התראות

איראן חושפת כוונותיה להשתלט על המפרץ הפרסי

ביחסים בין איראן לנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי שוררת בשבוע האחרון מתיחות על רקע טענות איראניות, מהן משתמע איום ל"שחרר" חלק ממדינות אלה ולספחן לאיראן. בראיית איראן כל אזור המפרץ הינו פרסי ולא ערבי ובנוסף יש בו אוכלוסייה שיעית גדולה. ככל שתתקרב איראן לגרעין כך צפויה לגדול העזתה כלפי המערב ושכנותיה. עכשיו משיצא המרצע מן השק קיים בסיס לשותפות אסטרטגית בין ארה"ב והעולם הסוני.
שיתוף

עניינים

איראן חושפת כוונותיה להשתלט על המפרץ הפרסי

ביחסים בין איראן לנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי שוררת בשבוע האחרון מתיחות על רקע טענות איראניות, מהן משתמע איום ל"שחרר" חלק ממדינות אלה ולספחן לאיראן "מולדת האם". הגורם המיידי למשבר הנוכחי היה מאמר המערכת של חוסיין שריעתמדארי, יועצו של המנהיג הרוחני של איראן, עלי ח'מנאי והעורך הראשי של העיתון "כיהאן", אשר טען כי "בחריין הינה אחד המחוזות של איראן". במאמר ב"כיהאן" (9 ביולי 2007) כתב שריעתמדארי את הדברים הבאים:

"כעת, ובהתאם למסמכים המוכיחים את הריבונות המוחלטת והחד משמעית של איראן על שלושת האיים (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא) חובה לשוב ולשאול את השאלה הבאה: מה הוא המניע המרכזי של המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ הפרסי? האם המניע לטענתן (בדבר ריבונות מאע"מ על שלושת האיים כפי שצוין בהחלטות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ) לא היה אלא מוראן מפני רעידת האדמה אשר עוררה המהפכה האסלאמית נגד ממשלותיהן (שיסודן) מהמאות הקודמות ואשר הינן בלתי חוקיות? כל ממשלות אלה (של מדינות המפרץ) הוקמו כתוצאה של התערבות ישירה של כוחות השחצנות (האימפריאליזם), והעמים לא היו מעורבים במינוי ממשלותיהם, בהתוויית מדיניותם ובקבלת החלטות. כמו כן, כל הממשלות החברות במועצה הזו (המדינות לשיתוף פעולה במפרץ) מואשמות ע"י עמיהן בשיתוף פעולה עם הישות הציונית, או לפחות לא אכפת להן מהפשעים של הישות הזו נגד העם הפלשתיני העשוק".

"השליטים במדינות אלה יודעים היטב, כי לא יתכן שהמשפחות השליטות תשלוטנה בגורל האנשים ותגזולנה את האוצרות הלאומיים בתקופה בה קיימת התעוררות אסלאמית. אוצרות אסלאמיים אלה נחשבים דוגמה להתעוררות האסלאמית. הם יודעים אל נכון, כי רעידת האדמה הנובעת מהדוגמה שמייצגת הרפובליקה האסלאמית (של איראן) תביא לקריסת משטריהם הבלתי חוקיים. הם מטיבים לדעת זאת והחלו לבטא עוינות לאיראן האסלאמית כמטרה אסטרטגית. דרך זו מסוכנת לא רק לאיראן אלא גם להמשך ממשלותיהם".[1]

המאמר עורר מורת רוח רבה בבחריין. הפגנות נערכו מול השגרירות האיראנית בבחריין ומחאה רשמית הוגשה לטהראן. חבר הפרלמנט הבחרייני, מוחמד ח'אלד מהאחים המוסלמים, ציין בראיון עיתונאי כי איראן צריכה להתנצל באופן רשמי על מאמרו של שריעתמדארי, ואם לא תעשה כן, בחריין צריכה להחזיר את שגרירה מטהרן ולנתק את היחסים הדיפלומטיים עימה. הוא הביע חשש, כי איראן כבר נערכת לעורר התקוממות פנימית בתוך בחריין, תוך ניצול התושבים השיעים המונים כ-70% מכלל האוכלוסייה. "בחריין נקטה כל העת עמדה חיובית במשבר הגרעין האיראני והודיעה לא אחת על התנגדותה למתקפה צבאית נגד איראן וזו התגובה ה'יפה' לעמדת בחריין", אמר ח'אלד.[2]

