איראן הצהירה כי עידן "הנפט תמורת סחורות" יחל באופן רשמי תוך שבוע וכי מאמצי ארצות הברית לפגוע בייצוא הנפט האיראני נכשלו.
בפגישה משותפת עם שרי התעשייה, המכרות והמסחר ונגיד הבנק המרכזי של איראן (CBI) ב-22 לאוקטובר, אמר שר הנפט, ביג'אן נמדר זנגאנה, כי נשיא איראן חסן רוחאני, אמץ את הצעתם ליצור "ערוץ מאוחד" ליבוא סחורות בתמורה לנפט והיא תיושם בקרוב. שר הנפט הגדיר את סנקציות שהטיל לאחרונה הממשל האמריקני עליו ועל משרד הנפט האיראני (NIOC) וארגונים אחרים הקשורים לתעשיית הנפט באיראן[1] כ"תגובה פאסיבית לכישלונה המהדהד של וושינגטון להפחית את ייצוא הנפט של איראן לאפס…תעשיית הנפט של איראן לא תשותק" [2]
נגיד הבנק המרכזי באיראן (CBI), עבדאלנאצר המתי, אמר כי סחורות חיוניות וחומרי גלם הנדרשים על ידי מגזר הייצור, עומדים בראש סדר העדיפויות של הממשלה בהסכמי החליפין הקרובים. לדבריו, במצב הנוכחי, בו וושינגטון שוקלת תוכניות שונות לחסימת העסקאות הכספיות והבנקאיות של טהראן, נפט תמורת סחורות עשויה להוות פריצת דרך עבור הממשלה בהתמודדותה עם הסנקציות ופיתוח סחר החוץ. המתי צופה "שינוי מהותי" בסחר החוץ של איראן באמצעות הסכמי סחר חליפין, ומעריך כי סחר חוץ יגדל במחצית השנייה של השנה הקלנדרית (מתחילה הב-21 מרץ) האיראנית הנוכחית, שהחלה ב -20 במרץ.
איראן כבר ניסתה בעבר ערוצים דומים למכירת נפט גולמי לרוסיה, דרום קוריאה והאיחוד האירופי ,אך לא הצליחה להשיג שיפור של ממש אם בכלל במצבה הכלכלי המעורער. איראן מנסה לעקוף את הסנקציות הכלכליות הקשות שמוטלות עליה מצדה של ארה"ב בייחוד בתחום של סחר בנפט.
באוגוסט האחרון אמר ממלא מקום שר התעשייה, המכרות והסחר, חסין מדרס ח'יאבאני , "לממשלת איראן אין ברירה אלא להחיל שיטות מיושנות כמו הסכמי סחר חליפין בסחורות עם מדינות אחרות למרות היותן לא אמינות ובלתי נתפסות עבור אנשי עסקים רבים ברחבי העולם".
עדיין לא ברור כיצד תצליח איראן ליצור "הבדל עצום" באמצעות החלפת נפט לסחורות, מכיוון שהבעיה עבור רוכשי הנפט האיראניים אינה רק תשלום במטבעות קשים, אלא גם העובדה שארצות הברית הטילה סנקציות גופים ומדינות הרוכשים נפט מאיראן . עד כה , רק סין, סוריה וונצואלה הן לקוחות של נפט ודלק איראני. זאת, למרות שארה"ב הטילה סנקציות עד כה על עשרות חברות סיניות בגין קשריהן עם איראן. ייצוא הנפט והגז היומי של איראן צנח מ -2.5 מיליון חביות בתקופת טרום הסנקציות לכ 300-400,000 חביות.
חברת המידע הספנות האמריקאית TankerTrackers.com דיווחה לאחרונה כי למרות הירידה הניכרת בהפקת נפט הגולמי לאחר שהארצות הברית הטילה מחדש את הסנקציות איראן הצליחה לייצא בששת החודשים הראשונים השנה יותר מ -800,000 חביות ביום וכי נכרת עליה חדה בייצוא הנפט האיראני בחודשים האחרונים בהתרסה נגד הסנקציות האמריקניות.
בהקשר זה אמר סיימון ווטקינס ל- OilPrice.com בסוף ספטמבר כי אם יחתם בסופו של דבר ההסכם עם סין ל 25 שנה יהיה לאיראן קונה עבור בטוח כל הנפט הגולמי שהיא יכולה לייצר, אם כי במחירים מוזלים יותר. הוא ציטט גורם המקורב למשרד הנפט האיראני באומרו כי מ -1 ביוני עד 21 ביולי ייבאה סין לפחות 8.1 מיליון חביות נפט גולמי – 158,823 חביות ליום (bpd) – מאיראן באמצעות העברות מוסוות מספינה לספינה. עם זאת, סין טענה כי לא ייבאה נפט גולמי מאיראן ביוני. בספטמבר דיווחו TankerTrackers כי יצוא הנפט האיראני זינק ל -1.5 מיליון חביות ביום, נתון גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים המוצהרים.
