסיים את המשבר הולכת וגדלה, להלן הדרישות העיקריות:

  • ניתוק היחסים עם איראן.
  • גירוש פעילי חמאס ו"האחים המוסלמים" מתחומה.
  • סגירת ערוץ אל-ג'זירה.
  • התנצלות בפני מצרים מדינות המפרץ על השמצות ערוץ אלג'זירה.
  • הקפאת חשבונות הבנקים של חמאס.
  • הפסקת התמיכה בדאע"ש ואלקאעדה.
  • הפסקת ההתערבות בעניינם הפנימיים של מצרים ומדינות המפרץ.
  • התחייבות של קטארכי היא לא תסטה מהמדיניות של מדינות המפרץ.

אחת הבעיות העיקריות לסיום המשבר הינה חששו של השלטון בקטאר כי הוא יושפל בפני בני עמו ובפני מדינות ערב. לכן, לא מן הנמנע כי המשבר ייארך עוד זמן, מצרים וסעודיה דורשות כי קטאר תשנה באופן מהותי את מדיניותה כלפי איראן וארגוני הטרור ולכן הן רוצות לשמר גם את האופציה הצבאית, דהיינו פלישה באישור אמריקני לשטח קטאר והחלפת השלטון בדוחא.

בינתיים, הממשל האמריקני החליט להתערב בצורה פעילה במשבר ולא להמתין לתוצאות התיווך של כווית. הנשיא טראמפ התקשר אמש לשליט קטאר השיח' תמים בן חמד והציע את עזרתו בפתרון המשבר. הממשל שפעל כל העת מאחורי הקלעים יוצא בגלוי לפעולה מתוך מגמה להרגיע את המפרץ הגועש ולנסות להחזיר אותו ליציבותו טרם המשבר, הממשל חושש שהמשבר האחרון עלול לחבל במאמץ המלחמה נגד דאע"ש.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close