בעקבות מחאת בחריין ביקר שר החוץ האיראני, מנושהר מותקי, במנאמה ונועד עם עמיתו הבחרייני. השניים פרסמו הודעה משותפת בה נאמר, כי "בחריין ואיראן מכבדות את ריבונותה של זולתה ושלמות אדמתה". גורם במשרד החוץ האיראני הבהיר, כי איראן לא הגישה התנצלות, שכן מאמר המערכת ב"כיהאן" לא ביטא עמדה רשמית אלא את עמדת הכותב בלבד.[3]

מקורות איראניים בכירים אמרו ל"אל-שרק אל-אווסט", כי המאמר הוא תגובה על הודעת שרי החוץ וההגנה של מדינות המפרץ בפגישתם בתחילת יולי בג'דה, שהביעה תמיכה בתביעת הריבונות של מאע"מ על שלושת האיים שנתפסו ע"י איראן. המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, המאגדת את נסיכויות הנפט, ציינה בהחלטותיה כדלהלן:

"באשר להמשך הכיבוש של איראן של שלושת האיים, טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא השייכים למאע"מ, המועצה מדגישה מחדש את עמדותיה הקבועות:

  • א. תמיכה בזכות מאע"מ להשיב לריבונותה את שלושת האיים, על המים הטריטוריאליים והתווך האווירי… שהם חלק בלתי נפרד ממאע"מ.
  • ב. הבעת צער על כי לא הושגה כל התקדמות במגעים הישירים והאזוריים והבינלאומיים המתנהלים עם איראן.
  • ג. קריאה לרפובליקה האסלאמית של איראן להיענות למאמצי מאע"מ והקהילה הבינלאומית לפתור את הבעיה באמצעות מו"מ ישיר בין הצדדים או העברת הבעיה לבית המשפט הבינלאומי". [4]

ההסברים האיראניים לא ציננו את החששות אצל נסיכויות הנפט, ובפרט לאור המשך המתקפה נגדן וההאשמות לפיהן המשטרים הללו אינם לגיטימיים ובנוסף לכך משתפים פעולה עם ארה"ב החותרת לתקוף את איראן. שריעתמדארי לא נרתע מהביקורת נגדו ובמאמר מערכת נוסף ב"כיהאן" ב- 15 ביולי 2007 תחת הכותרת "מה קורה לכם?" הוא השתלח פעם נוספת במדינות המפרץ תוך שהוא נמנע לכנות את בחריין "מדינת בחריין" ותחת זאת כינה אותה "האי בחריין". גם במאמר זה קובע שריעתמדארי, כי בחריין הייתה לפני מספר עשורים אחד המחוזות של איראן, ואולם היא התפצלה ממנה בגלל הסכם בין השאה מוחמד רידא פהלאווי וממשלות ארה"ב ובריטניה. הוא תקף את שליטי מדינות המפרץ השוללים את "הריבונות האיראנית המוחלטת על חלקים של האדמות האיראניות המוכרות" והאשימם בכך שהפכו להיות דוברים של ארה"ב ובנות בריתה החותרות לפתוח חזית חדשה נגד איראן במסגרת המאבק המכריע בין טהראן לוושינגטון.[5]

עלי אחמדי, חבר הפרלמנט האיראני וחבר הוועדה הפרלמנטארית לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ תקף אף הוא את עמדת מדינות המפרץ המגבה את תביעת הריבונות של מאע"מ על שלושת האיים. "אם מדינות אלה רוצות להעלות באוב נושאים אלה הן תינזקנה יותר" אמר אחמדי וציין, כי מספר מדינות ערביות היו בתקופות מסוימות חלק מאיראן ובכללן בחריין. [6]

באתר האינטרנט "רג'א ניוז" המזוהה עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, נכתב בעניין זה, כי השיעים בבחריין מהווים 70% מהתושבים המקוריים ורבים דוברים את השפה הפרסית, צופים בחדשות, בסרטים ובסדרות בערוצים האיראניים" ואוהדים של קבוצות כדורגל איראניות. האתר מציין, כי מנהיגי איראן הזהירו את מדינות המפרץ, כי המשך התמיכה בתביעת הריבונות של מאע"מ על שלושת האיים, תחייה מחדש את תביעתה של איראן לריבונות על בחריין למרות הוויתור של השאה על בחריין בשנת 1971. [7]