באמצע אוקטובר העבירה גם איראן 38,000 אלף טון של דלק למסוף הנפט בניאס לאור המצוקה אליה נקלעה סוריה בעקבות הסנקציות האמריקניות. קודם העבירה איראן לסוריה מיליון חביות של נפט גולמי.
מיליון חביות נוספות הועברו לשתי ספינות קטנות בים התיכון שהעבירו את המטען לסוריה[3]. מאז פרוץ המשבר בסוריה נשענה סוריה על אספקת נפט איראני, אך נוכח לחץ הסנקציות בשנה האחרונה חלה ירידה נכרת בסיוע האיראני, אך עתה שבה איראן לסייע לסוריה במסגרת מאמציה לייצא נפט בכל דרך אפשרית.
בתוך כך צטט ה"וולסטרייט ג'ורנל" גורמים רשמיים בעיראק, המודים כי המים הטריטוריאליים של המדינה הפכו לדרך חדשה וחשובה עבור מבריחי נפט איראנים המעוניינים להימנע מסנקציות אמריקניות. לפי הדיווח, מכליות איראניות מעבירות כעת באופן קבוע נפט גולמי לספינות אחרות ליד הנמל העיראקי הגדול בחצי האי אלפאו על שפת השאט אלערב, לאחר מכן מערבבים את הנפט עם מטענים ממקומות אחרים, כולל נפט גולמי עיראקי , כדי להסוות את מקורו, ובסופו של דבר הוא נמכר בשווקים העולמיים.
"אלשרק אל אוסאט" דווח כי קריסת הריאל האיראני מול הדולר, והקושי הכלכלי הובילו את עיראק לסייע ישירות לאיראן לעקוף את הסנקציות על ידי קיום עסקאות אנרגיה שארה"ב פטרה מהסנקציות. כך, בעקיפין, פלגים ומפלגות פרו-איראניות מנסים לתמרן את הסחר בעיראק כלפי מוצרים איראניים, על ידי מתן הקלות לסוחרים ומתן החלטות כלכליות המסייעות לשמירה על זרימת המוצרים מול טהרן. חמיד זאדבום, ראש הארגון לקידום הסחר באיראן, הודיע בעבר כי טהראן מוכנה להעניק לאנשי עסקים עיראקים תמריצים אטרקטיביים להרחיב את הסחר עם המדינה השכנה.
עיראק מהווה גורם חשוב בבלימת ההידרדרות הכלכלית האיראנית וקריסתה וחברות פרו-איראניות הפועלות בה מונעות כל תחרות עם ייבוא סחורות ממדינות אחרות לעיראק באמצעות פטור ממכסים והטבות אחרות. לפי שעה לא ברורות ההשלכות הישירות על מצב זה להנעת הכלכלה העיראקית אך ברור כי איראן תנסה להשתמש בערוצים הכלכליים וברווחים שזוכים בעלי בריתה בעיראק בסחר עמה להשגת השפעה פוליטית בעיראק.
למרות הדיווחים על הצלחות איראניות לייצא נפט למרות הסנקציות האמריקניות המתהדקות על תעשיית הנפט האיראני, סנקציות אינן הבעיה היחידה עימה מתמודדת תעשיית הנפט של איראן.
העיתון "איראן דיילי" דיווח (10 אוקטובר) כי תשתיות הפקת הנפט השחוקות באיראן נמצאות במצב גרוע מאד ואינן מתוחזקות כבר שנים רבות וכי תידרש השקעה שנתית של מינימום 15 מיליארד דולר כדי לאוששן.
עוד נכתב בתחקיר כי אם לא יושקעו סכומים אלה חלקים מתעשיית הנפט עלולים לקרוס והפקת הנפט עלולה להצטמצם באופן דרמטי. לאחר חתימת הסכם הגרעין הייתה צפייה כי חברות זרות ישקיעו באיראן ובתעשיית הנפט המיושנת שלה, אך ההפך קרא והיא הוצבה מחדש במוקד הסקציות האמריקניות, באופן שמנע גם מחברות זרות להשקיע ולשקם את התעשייה.
בשלב זה איראן נמצאת במעין תקופת המתנה לתוצאות הבחירות בארצות הברית ומנצלת את חלון הזמנים של הישורת האחרונה לפני הבחירות לייצא נפט תוך עקיפת הסנקציות. ההכנסות מאפשרות לה לשרוד, אך לא לחולל מפנה של ממש בכלכלתה המתדרדרת. בטהראן מקווים כי אם ייבחר ביידן, שכבר התבטא כי בכוונתו לחזור להסכם הגרעין ולשפרו, ניתן יהיה להסיר חלק מהסנקציות ולאפשר לתעשיית הנפט לחזור לתפוקה נלאה, במגבלות הרבות של התיישנות תעשיית הנפט והנזק שנגרם לשדות הנפט והגז מהתחזוקה הירודה בשנים האחרונות.
[1] https://home.treasury.gov/news/press-releases/sm1165
[2] https://twitter.com/BijanZanganeh/status/1320801046327926785
[3] https://www.reuters.com/article/syria-crisis-fuel-shortages-int/syria-fuel-crisis-eases-as-iran-delivers-new-oil-supplies-idUSKBN2781F9
