התראות

איראן משחקת פוקר עם הממשל החדש

איראן מפגינה מדיניות קשוחה, היא מפרה בגסות את הסכם הגרעין, מאיצה את קצב העשרת האורניום ומסרבת למשא ומתן עם ממשל ביידן • הממשל החדש מגבש את המדיניות כלפי הסכם הגרעין ומתייעץ עם בנות בריתו • הנשיא ביידן יצטרך להחליט האם להתקפל או להקשיח עמדות כלפי איראן
שיתוף

עניינים

המתיחות במזרח התיכון לא פחתה בעקבות חילופי הממשל בארה"ב. הממשל החדש הורה על חזרת המפציצים הכבדים מסוג B-52 לשמי המפרץ והציב סוללות כיפת ברזל בבסיסים האמריקנים במפרץ כדי להרתיע את איראן ולהפגין נחישות בניסיון לנהל עמה משא ומתן על הסכם גרעין משופר.

למתיחות הזו יש להוסיף את דברי הרמטכ"ל אביב כוכבי בדבר הנחייתו לצה"ל להכין אופציה צבאית כדי להתמודד עם סכנת הגרעין האיראני והתשובה של צבא איראן כי "יהרוס את תל אביב וחיפה אם ישראל תעשה מעשה טיפשי נגד איראן".

ברקע הדברים, סדרה של תמרונים צבאיים שעשה צבא איראן בשבועיים האחרונים באויר, בים וביבשה כדי לאותת לארה"ב כי איננו חושש מעימות צבאי.

שעון החול הולך ואוזל ואיראן מנהלת מדיניות של "הליכה על הסף" כדי לנסות ולהכתיב לממשל החדש בארה"ב את ההסרה המיידית של הסנקציות שהטיל עליה הנשיא טראמפ. לא ברור אם איראן מנהלת מדיניות אגריסיבית כחלק מן המשא המתן העתידי עם ממשל ביידן או כדי לצאת לגמרי מהסכם הגרעין.
ממשל ביידן פתח בינתיים בהתייעצויות על השינויים שהוא רוצה להכניס בהסכם הגרעין מ-2015, רוברט מאלי, השליח החדש של הממשל לנושא איראן החל להתייעץ עם גורמים בכירים בצרפת, בריטניה וגרמניה והוא צפוי גם להתייעץ עם מדינות המפרץ.

ראש המוסד יוסי כהן ייצא בקרוב לוושינגטון כדי להציג בפני הנשיא ביידן וראש ה-CIA ווילאם ברנס את החומרים המודיעיניים על הכוונות האמיתיות של תוכנית הגרעין האיראנית ואת הדרישות הישראליות בכל הקשור להסכם גרעין משופר עם טהראן.

א. עצירת העשרת האורניום
ב. עצירת יצור הצנטריפוגות המתקדמות
ג. הטלת מגבלות על פרויקט הטילים הבליסטיים
ד. בלימת התמיכה האיראנית בארגוני הטרור ובראשם ארגון חזבאללה
ה. עצירת ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה, עיראק ותימן
ו. הפסקת פעילות הטרור האיראנית נגד ישראלים בחו"ל
ז. חשיפה מלאה של מתקני הגרעין האיראניים בפני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית

גורמים אמריקנים אומרים כי ממשל ביידן נותן עדיפות עליונה לנושא האיראני כדי לשמור על המשך היציבות במזרח התיכון. ההערכה בוושינגטון היא כי תהליך ההתייעצויות של ממשל ביידן עם מדינות אירופה, מדינות המפרץ וישראל יקח זמן רב וכך גם המאמצים להביא את איראן לשולחן המשא ומתן. מדובר בתהליך של כמה חודשים לפחות.

הממשל הבהיר כי טהראן עדיין רחוקה מלעמוד בכל ההתחייבויות של הסכם הגרעין וכי היא צריכה לחזור אליהן, במקביל בוחן ממשל ביידן את האפשרויות והמשמעויות של הסרה הדרגתית של הסנקציות מעל איראן.

 

 

 

איראן מאתגרת את ג'ו ביידן

הנשיא החדש גו' ביידן נכנס לבית הלבן ב-20 בינואר אבל האיראנים אינם מתכוונים לתת לו אפיל יום אחד של חסד. הם מגבירים את הלחץ המדיני והתקשורתי על ארה"ב כדי להביא לחזרה מיידית של ארה"ב להסכם הגרעין משנת 2015 ללא תנאים ולהסרת הסנקציות הכבדות שהטיל הנשיא טראמפ על איראן.

החזרה להסכם הגרעין והסרת הסנקציות מעל הרפובליקה האיסלאמית תאפשר לאיראן לייצא נפט ולשוב ולהשתמש במערכת הבנקאות הבינלאומית העולמית, הדבר מדאיג מאוד את ישראל ומדינות המפרץ, אם זה אכן יקרה איראן תתחזק מבחינה כלכלית והיא תוכל להשפיע על המתרחש באזור המזה"ת באמצעות שלוחותיה בסוריה, עיראק, לבנון, תימן ורצועת עזה.

הנשיא טראמפ שממנו חששו האיראנים סיים את תפקידו. ג'ו ביידן נתפס בעיניהם כנשיא חלש המעוניין בדיאלוג ולא במלחמה או בשימוש בכוח, לכן, מבחינתם אפשר להשתולל במיוחד נגד מטרות אמריקניות וסעודיות.