בכיר איראני לשעבר אמר בראיון ל"אל-שרק אל-אווסט", כי מאמרו של שריעתמדארי משקף את תפיסתו של עלי ח'מנאי הדוגל בקו התקפי במדיניות החוץ, כפי שביטא זאת בנאום לפני מספר ימים בו מתח ביקורת על הנשיאים לשעבר רפסנג'אני וח'אתמי בגלל שמדיניות החוץ בתקופתם הייתה הגנתית ולא התקפית. הוא מתח ביקורת על שריעתמדארי וטען, כי דבריו מסבכים שלא לצורך את יחסי איראן עם מדינות המפרץ.[8]

לאיראן שאיפות טריטוריאליות במפרץ הפרסי ואין היא מסתירה אותן. כל אזור המפרץ בראייתה הינו פרסי ביסודו ולא ערבי, ומעבר לכך מתגוררת בו אוכלוסייה שיעית גדולה. החתירה האיראנית הבלתי נלאית להקים צבא חזק וגדול ולפתח יכולת גרעינית אזרחית וצבאית היא יסוד מרכזי באסטרטגיה השמה לה למטרה להפוך את איראן ממעצמה אזורית למעצמה עולמית, שתוכל להתמודד עם ארה"ב והמערב. ככל שתתקרב איראן לגרעין כך צפויה לגדול העזתה כלפי המערב ושכנותיה. איראן נזהרת שלא לחזור על טעותו של סדאם חוסיין אשר פלש לכווית באוגוסט 1990 טרם השלים את תוכנית פיתוח הנשק הבלתי קונבנציונאלי עליה עמל. האינטרס העליון של איראן כיום הינו להרתיע את ארה"ב (וישראל) מלבצע מתקפה צבאית שתפגע בתוכנית הגרעין ואת מדינות המפרץ מלסייע צבאית לארה"ב.

המטריה הגרעינית אמורה לשמש בשלב הבא את הבסיס למדיניות חוץ אקטיביסטית יותר שתשא את דגל המהפכה האסלאמית. החזון הדתי המניע את איראן הינו מצע לפעילות מדינית וצבאית ובמוקדו השאיפה להקים מחדש את הח'ליפות האסלאמית, אשר תוכל ליצור את התנאים להופעתו של המהדי המשיח המוסלמי. אחמדינג'אד הודה בכך מפורשות  בנאום בפני אנשי הדת הבכירים [9] (נובמבר 2006), ובאיגרת לנוצרים לקראת תחילת 2007 בה ציין (19 בדצמבר 2006), כי "עידן המצוקה, הסבל והאיומים יגיע לקיצו ביום מן הימים וישו ישוב לעולם עם הופעתו של צאצאו של הנביא הקדוש לאיסלאם, האימאם המהדי (המשיח השיעי) והוא ימחה כל סימן לדיכוי, סבל וייסורים מהעולם".[10]

בקהילות השיעיות רואים באחמדינג'אד את התגלמות המנהיג המוסלמי היכול לקדם את הגאולה. בספר "אחמדינג'אד והמהפכה העולמית הבאה", יוצר שאדי פקיה זיקה ישירה בין אחמדיניג'אד לבין המהדי וקובע, כי נשיא איראן דהיום תואם בתיאורו למפקד כוחות המהדי שישחררו את ירושלים על פי אמונת השיעה. אחמדיניג'אד מתואר כאדם נחוש, המונחה ישירות מאללה והסבור, כי "צבא שחרור ירושלים" יעבור דרך עירק בדומה לתפיסתו של ח'ומיני, שאמר כי "הדרך לירושלים עוברת דרך כרבלא". גם נחישותו של אחמדיניג'אד לפתח נשק גרעיני מתפרשת כחלק מסימני הגאולה המשיחית, שכן הוא ומקורביו רואים בהתמודדות עם הלחצים הבינלאומיים החותרים למנוע מאיראן לרכוש טכנולוגיה גרעינית, אחת הדרכים אשר יכשירו את הקרקע להופעת המהדי. [11]

החזון הנבואי מתורגם הלכה למעשה כבר עתה גם בהפצת האמונה השיעית במדינות מוסלמיות רבות ובהן פקיסטן, הודו (קשמיר), טורקיה, מצרים, אלג'יריה, לבנון, ירדן ועוד. גורמי הלכה סוניים בכירים חוזרים ומתריעים מפני מסע ה"מסיונריות" השיעי המתפשט בעולם הערבי. לפני מספר חודשים קראה המועצה המוסלמית העליונה בסוריה לכל המוסלמים הסונים בעולם לקום ולעמוד כנגד מסע המרת הדת שמנהלת איראן בסיוע השלטונות הסוריים. מטרתו, טוענת המועצה האיסלאמית העליונה, הינה לדחוף את הסונים להגר מארצם, לנטוש את זהותם ודתם ולמעשה לחסלם. הפצת השיעה, נאמר בהודעה שפרסמה, נעשית גם באמצעות הקמת בתי ספר בכל עיר, בניית מסגדים בשכונות סוניות והטלת מגבלות על הסונים לקיים את אמונתם. [12]

חריף במיוחד במתקפתו נגד השיעים היה המופתי של הר הלבנון השיח' אל-ג'וזו. בראיון לשבועון המצרי "רוז אל-יוסוף (22 בדצמבר 2006) אמר אל-ג'וזו, כי "איראן שואפת להשתלט על האזור הערבי. היא חותרת לשים ידה על הנפט במפרץ (הפרסי) ולהפוך את כל האזור הערבי לשיעי. יש כפרים שלמים שהפכו לשיעים… מה שקורה כעת הוא פלישה שיעית איראנית פרסית שח'ומיני לא הצליח לממש, אך היא מתבצעת כיום באמצעות חסן נסראללה, מוקתדא סדר, עבד אלעזיז אלחכים ומוחמד עלי תסח'ירי".[13]

הסימנים המעידים למדיניות חוץ איראנית התקפית הולכים ומתרבים והם משתקפים היטב בחששות העמוקים של מדינות המפרץ. מפקדי הצבא האיראני איימו לא אחת לתקוף צבאית את מדינות המפרץ ואת מתקני הנפט אם יסייעו לצבא ארה"ב במתקפה נגד איראן ועתה נוספו לאיומים אלה הצהרת מהן משתמעת כוונה איראנית להשתלט על אזור המפרץ ועל עתודות הנפט האדירות שבו, שישמשו מקור עוצמה כלכלית אדירה וככלי לפגוע אנושות בכלכלת המערב. העולם הסוני נטה לתמוך באיראן בעימות עם ארה"ב בסוגית הפיתוח הגרעיני. עתה משיצא המרצע מן השק קיים בסיס לשותפות אסטרטגית בין ארה"ב והעולם הסוני כדי לבלום את איראן. האיום למחוק את העולם הסוני מן המפה חמור יותר בעיניהם של המדינות הערביות מאשר ההבטחה האיראנית להשמיד את ישראל. באופן פרדוקסאלי ישראל והעולם הערבי נמצאים באותה סירה עם אינטרסים דומים, ויתירה מכך, דווקא ישראל היא זו שיכולה להוציא את הערמונים עבור הערבים.

 

[1]  https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=427952&issue=10454 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 13, 2007

[2] https://www.alkhaleej.ae/articles/show_article.cfm?val=405611 Al-Khalij, (UAE), July 14, 2007

[3] https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=428190&issue=10456 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 15, 2007

[4] https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=427952&issue=10454 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 13, 2007

[5]https://www.alqabas.com.kw/Final/NewspaperWebsite/NewspaperPublic/ArticlePage.aspx?ArticleID=296043 Al-Qabas (Kuwait), July 16, 2007

[6]https://www.alqabas.com.kw/Final/NewspaperWebsite/NewspaperPublic/ArticlePage.aspx?ArticleID=295412 Al-Qabas (Kuwait), July 14, 2007

[7] Ibid

[8] https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=427952&issue=10454 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 13, 2007

[9] Al-Hayat (London), November 19, 2006

[10] IRNA, December 19, 2006

[11] https://www.alrased.net/show_topic.php?topic_id=431

[12] https://www.ikhwan.net/vb/showthread.php?t=24237

[13] https://www.alarabiya.net/articles/2006/12/21/30114.html

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close