בימים האחרונים הייתה שורה של התקפות איראניות באמצעות השלוחות של איראן בעיראק ובתימן: מטח רקטות שוגר לעבר השגרירות האמריקנית בבגדאד ולעבר ריאד בירת סעודיה נורה טיל בליסטי או מל"ט מדוייק, סעודיה טוענת כי הטיל נורה על ידי המורדים החות'ים בתימן, אך הם מכחישים, לעומת זאת הודיעה מליציה חדשה בעיראק הנאמנה לאיראן כי היא זו שירתה את הטיל לעבר סעודיה.

הנשיא ביידן איננו ממהר לחזור להסכם הגרעין וזה מרתיח את האיראנים, לממשל החדש יש את נושא הקורונה על ראשו והמשבר הכלכלי הקשה בארה"ב, בנוסף לכך הוא צריך להתייעץ עם מדינות אירופה, עם מדינות המפרץ ועם ישראל על החזרה להסכם הגרעין ועל הדרישות הביטחוניות שיש לדרוש מאיראן.

איראן שאחרי ממשל טראמפ היא יותר תוקפנית כלפי ארה"ב והיא עברה לשלב האיומים הישירים על ממשל ביידן, היא מאשימה אותו כי הוא ממשיך במורשת טראמפ בכל הקשור לנושא הגרעין.

ב-26 בינואר איימה איראן להפסיק את הפרוטוקול הנוסף של הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית ב-21 בפברואר "אם הצדדים לא ימלאו את התחייבויותיהם", דהיינו אם ארה"ב לא תחזור להסכם הגרעין.

עלי רביעי, דובר ממשלת איראן אמר שההזדמנות של ארה"ב לחזור להסכם הגרעין ולמלא אחר התחיבויותיה היא מוגבלת " הדיאלוג עם ארה"ב איננו על הפרק כרגע, אין לנו קשר עם ממשל ביידן וכל התפתחות במשא ומתן תלויה בביצוע ההחלטה הבינלאומית 2231 שהיא החלטה של מועצת הביטחון שאישרה את הסכם הגרעין".

נראה שאיראן מתכננת להגביר את הלחץ על ממשל ביידן, אם הממשל לא יודיע על חזרה להסכם הגרעין והסרת הסנקציות בשבועות הקרובים. ממשלת איראן תבצע את החלטת הפרלמנט האיראני ותאסור על כניסת הפקחים הבינלאומיים למתקני הגרעין.

באהרוז כמאלונדי, דובר סוכנות האנרגיה האטומית באיראן הודיע ב-28 בינואר כי איראן תציב 1000 סרקזות חדשות מדגם IR2M במתקן הגרעיני בנתנז בתוך 3 חודשים.

הוא התפאר לגבי כמות האורניום המעושר שנמצא בידי איראן ואמר: " אי אפשר להשוות את היכולות הגרעיניות שלנו לשנים הקודמות, כעת יש לנו 17 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20 אחוזים."

כפי שהדברים נראים כעת. איראן איננה רוצה לנהל משא ומתן עם ממשל ביידן על הסכם הגרעין, היא חוששת כי מדובר בתרגיל אמריקני לגרור אותה למלכודת של משא ומתן על כל הנושאים, דהיינו: פתיחה של כל הסכם הגרעין משנת -2015 ומשא ומתן על הסכם חדש שבו יהיו סעיפים חדשים כמו פרויקט הטילים הבליסטיים ומדינות הטרור האזורית שלה.

אמיר עבד אל-להיאן, עוזרו של יו"ר הפרלמנט האיראני אמר ב-30 בינואר:" משא ומתן עם ארה"ב יהיה בזבוז של זמן, מדובר במלכודת וארה"ב תנסה לכפות עלינו תנאים חדשים".

האיראנים מתנגדים לצירוף צדדים חדשים למשא ומתן כמו למשל סעודיה, הם זועמים על נשיא צרפת עימנואל מקרון שאמר כי סעודיה צריכה להיות צד במשא ומתן על הסכם גרעין חדש.

לאן פני הדברים?

כיפופי הידיים בין ארה"ב לאיראן ממשיכים לגבי השאלה מי ימצמץ ראשון. מבחינת האיראנים "אין חזרה לאחור" וארה"ב חייבת להסיר את הסנקציות לאלתר ולחזור להסכם הגרעין ללא תנאים, מבחינת ארה"ב , איראן היא זו שצריכה להפסיק לאלתר את ההפרות הנרחבות מצידה של הסכם הגרעין.

ארה"ב מודאגת מאוד מהכמות ההולכת וגדלה של אורניום מעושר בידי איראן. היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבאן אמר כי "נקודת התחלה קריטית עבור ממשל ביידן תהיה הטיפול במאגר האורניום המועשר ההולך וגדל של טהרן מכיוון שהיא מתקרבת יותר ויותר להשגת מספיק חומר בקיע עבור פצצה גרעינית".

השאלה היא האם ביידן ישכיל ל"סחוט את הלימון" עד הסוף ולנצל את הסנקציות של הנשיא טראמפ כדי להגביר את הלחץ על איראן, והאם הוא ימקסם אותן הוא עשוי להשיג ויתורים מצדה של איראן מכיוון שהיא חנוקה מבחינה כלכלית, מדובר במשחק פוקר צמוד לחזה.

פרשנים בעולם הערבי מעריכים כי יתכן שבסופו של דבר שני הצדדים יסכמו על "עסקת ביניים" שעל פיה ארה"ב תסיר חלק מהסנקציות בתמורה לכך שאיראן תפסיק את ההפרות הרחבות מצידה של הסכם הגרעין ובמקביל יתקיים משא ומתן לגבי שאר הדרישות של ממשל ביידן מאיראן והסרתן של שאר הסנקציות.

הדברים יתבררו בשבועות הקרובים.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close